גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיקום עזה? אסור להחזיר את מזוודות הדולרים לרצועה

ישראל בחרה לעצום עין ואפשר לדולרים להיכנס לעזה במזוודות ולצאת משם כתשלום למבריחים בצידו המצרי של הגבול ● עד כה בחרנו לסייע לטרור, אבל יש ברירה, והגיע הזמן לשנות גישה

שיגורי רקטות מעזה לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Hatem Moussa
שיגורי רקטות מעזה לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Hatem Moussa

אזרחי ישראל משלמים כעת את המחיר על למעלה מעשור של טיפול שגוי מהיסוד בבעיה העזתית. התותחים אמנם רועמים אבל כהרגלה של עזה מיד בסיום הלחימה תעלה שוב לדיון שאלת "שיקום עזה" והזרמת מאות מיליוני דולרים. וכאן, תמיד בנקודה הזו לא מצליחים טובי המומחים להבין כיצד הכסף שלכאורה אמור "לממן את פיתוח הכלכלה בעזה" הופך לטילים הממריאים ממנה בשובלי סילון מרהיבים הנוחתים על ראשיהם של אזרחי ישראל או נבלמים בעזרת מיירטי כיפת ברזל (שעולים הרבה יותר מהטילים העזתיים).

עבור האדם הפשוט, כמו גם לכלכלנים, לבנקאים, למשל, מומחי הבנק העולמי, פקידי סוכנויות הסיוע ואף קציני צה"ל במנהלת התיאום, אין הרבה הבדל בין העברות כספים במזומן, בהעברה בנקאית, במזוודת דולרים או בשקלים. אנו חיים בעולם שבו דולר הוא דולר בכל צורה שבה הוא מופקד או מועבר. אבל עזה איננה מקום רגיל, היא מנותקת לחלוטין מהכלכלה העולמית. כדי להבין כיצד למנוע או להקשות מאוד על הטרור לממן מחדש הצטיידות ברקטות ואמל"ח נוסף צריך להאיר את הזרקור על שלושה אלמנטים הקשורים כלכלית זה בזה:

1. דולרים במזומן הם הדרך הכי גרועה (עבור ישראל) שניתן להעלות על הדעת לסייע בעזרתם לכלכלת עזה.
2. תפקידה של מצרים אינו רק "מתווכת" לענייני הפסקות אש. מצרים היא צינור אספקת הטילים לעזה.
3. ישראל, מסיבות מגוונות חוששת לדרוש ממצרים לעצור את זרם הטילים שנכנס לעזה דרכה.

הדולרים עושים את החיים של חמאס לקלים יותר

חמאס מנסה לחזק את עצמו מאז המבצע הקודם לפני שבע שנים. עד כמה קריטיים הדולרים במזומן לבניית הכוח הזה? בשנתיים וחצי האחרונות נכנסו לעזה כ-30-40 מיליון דולר במזומן בשטרות ירוקים מדי חודש. קשה להגזים לגבי הנזק שמיליארד דולר כאלו גורמים לישראל. עזה היא כלכלה סגורה, אשר המטבע העיקרי בה הוא השקל הישראלי. מדוע במשך למעלה מעשור תמיד, כל חודש, חסרים בבנקים בעזה דולרים במזומן? מדוע חמאס מעורב עד צוואר בעסקי חלפנות הכסף בעזה? הדולרים הרי אינם מצטברים באיזו כספת בעזה או מתחת למזרונים של העזתים. הדולרים חסרים כל הזמן מעזה משום שהם יוצאים ממנה - ואף פעם זה לא לכיוון ישראל. יש לעזה רק עוד יציאה אחת: דרך גבולה הדרומי עם מצרים.

עבור מה יוצאים הדולרים במזומן מעזה? התשובה היא ברורה: הדולרים יוצאים מעזה כדי לממן הכנסה של סחורות בלתי חוקיות, שעליהן לא ניתן לשלם בהעברה בנקאית. סחורות אלו הן בעיקר סמים ואמצעי לחימה. ישראל משלה את עצמה שקטאר "מפקחת" שהמענקים שלה מגיעים "רק לנצרכים שאינם מעורבים בטרור" אבל כל נצרך כזה מחליף את הדולרים לשקלים כדי שיוכל לקנות מזון ובאותו רגע מתגלגלים השטרות הללו לחמאס. חמאס הוא כלכלי אדיר בעזה עצמה. הוא מרוויח מעצם היותו השלטון ואת רווחיו הוא ממיר לדולרים במזומן כדי שיוכל בדולרים אלו לקנות ייבוא ביטחוני מחוץ לעזה. כך שהכנסת דולרים במזומן הופכת את חיי אחראי ההצטיידות לקלים מאוד.

אם ישראל הייתה מראש מבינה שאין שום צורך להכניס דולרים לעזה כדי לממן יבוא חוקי, היא הייתה מונעת את הכנסת מזוודות הדולרים. הרי ספק החיטה או חברות הדלקים נמצאים מחוץ לעזה - אפשר להעביר אליהם כספים בהעברה בנקאית מבלי ששטר דולר אחד צריך להיכנס לעזה. את התמיכה בנזקקים ניתן היה לעשות בתלושי מזון, שקטאר תנפיק ותתחייב תמורתם לשלם בהעברות בנקאיות למי שיביא תלושים אלו להפקדה בבנק עזתי. כך, תלושים שסוחרי השוק היו נאלצים לכבד - כי רק בהם יש את התמיכה הקטארית לנזקקי עזה - הופכים בעצם להילך חוקי התקף רק ברצועה וסוחר המפקיד אותו בבנק יקבל תמורתו שקלים לחשבונו. הפעילות בבנקים מפוקחת וקשה לממן בעזרתה יבוא אמל"ח, זה לא כמו מזומן.

אבל ישראל בחרה לעצום עין ולאפשר לתמיכות להיכנס לעזה במזוודות ולצאת משם כתשלום למבריחים בצידו המצרי של הגבול.

וזה מביא אותנו לחצי השני של המשוואה: מצרים שאמנם שיטחה את כל הבתים בצידו המצרי של ציר פילדלפי אבל אינה מצליחה למנוע את הברחת הטילים המתקדמים לעזה. ישראל גם כאן עוצמת עיניה כדי לא לפגוע באינטרסים כלכלים שונים ואינה דורשת ממצרים: 'זה בסך הכל 12 ק"מ של גבול. שמרו עליו כך שלא יעברו שם משלוח טילים'. אין דרך אחרת שדרכה יוצאים הדולרים מעזה ונכנסים אליה טילים.

הכותב הוא חוקר כלכלת חמאס בעזה

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן