נעם שחר ועמרי שחר, מסעדת מרקטו / צילום: תמונה פרטית
"אני חייב לשחרר את זה החוצה. אני כואב ומרגיש אכזבה עצומה ממה שקורה בימים האחרונים. האכזבה שלי היא מהמשטרה ומכוחות הביטחון, שלא הגנו עלינו ונותנים לקיצוניים בחברה, מכל הצדדים, לעשות מה שהם רוצים, לייצר אנרכיה ולזרוע נזקים ופחד. יש לי אכזבה עצומה מהמדינה שמפקירה אותנו" - כך אומר השף נועם שחר, בעלי מסעדת "מרקטו" מעכו, אשר הוצתה במהלך הפרעות בעכו בליל יום שני.
מסעדת השף מרקטו, הממוקמת בבזאר הטורקי בעיר העתיקה זה שש שנים, והיא שייכת לנועם ולאחיו עמרי שחר. כעת, כל שנותר מהמסעדה לאחר ההצתה הם שרידים מפוחמים.
שחר משחזר את הרגעים הקשים והמפחידים שבמהלכם נשרף חלום חייו. "זה היה לינץ'", הוא אומר ונזכר בבקבוקי תבערה שנזרקו למקום ובסכינים שנשלפו לעבר העובדים והסועדים. "מי שהציל אותי ואת הצוות והסועדים שלנו אלה מקומיים ערביים, לא משטרה ולא אף אחד אחר. השכנים שלי הם אלה שעזרו לי. וזה רק מוכיח את דו-הקיום שקיים פה.
הצער של שחר הוא בעיקר על כך שאין טיפול באוכלוסיות קיצוניות בימי שגרה, מה שגורם להתלקחות בימים של הסלמה. "הקיצוניים קיימים גם בימים רגילים, אבל כעת נתנו להם את הטריגר ואת החופש לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, וזה לזרוע הרס".
למרות שבימים האחרונים השיח על הקורונה ונזקיה נעלם כמעט, החורבן של מסעדת מרקטו מגיע אחרי שנה קשה מאוד עבור האחים שחר בעקבות המגיפה. "אנחנו אחרי חצי שנה שלא עבדנו ובלי עזרה של המדינה. כל הבזאר סביבנו סובל. למעט מרקטו, כל מה שהיה בבזאר נסגר. הקורונה ניצחה את הסביבה. אם הייתה עזרה ממשלתית או מוניציפלית, כל העסקים האלה היו חוזרים לחיים, אבל הפקירו אותנו. למזלי, אחי ואני ניהלנו את העסק בצורה נכונה והצלחנו להחזיק את הראש מעל המים. אם לא היינו דואגים לעצמנו אף אחד לא היה דואג לנו".
לא קיבלת מענקים מהמדינה?
"בניגוד למה שמספרים על כך שהמענקים הם 70%-80% השתתפות בהוצאות הקבועות וכדומה, המציאות היא שהמענקים היו נמוכים מאוד ולא כיסו אפילו חלק קטן מההוצאות בפועל".
המשבר פגש את מסעדת מרקטו לראשונה, כמו את רוב העסקים במשק, ב-15 במרץ 2020, אז היא נסגרה עד ל-1 ביוני. "אח"כ פתחנו לחודשיים וחצי והיתה אווירה אופטימית, כי הלקוחות היו איתנו. אבל אז הגיע הסגר הבא, ומ-17 בספטמבר בשנה שעבר עד ה-8 במרץ השנה היינו סגורים".
לא עשיתם משלוחים או טייק אווי?
"אנחנו מסעדת שף בעכו, בפריפריה, ועיקר הלקוחות שלנו הם מגוש דן וסביבתו. הלקוחות הם תיירים ומטיילים באזור. כשיש קורונה, מרקטו ומסעדות השף בסביבה מושבתות. אין פה תרבות של טייק אווי. חצי שנה היינו סגורים לחלוטין, עם אפס הכנסות כשההוצאות ממשיכות לרדת".
שחר מרגיש היום יותר מתמיד כי המדינה הפקירה אותו. "אני מאוכזב מהמדינה על הטיפול בעסקים במהלך הקורונה. זה ברמת המחדל. אני דאגתי לעצמי, אבל אני כואב את כאב הקולגות שסגרו את העסק בעקבות הקורונה או מנסים לצוף כעת מעל המים".
ב-8 במרץ השנה פתח שחר את מרקטו עם אופטימיות מחודשת, ואז הגיעו ההסלמה במצב הביטחוני, הפרעות והשריפה. " לצערי, עד שכבר הרמנו את הראש, וחודשיים אחרי פתיחה ראינו את עצמנו מתאוששים ורואים את האופק ואת החזרה לשגרה - ובום כיסחו אותנו".
עכשיו הוא מרגיש שהוא חווה מחדש את תחושת ההפקרה. "אחרי שהיו אצלי ממס רכוש ושמאים ליבי התכווץ. אני שומע בין המילים שלהם איך הם מנסים לצמצם את הפיצוי שאקבל. אני מריח את זה קורה וכואב לי. אני מרגיש שזה שידור חוזר של ההפקרה של העסקים בתקופת הקורונה".
עם זאת, שחר שומר על אופטימיות: "אין ספק שמרקטו תיפתח שוב בצורה כזו או אחרת. היא תחזור לפעילות. אולי לא בבזאר התורכי בעכו, אבל יהיה לה המשך".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il