גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלימות לעולם לא צומחת יש מאין

כמו אחרי רצח רבין, גם היום הרוב הגדול של אזרחי ישראל מסתובב בתחושת הלם ● איש מאיתנו לא דמיין שערבים ישראלים בערים מעורבות יבצעו מעשי לינץ' ביהודים ● איש מאיתנו לא דמיין שיהודים יבצעו לינץ' בערבים ישראלים ● אבל לאירועי הימים האלה קדמו שנים של הסתה, גזענות ושנאה

התפרעויות בלוד, בלילה שבין רביעי לחמישי. יש מי שממשיך לתדלק את השנאה / צילום: Associated Press, Heidi Levine
התפרעויות בלוד, בלילה שבין רביעי לחמישי. יש מי שממשיך לתדלק את השנאה / צילום: Associated Press, Heidi Levine

1. ב-4 בנובמבר 1995 התייצב ראש הממשלה יצחק רבין, סמוק פנים ונרגש, מול הקהל העצום שהגיע לכיכר מלכי ישראל בלי שיכול היה לדעת שכעבור ימים ספורים תיקרא אותה כיכר על שמו. בלי שיכול היה לנחש שזהו הנאום האחרון שיישא בחייו.

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה", רבין אמר והבהיר: "זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות". דקות ספורות חלפו. ראש הממשלה ירד במדרגות העירייה לכיוון מכונית השרד שלו כשהוא מלווה בכמה ממאבטחיו, וההמשך ידוע - אותה האלימות שרבין הזהיר מפניה פגעה בו במופעה הקיצוני ביותר.

בימים שאחרי רצח רבין המדינה הייתה בהלם וביקשה לעשות חשבון נפש. איש לא תיאר לעצמו שאזרח ישראלי, יהודי, דתי, יעלה את רבין על מזבח הפנאטיות והקיצוניות. אבל רצח רבין לא הגיע יש מאין. כשרבין הזהיר מפני השלכות האלימות זה היה אחרי שהוא חווה אותה בכל מקום שאליו הגיע בשבועות שקדמו לרצח. בכנס במכון וינגייט, בכיכר ציון בירושלים, ובמקומות אחרים. ההסתה הקשה אפשרה את רצח.

כמו בנובמבר 1995, גם עכשיו הרוב הגדול של אזרחי ישראל מסתובבים בתחושת הלם מאירועי הימים האלה. איש מאיתנו לא רצה לדמיין שערבים ישראלים בערים מעורבות יבצעו מעשי לינץ’ ביהודים. איש מאיתנו לא העז לדמיין שיהודים יבצעו מעשי לינץ’ מישראלים ערבים. איש מאיתנו לא חשב שנהיה עדים לאירוע שכבר מתקרב למלחמת אזרחים של ממש.

אבל כמו ברצח רבין, גם אירועי הימים האלה לא הגיעו יש מאין. קדמו להם שנים של הסתה וגזענות ושנאת חינם. בכנסת ישראל מכהנים וכיהנו בשנים האחרונות חברי כנסת ערבים שהביעו הזדהות עם המאבק נגד קיומה של מדינת ישראל. אנשים כמו אבתיסאם מראענה שהביעה בעבר תמיכה בפעיל ג’יהאד אסלאמי והציעה להשמיד את זכרון יעקב או כמו חנין זועבי שהשתתפה במשט המרמרה ואמרה שחוטפי שלושת הנערים היהודים בגוש עציון ב-2014 אינם טרוריסטים.

בכנסת ישראל מכהנים חברי כנסת יהודים שנושאים על דגלם הדרה וגזענות. אנשים כמו בצלאל סמוטריץ’ שהציע ליצור הפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי החולים, ושרק לאחרונה אמר ש"הערבים הם אזרחי ישראל, בינתיים לפחות, יש להם נציגים, חברי כנסת, בינתיים לפחות". או כמו איתמר בן גביר, שבמשך שנים התנוססה בביתו תמונת ענק של ברוך גולדשטיין, שרצח 29 ערבים בזמן שהם התפללו במערת המכפלה.

המסרים של אותם מנהיגי ציבור ושל מובילי דעה אחרים מחלחלים אל התודעה של הציבור שהם אמורים לייצג. רבים מהפורעים הערבים שמכים יהודים ברחובות ללא רחם, חונכו להזדהות עם מטרות החמאס יותר מאשר עם ערכי מדינת ישראל. ובנוסף, הם גדלים בבידוד מהחברה הישראלית היהודית, אין להם חברים יהודים, הם מנוכרים למדינה ולחוקיה והם מרגישים מקופחים ומודרים.

רבים מהפורעים היהודים, אלה שביצעו לינץ’ בנהג בבת ים והכו ערבים במקומות אחרים, למשל אנשי ארגון "לה פמיליה", רק חיכו לרגע הזה. מדובר באנשים שרוממות הגזענות בגרונם וששנאת ערבים רק בשל היותם ערבים היא לחם חוקם גם בשגרה.

ואפילו בעיצומם של ימים קשים אלה, יש מי שממשיך לתדלק את השנאה. חלק ממנהיגי הציבור הערבים ממלאים את פיהם מים בזמן שהקיצונים הערבים משתוללים ומכים יהודים בערים המעורבות ומאפשרים את המשך ההשתוללות. וכשנערה ערבייה ישראלית בת 16, נדין עווד, ואביה, נהרגו ביום רביעי מרקטה שירה החמאס לאזור לוד היו בקרב מובילי דעה בימין הקיצוני מי שכינו את האירוע: "צדק פואטי", ובכך שלחו מסר ברור של שנאה ועידוד אלימות.

רבים מדברים עכשיו על כך שאין סימטריה בין התפרעויות הערבים להתפרעויות היהודים. וזה לגמרי נכון. זו עובדה סטטיסטית שיש הרבה יותר אלימות מצד הערבים וצריך לומר את זה. ההנהגה הערבית צריכה להתעשת. ומהר.

2. ב-1 באוקטובר 2000, שלושה ימים אחרי שאריק שרון, רה"מ לשעבר שהיה באותה עת יו"ר האופוזיציה, עלה להר הבית, ויומיים אחרי שהתחילה האינתיפאדה השנייה, פרץ גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל.

משטרת ישראל הגיבה בירי של קליעי מתכת מצופי גומי ("כדורי גומי"), שהם קטלניים, ובמקרים מסוימים גם בירי אש חיה לעבר המפגינים. 12 ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני אחד נהרגו כתוצאה מהירי, וישראלי יהודי אחד נהרג מפגיעת אבנים של המפגינים.
ב-8 בנובמבר 2000 הקים רה"מ אהוד ברק ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, לבדיקת האירועים. דוח ועדת אור הוגש בספטמבר 2003, ובמסגרתו נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלותם של ברק, בכירים בממשלה ובמשטרה, ועל חלק ממנהיגי הציבור הערבי שליבו את היצרים.

ועדת אור הבהירה באופן חד-משמעי כי ירי של אש חיה, לרבות ירי על ידי צלפים, אינו אמצעי לפיזור המונים. "ירי חי הוא אמצעי לטיפול במצבים מיוחדים, כמו מצב של סכנת חיים ממשית ומיידית או של חילוץ בני ערובה", נכתב בדוח.

אשר לשימוש בירי בכדורי גומי לפיזור ההפגנות, ועדת אור קבעה כי זהו אמצעי שאינו ראוי לשימוש בשל הסיכונים שטמונים בו, ועל המשטרה להוציאו משימוש. "נתקלנו במקרים רבים שבהם עשו שוטרים שימוש בכדורי גומי בלא שההנחיות המחייבות ידועות להם, לרבות מרחקי הירי המזעריים המותרים... ההתייחסות אל גלילוני הגומי הייתה כאל אמצעי אחד מבין האמצעים לפיזור הפגנות, בלי שהייתה מודעות מספקת להיותו אמצעי קטלני".
הוועדה קבעה כי הכלל המנחה חייב להיות כי אמצעי בעל פוטנציאל קטלני יוכל לשמש רק במצבים של סכנת חיים ממשית ומיידית, ורק במקרה שמדובר באמצעי אשר רמת הדיוק שלו מאפשרת פגיעה רק - ואך ורק - במי שיוצר סכנת חיים כאמור. בכל המצבים האחרים על המשטרה לעשות שימוש באמצעים לא קטלניים.

גם היום נמצאים שוטרי משטרת ישראל בדילמה לגבי עוצמת הפעלת הכוח שעליהם להפעיל בדיכוי המהומות והאלימות ברחובות. המשימה של השוטרים בשטח היא קשה ומורכבת וכפוית טובה, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שביותר מדי מקרים השוטרים עומדים מנגד במקום להשתלט על האירועים הקשים.

בסוף כל הודעה שמשחררת דוברות המשטרה לתקשורת נאמר כי "משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות כנגד כל אירוע אלימות והפרת סדר הפוגעים בביטחון הציבור". אכן מילים יפות. אבל בינתיים ברחובות הערים המעורבות מתנהלים קרבות בין אזרחים ויש תחושה של אובדן שליטה ורפיסות משטרתית מוחלטת.

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר