גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהכיס של המנויים ועד לדרישות הבורד: זה מה שמחכה למנכ"ל החדש של פרטנר

הסיפור הגדול במינוי של אבי צבי לתפקיד מנכ"ל פרטנר הוא שמבלי שיאמר זאת במפורש, דירקטוריון החברה סבור כי למרות מצבה הטוב יחסית, נדרש שינוי באסטרטגיה ● לאן הולכת החברה ואיך יושפעו הצרכנים?

אבי צבי, מנכ"ל פרטנר המיועד / צילום: אודי פורטל
אבי צבי, מנכ"ל פרטנר המיועד / צילום: אודי פורטל

נתחיל מהסוף: המינוי של אבי צבי לתפקיד מנכ"ל פרטנר נראה ראוי בהחלט. ניסיון רלוונטי בתחום התקשורת (למרות שיש לו היכרות טובה עם השוק) הוא לא תנאי כדי לנהל את פרטנר ולצבי יש מספיק יכולות וכישורים כדי להצליח בתפקיד. אבי צבי כיהן בתפקידו האחרון כמנכ"ל רשת אותו סיים ב-2018.

אך הסיפור בפרטנר הוא לאו דווקא המינוי הספציפי של מועמד זה או אחר. הסיפור בפרטנר הוא הדירקטוריון של החברה שבהיעדר בעל שליטה הכריז דרך המינוי שהוא רוצה שינוי. וזה הסיפור הגדול במינוי של צבי, דירקטוריון החברה מבלי שיאמר זאת במפורש, אמר, שלמרות מצבה הטוב יחסית של פרטנר, נדרש שינוי באסטרטגיה.

דירקטוריון עצמאי

דירקטוריון פרטנר הוא דירקטוריון ללא בעל שליטה. ככזה, הוא הרבה יותר ביקורתי מפני שבהיעדר בעל שליטה, הדירקטורים נדרשים לעצמאות יתר כי הם גם חשופים יותר. כשיש גב של בעל שליטה יש אחרי מי להסתתר, וכשדירקטורים נאלצים לעמוד עצמאית הם אחראיים למצבה של החברה מול שוק ההון.

מכאן ניתן להבין שדירקטוריון פרטנר רוצה תשובות, והוא רוצה אותם יותר מהר וביתר תכיפות מאשר כשיו"ר הדירקטוריון יושב בלוס אנג'לס כמו שקרה במקרה של היו"ר הקודם אדם צ'זנוף. זה מתכונת לחיכוכים, וזה מחייב מנכ"ל שבאישיותו מסוגל לנהל שיתוף-פעולה עם הדירקטוריון ברמה מכילה ומשתפת.

העתיד

פרטנר כאמור היא חברה טובה שנכנסה לתחומים כמו הטלוויזיה והסיבים האופטיים ומציגה במצב התחרות הקיים בשוק התקשורת רווחיות סבירה. אבל פרטנר רווחית בין היתר בגלל כמה אירועים מהותיים שקרו בעבר ומשפיעים עליה עד היום. החלוקה ברשת עם הוט היא משהו שבלעדיו קשה לראות את פרטנר מרוויחה היום, והצמצום הדרסטי בכוח האדם והחוב הנמוך עושים את פרטנר לחברה הרבה יותר גמישה. גם השינוי באומדן הפחת כתוצאה מתיקון חשבונאי בחיי הרשתות שתרם לחברה 60 מיליון שקל בתוצאות 2020 תרם לרווחיות אבל זה כבר סיפור אחר. זה לא גורע מההישגים של פרטנר בתקופת המנכ"ל היוצא איציק בנבנישתי, אבל הדירקטוריון מחפש את הדבר הבא.

בדירקטוריון פרטנר יושבים אנשים רציניים. כאלה שמבינים את השוק. הם יודעים מאיזו רוח גבית נהנתה החברה עד עכשיו, אבל מעתה והלאה המציאות עומדת להשתנות. זה שפרטנר מגייסת הכי הרבה מנויים בטלוויזיה זה נחמד, אבל האם פרטנר ערוכה להמשיך את המומנט לשנים הבאות? זה כבר סיפור אחר שמחייב היערכות עכשיו.

כנ"ל גם לגבי הסיבים האופטיים. החברה הרימה פרויקט ב-700 מיליון שקל השקעה וטלטלה את השוק. היא ללא ספק הייתה הראשונה שעשתה זאת, אבל מכאן והלאה החברה חייבת לחשוב על העתיד, במיוחד כאשר בזק נכנסת לתחום והוט חברה לסלקום במיזם הסיבים האופטיים IBC. אחד הדברים שיעמדו על הפרק מבחינת אבי צבי יהיה המשך ההשקעה בסיבים ואיך, על כך אין שאלה בכלל.

מינוי מבפנים או מבחוץ

ההחלטה של הדירקטוריון לבחור מועמד מבחוץ על חשבון מועמד פנימי הוא אירוע שיש לו השפעה על ההנהלה הקיימת כמובן. לא צריך להרחיק לכת ולהגיד שמדובר בחוסר אמון, אבל בהחלט יש רצון לשינוי בהנהלה. זו הסיבה שבעטיה יובל קינן, מספר 2 בחברה, עוזב. זו הסיבה שבגללה הדירקטוריון יהיה שמח לראות את קוקי טרוזמן, סמנכ"ל המכירות ממשיך. טרוזמן הגיע לשלבים הסופיים בהתמודדות ולמרות הערכה כלפיו העובדה שהוא חסר ניסיון ניהולי השפיעה על ההחלטה לבחור בצבי. סביר להניח שאם יתוגמל ויקודם הוא יישאר.

תהליך הבחירה

אחת הסיבות שקל היה לבחור באבי צבי היא העובדה שהוא ייכנס כבר כעת לתפקיד. העובדה שהיה פנוי הקלה עליהם. מועמדים אחרים שהדירקטוריון שקל נדרשו להודעות מוקדמות ארוכות, וזה היה עוד שיקול בדרך. יחד עם זאת, התהליך לקח זמן, אולי אפילו יותר מדי. אפשר היה לקצר את התהליך ולסיים את המהלך מבלי למתוח את המועמדים הפנימיים. אולי אם זה היה מתנהל מהר יותר, התפטרות הסמנכ"לים בחברה הייתה מתעכבת.

מנגד, התהליך היה מקצועי, גם אם בירוקרטי, וחלק מהמועמדים מרגישים שלא קיבלו את המעמד הראוי להם. כנראה שאי אפשר להימנע מזה. בפרטנר מסבירים כי ככה זה כשאתה מגדיר היטב את תהליך הבחירה, שאומר שמתאימים את המנכ"ל הנבחר ליעדים שהדירקטוריון קבע.

הסלולר נדחק לקרן זווית

פרטנר הולכת לקראת שינויים גדולים. השינויים בהנהלה הם הבעיה היותר קטנה שאבי צבי יידרש להתמודד עימם. השאלות הגדולות יהיו לאן החברה הולכת בעולמות הסיבים האופטיים, כיצד גורמים למיטוטם של המתחרים בטלוויזיה, ואיך כל זה משתלב עם הדור החמישי בסלולר. שימו לב שהיום מסתכלים על החברות הסלולריות וכמעט ולא מדברים על הפעילות הסלולרית שלהן. זו עיקר הפעילות אבל אף אחד לא מדבר עליה כי הרבה יותר אטרקטיבי לדבר על עולמות חדשים של סיבים וטלוויזיה. גם אם אין שם כסף זה הרבה יותר נוצץ מאשר לדבר על חבילה סלולרית ב-25 שקלים לחודש.

וכיצד ישפיעו השינויים בפרטנר על הצרכנים?

אם רוצים לענות על השאלה הזו ברצינות צריכים לחזור לפסקה הקודמת ולהבין שלא משנה כמה החברות הסלולריות ישקיעו בסיבים ובטלוויזיה, עד שלא יהיה שינוי בשוק הסלולרי והמחירים יעלו, שינוי מהותי ברווחיות החברות לא יקרה. פרטנר היא חברה שמשחקת בשוק הסלולרי משחק מאד מתוחכם. מצד אחד היא משתמשת במותג שלה 012 מובייל על מנת להוריד מחירים ולתפוס נתחי שוק, ומצד שני היא בבעיה כי התחרות על נתחי שוק גוררת הורדות מחירים אצל המתחרים וחוזר חלילה. אין מנוס לפיכך מהמסקנה שכרגע לא מסתמן שינוי בשוק הסלולר והוא ימשיך לדמם, עבור הצרכנים מדובר בחגיגה צרכנית אולי אבל זה רק חלק מהעניין.

אם ישראלי מקבל חבילה ב-25 שקל לחודש אבל האתר שהוא מחובר אליו מחובר ברוחב פס צר ולא מספק כי למפעיל אין כסף לחיבור רחב יותר, אז מה בדיוק שווה המחיר הזול? אם בסוף אין לישראל ישראלי קליטה כי הרחיקו את האתר הסלולרי מהבית שלו בגלל שכמעו ולא בונים אתרים בישראל אז מה הוא יעשה בדיוק אם מכשיר הדור החמישי המבריק והנוצץ החדש שהוא קנה?

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר