ירושלים. אחדות העיר היא גם צמצום פערים חברתיים וכלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות / צילום: shutterstock
בימים אלה אנו חווים בירושלים, בירת ישראל, התפרעויות והפרות סדר קשות המבוצעות על-ידי תושבי מזרח ירושלים נגד המדינה וריבונותה בירושלים. לצערי, התפרעויות אלה התרחבו לערים מעורבות נוספות ברחבי המדינה. התנהגות זו אינה מקובלת בשום צורה. התפרעויות אלה חייבות להיות מרוסנות על-ידי המדינה, ועליה להשתמש בכל האמצעים הנדרשים בכדי למנוע פעולות בלתי חוקיות, הפרות סדר, פגיעה באנשים או כל דבר דומה.
הדבר המעניין הוא שהפרות אלה, אשר התחילו עוד לפני המערכה בעזה, הגיעו אחרי השקעות שיא בקרב החברה הערבית בכלל ומזרח ירושלים בפרט על-ידי ממשלת ישראל. בחמש השנים האחרונות ההשקעות הממשלתיות היו הנרחבות ביותר בהיסטוריה של ממשלות ישראל.
על אף המציאות שאנו חווים והאתגרים, ממשלת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע בשירותים הציבוריים ולהמשיך בהצבת המטרה - המשך צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים אל מול האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית במובנים כלכליים.
כל עיר בישראל שואפת להיות עצמאית מבחינה כלכלית, וכדי להגיע למצב הזה עליה למצות פוטנציאל ולייצר מנועי צמיחה שטרם מומשו. אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הוא עידוד כניסתן של אוכלוסיות אשר אינן משתתפות בשוק העבודה באחוזים גבוהים לתוך עולם התעסוקה העירוני.
לאחרונה ישבתי באחד מאולפני הטלוויזיה, ומגיש התוכנית ניתח את מצבה הכלכלי של ירושלים וקבע כי "ירושלים לא תשרוד כלכלית לאורך זמן". כוונתו של המגיש הייתה לאי-השתתפותן של שתי קבוצות אוכלוסייה המהוות כ-70% מאוכלוסייתה של ירושלים בשוק העבודה - תושבי מזרח ירושלים (כ-38%) ותושביה החרדיים (כ-32%).
בפועל ירושלים מחולקת כיום לשלוש קבוצות עיקריות ברמה הכלכלית וחברתית: שכונות מזרח ירושלים, כאשר לצידן השכונות החרדיות המובהקות, ואלה מדורגות ברמה סוציו-אקונומית 1-3. יתר השכונות של הציבור הכללי מדורגות ברמה סוציו-אקונומית 4-9, כאשר בשכונות המדורגות 4-5 מתגוררת אוכלוסייה חרדית לא מבוטלת.
האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על שתי מגמות דומות בקרב קבוצות אוכלוסייה אלה. אחוז השתתפות נמוך בשוק בעבודה ושכר ממוצע הנמוך משמעותית מהממוצע הארצי. כך למשל, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על כ-45% בלבד (אל מול 83.4% בכלל החברה) עם שכר של כ-70% מהשכר הממוצע במשק. בקרב נשים ערביות שיעור התעסוקה עומד על כ-23% (אל מול כ-40% בקרב נשים ערביות בכלל הארץ) עם שכר ממוצע שעומד על כ-65% מהשכר הממוצע במשק.
הפערים הללו מחייבים התייחסות נקודתית והתערבות עמוקה. אכן, ממשלת ישראל, ביחד עם עיריית ירושלים, קיבלה החלטה היסטורית ב-2018, אשר במסגרתה הוקצו כ-2.1 מיליארד שקל לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים במזרח ירושלים. התוכנית עוסקת בתחומי ליבה כגון חינוך, השכלה גבוהה, תשתיות ותעסוקה. כך למשל, בשנים האחרונות מתבצעות הכשרות מקצועיות נרחבות במגוון מקצועות. כמו כן, השפה העברית, אשר מהווה חסם משמעותי לכניסה לשוק התעסוקה, הולכת ונלמדת ביותר ויותר מוסדות חינוך ומכינות, נפתח מרכז עסקים חדש לטובת יזמים ערביים, ומתוכננים בימים אלה מספר מתחמי תעסוקה חדשים בארבעה מקומות במזרח העיר.
גם בעולם החרדי קיימת פעילות ממשלתית ועירונית ענפה, אם כי פעילות זו התחילה לפני לא מעט שנים, והיא מניבה תוצאות אפקטיביות אך מוגבלות בהיקפן. בשבועות האחרונים, כחלק מתכנון תוכנית חומש כלכלית חדשה, הוקם צוות מיוחד הכולל את כלל הגורמים הרלוונטיים, אשר תכליתו לבחון התערבות ממשלתית ועירונית לעידוד שילובה של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה.
פעולות אלה ואחרות מסונכרנות על-ידי המשרד לירושלים ומורשת ומרכזות את כלל הפעילות הממשלתית לצד שיתוף-פעולה מלא עם עיריית ירושלים. אנו רואים מספר מגמות מעודדות בשנים האחרונות שמהן ניתן להסיק כי המשך השקעה זו בשנים הקרובות יוביל לצמצום הפערים הכלכליים הן אל מול מזרח ירושלים והן אל מול החברה החרדית.
"ירושלים המאוחדת" אינה יכולה להתייחס רק לגבולותיה הפיזיים של ירושלים. אחדות ירושלים היא גם צמצום פערים חברתיים וכלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בעיר ויצירת מרקם כלכלי-חברתי מאוזן ויציב יותר לאורך זמן.
הכותב הוא מנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת