התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה
האירועים האלימים בשבועות האחרונים הובילו למעצר של מאות חשודים בעבירות אלימות, הצתה ופגיעה ברכוש. החוק מאפשר להכפיל את העונש אם העבירות בוצעו מ"מניע גזעני", עד למקסימום של עשר שנות מאסר. אפשרות אחרת המתאימה לעבירות חמורות היא להאשים ב"מעשה טרור" לפי חוק המאבק בטרור שנכנס לתוקף בסוף 2016. גם לפי חוק זה יוכפל העונש עד למקסימום של 25 שנה.
חוק הטרור נועד לחולל רפורמה בסמכויות גורמי אכיפת החוק בטרור הפלסטיני, אך החוק לא מבחין בין טרור יהודי וערבי. החוק מרחיב את הכלים לטיפול בטרור באמצעים פליליים ומשפטיים, ואחד החידושים בחוק הוא כאמור החמרת הענישה על עבירות שהן מעשי טרור, ולא בהכרח שבוצעו על-ידי ארגון טרור.
"אירוע טרור" במקרי אלימות מוגדר בחוק הטרור בהתאם לשלושה תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא שהמעשה נעשה ממניע לאומני או אידאולוגי; תנאי נוסף הוא שהמעשה נעשה כדי לעורר פחד או בהלה; תנאי שלישי הוא שהמעשה מהווה פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו או סיכון ממשי לפגיעה כזו. כך שההחלטה תתקבל אם מדובר באירוע אלימות בהתאם לחומרת הפגיעה או לקיומה של סכנה כזו.
לאור גל האירועים האחרונים הפרקליטות מגבשת את המדיניות תוך כדי תנועה. כל כתב אישום המוגש ממניע גזעני עובר אישור של פרקליטות המדינה כדי לוודא אחידות בין המחוזות.
בגל ההתפרעויות הנוכחי הוגש כתב אישום אחד לפי חוק המאבק בטרור. התוקפים הואשמו בעבירה של מעשה טרור של "פציעה בנסיבות מחמירות". זוהי פעם ראשונה שמוגדרת עבירת אלימות שאינה מהעבירות החמורות ביותר כ"מעשה טרור", מאז נכנס החוק לתוקף. החוק מאפשר זאת, והמינימום שנדרש הוא סיכון לפגיעה חמורה. תנאי זה מתקיים במקרה הנוכחי. עד כה הוגשו כתבי אישום בגין רצח, הריגה וניסיון רצח לפי החוק. הבחירה בכך מסמנת קו תקיף, לפיו גם באירועים שנגמרו בסופו של דבר בנס, בלי פציעות קשות, יוגדרו המעשים כטרור.
כתב האישום המייחס מעשה טרור הוגש בשבוע שעבר על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים נגד שלושה צעירים ערבים תושבי ירושלים בגין ביצוע לינץ'. כתב האישום מתאר כי ב-22 לאפריל נסע אזרח יהודי בעל חזות יהודית בכביש הראשי בוואדי ג'וז, בדרכו לכותל. כאשר נעמד בפקק תנועה מול מוזיאון רוקפלר, צעק אחד מעוברי הדרך כי יש רכב של "מתנחל". הפורעים יידו אבנים לעבר הרכב, הוציאו את הנהג מהרכב והיכו אותו. בשלב מסוים הוא הצליח להימלט ולרוץ מספר מטרים בנסותו לברוח, אך הפורעים רדפו אחריו, השיגו אותו והיכו אותו, בעטו בו ודרכו עליו. הנהג הצליח להימלט לעבר אמבולנס, וההמון כילה את זעמו ברכב - הכול מתוך מניע של גזענות. לנהג נגרמו חבלות וחתך בראשו, והוא סבל מכאבים.
אירועי הלינץ' הנוספים שהתרחשו, בהם אותרו חשודים, ייבחנו בהתאם להגדרת "עבירת הטרור" בחוק הטרור. כך במקרה של הלינץ' שבוצע בחייל ביפו והסתיים בשברים בראשו כתוצאה מפגיעה של אבן. שירות הביטחון הכללי והמשטרה מנהלים את החקירה, ועד כה נעצר חשוד ערבי תושב יפו. אירוע נוסף הוא הלינץ' שבוצע בסעיד מוסא, תושב רמלה בן 33 בטיילת בבת ים. כרגע עצורים שלושה החשודים, בין שורת עבירות, בביצוע מעשה טרור.
הלינץ' שודר בשידור חי בערוץ "כאן 11", לאחר שנאסף המון במטרה לפגוע בערבים. מאות צעירים התאספו בבת ים, לאחר שמוקדם יותר הופצה ברשתות החברתיות הודעה המזמינה יהודים להגיע לטיילת בבת ים לבצע פעולות נקם ביהודים. בין היתר נכתב בהודעה כי יש להגיע עם "ציוד מתאים. אגרופנים, סכינים, קרשים, סכינים ואקדחים".
הצעירים שהתאספו צעדו לכיוון יפו, ובדרך ניפצו ופגעו בעסקים בעיר. בשלב מסוים הם נעצרו במרכז הטיילת של בת ים והתנפלו על רכבו של מוסא. הוא הוצא מרכבו בכוח על-ידי ההמון הזועם, כשבמקום לא היו שוטרים, הותקף פעם אחר פעם בפניו ואושפז עם חבלות חמורות בפנים וחבלות יבשות בכל חלקי גופו.
מקרים קשים נוספים המתאימים להגדרה של "מעשה טרור" הם רצח יגאל יהושוע ז"ל בלוד באבן גדולה שנזרקה לעבר רכבו; ואירועי לינץ ביהודים בעכו, בהם המורה אלעד ברזילי נפצע באורח קשה לאחר שהותקף על-ידי מתפרעים ערבים במהלך מהומות.
אירוע חמור נוסף הוא זריקת בקבוק תבערה לתוך דירת מגורים של משפחה ערבית ביפו, שהובילה לפציעתו הקשה של ילד בן 12. באירוע זה טרם התבררו נסיבות התקיפה, המשטרה הודיעה על מעצרו של אזרח ערבי, והאירוע בחקירה.
הצתת בתי כנסת, הרס והצתת חנויות, בתי מגורים ורכבים
במהלך ההתפרעויות בלוד הוצתו בתי כנסת, רכבים ובתי מגורים. חוק הטרור מגדיר כמעשה טרור גם "פגיעה חמורה בקודשי דת", לכן ככל שהמשטרה תצליח לאסוף ראיות מי הצית את בתי הכנסת, הגדרת המעשה כמעשה טרור היא אפשרית, ובהתאם ניתן יהיה להטיל עונש מאסר כפול.
באשר לעבירות כלפי הרכוש - חנויות, דירות מגורים ורכבים - החוק מקשה על הגדרתן כמעשה טרור, ועד כה הפרקליטות העמידה לדין על עבירות רכוש, עם נסיבה מחמירה של מניע גזעני. זאת בשל ההגדרה בחוק המאבק בטרור, לפיה פגיעה ברכוש תיחשב כמעשה טרור רק אם היא "חמורה", ורק אם יש אפשרות ממשית שהפגיעה ברכוש תגרום לפגיעה חמורה גם בגוף.
בזמן הדיונים על נוסח החוק, גופי האכיפה ביקשו להרחיב את ההגדרה, כך שלא יהיה צורך להוכיח כי הפגיעה ברכוש עשויה להביא לפגיעה בגוף. בסופו של יום התקבלה הגדרה מרוככת המקשה להגדיר את המעשים נגד הפגיעה ברכוש כמעשה טרור. לכן, עד כה לא נעשה שימוש בחוק הטרור במקרים של פגיעה ברכוש שאינה כרוכה בסיכון חיי אדם.