גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחצבה בשהם / צילום: שלומי יוסף

במהלך שנות השבעים, הקימה מדינת ישראל את הקרן לשיקום מחצבות, במטרה לשקם אתרים שבהם הוצאו חומרים טבעיים מבטן האדמה, והועברו לשימוש תעשייתי - בין אם לייצור בטון, אספלט, חול, פוספט ועוד. אלא שדוח חמור של מבקר המדינה המתפרסם היום, משרטט תמונה מדאיגה באשר לטיפול המדינה באותן מחצבות: כ-75% מהמחצבות בישראל -יותר מ-800 - נטושות, והמפקח על המכרות טרם בדק את מצבה של כל אחת מהן כדי להחליט אם היא טעונת שיקום. רק רבע מהמחצבות הנטושות בישראל הוכרזו טעונות שיקום ורק כ-17% מהמחצבות הנטושות שוקמו בפועל.

שיקום המחצבות נמצא תחת אחריות משרד האנרגיה. שיקום המחצבות נועד לטפל בהשלכותיהן הסביבתיות השליליות, לעתים תוך יצירת ערך ציבורי חלופי, כגון גן לאומי, יער או שמורת טבע. אך לא רק שהמחצבות משוקמות כאמור בשיעורים קטנים מאוד, אלא שהמפקח על עוד עלה כי הדין בישראל אינו מטיל על גורם כלשהו, גם לא על המפקח על המכרות, את החובה הפוזיטיבית לשיקום מחצבה נטושה, ולכן רובן המכריע של המחצבות שאינן פעילות (82.5%) טרם שוקם.

בביקורת נמצא כי המפקח על המכרות אינו גורם, יוזם ומוביל בעניין הטיפול במחצבות הנטושות, פעילותה של רט"ג בתחום שיקום המחצבות מתמקדת רק באותן מחצבות שייעוד הקרקעות עליהן הן פעלו הוסב לגן לאומי או לשמורת טבע, הקרן לשיקום מחצבות עוסקת בהיבטים עיקריים של עבודות שיקום מחצבות, אך חלק מפעולותיה אינן מעוגנות כנדרש בדין, וחלקן אמור היה להתבצע על ידי גורמים אחרים.

גם מסד הנתונים של המדינה סובל מהזנחה. נמצא כי המידע שבידי הקרן לשיקום מחצבות על מחצבות נטושות מעודכן לשנת 2009. לקרן אין מידע אודות היבטיהן הסביבתיים של המחצבות הנטושות שטרם שוקמו, ובידיה מידע חלקי על היקף שטחי המחצבות ששיקמה במהלך השנים. היא אינה מרכזת מידע על הימשכות הליכי תכנון ושיקום מחצבות, וממילא אינה מנתחת את הסיבות לכך ואת החסמים בעניין.

לפי דוח המבקר, עלויות פעולות השיקום שביצעה הקרן בשנים 2014 - 2019 היו נמוכות והסתכמו בכ-13 מיליון שקל בשנה בממוצע, והשיעור הממוצע של הוצאות ההנהלה והכלליות בשנים אלו היה כ-15%. בעקבות זאת צברה הקרן במהלך השנים יתרה כספית של כ-642 מיליון שקל נכון לדצמבר 2019, והיא לא פעלה לניצולה באמצעות תוכנית עבודה רב-שנתית. עוד נמצא כי הכספים העודפים של הקרן הושקעו בניירות ערך שהשיגו עבור הקרן מסוף שנת 2014 עד סוף שנת 2019 תשואה כוללת של כ-13% בלבד (המהווים תשואה שנתית ממוצעת של כ-2.6%), בעוד תשואות כלל קופות הגמל עמדו בתקופה המקבילה על 20% - 22.5%.

נזכיר כי רק לפני חודשים בודדים הסכימו במשרד האנרגיה להעביר חצי מיליארד שקל מהקרן לשיקום מחצבות לקופת האוצר, כך שישמשו להתמודדות עם משבר הקורונה. זאת, כאשר במשרד טענו שלקרן אין צורך בכסף בעת הזו.

בארגון הסביבה אדם, טבע ודין אומרים: "במדינה קטנה שבה משאב הקרקע הוא משאב נדיר ונחשק, נכון למידע מעודכן לשנת 2009 היו 1,123 מחצבות נטושות בישראל. ראוי ונכון יהיה כי ממשלת ישראל, ובפרט משרד האנרגיה והמשרד להגנת סביבה, יפעלו לקדם חובת שיקום פוזיטיבית על פעילות שיש בה כדי לשנות את אופיו של שטחי המדינה ואף להגביל את שימושם העתידי. ככל שלא יוחל חובת שיקום שכזה, אשר תכלול מנגנון לתשלום על השיקום המבוסס על עיקרון המזהם ישלם, הציבור הישראלי ייפגע כפליים - פעם אחת בשל הפגיעה הממושכת ומיותרת בשטחיו, ובכך שעלות השיקום תושת עליו בבוא העת".

תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה סייע למשרד האוצר להגדלת תקציב המדינה באופן מיידי לאור הדחיפות בעקבות משבר הקורונה, וההבנה כי כספי הקרן מועברים בהוראת שעה ובאופן זמני כהלוואה בלבד, וצפויים לחזור לקרן בשנים הקרובות בתוספת הצמדה וריבית תוך שמירה על עצמאות הקרן והבטחת רציפות פעילותה. על מנת לעודד את הצמיחה במשק, סוכם כי חלק מהכספים, שיוחזרו לקרן, יושקעו בפרויקטים מעודדי צמיחה במשק האנרגיה, ביניהם התייעלות באנרגיה, מעבר לתחבורה נקייה והשקעות במחקר ופיתוח".