גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האלימות בערים הערביות: גם אנחנו בחברה הערבית חייבים לשאול את עצמנו איפה כשלנו

לשלטון המרכזי יש אחריות מרבית למצבנו כמיעוט ילידי, אך אי-אפשר לשנות את מעמדנו כל עוד אנו ממשיכים לחשוב באותה דרך חשיבה, וכל עוד אנו לא מכירים בבעיות שבתוכנו

הפרות סדר באום אל-פאחם שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה / צילום: דוברות משטרת ישראל
הפרות סדר באום אל-פאחם שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה / צילום: דוברות משטרת ישראל

ימים קשים עוברים על החברה הישראלית בשתי אוכלוסיותיה, הערבית והיהודית. המדאיג הוא שהגרוע עוד לפנינו במערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות. מחאות אלימות, הביאו כל בן אדם שפוי ובר דעת למצב של דיכאון, תסכול ויאוש מההתפרצות הפתאומית. החברה הערבית היא קורבן של הנהגה חסרת מאבק אסטרטגי ושל יחס של אטימות מצד השלטון המרכזי כלפיה.

קשה לי לראות מעשי ונדליזם במסגדים או בבתי כנסת וקשה לי עוד יותר לראות מעשי לינץ' בכל אדם באשר הוא, והכל כמקור לשפיכת הזעם של המפגינים משני הצדדים. לא מעניין אותי מי התחיל ראשון כי אין כל סיבה היכולה להצדיק מעשים כאלה. מאורעות אוקטובר 2000 עדיין אינם יכולים להימחק מהזיכרון של כל אחד מבני החברה הערבית שהביאו ליחסי אי-אימון ונתק בין האוכלוסיות. וכאן השאלה שנשאלת היא לא מה למדנו ממאורעים אלה, אלא מה לא למדנו מאותם אירועים שבתוך זמן כה קצר נכנסנו לגל שני אחרי שני עשורים?

אין אני בא לדבר בשמה של מרבית החברה היהודית, שבחלקה לא רואה בארגוני הימין הקיצוניים "לה פמיליה" ו"להב"ה" כל פסול, ואין אני בא לפטור אותה מחלקה הישיר והעקיף למצב בו נקלעה החברה הערבית מזה שנים שנדחקה לשולי השוליים של החברה הישראלית. אני עושה חשבון נפש עמי ועם עצמי ושואל את עצמי שאלה אחת פשוטה איפה טעינו כחברה ערכית שראינו במחאות אלימות כברירת מחדל לשפיכת הזעם ובחלקן הרב אינן מתיישרות עם ערכי החברה הערבית ודתותיה השונות. למען האמת קשה לי לענות. קשה לי לענות כי לא הצלחתי למצוא ולו סיבה אחת היכולה הצדיק מעשים שכאלה.

דוח ועדת אור שחקר את האירועים האלימים של אוקטובר 2000 ציין כי "על הרוב היהודי לזכור כי המדינה אינה רק יהודית אלא גם דמוקרטית, כי השוויון הוא אחד הנדבכים המרכזיים במבנה החוקתי של המדינה, וכי איסור האפליה חל על כלל אזרחיה. עליו להבין כי האירועים שהפכו את הערבים למיעוט במדינה היו בעבורם אסון לאומי, וכי השתלבותם בישראל הייתה כרוכה מצדם בקרבנות כואבים. הרוב היהודי חייב לכבד את זהותם, את תרבותם ואת שפתם של האזרחים הערבי".

מאז אירועי אוקטובר 2000, יחס השלטון המרכזי כלפי החברה היה בשני כיווים הפוכים. מצד אחד, בהתאם למחקר שערכתי באוניברסיטת תל אביב שבדק את ההחלטות הממשלתיות הייעודיות בין השנים 1991-2015 נתקבלו כ-100 החלטות יעודיות המתמקדות בשיפור מעמדה של החברה הערבית וזה מעבר להחלטת 922. אך, הבעיה במדיניות זו היא שמדובר בהחלטות ממשלתיות שאינן מחייבות בהיותן לא מהוות חלק מתקציב הממשלה, כך ששיעור ביצוען הלא מושלם לא מפתיע. מצד שני, לעומת זאת, במשך שני העשורים האחרונים, נחקקו חוקים גזעניים שהדירו את החברה הערבית כדוגמת חוק הלאום, חוק קמינץ ואחרים.

המאורעות בחברה הערבית הפעם לא היו שונות בהרבה ממאורעות אוקטובר 2000. אך הפעם, מדובר במאורעות שמאופיינים, לרוב, בדור צעיר, מיואש וחסר כל תקווה לעתידו. אבטלה, עוני, פשיעה וחוסר דיור הן רק חלק ממכלול הבעיות שמהן סובל הדור הצעיר שמהווים תוצאה של הזנחה שיטתית רבת שנים מצד השלטון המרכזי. ישלה את עצמו מי שיחשוב לרגע כי ההתפרצות 2021 הינה תוצאה של אירועי שייח ג'ראח וישלה את עצמו גם מי שיחשוב לרגע שהמלחמה על עזה היא בגלל שחמאס התעורר לרגע למצוקתה של החברה הערבית בארץ וחרד על מצבה של החברה הערבית שנמצאת כמיעוט פריפריאלי במפה הפוליטית, הכלכלית והחברתית של ישראל. מדובר בקש ששבר את גב הגמל, ותו לא.

אטימות השלטון המרכזי והתנהגותו כ"יען" בכל הקשור למצוקתה של החברה הערבית וצעקותיה, התסכול המצטבר, האיום הקיומי אליו נקלעה החברה הערבית, והייאוש של החברה הערבית להביא שינוי מיוחל במצבה, הן רק חלק ממכלול הסיבות האמיתיות העומדות מאחורי ההתפרצות הפתאומית וגל הזעם האחרון, והשאלה שנשאלת היא האם זה היה העיתוי הנכון והאם זו הדרך הנכונה להביע את הזעם? אין ספק כי במדינה דמוקרטית, רצוי, ואף חובה, לצאת להפגין נגד ההתרסה של השלטון המרכזי. אך אל לנו לשכוח לרגע כי מדובר בשלטון שוויוני. לכן, כל מחאה חייבת להיערך כחלק מאסטרטגיה ולא כתגובה אגבית ורגשית. וקל וחומר כאשר המדובר בחברה המונעת לרוב מרגש.

לשלטון המרכזי יש אחריות מרבית למצבנו כמיעוט ילידי, אך אי-אפשר לשנות את מעמדנו כל עוד אנו ממשיכים לחשוב באותה דרך חשיבה, וכל עוד אנו לא מכירים בבעיות שבתוכנו. לנו כחברה יש חלק בהתנהלותנו הקלוקלת במשך השנים והגיע הזמן שנדבר עליה בפה מלא, הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על דרך המאבק שלנו. כן, כשלנו שלא השכלנו לפעול בהתאם לאסטרטגיה וסדר יום משלנו. כן כשלנו כאשר לא נתנו הזדמנות לזרם המצדד בכניסה לממשלה את ההזדמנות שאולי הישועה תבוא דרכו ובמקום זאת הענקנו לו תעודות של "בוגד". כן כשלנו שלא השכלנו לדעת מתי להשתמש בדבשת הגז ומתי בדבשת הברקס, ובמיוחד בחברה שהיא לרוב מונעת מרגש. כן, כשלנו בשימוש במעשי ונדליזים על ידי קבוצות מיעוט שבמיעוט שבתוכנו, וכאילו זה טבעי והגיוני שעדיין אנו מצפים לתוצאה שונה. כשלנו.

הכותב הוא רואה חשבון, כלכלן, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית

עוד כתבות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן וארה"ב יצאו להתייעצות אחרי השיחות, בעומאן אופטימיים

השיחות צפויות להתחדש בשעה 17:30 ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון