גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך מאשר תוספת תקציבים

הניסיון לתלות את האלימות הנרחבת בערים הערביות והמעורבות בפערים כלכליים אינו משכנע ומסיט את מבטינו מהבעיה האמיתית - ולכן יש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות

התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה
התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה

מבין כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לגל המהומות האלימות שפוקד אותנו בימים האחרונים ברחבי ישראל, ההסבר החלש, המופרך והתמוה ביותר הוא ההסבר המטריאליסטי, לפיו יש לתלות את גל הפרעות הערבי בקיומם של פערים חברתיים וכלכליים.

ביטוי בהיר להסבר הזה ניתן למצוא בטורו בגלובס של ד"ר אריק שרמן מהמרכז האקדמי רופין, שבו טען כי הפוגרומים שנחתו על הציבור היהודי הם בגדר חבית נפץ שהתפוצצה בפניהם של "כל אותם בעלי האמצעים הכספיים שחושבים לעצמם כי הפערים החברתיים הם בעיה של מדינות נחשלות". פערים חברתיים, לדידו של שרמן, הם מגפה נוראית שאלו הם תוצאותיה המצערות אך הבלתי נמנעות.

ואולם אין צורך במנה עודפת של ביקורתיות על מנת לחשוף את רדידותו של הסבר הפערים הכלכליים.

ראשית, הפורעים הערבים עצמם - להבדיל מפרשניהם המתוחכמים - אינם מונים סיבות סוציו-אקונומיות בין המניעים שהניעו אותם לפגוע ביהודים. עבור הרוב המוחלט של הפורעים היו אלו סיבות דתיות (הסכנה לכאורה שנשקפה למסגד אל-אקצא) או לאומיות (רכישת בתים על ידי "מתנחלים" בשכונות שייח ג'ראח או ביפו) שהניעו אותם לנהוג באלימות. עבור אחרים, כמו במקרה של תקיפת הנער החרדי ברכבת הקלה בירושלים או בהחלטה להצית שורה של בתי כנסת בעיר לוד, הייתה זו פשוט שנאת יהודים צרופה.

שנית, לו מניעים כלכליים היו עומדים מאחורי גל האלימות הנוכחי, היינו מצפים לאלימות בעלת אופי מעמדי המכוונת נגד אותם בעלי האמצעים המכחישים, כך לפי שרמן, את קיומם וחומרתם של פערים כלכליים בישראל. ואולם לא בעלי אמצעים יהודים הותקפו על ידי הפורעים הערבים אלא כל יהודי שנקלע לידם ללא תלות במעמדו הסוציו-אקונומי.

יתרה מכך, בעוד שנצטרך לחפש הרבה מאוד (וככל הנראה לא נמצא) בכדי למצוא מתפרעים מנופפים בשלטים של "לחם, עבודה, תקציבים", נמצא בקלות פורעים המנופפים בנשק חם כשעל שפתיהם קריאות לאומניות.

שלישית, ימיה של האלימות הערבית נגד יהודים בארץ ישראל כימי התנועה הציונית עצמה. הרבה לפני שהיהודים הספיקו לשפר בצורה חסרת תקדים את רמת חייהם ועוד בתקופות שבהן הפערים הסוציו-אקונומיים בין האוכלוסיות היו זניחים, אלימות ערבית הייתה רווחת.

יהודים נרצחו בארץ ישראל בשנות ה-20, ה-30 וה-40 כשם שאחיהם לאומה, העשירים הרבה יותר מהם, נרצחו בימינו. אין שום ראייה לכך שרמות גבוהות יותר של שוויון חברתי-כלכלי מתקשרות לאלימות פלסטינית בעוצמה מוגברת יותר.

רביעית, אין שום סיבה להניח שפערים כלכליים מוליכים בהכרח לתסיסה חברתית ולאלימות. לא חסרות קבוצות מיעוט אתניות - ביניהן יהודים, ארמנים ואסיאתיים - שסבלו מדיכוי, אפליה ואי-שוויון ושבכל זאת לא פנו לאלימות שלוחת-רסן. התפיסה לפיה פערים כלכליים וחברתיים מולידה אלימות שוללת למעשה את הסוכנות המוסרית מקבוצות אוכלוסייה שונות. ואמנם, רוב הערבים לא פנו לאלימות.

חמישית ולבסוף, קשה עד מאוד למצוא ערבים הרעבים ללחם מבין הפורעים. למעשה, רוב הפורעים הינם צעירים וחלקם אף סטודנטים שבניגוד להוריהם שערי הכניסה לעולם ההשכלה הגבוהה פתוחים בפניהם. ערבים המבקשים לשפר את מצבם מנסים להשתלב בשוק העובדה, לא לרצוח יהודים.

הסברים מטריאליסטים חוטאים אפוא למציאות במקרה הנוכחי ואין בכוחם להסביר את גל הפרעות הערבי. וכשם שהסיבות לאלימות אינן כלכליות כך גם הפתרון למצב איננו רק ואף לא בעיקר כלכלי. כשם שמחסור בתקציבים לא הניע ערבים לרצוח יהודים, כך גם תוספות תקציביות והשקעות מאסיביות לא יפתרו בעיות תרבויות, דתיות ולאומיות עמוקות. למעשה, קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך לאומי ודתי מאשר תוספת בתקציבים. לעיתים רחוקות בלבד זריקת כסף על בעיות באמת פותרת אותן.

בסופו של דבר, ההסברים המטריאליסטים למיניהם מבלבלים כולם בין סיבה למסובב. אלימות רווחת איננה תוצר של עוני. להיפך. עוני הוא, בדרך כלל, הוא פועל יוצא של אלימות רווחת ונורמות חברתיות ותרבותיות שתומכות בה. הציבור הערבי אכן סובל מרמות גבוהות של אלימות ופשיעה, אך אלו אינן תולדה של עוניו כי אם החסם המרכזי שעומד בפני צמיחה כלכלית נרחבת במגזר.

כך או כך, הניסיון לתלות את האלימות הערבית הנרחבת בפערים כלכליים אינו משכנע ויש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות.

הכותב הוא ראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה

עוד כתבות

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"