גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך מאשר תוספת תקציבים

הניסיון לתלות את האלימות הנרחבת בערים הערביות והמעורבות בפערים כלכליים אינו משכנע ומסיט את מבטינו מהבעיה האמיתית - ולכן יש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות

התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה
התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה

מבין כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לגל המהומות האלימות שפוקד אותנו בימים האחרונים ברחבי ישראל, ההסבר החלש, המופרך והתמוה ביותר הוא ההסבר המטריאליסטי, לפיו יש לתלות את גל הפרעות הערבי בקיומם של פערים חברתיים וכלכליים.

ביטוי בהיר להסבר הזה ניתן למצוא בטורו בגלובס של ד"ר אריק שרמן מהמרכז האקדמי רופין, שבו טען כי הפוגרומים שנחתו על הציבור היהודי הם בגדר חבית נפץ שהתפוצצה בפניהם של "כל אותם בעלי האמצעים הכספיים שחושבים לעצמם כי הפערים החברתיים הם בעיה של מדינות נחשלות". פערים חברתיים, לדידו של שרמן, הם מגפה נוראית שאלו הם תוצאותיה המצערות אך הבלתי נמנעות.

ואולם אין צורך במנה עודפת של ביקורתיות על מנת לחשוף את רדידותו של הסבר הפערים הכלכליים.

ראשית, הפורעים הערבים עצמם - להבדיל מפרשניהם המתוחכמים - אינם מונים סיבות סוציו-אקונומיות בין המניעים שהניעו אותם לפגוע ביהודים. עבור הרוב המוחלט של הפורעים היו אלו סיבות דתיות (הסכנה לכאורה שנשקפה למסגד אל-אקצא) או לאומיות (רכישת בתים על ידי "מתנחלים" בשכונות שייח ג'ראח או ביפו) שהניעו אותם לנהוג באלימות. עבור אחרים, כמו במקרה של תקיפת הנער החרדי ברכבת הקלה בירושלים או בהחלטה להצית שורה של בתי כנסת בעיר לוד, הייתה זו פשוט שנאת יהודים צרופה.

שנית, לו מניעים כלכליים היו עומדים מאחורי גל האלימות הנוכחי, היינו מצפים לאלימות בעלת אופי מעמדי המכוונת נגד אותם בעלי האמצעים המכחישים, כך לפי שרמן, את קיומם וחומרתם של פערים כלכליים בישראל. ואולם לא בעלי אמצעים יהודים הותקפו על ידי הפורעים הערבים אלא כל יהודי שנקלע לידם ללא תלות במעמדו הסוציו-אקונומי.

יתרה מכך, בעוד שנצטרך לחפש הרבה מאוד (וככל הנראה לא נמצא) בכדי למצוא מתפרעים מנופפים בשלטים של "לחם, עבודה, תקציבים", נמצא בקלות פורעים המנופפים בנשק חם כשעל שפתיהם קריאות לאומניות.

שלישית, ימיה של האלימות הערבית נגד יהודים בארץ ישראל כימי התנועה הציונית עצמה. הרבה לפני שהיהודים הספיקו לשפר בצורה חסרת תקדים את רמת חייהם ועוד בתקופות שבהן הפערים הסוציו-אקונומיים בין האוכלוסיות היו זניחים, אלימות ערבית הייתה רווחת.

יהודים נרצחו בארץ ישראל בשנות ה-20, ה-30 וה-40 כשם שאחיהם לאומה, העשירים הרבה יותר מהם, נרצחו בימינו. אין שום ראייה לכך שרמות גבוהות יותר של שוויון חברתי-כלכלי מתקשרות לאלימות פלסטינית בעוצמה מוגברת יותר.

רביעית, אין שום סיבה להניח שפערים כלכליים מוליכים בהכרח לתסיסה חברתית ולאלימות. לא חסרות קבוצות מיעוט אתניות - ביניהן יהודים, ארמנים ואסיאתיים - שסבלו מדיכוי, אפליה ואי-שוויון ושבכל זאת לא פנו לאלימות שלוחת-רסן. התפיסה לפיה פערים כלכליים וחברתיים מולידה אלימות שוללת למעשה את הסוכנות המוסרית מקבוצות אוכלוסייה שונות. ואמנם, רוב הערבים לא פנו לאלימות.

חמישית ולבסוף, קשה עד מאוד למצוא ערבים הרעבים ללחם מבין הפורעים. למעשה, רוב הפורעים הינם צעירים וחלקם אף סטודנטים שבניגוד להוריהם שערי הכניסה לעולם ההשכלה הגבוהה פתוחים בפניהם. ערבים המבקשים לשפר את מצבם מנסים להשתלב בשוק העובדה, לא לרצוח יהודים.

הסברים מטריאליסטים חוטאים אפוא למציאות במקרה הנוכחי ואין בכוחם להסביר את גל הפרעות הערבי. וכשם שהסיבות לאלימות אינן כלכליות כך גם הפתרון למצב איננו רק ואף לא בעיקר כלכלי. כשם שמחסור בתקציבים לא הניע ערבים לרצוח יהודים, כך גם תוספות תקציביות והשקעות מאסיביות לא יפתרו בעיות תרבויות, דתיות ולאומיות עמוקות. למעשה, קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך לאומי ודתי מאשר תוספת בתקציבים. לעיתים רחוקות בלבד זריקת כסף על בעיות באמת פותרת אותן.

בסופו של דבר, ההסברים המטריאליסטים למיניהם מבלבלים כולם בין סיבה למסובב. אלימות רווחת איננה תוצר של עוני. להיפך. עוני הוא, בדרך כלל, הוא פועל יוצא של אלימות רווחת ונורמות חברתיות ותרבותיות שתומכות בה. הציבור הערבי אכן סובל מרמות גבוהות של אלימות ופשיעה, אך אלו אינן תולדה של עוניו כי אם החסם המרכזי שעומד בפני צמיחה כלכלית נרחבת במגזר.

כך או כך, הניסיון לתלות את האלימות הערבית הנרחבת בפערים כלכליים אינו משכנע ויש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות.

הכותב הוא ראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה

עוד כתבות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

דירות חדשות שנבנות / צילום: Shutterstock

מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר

לפי מדד מחירי הדירות שפורסם אתמול, מחירי השכירות עולים בקצב מהיר - בעוד שמחירי הדירות יורדים בקצב איטי, וגם זה לא בכל המדינה ● מהם ממצאי המדד העיקריים, ומה ההסבר לשונות הגדולה במגמות? ● גלובס עושה סדר

מוצרי חשמל. המכירות עולות לקראת החג / צילום: תמר מצפי

נערכים לחג: ענף מוצרי החשמל רושם את העלייה הגבוהה ביותר השבוע

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי גובה ההוצאה הממוצעת על מוצרי חשמל עומד על כ-1,700 שקל

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב רוצה לרשום הישג לפני הבחירות, אבל אובר עוד רחוקה מישראל

השבוע החלה לקדם שרת התחבורה מירי רגב רפורמה חדשה, במסגרתה חברת אובר תורשה לפעול בישראל ● בינתיים, היא בעיקר מקוממת את נהגי המוניות שמאשימים אותה בכלל בסיוע לדרייברים החרדים ● "רגב לא דואגת למצב התחבורה הציבורית אלא מנסה להכשיר בדלת האחורית עבריינים כדי לגרוף הון פוליטי אישי"

פרטנר החלה לשדר את התכנים של yes / צילום: פרטנר tv+

השקה רכה: פרטנר החלה למכור את שירות הטלוויזיה החדש שלה

לפני כחודשיים החל פיילוט בקרב עובדי החברה, ואילו כעת מדובר בגרסת בטא המיועדת ללקוחות חדשים - בין אם בחבילות טלוויזיה ובין אם בחבילות משולבות אינטרנט סיבים אופטיים ונטפליקס ● בחודש הבא יחל באופן אוטומטי שדרוג מדורג ללקוחות הטלוויזיה הקיימים, עם חבילות טלוויזיה הכוללות גם את התכנים של yes

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל, באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו קרא להסתגל לאוטרקיה. מה זה אומר?

אחרי שבמשך מאות שנים הכלכלה העולמית נפתחה למסחר בינלאומי, רה"מ נתניהו אמר שישראל תצטרך לשנות מגמה ● מה משמעות המונח "אוטרקיה", כיצד מתייחס אליה המחקר הכלכלי, ואיפה זה נוסה בעולם? ● המשרוקית של גלובס

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● קרן דלק מקבוצת דלק ו-NewMed Energy, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

"מיקום לא מפתה, יחד עם עודפי היצע": בנייני המשרדים בפאתי ת"א שלא מוצאים שוכרים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה

בימים שבהם מנכ"ל אנבידיה מתלבט איפה בדיוק בצפון הארץ הוא יקים את מטה הפיתוח הענק שלו, מתייצב ראש ממשלת ישראל ומדבר על בידוד עולמי ועל משק אוטרקי ● מי שדיבר שוב ושוב על "כפסע מניצחון", בחר לפתע להציג תחזית מבהילה ● ושלא יהיה ספק - אתונה וסופר ספרטה? אין באמת חיה כזו

קארן שווק - מייסדת ומנכלית לוסיד פמילי אופיס / צילום: יריב פיין

מנהלת ההשקעות שבטוחה: זה התיק שתישנו איתו בשקט

קארן שווק, מייסדת ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד השקעות, חברת פמילי אופיס המנהלת כ־1.5 מיליארד שקל, מעריכה כי העליות בשוקי המניות יימשכו, גם אחרי רצף של שיאים ● מה מדאיג אותה בשוק הישראלי, ואיזה פתרון היא מציעה לריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו