גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך מאשר תוספת תקציבים

הניסיון לתלות את האלימות הנרחבת בערים הערביות והמעורבות בפערים כלכליים אינו משכנע ומסיט את מבטינו מהבעיה האמיתית - ולכן יש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות

התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה
התפרעויות במחוז הצפון / צילום: דוברות המשטרה

מבין כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לגל המהומות האלימות שפוקד אותנו בימים האחרונים ברחבי ישראל, ההסבר החלש, המופרך והתמוה ביותר הוא ההסבר המטריאליסטי, לפיו יש לתלות את גל הפרעות הערבי בקיומם של פערים חברתיים וכלכליים.

ביטוי בהיר להסבר הזה ניתן למצוא בטורו בגלובס של ד"ר אריק שרמן מהמרכז האקדמי רופין, שבו טען כי הפוגרומים שנחתו על הציבור היהודי הם בגדר חבית נפץ שהתפוצצה בפניהם של "כל אותם בעלי האמצעים הכספיים שחושבים לעצמם כי הפערים החברתיים הם בעיה של מדינות נחשלות". פערים חברתיים, לדידו של שרמן, הם מגפה נוראית שאלו הם תוצאותיה המצערות אך הבלתי נמנעות.

ואולם אין צורך במנה עודפת של ביקורתיות על מנת לחשוף את רדידותו של הסבר הפערים הכלכליים.

ראשית, הפורעים הערבים עצמם - להבדיל מפרשניהם המתוחכמים - אינם מונים סיבות סוציו-אקונומיות בין המניעים שהניעו אותם לפגוע ביהודים. עבור הרוב המוחלט של הפורעים היו אלו סיבות דתיות (הסכנה לכאורה שנשקפה למסגד אל-אקצא) או לאומיות (רכישת בתים על ידי "מתנחלים" בשכונות שייח ג'ראח או ביפו) שהניעו אותם לנהוג באלימות. עבור אחרים, כמו במקרה של תקיפת הנער החרדי ברכבת הקלה בירושלים או בהחלטה להצית שורה של בתי כנסת בעיר לוד, הייתה זו פשוט שנאת יהודים צרופה.

שנית, לו מניעים כלכליים היו עומדים מאחורי גל האלימות הנוכחי, היינו מצפים לאלימות בעלת אופי מעמדי המכוונת נגד אותם בעלי האמצעים המכחישים, כך לפי שרמן, את קיומם וחומרתם של פערים כלכליים בישראל. ואולם לא בעלי אמצעים יהודים הותקפו על ידי הפורעים הערבים אלא כל יהודי שנקלע לידם ללא תלות במעמדו הסוציו-אקונומי.

יתרה מכך, בעוד שנצטרך לחפש הרבה מאוד (וככל הנראה לא נמצא) בכדי למצוא מתפרעים מנופפים בשלטים של "לחם, עבודה, תקציבים", נמצא בקלות פורעים המנופפים בנשק חם כשעל שפתיהם קריאות לאומניות.

שלישית, ימיה של האלימות הערבית נגד יהודים בארץ ישראל כימי התנועה הציונית עצמה. הרבה לפני שהיהודים הספיקו לשפר בצורה חסרת תקדים את רמת חייהם ועוד בתקופות שבהן הפערים הסוציו-אקונומיים בין האוכלוסיות היו זניחים, אלימות ערבית הייתה רווחת.

יהודים נרצחו בארץ ישראל בשנות ה-20, ה-30 וה-40 כשם שאחיהם לאומה, העשירים הרבה יותר מהם, נרצחו בימינו. אין שום ראייה לכך שרמות גבוהות יותר של שוויון חברתי-כלכלי מתקשרות לאלימות פלסטינית בעוצמה מוגברת יותר.

רביעית, אין שום סיבה להניח שפערים כלכליים מוליכים בהכרח לתסיסה חברתית ולאלימות. לא חסרות קבוצות מיעוט אתניות - ביניהן יהודים, ארמנים ואסיאתיים - שסבלו מדיכוי, אפליה ואי-שוויון ושבכל זאת לא פנו לאלימות שלוחת-רסן. התפיסה לפיה פערים כלכליים וחברתיים מולידה אלימות שוללת למעשה את הסוכנות המוסרית מקבוצות אוכלוסייה שונות. ואמנם, רוב הערבים לא פנו לאלימות.

חמישית ולבסוף, קשה עד מאוד למצוא ערבים הרעבים ללחם מבין הפורעים. למעשה, רוב הפורעים הינם צעירים וחלקם אף סטודנטים שבניגוד להוריהם שערי הכניסה לעולם ההשכלה הגבוהה פתוחים בפניהם. ערבים המבקשים לשפר את מצבם מנסים להשתלב בשוק העובדה, לא לרצוח יהודים.

הסברים מטריאליסטים חוטאים אפוא למציאות במקרה הנוכחי ואין בכוחם להסביר את גל הפרעות הערבי. וכשם שהסיבות לאלימות אינן כלכליות כך גם הפתרון למצב איננו רק ואף לא בעיקר כלכלי. כשם שמחסור בתקציבים לא הניע ערבים לרצוח יהודים, כך גם תוספות תקציביות והשקעות מאסיביות לא יפתרו בעיות תרבויות, דתיות ולאומיות עמוקות. למעשה, קשה לחשוב על פתרון יותר נאיבי לסכסוך לאומי ודתי מאשר תוספת בתקציבים. לעיתים רחוקות בלבד זריקת כסף על בעיות באמת פותרת אותן.

בסופו של דבר, ההסברים המטריאליסטים למיניהם מבלבלים כולם בין סיבה למסובב. אלימות רווחת איננה תוצר של עוני. להיפך. עוני הוא, בדרך כלל, הוא פועל יוצא של אלימות רווחת ונורמות חברתיות ותרבותיות שתומכות בה. הציבור הערבי אכן סובל מרמות גבוהות של אלימות ופשיעה, אך אלו אינן תולדה של עוניו כי אם החסם המרכזי שעומד בפני צמיחה כלכלית נרחבת במגזר.

כך או כך, הניסיון לתלות את האלימות הערבית הנרחבת בפערים כלכליים אינו משכנע ויש לדחותו כחסר כל ביסוס במציאות.

הכותב הוא ראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה

עוד כתבות

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

אלו הדברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-8

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?