"אוקומושן" 2019. השנה, התערוכה התקיימה במתכונת וירטואלית / צילום: אסף קליגר
משרד התחבורה חנך בנובמבר 2017 "מרכז ניסויים ראשון בישראל לתחבורה חכמה ואוטונומית" בנתיבי איילון. במעמד החגיגי הצהיר שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ כי "מרכז הניסויים ואתרים נוספים שיוכשרו ויקדמו את המחקר והפיתוח בנושא, וימקמו את ישראל כאחת המדינות המובילות בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית". כ"ץ אף התחייב שיעשה הכול על מנת שהטכנולוגיה הזו תיושם בארץ בחמש השנים הקרובות.
אך בחלוף חמש שנים, תחום הרכב החכם והאוטונומי בישראל, עומד בערך באותו מקום בו ניצב אז. אולי אפילו כמה צעדים לאחור. הטכנולוגיה אמנם מתקדמת במהירות ויש כמה וכמה חברות מקומיות שמשלבות כבר היום מוצרים וטכנולוגיות בתעשיית הרכב. אבל בארץ אין עדיין רגולציה מוסדרת שמאפשרת לכלי רכב ללא נהג לנוע על כבישים ציבוריים, ואין אפילו אתרי ניסוי מוסדרים ו/או נתיבים ייעודים לכלי רכב אוטונומיים.
את תמונת המצב משרטט היטב כנס "אקומושן" שנערך בשבוע שעבר. הכנס השנתי הזה הפך בעשור החולף את ישראל ל"נקודה חמה" על המפה של תעשיית הרכב העולמית ומשך השקעות אדירות. השנה, גם אם מתעלמים ממגבלות הקורונה והלחימה, הוא התקשה להותיר חותם בתקשורת העולמית ולווה בהכרזות פושרות. למרות זאת, אנחנו נחושים למצוא נקודות אור סביב האירוע, גם אם הרלוונטיות שלהן לארץ די נמוכה.
המרוץ אחר ה-SPAC נמשך
משבר הקורונה הפך את ענף האוטו-טק בישראל ובעולם לחביב במיוחד על "משקיעי הדור החדש" של שוק ההון הגלובלי וניתן היה להבחין באנרגיות החדשות הללו גם בין השורות של "אקומושן" 2021. בניגוד לשנים עברו, היו מעט מאוד הכרזות פומביות על סבבי גיוס, אך זה לא בהכרח מעיד על חוסר עניין של המשקיעים. נהפוך הוא: דחיית הגיוסים עשויה להעיד כי ההצטרפות לקדחת הנפקות הענק בוול סטריט, באמצעות מיזוגי SPAC, עדיין בעיצומה. בפרספקטיבה הזו, כלומר הצפת ערך טרום-הנפקה, אפשר גם לראות לא מעט מההודעות על פריצות דרך עסקיות וטכנולוגיות שליוו את "אקומושן" השנה.
משקיע ותיק בענף האוטו-טק הישראלי אמר לנו השבוע שמדובר בתופעה די גורפת: "אין כמעט חברה ישראלית מבוססת, פחות או יותר, בתחום הרכב החכם והאוטונומי שלא זוכה כיום ל'חיזורים' עקביים של גורמים גלובליים שעוסקים בהנפקות ומיזוגים. הערכות השווי נעות בין מאות מיליוני דולרים למיליארדים וזה פיתוי שהיזמים, העובדים והמשקיעים מתקשים מאוד לעמוד בו".
חלק מהפעילות הזו די גלויה. חברת השבבים הישראלית "VALENS", שנמצאת כיום בשלבי טרום-ספאק מתקדמים, הודיעה על שילוב הטכנולוגיה שלה בדגמים סדרתיים של מרצדס.
זו דוגמה אחת מתוך רבות שעשויה להעיד על המרוץ אחרי "הכסף הגדול" של ההנפקות, שמתנהל מאחורי הקלעים. אבל היינו מצרפים גם את מילת האזהרה של המשקיע שלנו: "קדחת הנפקות הענק נגזרת במידה רבה ממשבר הקורונה ומהבועה של מניית טסלה. אבל לא בטוח עוד כמה זמן חלון ההזדמנויות יישאר פתוח. תראו מה קרה למניית טסלה בחודשים האחרונים"
מובילאיי: ניצול הזדמנויות
מובילאיי הייתה ונותרה האבן השואבת של המשקיעים הגלובליים בענף האוטו-טק הישראלי והיא ממשיכה להמציא את עצמה מחדש, למרות משבר הקורונה. דוגמה בולטת היא הודעתה מהשבוע שעבר על זכייתה בחוזי אספקה למערכות ADAS (מערכות סיוע מתקדמות לנהיגה) עבור דגמים עתידיים של טויוטה ביחד עם ספקית הטיר1 הגלובלית ZF.
זו ללא ספק הצהרה מעניינת. ספק אם יש לה משמעות על ההכנסות העתידיות של מובילאיי או על הפיתוח הטכנולוגי, אבל במובן העסקי מדובר במהלך אסטרטגי של נעיצת דגל "ביעד המבוצר" של טויוטה, שנחשבה עד כה "סרבנית מובילאיי" מובילה. היכנעות טויוטה משדרת לתעשיית הרכב את המסר שהטכנולוגיה של מובילאיי הפכה לתקן הלכה למעשה של מערכות אוטונומיות, לכל הפחות ברמות הנמוכות.
אבל מה גרם לטויוטה לשנות כיוון? אחת התשובות האפשריות היא שאחרי שנתיים קשות ומתישות, לתעשיית הרכב אין כיום מספיק זמן ומשאבים לבזבז על ניסוי וטעיה עם ספקים של מערכות ADAS חדשות והם בוחרים במוכר ובמוכח.
סיבה אחרת קשורה להיותה של מובילאיי חלק אינטגרלי מקבוצת "אינטל", שהיא אחת השחקניות המרכזיות בתחום ייצור הצ'יפים בעולם. המחסור בצ'יפים למערכות אלקטרוניות ברכב, שמתמודדת איתו התעשייה, משבש את כל היצרניות בארבע היבשות וגורם להפסדי עתק. אינטל מתכוונת להיכנס עוד השנה בכל הכוח לתחום ולכן היא הופכת לאחת החברות המחוזרות ביותר כיום על ידי תעשיית הרכב העולמית.
האם אינטל ומובילאיי רותמות כיום, באופן לא פורמלי, את כוחן העצום לטובת עסקאות בנוסח "קנה ADAS של מובילאיי וקבל 'תעודת ביטוח' לאספקה סדירה של צ'יפים"? אין לדעת, אולם ניצול הזדמנויות כזה הוא מהלך הגיוני בתרבות העסקים האמריקנית וסביר להניח שגם טויוטה לא חסינה מפניו.
בשורה התחתונה ענף האוטו-טק הישראלי עדיין פעיל וממשיך להותיר חותם משמעותי על תעשיית הרכב הבינלאומית ועל האבולוציה של רכב העתיד. אבל מעט מאוד מכל זה ישרת אותנו כאן בארץ. שנאמר, אור לגויים, חושך למקומיים.