מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. נקווה כי בדוח הבא בו יבקר המבקר את הנהלת בתי הדין, יסקור המבקר גם את התנהלות אגף עגונות / צילום: רפי קוץ
לאחרונה פורסם דוח מבקר המדינה בבתי הדין הרבניים, שעוסק בנושא השירות לציבור. כמי שמבלה מתוקף תפקידה זמן רב בבתי הדין, אני חייבת להגיד כי מצב השירות, בו עוסק הדוח, הוא דווקא טוב. הבעיה בבתי הדין היא לא המזכירות - אלא דווקא אגפים אחרים, כמו אגף עגונות.
בביקורות קודמות שעשה המבקר בשנים 2004 ו-2008 נעשתה הביקורת גם על אגף עגונות, המהווה חלק מהנהלת בתי הדין. אולם עד היום הליקויים בדוח לא טופלו. הפעם פסח המבקר על אגף עגונות.
אגף עגונות הוא הזרוע הביצועית של בית הדין, ותכליתו לסייע לבתי הדין הרבניים להביא אל קיצם מצבים מורכבים מאוד מבחינה אנושית ולהניע תהליך של שחרור נשים מעגינותן. האגף משרת נשים אשר מעוניינות להשתחרר מנישואיהם אך לבית הדין אין מענה עבורן, בעיקר לאחר שהבעל ברח לחו"ל.
האגף פועל ללא הנחיות המבוססות על קריטריונים ברורים, אחידים ושוויוניים, ללא דיווח לבית הדין ולנשים העגונות, ללא ביקורת וללא פיקוח. אישה אשר תיקה מועבר לאגף עגונות אינה יודעת מה מצב התיק, האם הוא מטופל ואיך מתקדם עניינה. במקביל בית הדין לא מטפל בתיקה כיוון שהוא נמצא תחת אגף עגונות וכך נותרות נשים רבות בלופ הזה ובסחבת בלתי נגמרת ללא מוצא.
ב"מבוי סתום" אנחנו מייצגות נשים רבות שתיקן נמצא בטיפול אגף עגונות. נתקלנו בלא מעט מקרים בהם גם לאחר שדרשנו מבית הדין להורות לאגף עגונות להעביר את חומרי החקירה לידיו, האגף מתמהמה. כך קרה בתיק בו בשנת 2016 ברח הבעל לאתיופיה, ובשנת 2020 ביקשנו להבין מה עשה עד כה אגף עגונות בתיק. לאחר חודשים רבים ואינספור בקשות של בית הדין לקבל את החומר לידיו, הועבר החומר וגם אז הוא הועבר רק לעיני בית הדין. עד היום אין אנו יודעים מה נעשה בתיק על ידי האגף. האישה, אגב, עדיין עגונה.
נתקלנו במקרים בהם אגף עגונות "מדלג" על ב"כ האישה, ולא מיידע אותה בדבר הממצאים בתיק, למרות שמצב זה מסכן את האישה. דוגמא לכך היא על אישה אשר עזבה את אוזבקיסטאן עם בנה התינוק בשנת 1994 ובעלה הבטיח להגיע לישראל אחריה, אך במקום זאת, היגר לבדו לארה"ב. בשנת 2017, לאחר 23 שנות עגינות, פנתה אלינו האישה בבקשה כי יאותר הבעל, שלא היה בקשר עם האישה מיום שעלתה לארץ, על מנת שייתן גט. הטיפול בתיק עבר לאגף עגונות. אגף עגונות בחר לעבוד מול האישה ישירות מבלי ליידע את ב"כ האישה לעניין התקדמות צעדיהם. כאשר הצליח האגף להביא את הגט מחו"ל, הם לא יידעו בכך את עו"ד, כפי שהיו חייבים לעשות. מדובר היה באישה שאינה דוברת עברית, והסכנה לוויתורים מצידה בשל אי הבנה לעניין זכויותיה הייתה גדולה. למזלנו, מקרה זה נגמר בטוב אך לא תמיד אלו פני הדברים.
התנהלות שערורייתית
בעקבות ההתנהלות השערורייתית של האגף החורגת מכללי מנהל תקין, פנינו בשיתוף עם ארגונים נוספים העוסקים בתחום המעמד האישי לאגף עגונות כדי לתאם עמם פגישה, על מנת שיקבעו נהלים ברורים ושקופים לבתי הדין, לציבור עורכי הדין ולטוענים הרבניים. לתומנו חשבנו כי לאגף ולארגונים אינטרס זהה, שחרור הנשים. למרות שהמכתב הראשון נשלח במאי 2019, עד היום לא זומנו לפגישה, האגף לא שיפר את דרכיו והנשים העגונות נותרות במצוקתן. אין דין ואין דיין.
נקווה כי בדוח הבא בו יבקר המבקר את הנהלת בתי הדין, יסקור המבקר גם את התנהלות אגף עגונות שאולי עוזר לחלק מהנשים העגונות, אך חלקן נפגעות קשות מהתנהלותו.
הכותבת היא מנהלת המחלקה המשפטית בארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות