העותרים לבית המשפט בהולנד נגד חברת "של" חוגגים לאחר שבית המשפט הכריע לטובתם
בית המשפט בהאג הורה הערב לחברת האנרגיה ההולנדית "של" (SHELL) להפחית את פליטות הפחמן שלה ב-45% עד סוף שנת 2030 בהשוואה לרמתן בשנת 2019, ובכך להתאים את תכוניותיה העסקיות להסכם פריז. זאת, בעקבות עתירה של ארגון "ידידי כדור הארץ", גרינפיס הולנד ויותר מ-17 אלף תובעים משותפים. מדובר בהחלטה תקדימית, שלחברת הדלקים המאובנים ישנה הזכות לערער עליה, למרות שעלייה להתחיל ליישם את הפסיקה באופן מיידי.
למעשה, בהחלטתו, בית המשפט הטיל על חברת הדלקים המאובנים הגדולה אחריות על תרומתה לשינויי האקלים, ועל כן הורה לה להפחית את פליטות הפחמן בכל שרשרת האספקה שלה. "של" נחשבת למזהמת התשיעית בגודלה בעולם בשנים 1988-2015, על-פי מאגר הנתונים של Carbon Majors. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בית משפט מטיל בפועל אחריות לשינויי האקלים על חברת נפט. למרות שהפסיקה המדוברת תקפה רק בהולנד, ייתכן כי בכוחה לשמש מודל לתביעות אקלים ברחבי העולם נגד חברות היוצרות זיהום סביבתי, או משפיעות לרעה ובאופן ניכר על האקלים.
של הייתה מודעת לנזק שהיא גורמת
לדברי התובעים, ייצור הנפט והגז טבעי על-ידי "של" תרם במשך שנים ארוכות לשינויים באקלים, תוך הפרה של חובת הזהירות כלפי המושפעים ממנה, ותוך התעלמות מהתחייבויות זכויות האדם של החברה. על כן, ביקשו התובעים מבית המשפט לאלץ את חברת האנרגיה להפחית את פליטות הפחמן שלה.
"של" אמנם העלתה את יעדי הפחתת הפליטות שלה באפריל האחרון, וקבעה כי תפחית את פליטות הפחמן שלה ב-20% עד שנת 2030, ב-30% עד 2035 וב-65% עד 2050, בהשוואה לרמתן בשנת 2016. אך עורכי הדין של התובעים טענו כי מדובר ביעדים בלתי מספקים, שכן ניתן להשיג את השינויים הללו באמצעות השקעה באנרגיות מתחדשות, לצד הרחבת סקטור הדלקים המאובנים.
"ידידי כדור הארץ", הוסיפו וטענו שחברת האנרגיה הענקית הייתה מודעת מזה עשרות שנים לנזק שהיא גורמת, זאת באמצעות תכתובות פנימיות של החברה שנחשפו בבית המשפט, לפיהן כבר בשנות השמונים ידעה החברה מהן ההשלכות האקלימיות של שריפת דלקים מאובנים. למרות זאת, בזמן שפעילותה ומוצריה של החברה גרמו ל-1% מפליטות הפחמן הגלובליות בכל שנה, החברה השקיעה מיליונים בהרחבת פעילותה בתחומי הגז טבעי והנפט, למרות יכולתה לנקוט בצעדים חלופיים.
חברת "של", מצידה, טענה שאין בסיס חוקי למקרה, ושממשלות בלבד הן האחראיות על עמידה ביעדי פריז - ולא חברות מסחריות. היום, כאמור, החליט בית המשפט בהולנד כי החברה אמנם לא פעלה שלא כדין, אך חלה עליה חובה להגן על זכויות האדם של אזרחי הולנד. זאת, כאשר נכון להיום מדיניות האקלים שלה איננה קונקרטית דיה, ו"מלאה בתנאים", ולכן איננה מספקת. ב"של" הביעו אכזבה מהחלטת בית המשפט, ודובר החברה הדגיש בפני כלי התקשורת שיערערו על ההחלטה. זאת, כאשר לדבריו החברה משקיעה מיליארדים באנרגיה דלת פחמן, תוך הצבת יעדים אקלימיים שאפתניים.
אנדי פלמן, מנהל גרינפיס הולנד, אמר בנוגע לפסיקה כי "זהו ניצחון היסטורי לאקלים ולכל מי שעומד בפני השלכות משבר האקלים. 'של' לא יכולה להמשיך להפר זכויות אדם, ולתעדף רווחים על פני בני אדם וכדור הארץ. פסק דין זה מהווה איתות ברור לתעשיית הדלקים המאובנים. פחם, נפט וגז צריכים להישאר באדמה. אנשים ברחבי העולם דורשים צדק אקלימי, והיום בית המשפט אישר שתעשיית הדלקים המאובנים איננה יכולה להמשיך לזהם את האקלים. תאגידים רב לאומיים ברחבי העולם ישאו באחריותם למשבר האקלים".
בארגון "אדם טבע ודין", המייצגים בישראל את קולה של הסביבה והאינטרסים של הציבור הנוגעים לזיהום אוויר וזיהום סביבתי בבתי המשפט, לוטשים אף הם עיניים לפסיקה של בית המשפט ההולנדי. לפי עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין, "פסק הדין פותח זירה משפטית חדשה בכך שהוא מטיל אחריות הפחתה לא רק על מדינות אלא על המזהם עצמו, ומחייב את החברה שאחראית לחלק משמעותי מפליטות גזי החממה להפחית באופן משמעותי את הפליטות מפעילויותיה ולפעול כמיטב יכולתה להפחתת פליטות מהספקים העובדים איתה, הכול כדי לעמוד ביעדי פריז. הרציונל פשוט - כפי שיש חובה שאינה כתובה המוטלת על חברות שלא לפגוע בזכויות אדם, כך חלה עליה החובה לפעול להפחתת פליטות ולמיתון משבר האקלים. על אף שפסק הדין תקף רק בהולנד, הרי שהוא מייצר תקדים, וממחיש את הסיכונים הכלכליים שעומדים לחברות שממשיכות להתבסס על דלקים מאובנים. מעניין לראות שבית המשפט על פניו לא התרשם ממדיניות האחריות התאגידית של החברה וקבע שהיא לא קונקרטית מספיק ומחוררת מידי מכדי לעמוד בחובה של החברה".
זוהי לא תביעת האקלים הראשונה שנדונה בעולם. בדצמבר 2019, דחה בית המשפט בניו יורק תביעה נגד אקסון מובייל, במסגרתה ביקשו פעילי סביבה להטיל על חברת הדלקים המאובנים אחריות לנזק שגורמים מוצריה לאקלים, וטענו כי הונתה משקיעים והסתירה את ההשפעה של משבר האקלים על פעילותה. לבסוף, כאמור, בית המשפט פסק שאין ראיות מספקות בתביעה להונאת משקיעים, אך הדגיש כי הפסיקה אינה עוסקת בתפקידה של אקסון בהתחממות כדור הארץ.