השופט חגי ברנר, מתוך הדיון בפרשת מיכאל (מייק) בן ארי / צילום: כדיה לוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בהחלטה תקדימית כי הרשימה הסגורה שקבע הכונס הרשמי למינוי נאמנים בהליך פשיטת רגל נגד יחידים בשנת 2017 אינה מחייבת, וניתן למנות כל מועמד ראוי ובעל כישורים מוכחים בתחום חדלות פירעון. ההחלטה התקבלה במסגרת הליך חדלות פירעון נגד מיכאל (מייק) בן ארי, החשוד בהונאת מאות משקיעים בהיקף של למעלה מ-300 מיליון שקל.
ההחלטה מהווה רעידת אדמה בעולם המינויים של בעלי תפקיד ליחידים, לאחר שבמשך שנים מונו בעלי תפקידים אך ורק מהרשימה הסגורה.
"הזכות להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד נאמן בהליכי חדלות פירעון היא בבחינת משאב ציבורי בעל ערך כלכלי, ולכן יש לנהוג במשאב זה בשוויון מוחלט ותוך הימנעות מכל אפליה אסורה שיש בה משום פגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין המתמחים בתחום חדלות פירעון", קבע השופט חגי ברנר.
השאלה שעמדה בפני ברנר היא האם במקרה שבית המשפט דן בהליך חדלות פירעון של תאגיד יחד עם הליך חדלות פירעון נגד יחיד, יש הכרח למנות נאמן בהליך נגד היחיד אך ורק את מי שנכלל במאגר המנהלים המיוחדים (להליכים נגד יחיד) שגיבש כונס הנכסים הרשמי בשנת 2017. בכל הנוגע למינוי נאמנים לתאגידים, הממונה על חדלות פירעון מנהל רשימה פתוחה, שוויונית ודינמית של בעלי תפקיד.
ברנר מינה בתחילת החודש את עו"ד ליאור דגן לנאמן הזמני בהליך נגד החברה של בן ארי - ECGF, במסגרתה פעל ודרכה העביר את כספי המשקיעים. משנפתחה בקשה לפשיטת רגל נגד בן ארי עצמו, קבע השופט ברנר כי דגן ישמש כנאמן גם בהליך זה. דגן החל את עבודתו, ערך חקירות ומצוי בעיצומה של פעילות ענפה לאיתור נכסים של החברה ובן ארי.
הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים ביקש לבטל את המינוי, בטענה כי דגן אינו נכלל במאגר המנהלים המיוחדים שגיבש כונס הנכסים הרשמי, הכולל רשימה של עורכי דין שימונו לתפקיד נאמנים בתיקי פשיטת רגל של יחידים. מאגר זה הוקם לפני חקיקתו של חוק חדלות פירעון משנת 2019.
בדיון שהתקיים טענה עו"ד שרון קפשיץ מטעם הממונה כי קיימת הוראת שעה המאריכה את השימוש ברשימת הנאמנים. החוק עצמו שנכנס לתוקף בשנת 2019 קבע כי רשימת הנאמנים תגובש על-ידי ועדה ציבורית, אך זו לא הוקמה עד היום. הממונה טען כי מאחר שעו"ד דגן לא נמנה ברשימה מאותה שנה ,לא ניתן למנותו להליך נגד בן ארי, להבדיל מההליך נגד החברה, שם לא נקבעה רשימה סגורה.
עורכי הדין איתן ארז ומור בן שושן, המייצגים את המשקיעים שפתחו את ההליכים לחדלות פירעון, ועו"ד דגן, טענו כי עמדת הממונה פסולה ומפלה ופוגעת בחופש העיסוק של ציבור עורכי הדין שדרכם חסומה להצטרפות לאותה רשימה היסטורית סגורה, שעה שהחוק מחייב את המחוקק לנהוג בשוויוניות.
עוד הם טענו כי לעולם יש לבית המשפט שיקול-דעת במינוי בעל תפקיד, וכי אין חשש לניגוד עניינים כפי שטען הממונה, מאחר שקיימת חפיפה כמעט מלאה בין נושיה של החברה לבין נושיו של בן ארי. "קיים אינטרס מובהק של הנושים ששני ההליכים ינוהלו תחת פיקוחו של אותו נאמן ממש", טען עו"ד ארז.
השופט ברנר קבע כי מאז שנכנס החוק לתוקף, היה על הממונה לגבש "אמות-מידה שוויוניות שתפורסמנה באתר האינטרנט שלו". הממונה לא פעל כאמור והמשיך להשתמש ברשימה סגורה של מנהלים מיוחדים, בבחינת "אין יוצא ואין בא".
השופט קבע כי עמדת הממונה אינה עומדת בקנה אחד עם תכלית החוק שנועד להרחיב עד כמה שניתן את מעגל עורכי הדין הזוכים למינוי הליכי חדלות פירעון, ולא להנציח מצב שהיה קיים ערב כניסתו של החוק לתוקף, בו רק מעגל מצומצם של יחידי סגולה זכה לקבל מינויים לתפקידים בהליכי חדלות פירעון.
עוד הפנה השופט לסעיף הקובע כי רשימת הנאמנים ימונו על-ידי ועדה ציבורית שבראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי. ברנר קובע כי אומנם הוראת השעה עיכבה את כניסתו לתוקף של סעיף זה, אך "אין פירושו שהמחוקק התכוון להנציח את אותו מאגר סגור וקשיח".
הואיל והממונה לא קבע רשימה אמות-מידה שוויוניות לאחר כנסתו של החוק לתוקף, קבע ברנר כי אין כל מניעה למנות לתפקיד נאמן בהליכים נגד יחידים כל מועמד ראוי ובעל כישורים מוכחים בתחום חדלות פירעון, גם אם לא נכלל ברשימה.
עוד ציין השופט כי חובתו של הממונה לפרסם אמות-מידה שוויוניות גם נוכח הפגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין שלא זכו להימנות במאגר.
בקשתו של הממונה לבטל את מינויו של עו"ד דגן כנאמן זמני לנכסיו של בן ארי - נדחתה, ובית המשפט מינה את דגן לתפקיד נאמן קבוע.
עו״ד איתן ארז מסר בתגובה: "מדובר ברעידת אדמה של ממש. משרד המשפטים, שבשנים האחרונות הפך את ישראל לגן עדן לנוכלים, נכשל קשות במאבק במרמה, מסתמך על רשימות בלתי חוקיות למינוי נאמנים בפשיטת רגל, שכעת סוף-סוף בוטלו על-ידי בית המשפט. כעת המינויים נפתחו לכל ציבור עורכי הדין, ולא רק למקורבים וחברים".
תגובת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״בכוונת הממונה להגיש ערעור על ההחלטה כבר בשבוע הבא. ההחלטה שגויה ומתעלמת מהחוק, אשר קבע בהוראת השעה כי מאגר בעלי התפקיד של הממונה ימשיך לחול עד להקמת המאגרים החדשים. החלטת בית המשפט אינה מתיישבת גם עם המנגנונים החדשים שנקבעו בחוק ובתקנות שעודכנו אך לפני 5 חודשים באישור ועדת חוקה של הכנסת להקמת מאגרי בעלי תפקיד".