גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעד היסטורי או מהלך חסר אחריות? התקציב המהפכני של ג'ו ביידן

אם יאושר, התקציב הדמוקרטי הראשון זה 11 שנה ישנה את סדרי העדיפויות הלאומיים בארה"ב ● הוצאות הממשלה יעמדו על רבע מהתמ"ג ● איפה ימצא ביידן עוד 6 טריליון דולר? הוא יכביד את עול המסים, וילווה בריבית נמוכה ● גם כך, הגירעון יגדל לשיא היסטורי וחוב הציבור יגיע ל-117% מהתמ"ג

הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci
הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci

תומכים ומבקרים מסכימים בהחלט על עניין אחד: הצעת התקציב הראשונה שהנשיא ג'ו ביידן שלח לקונגרס בסוף השבוע, היא בעלת פוטנציאל מהפכני, או כפי שאוהבים להגיד בוושינגטון, זה תקציב "טרנספורמטיבי", זאת אומרת מחולל-תמורה. הוא עומד על ששה טריליון (6,000 מיליארד) דולר.

נשקף ממנו הפוטנציאל לא רק של שינוי סדרי העדיפויות, אלא של שינויים מבניים ארוכי טווח בכלכלת ארה"ב, בחברה ובפוליטיקה שלה. תומכי הנשיא מתארים אותו כצעד היסטורי לקראת דרגה הרבה יותר גדולה של שוויון בחברה האמריקאית; מבקריו חושבים אותו לא רק לחסר אחריות מעיקרו, אלא אומרים שהוא שקול כנגד הרחבה "קבועה" של נוכחות הממשלה הפדרלית, או "המדינה האדמיניסטרטיבית", בכלכלה ובחברה.

אין צורך אלא להתבונן באוסף האפיונים ההיסטוריים. חוץ משתי שנות הקורונה, התקציב הזה, שייכנס לתוקפו (אם יאושר) באוקטובר הבא, יהיה הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כחלק יחסי של התוצר המקומי הגולמי. עד סוף תקופת כהונתו (הראשונה, או היחידה) של ביידן, החוב המוחזק בידי הציבור יגיע אל השיעור היחסי הגבוה ביותר של התמ"ג זה 80 שנה. בעוד עשר שנים הוא יעמוד על 117%. בכל אחת מן השנים הבאות, הגרעון החזוי בתקציב יעמוד בממוצע על 1.6 טריליון (1,600 מיליארד) דולר.

הגרעון ככדור משחק פוליטי

אם ביידן יכהן תקופה שנייה בנשיאות, בסוף נשיאותו ממשלתו תגבה יותר מסים כחלק יחסי של התמ"ג ממה שנגבו כמעט בכל נקודה אחרת בהיסטוריה האמריקאית. היוצא מן הכלל היחיד היה סוף ממשל ביל קלינטון, בזמן התנפחותה של בועת ההייטק, כאשר ארה"ב איזנה את תקציב ממשלתה בפעם האחרונה.

מחוץ לימי קלינטון, ארה"ב חדלה למעשה לאזן את תקציביה בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה, גם אם חברי קונגרס השתעשעו מפעם לפעם ברעיון להוסיף תיקון לחוקה שיחייב איזון כזה. 49 מ-50 המדינות של ארה"ב אמנם תיקנו את חוקותיהן.

לפנים, החתירה לאיזון התקציב הייתה ביטוי של "אחריות פיסקאלית", בייחוד מצד הימין, וגירעונות ייצגו את פזרנותו של השמאל ואת קלות-דעתו. אבל ההתרחבות הגדולה ביותר של הגרעון התחוללה דווקא תחת ממשל רונלד רייגן, הנשיא הימני הבולט ביותר של זמננו. אחדים מתומכי הנשיא טענו אז, כי השאלה החשובה אינה גודל הגרעון, אלא חלקו היחסי בתוצר. ממילא האצת הצמיחה הייתה חשובה יותר מניהול פרטני של פנקסים.

מאז, הגרעון היה כדור משחק פוליטי. הרפובליקאים נוטים להרים קול נגדו כל אימת שהדמוקרטים מחזיקים בבית הלבן. אבל ב-2017 הרפובליקאים תמכו בהתלהבות בקיצוצי מס מסיביים שיזם דונלד טראמפ, אף כי היה ברור שהם יגדילו במידה ניכרת את הגרעון.

התקציב הלפני-אחרון?

עניין אמריקאי מיוחד במינו הוא שפעם אחר פעם נשיאים אינם מצליחים להעביר את הצעות התקציב שלהם, והם נאלצים להסתמך על הארכות זמניות של מסגרת תקציב קיימת, לפעמים מסגרת שלא עודכנה במשך שנים. הסיבה היא שאם האופוזיציה מחזיקה לפחות באחד משני בתי הקונגרס, אין כמעט כל סיכוי להסכמה איתה.

לדמוקרטים יש עכשיו רוב זעיר בקונגרס, התלוי על בלימה. אם יצליחו להעביר את התקציב, זו תהיה הפעם הראשונה שתקציב דמוקרטי מאומץ מאז 2010. בתקופה הזו, הרפובליקאים כתבו רק שני תקציבים, בשנתיים הראשונות של נשיאות טראמפ. אחר כך הדמוקרטים כבשו את בית הנבחרים. נראה שהרפובליקאים יחזירו לעצמם לפחות את אחד משני בתי הקונגרס בסוף השנה הבאה, ואו אז יקיץ הקץ על תקציבי ביידן.

הנשיא, העומד רק בחודש החמישי של כהונתו, הבהיר חד משמעית לאן הוא נושא את פניו. בחודש הראשון של נשיאותו הוא חתם על חבילת "הצלה" לנפגעי הקורונה בהיקף של 1.9 טריליון (1,900 מיליארד) דולר. מיד אחר כך הוא הודיע על יוזמה לשיקום התשתיות בהיקף של 2.3 טריליון דולר. הוא הפחית אחר כך את הסכום הזה ל-1.7 טריליון, בתקווה לתמיכה רפובליקאית כלשהי. על זה הוא רוצה להוסיף עוד 2.2 טריליון דולר של הוצאות חברתיות.

אז מאיפה יבוא הכסף

לפחות חלק מן הרפובליקאים בקונגרס נהגו להצביע נגד בקשות תקציב של נשיאים דמוקרטיים כל זמן שהנשיאים לא יסבירו להם "מאיפה יבוא הכסף". נוקשה במיוחד הייתה תנועת "מסיבת התה", שנולדה על יסוד התנגדותה לרפורמות הבריאות המסיביות של ברק אובמה בשנים 2009-2010.

ביידן אומר בדיוק מאיפה יבוא הכסף: מהכבדה ניכרת של עול המסים על חברות ועל יחידים בעלי הכנסות גבוהות. הוא מתכנן לגבות שלושה טריליון דולר נוספים.

התשובה הזו לא תניח את דעת הרפובליקאים. הם הפחיתו את מס החברות ב-2017 ל-21%, והם מייחסים להפחתה הזו את האצת הצמיחה הכלכלית לפני בוא הקורונה ואת גאות הבורסה הפנומנלית. ביידן רוצה לחזור ולהעלות את מס החברות לרמה של 28% ולהכפיל את מס רווחי הון לבעלי הכנסה שנתית של מיליון דולר ויותר. מבקריו מימין אומרים, שזו נוסחה בדוקה להאטת הצמיחה.

 

אבל העלאות המסים נועדו לא רק לממן הוצאות שאפתניות, כי אם גם לצמצם פערי הכנסה. בפעם הראשונה זה 50 שנה ויותר, מאז אמצע שנות ה-60, ממשל דמוקרטי אינו חושש לדבר בגלוי על חלוקה מחדש של המשאבים. בשנות ה-60, הנשיא לינדון ג'ונסון הכריז "מלחמה על העוני", שקירבה את ארה"ב יותר מאי פעם בעבר אל דגם מדינת הרווחה האירופית. שלושים שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי, ביל קלינטון, הודיע על "סיום מערכת הסעד כפי שהייתה ידועה לנו". 25 שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי גמר אומר לחזור ולכונן אותה.

הממשלה רבת המשאבים שהוא מכונן תהיה זקוקה להרבה יותר עובדים. תקציבה המוצע יהיה שקול כנגד רבע התוצר הגולמי. תקציב משרד הבריאות למשל עומד לגדול ב-23% ותקציב הרשות המופקדת על איכות הסביבה - ב-21%. אגב, תקציבי הביטחון והשיטור עומדים לגדול בשיעור הקטן מרמת האינפלציה, פחות מ-2%.

גם המסים החדשים לא יכסו את כל ההוצאות המוצעות, וממילא הממשלה תוסיף ללוות. אבל "לא ללוות כאשר הריבית סמוכה לאפס תהיה בכייה לדורות", אומרת המנהלת בפועל של משרד התקציבים בבית הלבן. השאלה היא כמובן כמה זמן הריבית תישאר על סף האפס. הבית הלבן עצמו צופה שבעשר השנים הבאות יוכפל חלקה של הריבית בהוצאות הממשלה, ויגיע ל-11%.

התקציב הזה קורא תיגר על המוסכמות. התמורה שהוא מבטיח אינה כפופה רק לקני-המידה המקובלים. למשל, כלכלני הנשיא אינם חוזים צמיחה גבוהה בשנים הבאות, פחות מ-2% בהתאמה לאינפלציה. אבל התקציב הזה נועד ליותר מתצוגת תמ"ג. הוא נועד להכניס יותר כסף לכיסיהם של עובדים, לסבסד את ביטוח הבריאות של בעלי הכנסות נמוכות, ולסלול את "דרכם אל המעמד הבינוני".

זה תקציב שיש לו הפוטנציאל להפוך את ג'ו ביידן לאחד הנשיאים החשובים של זמננו, יהיו התוצאות של תכניותיו אשר יהיו.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"