גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעד היסטורי או מהלך חסר אחריות? התקציב המהפכני של ג'ו ביידן

אם יאושר, התקציב הדמוקרטי הראשון זה 11 שנה ישנה את סדרי העדיפויות הלאומיים בארה"ב ● הוצאות הממשלה יעמדו על רבע מהתמ"ג ● איפה ימצא ביידן עוד 6 טריליון דולר? הוא יכביד את עול המסים, וילווה בריבית נמוכה ● גם כך, הגירעון יגדל לשיא היסטורי וחוב הציבור יגיע ל-117% מהתמ"ג

הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci
הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci

תומכים ומבקרים מסכימים בהחלט על עניין אחד: הצעת התקציב הראשונה שהנשיא ג'ו ביידן שלח לקונגרס בסוף השבוע, היא בעלת פוטנציאל מהפכני, או כפי שאוהבים להגיד בוושינגטון, זה תקציב "טרנספורמטיבי", זאת אומרת מחולל-תמורה. הוא עומד על ששה טריליון (6,000 מיליארד) דולר.

נשקף ממנו הפוטנציאל לא רק של שינוי סדרי העדיפויות, אלא של שינויים מבניים ארוכי טווח בכלכלת ארה"ב, בחברה ובפוליטיקה שלה. תומכי הנשיא מתארים אותו כצעד היסטורי לקראת דרגה הרבה יותר גדולה של שוויון בחברה האמריקאית; מבקריו חושבים אותו לא רק לחסר אחריות מעיקרו, אלא אומרים שהוא שקול כנגד הרחבה "קבועה" של נוכחות הממשלה הפדרלית, או "המדינה האדמיניסטרטיבית", בכלכלה ובחברה.

אין צורך אלא להתבונן באוסף האפיונים ההיסטוריים. חוץ משתי שנות הקורונה, התקציב הזה, שייכנס לתוקפו (אם יאושר) באוקטובר הבא, יהיה הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כחלק יחסי של התוצר המקומי הגולמי. עד סוף תקופת כהונתו (הראשונה, או היחידה) של ביידן, החוב המוחזק בידי הציבור יגיע אל השיעור היחסי הגבוה ביותר של התמ"ג זה 80 שנה. בעוד עשר שנים הוא יעמוד על 117%. בכל אחת מן השנים הבאות, הגרעון החזוי בתקציב יעמוד בממוצע על 1.6 טריליון (1,600 מיליארד) דולר.

הגרעון ככדור משחק פוליטי

אם ביידן יכהן תקופה שנייה בנשיאות, בסוף נשיאותו ממשלתו תגבה יותר מסים כחלק יחסי של התמ"ג ממה שנגבו כמעט בכל נקודה אחרת בהיסטוריה האמריקאית. היוצא מן הכלל היחיד היה סוף ממשל ביל קלינטון, בזמן התנפחותה של בועת ההייטק, כאשר ארה"ב איזנה את תקציב ממשלתה בפעם האחרונה.

מחוץ לימי קלינטון, ארה"ב חדלה למעשה לאזן את תקציביה בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה, גם אם חברי קונגרס השתעשעו מפעם לפעם ברעיון להוסיף תיקון לחוקה שיחייב איזון כזה. 49 מ-50 המדינות של ארה"ב אמנם תיקנו את חוקותיהן.

לפנים, החתירה לאיזון התקציב הייתה ביטוי של "אחריות פיסקאלית", בייחוד מצד הימין, וגירעונות ייצגו את פזרנותו של השמאל ואת קלות-דעתו. אבל ההתרחבות הגדולה ביותר של הגרעון התחוללה דווקא תחת ממשל רונלד רייגן, הנשיא הימני הבולט ביותר של זמננו. אחדים מתומכי הנשיא טענו אז, כי השאלה החשובה אינה גודל הגרעון, אלא חלקו היחסי בתוצר. ממילא האצת הצמיחה הייתה חשובה יותר מניהול פרטני של פנקסים.

מאז, הגרעון היה כדור משחק פוליטי. הרפובליקאים נוטים להרים קול נגדו כל אימת שהדמוקרטים מחזיקים בבית הלבן. אבל ב-2017 הרפובליקאים תמכו בהתלהבות בקיצוצי מס מסיביים שיזם דונלד טראמפ, אף כי היה ברור שהם יגדילו במידה ניכרת את הגרעון.

התקציב הלפני-אחרון?

עניין אמריקאי מיוחד במינו הוא שפעם אחר פעם נשיאים אינם מצליחים להעביר את הצעות התקציב שלהם, והם נאלצים להסתמך על הארכות זמניות של מסגרת תקציב קיימת, לפעמים מסגרת שלא עודכנה במשך שנים. הסיבה היא שאם האופוזיציה מחזיקה לפחות באחד משני בתי הקונגרס, אין כמעט כל סיכוי להסכמה איתה.

לדמוקרטים יש עכשיו רוב זעיר בקונגרס, התלוי על בלימה. אם יצליחו להעביר את התקציב, זו תהיה הפעם הראשונה שתקציב דמוקרטי מאומץ מאז 2010. בתקופה הזו, הרפובליקאים כתבו רק שני תקציבים, בשנתיים הראשונות של נשיאות טראמפ. אחר כך הדמוקרטים כבשו את בית הנבחרים. נראה שהרפובליקאים יחזירו לעצמם לפחות את אחד משני בתי הקונגרס בסוף השנה הבאה, ואו אז יקיץ הקץ על תקציבי ביידן.

הנשיא, העומד רק בחודש החמישי של כהונתו, הבהיר חד משמעית לאן הוא נושא את פניו. בחודש הראשון של נשיאותו הוא חתם על חבילת "הצלה" לנפגעי הקורונה בהיקף של 1.9 טריליון (1,900 מיליארד) דולר. מיד אחר כך הוא הודיע על יוזמה לשיקום התשתיות בהיקף של 2.3 טריליון דולר. הוא הפחית אחר כך את הסכום הזה ל-1.7 טריליון, בתקווה לתמיכה רפובליקאית כלשהי. על זה הוא רוצה להוסיף עוד 2.2 טריליון דולר של הוצאות חברתיות.

אז מאיפה יבוא הכסף

לפחות חלק מן הרפובליקאים בקונגרס נהגו להצביע נגד בקשות תקציב של נשיאים דמוקרטיים כל זמן שהנשיאים לא יסבירו להם "מאיפה יבוא הכסף". נוקשה במיוחד הייתה תנועת "מסיבת התה", שנולדה על יסוד התנגדותה לרפורמות הבריאות המסיביות של ברק אובמה בשנים 2009-2010.

ביידן אומר בדיוק מאיפה יבוא הכסף: מהכבדה ניכרת של עול המסים על חברות ועל יחידים בעלי הכנסות גבוהות. הוא מתכנן לגבות שלושה טריליון דולר נוספים.

התשובה הזו לא תניח את דעת הרפובליקאים. הם הפחיתו את מס החברות ב-2017 ל-21%, והם מייחסים להפחתה הזו את האצת הצמיחה הכלכלית לפני בוא הקורונה ואת גאות הבורסה הפנומנלית. ביידן רוצה לחזור ולהעלות את מס החברות לרמה של 28% ולהכפיל את מס רווחי הון לבעלי הכנסה שנתית של מיליון דולר ויותר. מבקריו מימין אומרים, שזו נוסחה בדוקה להאטת הצמיחה.

 

אבל העלאות המסים נועדו לא רק לממן הוצאות שאפתניות, כי אם גם לצמצם פערי הכנסה. בפעם הראשונה זה 50 שנה ויותר, מאז אמצע שנות ה-60, ממשל דמוקרטי אינו חושש לדבר בגלוי על חלוקה מחדש של המשאבים. בשנות ה-60, הנשיא לינדון ג'ונסון הכריז "מלחמה על העוני", שקירבה את ארה"ב יותר מאי פעם בעבר אל דגם מדינת הרווחה האירופית. שלושים שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי, ביל קלינטון, הודיע על "סיום מערכת הסעד כפי שהייתה ידועה לנו". 25 שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי גמר אומר לחזור ולכונן אותה.

הממשלה רבת המשאבים שהוא מכונן תהיה זקוקה להרבה יותר עובדים. תקציבה המוצע יהיה שקול כנגד רבע התוצר הגולמי. תקציב משרד הבריאות למשל עומד לגדול ב-23% ותקציב הרשות המופקדת על איכות הסביבה - ב-21%. אגב, תקציבי הביטחון והשיטור עומדים לגדול בשיעור הקטן מרמת האינפלציה, פחות מ-2%.

גם המסים החדשים לא יכסו את כל ההוצאות המוצעות, וממילא הממשלה תוסיף ללוות. אבל "לא ללוות כאשר הריבית סמוכה לאפס תהיה בכייה לדורות", אומרת המנהלת בפועל של משרד התקציבים בבית הלבן. השאלה היא כמובן כמה זמן הריבית תישאר על סף האפס. הבית הלבן עצמו צופה שבעשר השנים הבאות יוכפל חלקה של הריבית בהוצאות הממשלה, ויגיע ל-11%.

התקציב הזה קורא תיגר על המוסכמות. התמורה שהוא מבטיח אינה כפופה רק לקני-המידה המקובלים. למשל, כלכלני הנשיא אינם חוזים צמיחה גבוהה בשנים הבאות, פחות מ-2% בהתאמה לאינפלציה. אבל התקציב הזה נועד ליותר מתצוגת תמ"ג. הוא נועד להכניס יותר כסף לכיסיהם של עובדים, לסבסד את ביטוח הבריאות של בעלי הכנסות נמוכות, ולסלול את "דרכם אל המעמד הבינוני".

זה תקציב שיש לו הפוטנציאל להפוך את ג'ו ביידן לאחד הנשיאים החשובים של זמננו, יהיו התוצאות של תכניותיו אשר יהיו.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דיווח: התנאים החדשים של חמאס, ואיך יתנהל המו"מ בדוחא

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?