גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעד היסטורי או מהלך חסר אחריות? התקציב המהפכני של ג'ו ביידן

אם יאושר, התקציב הדמוקרטי הראשון זה 11 שנה ישנה את סדרי העדיפויות הלאומיים בארה"ב ● הוצאות הממשלה יעמדו על רבע מהתמ"ג ● איפה ימצא ביידן עוד 6 טריליון דולר? הוא יכביד את עול המסים, וילווה בריבית נמוכה ● גם כך, הגירעון יגדל לשיא היסטורי וחוב הציבור יגיע ל-117% מהתמ"ג

הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci
הנשיא ביידן בביקור במפעל של פורד במישיגן, החודש / צילום: Associated Press, Evan Vucci

תומכים ומבקרים מסכימים בהחלט על עניין אחד: הצעת התקציב הראשונה שהנשיא ג'ו ביידן שלח לקונגרס בסוף השבוע, היא בעלת פוטנציאל מהפכני, או כפי שאוהבים להגיד בוושינגטון, זה תקציב "טרנספורמטיבי", זאת אומרת מחולל-תמורה. הוא עומד על ששה טריליון (6,000 מיליארד) דולר.

נשקף ממנו הפוטנציאל לא רק של שינוי סדרי העדיפויות, אלא של שינויים מבניים ארוכי טווח בכלכלת ארה"ב, בחברה ובפוליטיקה שלה. תומכי הנשיא מתארים אותו כצעד היסטורי לקראת דרגה הרבה יותר גדולה של שוויון בחברה האמריקאית; מבקריו חושבים אותו לא רק לחסר אחריות מעיקרו, אלא אומרים שהוא שקול כנגד הרחבה "קבועה" של נוכחות הממשלה הפדרלית, או "המדינה האדמיניסטרטיבית", בכלכלה ובחברה.

אין צורך אלא להתבונן באוסף האפיונים ההיסטוריים. חוץ משתי שנות הקורונה, התקציב הזה, שייכנס לתוקפו (אם יאושר) באוקטובר הבא, יהיה הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כחלק יחסי של התוצר המקומי הגולמי. עד סוף תקופת כהונתו (הראשונה, או היחידה) של ביידן, החוב המוחזק בידי הציבור יגיע אל השיעור היחסי הגבוה ביותר של התמ"ג זה 80 שנה. בעוד עשר שנים הוא יעמוד על 117%. בכל אחת מן השנים הבאות, הגרעון החזוי בתקציב יעמוד בממוצע על 1.6 טריליון (1,600 מיליארד) דולר.

הגרעון ככדור משחק פוליטי

אם ביידן יכהן תקופה שנייה בנשיאות, בסוף נשיאותו ממשלתו תגבה יותר מסים כחלק יחסי של התמ"ג ממה שנגבו כמעט בכל נקודה אחרת בהיסטוריה האמריקאית. היוצא מן הכלל היחיד היה סוף ממשל ביל קלינטון, בזמן התנפחותה של בועת ההייטק, כאשר ארה"ב איזנה את תקציב ממשלתה בפעם האחרונה.

מחוץ לימי קלינטון, ארה"ב חדלה למעשה לאזן את תקציביה בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה, גם אם חברי קונגרס השתעשעו מפעם לפעם ברעיון להוסיף תיקון לחוקה שיחייב איזון כזה. 49 מ-50 המדינות של ארה"ב אמנם תיקנו את חוקותיהן.

לפנים, החתירה לאיזון התקציב הייתה ביטוי של "אחריות פיסקאלית", בייחוד מצד הימין, וגירעונות ייצגו את פזרנותו של השמאל ואת קלות-דעתו. אבל ההתרחבות הגדולה ביותר של הגרעון התחוללה דווקא תחת ממשל רונלד רייגן, הנשיא הימני הבולט ביותר של זמננו. אחדים מתומכי הנשיא טענו אז, כי השאלה החשובה אינה גודל הגרעון, אלא חלקו היחסי בתוצר. ממילא האצת הצמיחה הייתה חשובה יותר מניהול פרטני של פנקסים.

מאז, הגרעון היה כדור משחק פוליטי. הרפובליקאים נוטים להרים קול נגדו כל אימת שהדמוקרטים מחזיקים בבית הלבן. אבל ב-2017 הרפובליקאים תמכו בהתלהבות בקיצוצי מס מסיביים שיזם דונלד טראמפ, אף כי היה ברור שהם יגדילו במידה ניכרת את הגרעון.

התקציב הלפני-אחרון?

עניין אמריקאי מיוחד במינו הוא שפעם אחר פעם נשיאים אינם מצליחים להעביר את הצעות התקציב שלהם, והם נאלצים להסתמך על הארכות זמניות של מסגרת תקציב קיימת, לפעמים מסגרת שלא עודכנה במשך שנים. הסיבה היא שאם האופוזיציה מחזיקה לפחות באחד משני בתי הקונגרס, אין כמעט כל סיכוי להסכמה איתה.

לדמוקרטים יש עכשיו רוב זעיר בקונגרס, התלוי על בלימה. אם יצליחו להעביר את התקציב, זו תהיה הפעם הראשונה שתקציב דמוקרטי מאומץ מאז 2010. בתקופה הזו, הרפובליקאים כתבו רק שני תקציבים, בשנתיים הראשונות של נשיאות טראמפ. אחר כך הדמוקרטים כבשו את בית הנבחרים. נראה שהרפובליקאים יחזירו לעצמם לפחות את אחד משני בתי הקונגרס בסוף השנה הבאה, ואו אז יקיץ הקץ על תקציבי ביידן.

הנשיא, העומד רק בחודש החמישי של כהונתו, הבהיר חד משמעית לאן הוא נושא את פניו. בחודש הראשון של נשיאותו הוא חתם על חבילת "הצלה" לנפגעי הקורונה בהיקף של 1.9 טריליון (1,900 מיליארד) דולר. מיד אחר כך הוא הודיע על יוזמה לשיקום התשתיות בהיקף של 2.3 טריליון דולר. הוא הפחית אחר כך את הסכום הזה ל-1.7 טריליון, בתקווה לתמיכה רפובליקאית כלשהי. על זה הוא רוצה להוסיף עוד 2.2 טריליון דולר של הוצאות חברתיות.

אז מאיפה יבוא הכסף

לפחות חלק מן הרפובליקאים בקונגרס נהגו להצביע נגד בקשות תקציב של נשיאים דמוקרטיים כל זמן שהנשיאים לא יסבירו להם "מאיפה יבוא הכסף". נוקשה במיוחד הייתה תנועת "מסיבת התה", שנולדה על יסוד התנגדותה לרפורמות הבריאות המסיביות של ברק אובמה בשנים 2009-2010.

ביידן אומר בדיוק מאיפה יבוא הכסף: מהכבדה ניכרת של עול המסים על חברות ועל יחידים בעלי הכנסות גבוהות. הוא מתכנן לגבות שלושה טריליון דולר נוספים.

התשובה הזו לא תניח את דעת הרפובליקאים. הם הפחיתו את מס החברות ב-2017 ל-21%, והם מייחסים להפחתה הזו את האצת הצמיחה הכלכלית לפני בוא הקורונה ואת גאות הבורסה הפנומנלית. ביידן רוצה לחזור ולהעלות את מס החברות לרמה של 28% ולהכפיל את מס רווחי הון לבעלי הכנסה שנתית של מיליון דולר ויותר. מבקריו מימין אומרים, שזו נוסחה בדוקה להאטת הצמיחה.

 

אבל העלאות המסים נועדו לא רק לממן הוצאות שאפתניות, כי אם גם לצמצם פערי הכנסה. בפעם הראשונה זה 50 שנה ויותר, מאז אמצע שנות ה-60, ממשל דמוקרטי אינו חושש לדבר בגלוי על חלוקה מחדש של המשאבים. בשנות ה-60, הנשיא לינדון ג'ונסון הכריז "מלחמה על העוני", שקירבה את ארה"ב יותר מאי פעם בעבר אל דגם מדינת הרווחה האירופית. שלושים שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי, ביל קלינטון, הודיע על "סיום מערכת הסעד כפי שהייתה ידועה לנו". 25 שנה אחר כך, נשיא דמוקרטי גמר אומר לחזור ולכונן אותה.

הממשלה רבת המשאבים שהוא מכונן תהיה זקוקה להרבה יותר עובדים. תקציבה המוצע יהיה שקול כנגד רבע התוצר הגולמי. תקציב משרד הבריאות למשל עומד לגדול ב-23% ותקציב הרשות המופקדת על איכות הסביבה - ב-21%. אגב, תקציבי הביטחון והשיטור עומדים לגדול בשיעור הקטן מרמת האינפלציה, פחות מ-2%.

גם המסים החדשים לא יכסו את כל ההוצאות המוצעות, וממילא הממשלה תוסיף ללוות. אבל "לא ללוות כאשר הריבית סמוכה לאפס תהיה בכייה לדורות", אומרת המנהלת בפועל של משרד התקציבים בבית הלבן. השאלה היא כמובן כמה זמן הריבית תישאר על סף האפס. הבית הלבן עצמו צופה שבעשר השנים הבאות יוכפל חלקה של הריבית בהוצאות הממשלה, ויגיע ל-11%.

התקציב הזה קורא תיגר על המוסכמות. התמורה שהוא מבטיח אינה כפופה רק לקני-המידה המקובלים. למשל, כלכלני הנשיא אינם חוזים צמיחה גבוהה בשנים הבאות, פחות מ-2% בהתאמה לאינפלציה. אבל התקציב הזה נועד ליותר מתצוגת תמ"ג. הוא נועד להכניס יותר כסף לכיסיהם של עובדים, לסבסד את ביטוח הבריאות של בעלי הכנסות נמוכות, ולסלול את "דרכם אל המעמד הבינוני".

זה תקציב שיש לו הפוטנציאל להפוך את ג'ו ביידן לאחד הנשיאים החשובים של זמננו, יהיו התוצאות של תכניותיו אשר יהיו.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה