גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתקן את חוק חופש המידע ולהגדיר מחדש את מטרותיו

ישנה תחושה בקרב מקבלי החלטות שבחלק מהמקרים נעשה שימוש בחוק שלא למטרה שלשמה נחקק • בקשות קנטרניות, בקשות למידע ללא צורך או בקשות על רקע תחרות עסקית צרה מוגשות תדיר ● כדי להתגבר על האתגר, חייבים שינוי

חופש המידע / צילום: SHUTTERSTOCK
חופש המידע / צילום: SHUTTERSTOCK

"איזה אידיוט הייתי, איזה שוטה וחסר אחריות" - כך כתב טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, בספר זיכרונותיו, תוך שהוא מפתיע אפילו את מתנגדי הזכות לשקיפות בעוצמת החרטה שהביע על חקיקת חוק המידע בעת כהונתו כראש ממשלה. "האמת היא", כך המשיך וכתב, "שבחוק חופש המידע עושה שימוש רק חלק קטן מאוד מהאזרחים, ועיקר השימוש בחוק נעשה על-ידי עיתונאים. כמנהיג פוליטי - זה כמו להגיד למי שמכה אותך בראש עם מקל - 'הי, נסה במקום זה משהו יותר אפקטיבי', ולהושיט לו פטיש'".

אנו מציינים 23 שנים לחקיקת חוק חופש המידע בישראל. על אף שברמת ההצהרה ישנו קונצנזוס מקיר לקיר שעיקרון השקיפות הוא חשוב וראוי, הדרישה למידע מייצרת תסכול הולך וגובר בקרב מקבלי החלטות ברשויות, המלווה ביחס עוין לחוק חופש המידע ולטענות בדבר "ניצול לרעה" של החוק. הסבר מקובל לכך הוא ששלטון, מטיבו, אינו מעוניין בביקורת. זו, בין אם מוצדקת ובין אם לאו, פוגעת בתדמית הרשות, עלולה להתנקם במקבלי ההחלטות ובמיוחד בנבחר הציבור העומד בראשה. מנקודת מבט זו, הזכות למידע היא סתם מטרד במקרה הטוב, ובמקרה הרע, כפי שביטא זאת טוני בלייר, היא איום שיש להתמודד אתו.

אני מבקש לטעון כי הסבר זה הוא פשטני ומתאר רק חלק מהתמונה. עובדה היא שברבים ממשרדי הממשלה ורשויות אחרות נעשה מאמץ רב וכן למסור מידע, המובל על-ידי ממונים על העמדת מידע לציבור, שרתומים לתפקידם ופועלים בנחישות למסירת מידע, כולל מידע שבהחלט חושף את הרשות לביקורת על מהלכיה. הגם שדרך ארוכה עוד לפנינו, אין מי שיחלוק ברצינות על כך שחלה התקדמות משמעותית בנושא זה במשך השנים.

מה הוא אם כך ההסבר המלא להתנגדות לחוק, שהולכת ומתעצמת? התשובה היא שישנה תחושה בקרב מקבלי החלטות ברשויות, שבחלק בלתי מבוטל מהמקרים נעשה שימוש בחוק חופש המידע שלא למטרה שלשמה נחקק. כך הוא הדבר, למשל, כאשר מוגשות בקשות קנטרניות למידע, בקשות למידע רב ללא צורך של ממש, בקשות על רקע תחרות עסקית צרה בין חברות, או כאשר מדובר במידע גלוי, שהמבקש יכול להשיג בעצמו ללא מאמץ ניכר. היענות לבקשות מסוג זה גוזלות משאבים רבים מן הרשות ומייצרות תחושה של ניצול.

החוק אינו מאפשר לרשויות, ובצדק רב, להתחשב במניע של מבקש המידע. אילו כך היה המצב, הרשויות אכן עלולות היו להתחמק מחובתן למסור מידע מסיבות בלתי ענייניות. מאידך, מצב בו היעדר החובה לנמק את הצורך במידע והקלות היחסית שבהגשת בקשה למידע מנוצלים לצורך מטרות שאינן בליבת החוק, ומחייבים את הרשות להשקיע משאבים רבים במתן מענה - פוגע ביכולת הרשות להתמקד במטרות העיקריות של החוק, מסיט אותה מביצוע תפקידיה ומייצר אנטגוניזם רב.

הפתרון למתח מובנה זה הוא משולב. יש לתקן את חוק חופש המידע ולהגדיר במפורש את מטרותיו. לצד זאת, יש להטיל על הרשויות חובת פרסום יזום של מידע בעל עניין ציבורי מובהק ולייתר את הצורך לבקש את המידע. כך למשל, לגבי דוחות ביקורת פנים והליכי תיקון ליקויים, עניין רלוונטי מאין כמותו לנוכח האסון במירון.

אולם בכך אין די. בדומה למדינות אחרות, יש להקים נציבות חופש מידע בעלת סמכויות מעין-שיפוטיות - גוף אובייקטיבי ועצמאי שישמש כערכאת ערעור זולה ומהירה בענייני חופש המידע, אשר יוכל להכריע במחלוקות בין האזרח לרשויות ולאזן כראוי את האינטרסים השונים.

חוק חופש המידע חולל מהפכה ביחסי האזרח והשלטון. החוק העניק בידי האזרח את הזכות לדרוש מידע, לפקח על הרשויות ולוודא שהן מבצעות את עבודתן כראוי. עצם ידיעת הרשויות שעיקרון השקיפות חל עליהן - מתמרץ אותן לנקוט פעולות שניתן להצדיק מבחינה חוקית, מוסרית וכלכלית, ובכך משפר את תהליך קבלת ההחלטות ברשות.

מהפכה זו והישגיה עומדים כעת בפני סכנה. יש לנקוט את הצעדים הנדרשים על-מנת לשמר את מהפכת השקיפות ולהצעידה קדימה. אתגר זה מונח לפתחה של הממשלה החדשה לכשתקום.

הכותב הוא ממלא-מקום ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים