שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
לקראת כניסתו הצפויה בימים הקרובים של שי באב"ד לתפקיד מנכ"ל חברת אלון רבוע כחול ישראל, החברה שבשליטת מוטי בן משה חושפת את תנאי העסקתו המפנקים, בעלות של עד 4 מיליון שקל לשנה.
באב"ד יעניק שירותים שונים לחברת אקסטרה הפרטית של בן משה, שבאמצעותה הוא מחזיק בין היתר בשליטה באלון רבוע כחול. במסגרת ההסכם בין אקסטרה לבאב"ד, נקבע כי בנוסף לתפקידו כמנהל עסקים ראשי שלה, הוא יכהן כמנכ"ל אלון רבוע כחול בהיקף משרה של 80%.
מענק שנתי בסך מקסימום של 12 משכורות
עבור תפקידו זה יהיה באב"ד זכאי לתגמול חודשי של 165 אלף שקל (בתוספת מע"מ), לצד שלל תנאים נלווים, בהם הוצאות החזקה שוטפות משתנות, וכן מענק שנתי בסכום מקסימום של 12 משכורות, על בסיס תוצאות וביצועי החברה, "ובהתאם להישגיו ותרומתו של המנכ"ל להשגת יעדי החברה". את התשלומים הללו תעביר אלון רבוע כחול לחברת אקסטרה המעסיקה את באב"ד. הצדדים רשאים להפסיק את ההתקשרות ביניהם באמצעות הודעה מוקדמת של חצי שנה.
באב"ד כיהן עד לפני כשנה כמנכ"ל משרד האוצר, במשך כ-5 שנים, תחת משה כחלון בתפקיד שר האוצר, והוא נכנס כעת לתפקידו בחברות של בן משה אחרי סיום תקופת הצינון שלו. באלון רבוע כחול הוא מחליף בתפקיד המנכ"ל את ישראל יניב.
אלון רבוע כחול נסחרת בבורסה באמצעות שלוש סדרות אג"ח, בהיקף מצרפי של כ-1.5 מיליארד שקל. החברה מחזיקה בשליטה בשתי החברות הבורסאיות - רבוע נדלן בתחום הנדל"ן המניב, ודור אלון המפעילה תחנות דלק וחנויות נוחות. עוד מחזיקה אלון רבוע כחול בחברת נעמן, העוסקת בשיווק מוצרים לבית ומוצרים נוספים, וכן יש לה החזקה של כ-15% בתחנת הכוח IPM.
"תנאי שכר מפליגים" גם למשה כחלון
גם "הבוס" לשעבר של באב"ד באוצר, משה כחלון, עלה בימים האחרונים לכותרות בקשר לחבילת תגמולים מפנקת שהוא צפוי לקבל בחברה בורסאית. מדובר בתפקיד (גם כן בהיקף של 80%) כיו"ר חברת המימון החוץ בנקאי יונט קרדיט , שזימנה אסיפת בעלי מניות שם היא מבקשת לאשר לכחלון תגמול שנתי בעלות של יותר מ-8 מיליון שקל - עיקרו בתגמול מבוסס מניות.
בסוף השבוע, חברת לייטקום, בעלת מניות ביונט קרדיט (שרכשה בשבוע שעבר מניות בכמה אלפי שקלים בודדים) פרסמה התנגדות חריפה לתנאי העסקתו של כחלון. באמצעות עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם טוענת לייטקום, כי כחלון "נעדר כישורים מקצועיים לתפקיד המוצע", וכי היתרון היחיד שיש לו הוא היכרותו עם המערכת הפוליטית והרגולטורית, שם הוא יכול למלא "תפקיד של 'מאכר' עבור החברה".
בנסיבות אלו, לפי השניים, "אין כל צורך בהעסקתו של מר כחלון בתפקיד האמור, ובוודאי שאין מקום לשלם לו תנאי שכר כה מפליגים, על חשבון בעלי המניות של החברה".