אבטלה / צילום: כדיה לוי
הלמ"ס פרסם לאחרונה כי כשליש מהעובדים בחל"ת מסרבים לחזור לעבודה וזאת, על מנת להמשיך ולקבל דמי אבטלה עד סוף חודש יוני כפי שהבטיחה המדינה. מרביתם של אלה שמסרבים לחזור לעבודה עובדים בעיקר בענפי המזון והמשקאות, המלונאות והקמעונאות. בחודש ינואר 2021 דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 517 אלף מובטלים. מבין 500 אלף המובטלים, כ-220 אלף הוצאו לחל"ת בעקבות המשבר. הנתונים מצביעים על כך כי כמעט לשליש מהעובדים בחל"ת לא בוער לחזור לעבודה, מכיוון שרובם מקבלים דמי אבטלה מהמדינה, אבל "החגיגה" הזאת עומדת להסתיים.
מעסיקים רבים ניסו בחודשים האחרונים, מאז שהמשק נפתח, לגייס עובדים ולא הצליחו. מסעדות רבות לא נפתחו עקב מחסור בכח אדם ויש להניח כי אוטוטו, כשתשלום דמי האבטלה יפסק בוקר אחד, חלק מהמעסיקים "יעשו חשבון" עם אלה שלא רצו לשוב לעבודה והם ימצאו את עצמם ללא פרנסה. בנוסף, חלקם יגלה "שהזיזו להם את הגבינה" ושהשינויים שנעשו בארגון הובילו לכך שהתפקיד שהם ביצעו כבר לא רלוונטי למציאות החדשה, או שאפשר להסתדר בלעדיהם, והם, במקום לחשוב בזמנם הפנוי על היום שלמחרת, ישבו רגל על רגל ונהנו מהבטלה על חשבון המדינה.
אחד הפתרונות עבור אלה שימצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה הוא ההכשרות שהמדינה מציעה על חשבונה, למקצועות הנדרשים בשוק. כך, בתום תקופת ההכשרה, הם יוכלו להציע את עצמם לתפקיד משודרג באותו ארגון בו עבדו קודם לכן, או לעשות הסבה מקצועית לאחד מעשרות התחומים והמקצועות הנדרשים ביותר במשק ולהשתלב בקלות מחדש בשוק העבודה. אלפי עובדים חסרים כיום במקצועות כגון מפעילי ציוד רפואי, מקצועות ה-IT, סייבר, בנייה מלונאות ועוד. זה לא סוד, שמעסיקים ניצלו את תקופת הקורונה והוציאו לחל"ת דווקא עובדים מבוגרים בדרך "אלגנטית" כדי להיפטר מהם. הכשרות מקצועיות מאפשרות לעובדים אלה לשמור על רצף תעסוקתי, להמשיך בצבירת זכויות פנסיוניות, ובעיקר לרכוש מקצוע חדש או מקור הכנסה נוסף, שיאפשר להם להישאר במעגל העבודה גם לאחר פרישתם לפנסיה.
זאת קריאה אחרונה לעובדים בחל"ת, "רכבת ההכשרות" של המדינה יצאה לדרך, בחודשי המשבר המדינה כבר הגמישה את התנאים לקבלת זכאות, ואני קוראת לה להמשיך ולהגדיל את תקציב ההכשרות, הפתרון נכון להגדלת הפריון שיסייע להוציא את המשק מהמשבר הכלכלי.
בשיאו של משבר הקורונה פתרון הארכת תקופת הזכאות עד יוני נראה כפתרון הכרחי, אולם הוא יצר מצב שבו העובדים מעדיפים לא לעבוד ולהתקיים מדמי האבטלה גם אם קיים צורך בתחומים/ענפים רבים. בהקשר זה קשה שלא להיזכר במשל הידוע "הצרצר והנמלה, בו הצרצר בילה את חודשי הקיץ בבטלה, שעה שהנמלה עבדה באגירת מזון לחורף. משהגיע החורף, הצרצר מוצא את עצמו גווע ברעב. מוסר ההשכל פה הוא ברור, גם בהקשר של המובטלים שנהנים מחופשתם הארוכה בחסות המדינה - "מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת" - לכו לעבוד והכשירו את עצמכם לעתיד.
הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים