ג'אנג יימינג מנכ"ל בייטדאנס היוצא / צילום: Reuters, Shannon Stapleton
ג'אנג יימינג ייסד את בייטדאנס ב-2012 מדירה בבייג'ינג. חדר הישיבות הראשון של הסטארט-אפ הצעיר היה בגודל 5 מ"ר בלבד והעובדים בישלו במטבח ואכלו במרפסת. באותו הזמן האינטרנט הסיני כבר נשלט על ידי ענקיות מבוססות כדוגמת באידו, סינה וטנסנט והסיכוי של סטארט-אפ חדש לחדור למרחב הצפוף נראה נמוך.
אבל ג'אנג הביא איתו רעיון חדשני ליצור אפליקציית תוכן המתאימה את עצמה להעדפות המשתמשים על בסיס למידת מכונה. במקום שהמשתמשים יצטרכו לבחור אקטיבית ערוצים ותכנים לעקוב אחריהם, האלגוריתם של בייטדאנס לומד מאחורי הקלעים את העדפותיהם ונותן להם אוטומטית עוד ועוד מאותם דברים שאהבו.
אחרי אפליקציית חדשות, נולדה דואו-אין, שהשתמשה באותה למידת מכונה כדי להמליץ למשתמשים על סרטוני אינטרנט קצרים. הגרסה הבינלאומית של דואו-אין הייתה טיק-טוק, שהפכה לאפליקציה הסינית המצליחה ביותר במערב עם 689 מיליון משתמשים נכון ליוני שנה שעברה ולאיום רציני על אינסטגרם ויוטיוב.
בייטדאנס היא כיום הסטארט-אפ בעל השווי הגבוה ביותר בעולם והכניסה לפי הערכות 35 מיליארד דולר ב-2020. החברה עומדת לפני הנפקת ענק בשווי שיכול להגיע ל-400 מיליארד דולר ולהפוך את ג'אנג לאיש העשיר בסין. אז למה הוא החליט דוווקא עכשיו לפרוש מתפקיד המנכ"ל ולעבור להתמקד לדבריו באסטרטגיה ארוכת טווח?
ג'אנג נימק זאת במכתב בפרישה באופיו הלא חברותי ובחוסר החיבה שלו לניהול אנשים אבל בסין, כמו בסין, הסיבות תמיד יותר מורכבות.
רמז לנסיבות האלה אפשר למצוא בכך שג'אנג הוא אינו טייקון הטק הסיני היחיד שהוריד פרופיל בתקופה האחרונה. במרץ הודיע מייסד חברת המסחר המקוון פינדואודואו קולין חואנג על פרישתו מתפקיד יו"ר החברה, אחרי שאת עמדת המנכ"ל נטש כבר אשתקד. ג'ק מא, מייסד עליבאבא, נשא באוקטובר נאום ביקורתי כלפי הרגולטורים הסינים, ומאז נעלם מעין הציבורית.
ובקיצור, הממשל הסיני החל לגלות רגישות גוברת לכוחן של ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, והן נמצאות כעת על הרדאר שלו יותר מתמיד. בתחילת השנה פרסמה סין חוקים חדשים למלחמה במונופולים שמופנים כלפי חברות טכנולוגיה.
כיצד המגמה הזו צפויה להשפיע על תעשיית הטק הסינית בכלל ועל טיק טוק בפרט והאם היא תוכל להמשיך ולצבור תאוצה? הסיפור המלא בפרק של השבוע ב-"הצוללת של גלובס".