תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי
הרגע שבו אדם עובר תאונת דרכים וצריך להתחיל להתמודד עם תביעות מול חברות הביטוח וצדדים אחרים לתאונה הנו רגע שטומן בחובו בלבול במקרים רבים, חוסר וודאות לגבי הזכויות המגיעות לנפגע ובמקרים רבים בירוקרטיה וטופסולוגיה שעלולה לגרום לוויתור על זכויות וכספים שעשויים לסייע להתאושש מהתאונה.
בין אם מדובר בפגיעת ברכוש בלבד ובין אם בפגיעה פיזית, לדברי עו"ד ליאור וימן, בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני נזיקין וביטוח, הכרת הזכויות והדרכים להתמודד עם הגופים האחראים על פיצוי על נזקי התאונה יכולה לשפר משמעותית את מיצוי הזכויות על ידי הנפגע. אז איך ממצים את הזכויות מול חברות הביטוח ובבתי המשפט לאחר תאונת דרכים?
מהי תאונת דרכים?
לפני הכול כדאי לדעת מה נכנס להגדרת "תאונת דרכים" על פי חוק, כך שבעקבות האירוע הנפגע זכאי לפיצוי. "תאונת דרכים הינו אירוע שבו נפגע הנהג, הנוסע ברכב, ו/או הולך רגל בעת נסיעה או שימוש ברכב, כתוצאה מתאונה עם רכב נוסף או תאונה עצמית", מסביר וימן.
מה הצעד הראשון שצריך לעשות לאחר תאונת דרכים?
כשמישהו פוגע באדם אחר עם רכבו האינטואיציה אומרת שיש לתבוע את הפוגע, אך עו"ד וימן מסביר כי יש שלבים קודמים לתביעות נגד הפוגע ופשוטים יותר. לדברי וימן, "התביעה הראשונה היא נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה ולא נגד המזיק -כפי שרבים סוברים בטעות".
לדברי וימן, "תביעה שמוגשת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) אינה כרוכה בתשלום השתתפות עצמית".
האם יש אפשרות לתבוע את כל חברות הביטוח המבטחות אותי בביטוחים שונים?
אחד הדברים שחשוב לדעת הוא שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו מונע את מיצוי הזכויות מול שאר הגופים המבטחים את הנפגע. "הזכאות לפיצוי בהתאם לחוק הפלת"ד לנפגעי תאונות דרכים אינה גורעת מזכותו של הנפגע לקבל תגמולים מביטוחים נוספים", מסביר וימן.
"כך למשל: ביטוחים פרטיים אשר הנפגע רכש לעצמו באופן פרטי ו/או ביטוחים קולקטיביים שונים כגון ממקום העבודה. בנוסף יש מי שמחזיק כיסוי תאונות אישיות במסגרת ביטוח הדירה או העסק וכן, לא פעם, רוכשים המעסיקים במקומות העבודה ביטוח קולקטיבי לכלל העובדים ונכון יעשה הנפגע אם יברר זאת. ביטוחי חיים ומנהלים כוללים לרוב כיסוי למקרה של נכות עקב תאונת דרכים ו/או אובדן כושר עבודה".
מתי להגיש את התביעה לחברת הביטוח?
בניגוד למקרים בהם ניתן להמתין שנים בטרם הגשת תביעות, לממד הזמן יש חשיבות בתאונות דרכים. לדברי וימן, "חשוב לא להשתהות בפנייה אל חברות הביטוח בתביעה על פי פוליסה, שכן קיימת עננת התיישנות של שלוש שנים מיום הפגיעה ועד לרגע הגשת התביעה מולן. המצב שונה כאשר מדובר בתביעה נזיקית נגד חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה, בה ההתיישנות הינה שבע שנים מיום קרות האירוע".
עם זאת, מסביר וימן, הפנייה הראשונית לחברת הביטוח לא מונעת את עדכון פרטי הנזק והסכום הנתבע לאחר שיתקבלו כל המסמכים והאבחונים הרפואיים הנדרשים. "כמובן שלאחר שתתגבש הפגיעה והנזק לכדי נכות צמיתה ו/או סיום תקופת אי הכושר - תוגש תביעה לפיצוי מגורמים אלו, כולל תביעה לפיצוי בגין הנכות ואי הכושר לביטוחי המנהלים".
לזמן יש חשיבות גם לעניין שימור הראיות על הנזקים והפגיעות הפיסיות שנגרמו בעקבות התאונה. לדברי וימן, "פרק הזמן בו מתיישנת תביעה לפוליסת החובה הוא שבע שנים מיום קרות התאונה. כמובן שככל שעובר הזמן, יתקשה המבוטח לבסס את תביעתו שהרי ריחוק הזמן יש בו כדי לפגוע בראיות השונות כגון עדים לאירוע ואף בהוכחת הנזקים ולפיכך, מוטב שלא להשהות את מהלך הבירור ולפעול מוקדם ככל שניתן".
עוד מוסיף וימן כי "חשוב לאסוף תיעוד אודות מלוא הנזקים וההוצאות שנגרמו לנפגע בעקבות אירוע התאונה בכדי שבבוא היום יוכל הנפגע להציג במקביל לטענותיו בעניין הנזקים שנגרמו לו - את מלוא הראיות והאסמכתאות לכך".
האם יש הבדל בין תאונת דרכים בזמן עבודה לתאונה בזמן אחר?
במקרה של תאונות דרכים בזמן עבודה, בדרך אליה או ממנה, קיימות מספר הוראות חוק נוספות שתומכות בנפגע. וימן: "מעבר לזכאותו של הנפגע לפיצוי מכוח הפוליסות השונות, יש לזכור, כי תאונת דרכים שארעה בזמן עבודה ו/או בדרך לעבודה ו/או בחזרה מהעבודה תיחשב גם תאונת עבודה, ותקום זכות תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. המוסד לבטוח לאומי יפצה על אבדן הכנסה בימי מחלה ונכות - זמנית או צמיתה".
מה ניתן לתבוע?
תביעות נזיקין בעקבות תאונות דרכים יתמקדו בנזק הפיזי שנגרם בהתבסס על המסמכים הרפואיים שיוגשו. עם זאת, לא ניתן לתבוע כל נזק ללא הגבלה כלל. החוק קובע מספר מגבלות על הפיצוי בנוגע לרף המקסימום שניתן לתבוע על כאב וסבל או הפסד שכר. "עיקר המגבלות הן בראש נזק של 'כאב וסבל', סכום הפיצוי מוגבל לכ- 180,000 שקל ל-100% נכות, ובהתאם לכל 1% נכות. בנוסף, סכום הפיצוי על הפסד שכר מוגבל לפי 3 מהשכר הממוצע במשק. כלומר מי שמרוויח 50,000 שקל בחודש נטו, לא יקבל פיצוי לפי השכר שלו, אלא יקבל מקסימום פיצוי לפי שילוש השכר הממוצע במשק (כ- 30,000 שקל לחודש בלבד)".
עוד לדברי וימן, "חשוב לא להקל ראש בתלונות הרפואיות ובהתאם לדאוג לפנות בעניין כל תלונה ו/או מגבלה רפואית למרכז רפואי על מנת שיא ניתן לקשור אותן בזיקה ישירה לאירוע".