יצחק (בוז'י) הרצוג / צילום: רפי קוץ
יצחק (בוזי') הרצוג יהיה הנשיא ה-11 של מדינת ישראל. הוא ייכנס לתפקיד בחודש הבא לקדנציה בת שבע שנים ויחליף את ראובן (רובי) ריבלין שמסיים את הקדנציה. מיהו הנשיא החדש, ומה צפוי לו בתפקיד?
הרצוג נולד ב-1960 בתל אביב, והוא בנו של חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל. והוא לא היחיד שנשא בתפקיד רם-דרג. השם יצחק הוא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל. דודו, אבא אבן, כיהן כשר החוץ במדינת ישראל, ודודו ד"ר יעקב הרצוג היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ודיפלומט מוערך.
כשהיה בן 15 עבר הרצוג עם משפחתו לניו יורק, בשל מינויו של אביו לתפקיד שגריר ישראל באו"ם. בתקופה בארה"ב רכש הרצוג, במקביל להשכלתו התיכונית, השכלה אקדמית מוקדמת באוניברסיטאות קורנל וניו יורק. עם שובו ארצה, ב-1978, התגייס לצה"ל ושירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין, בתפקידים שונים, והשתחרר ממילואים בדרגת רב-סרן.
את צעדיו הראשונים בפוליטיקה עשה הרצוג ב-1985, בעת הלימודים באוניברסיטה. אז, הצטרף למפלגת העבודה. במקביל עבד הרצוג כעורך דין, תחילה כשכיר ולאחר מכן כשותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, ועסק בתחום המסחרי ובתחום התקשורת.
קפיצת הדרך הגדולה שלו בפוליטיקה הייתה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, כשעבד בצמוד תחילה לשמעון פרס ולאחר מכן ליצחק רבין, וסייע לו להיבחר ב-1992 לראשות הממשלה. את פרס ליווה הרצוג גם לאחר רצח רבין, ושימש כיועץ שלו בבחירות שבהן הפסיד לבנימין נתניהו. העבודה בצמוד לראשי הממשלה מטעם העבודה נמשכה גם עם אהוד ברק, שמינה את הרצוג למזכיר הממשלה שלו.
ב-2002 פרש הרצוג מעבודתו כעורך דין והתמודד ונבחר בבחירות לכנסת ה-16 (2003-2006). מאז 2005 ועד 2011 כיהן הרצוג כשר בממשלות ישראל במגוון תפקידים, וביניהם שר השיכון והבינוי, התיירות והרווחה.
הרצוג הפסיד פעם אחת בהתמודדות על ראשות העבודה, אך ב-2013, עת המפלגה הייתה באופוזיציה, התמודד מול היו"ר המכהנת שלי יחימוביץ' והדיח אותה מתפקידה. בבחירות 2015 הוביל הרצוג לחבירה עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, ותחת השם "המחנה הציוני" הם השיגו 24 מנדטים בבחירות, אך מצאו את עצמם באופוזיציה כשהרצוג בראשה.
לאחר כשנה ניהל הרצוג משא-ומתן לכניסת ממשלת נתניהו, שבסופו של דבר לא צלח, והמפלגה נותרה באופוזיציה. את כהונתו בכנסת סיים ב-2018, ומאז הוא מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית. תפקיד שהקנה לו הרבה קשרים וכבוד בעולם.
מהחנינה ועד להרכבת הממשלה: אלה הסמכויות של הנשיא
לנשיא המדינה יש שלל סמכויות, חלקן פורמליות בלבד וחלקן מהותיות. בין סמכויותיו הרשמיות אך הלא חיוניות: חתימה על חוקים לפני כניסתם לספר החוקים, קבלת נשיאים בביקורם בארץ, השבעת יו"ר כנסת, נאום פתיחת אירועי יום הזיכרון בכותל, הענקת פרסי ישראל, הענקת גביע המדינה בכדורסל וכדורגל ועוד.
שתי הסמכויות המרכזיות שבידי הנשיא הן הענקת חנינה והטלת המנדט להרכבת הממשלה. הטלת המנדט נחשבת לטכנית, ועל-פי רוח החוק, על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מי שקיבל את רוב ההמלצות, ללא הפעלת שיקול-דעת או שיקולים נוספים.
מתן החנינות, לעומת זאת, הוא הרבה יותר מהותי. ריבלין עשה שימוש מיוחד בסמכותו למתן חנינות והשתמש בו לראשונה באופן אקטיבי לקידום ערכים חברתיים באמצעות חמישה מתווים, ולא רק כמענה לבקשות שהוגשו למחלקת חנינות במשכנו.
לכבוד יום העצמאות ה-70 הושק מתווה חנינות מיוחד, שכלל הקלה בעונשי מאסר, עונשי קנסות ומחיקת מרשם פלילי. ריבלין הביא אז לשחרור 100 אסירים. מתווה נוסף היה מחיקת מרשם פלילי לחיילים שנדונו בפלילים טרם שירותם הצבאי ומשרתים שירות צבאי, כדי לסייע להם להשתלב בשוק העבודה בתום שירותם. לאורך כהונתו של ריבלין נמחקו באופן זה הרישומים הפליליים של כ-350 חיילות, חיילים ומשרתי השירות הלאומי אזרחי.
מתווה נוסף הוא מחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה על רקע דוח פלמור (הוועדה למיגור הגזענות). הנשיא פרסם קול קורא לבני העדה האתיופית, שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי, ולא הוטל עליהם עונש של מאסר בפועל; ומתווה אחד נוסף כדי לעודד יציאה ממעגל הזנות עבור מי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות. מתווה מיוחד הונהג לאחרונה על רקע משבר הקורונה להקלה בעונשי קנסות, עבור בעלי חובות שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע משבר הקורונה ומתקשים לשלם את חובם.