גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרקליטות היא לא "קבלן" של הרשעות

החלטת פרקליטות מחוז ת"א שלא להעמיד לדין את הנאשמים שהיו מעורבים בלינץ' ביפו בעבירה המייחסת להם מניע גזעני, מעלה לא מעט תהיות באשר לתפקיד הפרקליטות

התפרעויות / צילום: דוברות המשטרה
התפרעויות / צילום: דוברות המשטרה

תובע נדרש, טרם ההחלטה על העמדה לדין, לוודא כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - תשתית ראייתית מספקת ועניין ציבורי בהעמדה לדין.

במסגרת התנאי הראשון, לא די בכך שהתובע ישוכנע בדבר אשמתו של החשוד. עליו להשתכנע כי קיים סיכוי סביר כי בתום המשפט, לאחר שהראיות יעמדו במבחן החשוב ביותר לחקר האמת - חקירה נגדית, בית המשפט יקבע כי הנאשם ביצע את המעשה מעל לכל ספק סביר. זהו מבחן מקצועי שבמסגרתו נדרש התובע לחזות מראש את תוצאות המשפט.

ככל שתובע סבור כי אין סיכוי סביר להרשעה, חובתו לסגור את התיק, גם אם קיים עניין ציבורי משמעותי בהעמדה לדין. מאידך, אם לדעת התובע, הגם שהתיק מורכב מבחינה עובדתית ומשפטית, הסיכוי להרשעה עולה על הסיכוי לזיכוי, עליו לעבור ולבחון את התנאי השני - קיומו של ענין לציבור בהעמדה לדין.

התנאי השני, ענין לציבור, הוא מבחן ערכי נורמטיבי. במסגרת מבחן זה, התובע נדרש לבחון האם נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדה לדין, כלומר האם התועלת בהגשת כתב אישום עולה על הנזק הכרוך בהגשתו.

כעת נבחן את החלטת התביעה להימנע מהעמדה לדין את ארבעת הנאשמים שהיו מעורבים בלינץ' ביפו בעבירה המייחסת להם מניע גזעני. על-מנת לייחס לנאשם מניע גזעני, על השופט להשתכנע בסוף המשפט, מעבר לכל ספק סביר, כי המניע העיקרי והדומיננטי לביצוע העבירה היה מניע של גזענות. כאמור, התובע לא חייב, בשלב העמדה לדין, להאמין באופן מוחלט שהנאשם יורשע בסוף המשפט בעבירה הכוללת מניע גזעני. כל שנדרש בשלב זה הוא קיומו של סיכוי סביר שהנאשם יורשע בסוף המשפט בעבירה הכוללת מניע גזעני.

בהתאם לעובדות שפורסמו באמצעי התקשורת, ומצפייה בסרטון המתעד את האירוע, המתלונן הסתובב עם כלבו ברחובות יפו והותקף ללא כל סיבה על-ידי פורעים רבים אקראיים, כשאחד מלהיט של השני. לדברי הפרקליטות, הואיל והקורבן לא לבש סממנים יהודיים, והואיל והותקף לאחר שצילם את האירוע באמצעות הטלפון הנייד שלו ואף פנה אליהם באנגלית, לא ניתן להוכיח כי התקיפה הייתה ממניע גזעני, ולא בשל סברתם כי הוא עיתונאי או מתוך כעס על כך שצילם אותם.

טענה זו, הגם שיכולה להיטען על-ידי ההגנה, אינה מתכתבת, על פני הדברים, עם המציאות האובייקטיבית העולה מהסרטון. ראשית, למתלונן לא היו סממנים חיצוניים המצביעים על היותו עיתונאי (העובדה שהלך ברחוב עם כלבו, אף היא מקטינה את הסיכוי שהתוקפים תקפו אותו בשל היותו כביכול עיתונאי). שנית - וזה העיקר - הטענה לפיה המניע לתקיפתו נבע מהיותו כביכו, עיתונאי, יכולה הייתה להיטען לכל היותר (ואף היא בדוחק) רק על-ידי התוקפים הראשונים, ולא על-ידי התוקפים הרבים האחרים שתקפו אותו בלי שנחשפו לכך שתיעד את האירוע בטלפון שלו ולדין ודברים עם התוקפים הראשונים.

בהקשר זה יצוין כי הפרקליטות לא ציינה בהתייחסותה בתקשורת האם ארבעת הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום היו חלק מהתוקפים הראשונים באירוע, או שמא היו חלק מהתוקפים המאוחרים שהשתתפו בו.

בין כך ובין אחרת, גם אם לא ניתן להוכיח את המניע הגזעני בראיות ישירות, ניתן להוכיח מניע גזעני באמצעות נסיבות. כך, למשל, העובדה כי התקיפה הייתה מלווה בזעם בלתי מוסבר של תוקפים רבים, היותה אקראית (וודאי של התוקפים המאוחרים) ובעיצומה של מערכת הלחימה שהובילה לפרעות גזעניות נגד יהודים וערבים - מבלי שתוקף כזה או אחר טרח להחליף מילה עם המתלונן - יכולה להצביע על מניע גזעני.

על פני הדברים, ובזהירות המתבקשת מכך שלא נחשפתי לראיות בתיק (מעבר לסרטון שפורסם), נדמה כי לפחות מבחינת הסיכוי הסביר להרשעה בעבירה הכוללת מניע גזעני, הסרטון כשלעצמו, בתוספת לראיות הנסיבתיות, מקימים את הרף הראייתי הנדרש להעמדה לדין בעבירה זו.

עלינו לזכור כי גם אם התיק מורכב משפטית או עובדתית, הפרקליטות אינה "קבלנית" של הרשעות. זיכוי מוחלט או חלקי של נאשם אין פירושו, בהכרח, שהיא כשלה בתפקידה. על כן, נקיטת גישה מחמירה כלפי עצמה, לפיה עליה להעמיד לדין רק בתיקים בטוחים, "נעולים", המקימים וודאות מוחלטת להרשעה, חוטאת תחת תפקידה החשוב. כאמור, אין היא נדרשת לסיכוי ודאי להרשעה, אלא רק לסיכוי סביר, לאמור כזה שהסיכוי להרשעה עולה על הסיכוי לזיכוי.

אינני מציע, חלילה, לערוך על גבם של נאשמים "ניסוי" בהגשת כתב אישום במניע גזעני, ובכך לגלגל את האחריות מפתחו של התובע לפתחו של בית המשפט רק בשל העניין הציבורי שהנושא מעורר. אולם ככל שיש סיכוי סביר להרשעה בעבירה הכוללת מניע של גזענות, דומני - ושוב בזהירות המתבקשת - כי ראוי היה להגיש כתב אישום הכולל את רכיב הגזענות.

הגם שהפרקליטות אינה פועלת משיקולי רייטינג, ראוי שתהא קשובה לביקורת ציבורית. טוב תעשה אפוא, בדיוק כפי שנעשה בעניין העמדה לדין של ירין שרף בעבירת אונס ולא בבעילה אסורה בהסכמה, אם תערוך חשיבה מחודשת בנושא. בחינה נוספת של הראיות בעקבות ביקורת ציבורית מצביעה על חוזקתה של המערכת ולא על חולשתה. על כן ראוי - ודאי בשלב כה מוקדם של ההליך (עת אינטרס ההסתמכות של הנאשמים לא התגבש) - כי הפרקליטות לפחות תשקול לתקן את כתב האישום ולא תתבצר בעמדתה.

הכותב הוא ד"ר למשפטים, לשעבר עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, מרצה במרכז האקדמי פרס

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"