גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרקליטות היא לא "קבלן" של הרשעות

החלטת פרקליטות מחוז ת"א שלא להעמיד לדין את הנאשמים שהיו מעורבים בלינץ' ביפו בעבירה המייחסת להם מניע גזעני, מעלה לא מעט תהיות באשר לתפקיד הפרקליטות

התפרעויות / צילום: דוברות המשטרה
התפרעויות / צילום: דוברות המשטרה

תובע נדרש, טרם ההחלטה על העמדה לדין, לוודא כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - תשתית ראייתית מספקת ועניין ציבורי בהעמדה לדין.

במסגרת התנאי הראשון, לא די בכך שהתובע ישוכנע בדבר אשמתו של החשוד. עליו להשתכנע כי קיים סיכוי סביר כי בתום המשפט, לאחר שהראיות יעמדו במבחן החשוב ביותר לחקר האמת - חקירה נגדית, בית המשפט יקבע כי הנאשם ביצע את המעשה מעל לכל ספק סביר. זהו מבחן מקצועי שבמסגרתו נדרש התובע לחזות מראש את תוצאות המשפט.

ככל שתובע סבור כי אין סיכוי סביר להרשעה, חובתו לסגור את התיק, גם אם קיים עניין ציבורי משמעותי בהעמדה לדין. מאידך, אם לדעת התובע, הגם שהתיק מורכב מבחינה עובדתית ומשפטית, הסיכוי להרשעה עולה על הסיכוי לזיכוי, עליו לעבור ולבחון את התנאי השני - קיומו של ענין לציבור בהעמדה לדין.

התנאי השני, ענין לציבור, הוא מבחן ערכי נורמטיבי. במסגרת מבחן זה, התובע נדרש לבחון האם נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדה לדין, כלומר האם התועלת בהגשת כתב אישום עולה על הנזק הכרוך בהגשתו.

כעת נבחן את החלטת התביעה להימנע מהעמדה לדין את ארבעת הנאשמים שהיו מעורבים בלינץ' ביפו בעבירה המייחסת להם מניע גזעני. על-מנת לייחס לנאשם מניע גזעני, על השופט להשתכנע בסוף המשפט, מעבר לכל ספק סביר, כי המניע העיקרי והדומיננטי לביצוע העבירה היה מניע של גזענות. כאמור, התובע לא חייב, בשלב העמדה לדין, להאמין באופן מוחלט שהנאשם יורשע בסוף המשפט בעבירה הכוללת מניע גזעני. כל שנדרש בשלב זה הוא קיומו של סיכוי סביר שהנאשם יורשע בסוף המשפט בעבירה הכוללת מניע גזעני.

בהתאם לעובדות שפורסמו באמצעי התקשורת, ומצפייה בסרטון המתעד את האירוע, המתלונן הסתובב עם כלבו ברחובות יפו והותקף ללא כל סיבה על-ידי פורעים רבים אקראיים, כשאחד מלהיט של השני. לדברי הפרקליטות, הואיל והקורבן לא לבש סממנים יהודיים, והואיל והותקף לאחר שצילם את האירוע באמצעות הטלפון הנייד שלו ואף פנה אליהם באנגלית, לא ניתן להוכיח כי התקיפה הייתה ממניע גזעני, ולא בשל סברתם כי הוא עיתונאי או מתוך כעס על כך שצילם אותם.

טענה זו, הגם שיכולה להיטען על-ידי ההגנה, אינה מתכתבת, על פני הדברים, עם המציאות האובייקטיבית העולה מהסרטון. ראשית, למתלונן לא היו סממנים חיצוניים המצביעים על היותו עיתונאי (העובדה שהלך ברחוב עם כלבו, אף היא מקטינה את הסיכוי שהתוקפים תקפו אותו בשל היותו כביכול עיתונאי). שנית - וזה העיקר - הטענה לפיה המניע לתקיפתו נבע מהיותו כביכו, עיתונאי, יכולה הייתה להיטען לכל היותר (ואף היא בדוחק) רק על-ידי התוקפים הראשונים, ולא על-ידי התוקפים הרבים האחרים שתקפו אותו בלי שנחשפו לכך שתיעד את האירוע בטלפון שלו ולדין ודברים עם התוקפים הראשונים.

בהקשר זה יצוין כי הפרקליטות לא ציינה בהתייחסותה בתקשורת האם ארבעת הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום היו חלק מהתוקפים הראשונים באירוע, או שמא היו חלק מהתוקפים המאוחרים שהשתתפו בו.

בין כך ובין אחרת, גם אם לא ניתן להוכיח את המניע הגזעני בראיות ישירות, ניתן להוכיח מניע גזעני באמצעות נסיבות. כך, למשל, העובדה כי התקיפה הייתה מלווה בזעם בלתי מוסבר של תוקפים רבים, היותה אקראית (וודאי של התוקפים המאוחרים) ובעיצומה של מערכת הלחימה שהובילה לפרעות גזעניות נגד יהודים וערבים - מבלי שתוקף כזה או אחר טרח להחליף מילה עם המתלונן - יכולה להצביע על מניע גזעני.

על פני הדברים, ובזהירות המתבקשת מכך שלא נחשפתי לראיות בתיק (מעבר לסרטון שפורסם), נדמה כי לפחות מבחינת הסיכוי הסביר להרשעה בעבירה הכוללת מניע גזעני, הסרטון כשלעצמו, בתוספת לראיות הנסיבתיות, מקימים את הרף הראייתי הנדרש להעמדה לדין בעבירה זו.

עלינו לזכור כי גם אם התיק מורכב משפטית או עובדתית, הפרקליטות אינה "קבלנית" של הרשעות. זיכוי מוחלט או חלקי של נאשם אין פירושו, בהכרח, שהיא כשלה בתפקידה. על כן, נקיטת גישה מחמירה כלפי עצמה, לפיה עליה להעמיד לדין רק בתיקים בטוחים, "נעולים", המקימים וודאות מוחלטת להרשעה, חוטאת תחת תפקידה החשוב. כאמור, אין היא נדרשת לסיכוי ודאי להרשעה, אלא רק לסיכוי סביר, לאמור כזה שהסיכוי להרשעה עולה על הסיכוי לזיכוי.

אינני מציע, חלילה, לערוך על גבם של נאשמים "ניסוי" בהגשת כתב אישום במניע גזעני, ובכך לגלגל את האחריות מפתחו של התובע לפתחו של בית המשפט רק בשל העניין הציבורי שהנושא מעורר. אולם ככל שיש סיכוי סביר להרשעה בעבירה הכוללת מניע של גזענות, דומני - ושוב בזהירות המתבקשת - כי ראוי היה להגיש כתב אישום הכולל את רכיב הגזענות.

הגם שהפרקליטות אינה פועלת משיקולי רייטינג, ראוי שתהא קשובה לביקורת ציבורית. טוב תעשה אפוא, בדיוק כפי שנעשה בעניין העמדה לדין של ירין שרף בעבירת אונס ולא בבעילה אסורה בהסכמה, אם תערוך חשיבה מחודשת בנושא. בחינה נוספת של הראיות בעקבות ביקורת ציבורית מצביעה על חוזקתה של המערכת ולא על חולשתה. על כן ראוי - ודאי בשלב כה מוקדם של ההליך (עת אינטרס ההסתמכות של הנאשמים לא התגבש) - כי הפרקליטות לפחות תשקול לתקן את כתב האישום ולא תתבצר בעמדתה.

הכותב הוא ד"ר למשפטים, לשעבר עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, מרצה במרכז האקדמי פרס

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט