גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד יהפכו כספי הפנסיה שלכם את ההשקעה בחברות התשתית לכדאית

מקבלי ההחלטות בישראל כבר הבינו שצריך לאפשר לגופים המוסדיים להשקיע את כספי חסכונות הציבור שבידיהם במימון תחום התשתיות, שסובל כבר שנים מהזנחה ● במקביל, הקמת ממשלה קבועה צפויה להעניק עתיד תקציבי לענף, שיחזק את היפוך המגמה המסתמן בו

ראש העין / צילום: שלומי יוסף
ראש העין / צילום: שלומי יוסף

בסוף 2016 התכנסו 150 תושבים מול בניין עיריית ראש העין להפגנה ספונטנית נגד אוזלת ידה של מדינת ישראל בביצוע עבודות התשתית בהתאם לתנאי הסכם הגג שנחתם עם העירייה ב-2014. הניתוח שלנו באינפיניטי הצביע אף הוא על תרומתם הפוטנציאלית של אותם הסכמי גג לשחרור הפקק שנוצר בבנייה למגורים. ועם זאת, השגת היעדים והמטרות של אותם הסכמים מוטלת בספק.

הסכמים אלו אמורים לשמש כקטליזטור להקמת שכונות מגורים חדשות, תחת התחייבות המדינה להשקעה בתשתיות הנדרשות להקמת אותן שכונות, כגון גני ילדים, מבני ציבור, שטחי מסחר ודרכי גישה. אך כשהמדינה לא עומדת באותם הסכמים, הערים עלולות להגיע ל"אסון אורבני", כמו שציינו תושבי ראש העין באותה הפגנה.

חמש שנים חלפו, והתחזיות התגשמו. יציאה מהעיר בשעות העומס יכולה לארוך גם חצי שעה. עומס זה מתגלגל אל שתי הדרכים המובילות אל העיר, כביש 444 וכביש 5, אשר גם הם אינם עומדים במספר הרכבים המתנקזים אליהן.

המקרה של ראש העין אינו היחיד (ועל כך יעידו למשל הזוחלים בנתיבי איילון מראשון לציון ועד תל אביב), אבל הוא מלמד יותר מהכול עד כמה התכנון והביצוע של התשתיות בישראל לקוי וחלקי, במיוחד במסגרת הסכמי הגג.

יש לציין כי אין בעיה בבטיחותן או באיכותן של התשתיות במדינת ישראל, כי אם ביעילות תכנונן. יעיד על כך כביש 41 המרשים, אשר תוכנן להיסלל מכביש 4 עד נמל אשדוד, אך נסלל חלקית ונעצר באמצע החולות.

במשך שנים, התשתיות הציבוריות וקצב הקמתן לא עמדו בקנה אחד עם הצורך ההולך וגובר של מדינת ישראל. בעוד שבמקרה הטוב ההשקעה לא הייתה מספקת, במקרה הרע, כמו עם כביש 41, הקמת תשתיות מהותיות פשוט הוזנחה.

הנפגע המיידי של שנים ללא פיתוח תשתיות מתאים הוא הפריון במשק, המפגר בכ-30% אחרי הממוצע ב-OECD. חוסר ההשקעה מהותי כל כך, עד שגורמים רבים התריעו עליו פעם אחר פעם - החל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, דרך מבקר המדינה, ועד בנק ישראל, שרק החודש התריע כי דרושים מהלכים דחופים כדי להתקרב לממוצע ה-OECD.

למדינת ישראל יש אתגרים רבים באשר להבטחת עתידה הכלכלי, עוד לפני עשרות מיליארדי השקלים הנגרעים מהתוצר עקב תשתיות לקויות, המובילות לאובדן עצום בשעות עבודה למשק.

רוחות של שינוי

המדינה פספסה לא מעט הזדמנויות לרפורמות ולשינויים במהלך השנים, עקב שיקולים פוליטיים (שבשנתיים האחרונות הפכו לשיתוק פוליטי, אשר סיכל כל אפשרות להוציא תוכניות גדולות אל הפועל), ובולט במיוחד אי-ניצול משבר הקורונה, והיכולת לבצע השקעות של פעם בעשרות שנים באמצעות אמצעי חירום. אך כעת נראה, כי תחום התשתיות עומד בפני היפוך מגמה אמיתי.

לראשונה זה שנים, אנחנו באינפיניטי מבחינים ברוחות של שינוי בתחום התשתיות, אשר יכולות ליצור רוח גבית אמיתית ולהזניק אותו קדימה. נראה כי הממשלה הנוכחית וכל ממשלה עתידית מבינות את הבהילות בשיפור התשתיות, כמו גם כי בלי קשר לתקציב מדינה המותאם לתוכנית השקעות גדולה, יש מקור אחר להשקעות אלה.

בשנה האחרונה מקבלי ההחלטות בישראל מגיעים למסקנה הברורה כי יש לתמרץ ולאפשר למשקיעים המוסדיים להגדיל את השקעתם בתשתיות בישראל. לציבור בישראל יש כ-2 טריליון שקלים בחסכונות פנסיוניים ובקרנות השתלמות, שאליהם הוא מפריש כל שנה כ-100 מיליארד שקלים נוספים, התרים אחר תשואה יציבה.

שיעור ניכר מכסף זה מושקע בנכסים פיננסיים אשר מניבים תשואה נמוכה המלווה בתנודתיות, ועקב גודלו של שוק ההון הישראלי, שיעור הולך וגדל מהתיק הפנסיוני מופנה להשקעות בחו"ל. למוסדיים יש עודף תזרים ענק, שאותו ישמחו להשקיע בתשתיות - סכומי עתק תמורת החזר סביר.

פתיחת הדלת לשיעורים גבוהים יותר מכספי החוסכים להשקעה בתשתיות בישראל תוביל לרווח כפול למשק - הפנסיות של הציבור ייהנו מתשואה יציבה וארוכת-טווח, שאינה קשורה לשוק ההון הסחיר, וקצב ההשקעות בישראל יגבר, ויתרום ישירות לתמ"ג.

ואכן, הסנונית הראשונה בכיוון זה נעשתה בחודש מאי, כאשר ועדת הכספים של הכנסת אישרה לגופים המוסדיים להגדיל את סך ההחזקות שלהם בחברות תשתית בשיעור של עד 35% מחברות אשר שוויין 300 מיליון שקל ומעלה, ועד 49% בחברות אשר שוויין נמוך מ-300 מיליון שקל. מהלך זה צפוי להוביל כ-100 מיליארד שקל להשקעה בתשתיות בשנים הקרובות, ואנחנו מאמינים כי עם כינונה של ממשלה חדשה, צעדים תומכים אלו יתגברו.

לכך ניתן להוסיף את צד הביקוש, כאשר מעבר לצורך הברור של המדינה, קיים זרז בדמות התקוממות השלטון המקומי על אי-קיום חלקה של המדינה בהסכמי הגג. "תרחיש ראש העין" הוביל 32 ראשי עיר, בהובלת יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס, "לכופף" את ידה של הממשלה, בהודעתם כי לא ימשיכו לפתח שכונות ופרויקטים חדשים למגורים בעירם לפני שהממשלה תדאג להשקעה מתאימה בתשתיות.

בכך הרשויות המקומיות שמות את הממשלה במקום שבו אם היא רוצה לאפשר המשך פיתוח נדל"ן למגורים באזורי ביקוש (שאותו כל ממשלה להוטה לקדם), היא תהיה חייבת להרים את הכפפה ולדאוג לפיתוח תשתיות מתאים, החל מתחבורה ציבורית ועד תשתיות מים ומבני ציבור.

הזווית של אינטל

וישנו גורם נוסף, שאינו פנימי או פוליטי, אלא גורם עסקי שקוראים לו אינטל. נכון לשנת 2019 (השנה האחרונה שבה אושר תקציב), תקציבי משרד האנרגיה, הכלכלה, הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה יחדיו היו 33 מיליארד שקל. אינטל מתכננת להשקיע סכום זהה רק בהרחבת המפעל שלה בקריית גת בטווח זמן של כארבע שנים, ובתכנון גם הקמת שני קמפוסים של מחקר ופיתוח בירושלים ובחיפה, בהשקעה של כ-600 מיליון דולר נוספים. סכומים אלה שקולים לכמעט הכפלת השקעת החברה במתקניה בישראל, ובניגוד להשקעות אשר תלויות ישירות או בעקיפין במדינה, השקעתה של אינטל אינה תלויה באוויר, ומכרזים ראשונים אמורים להיסגר עד סוף השנה.

שילוב כל הגורמים הנ"ל צפוי להביא לתקופה של פעילות מוגברת מצד חברות התשתית בישראל, כפי שמעידה הצמיחה בצבר ההזמנות של השחקניות בשוק ברבעון הראשון של 2021, צמיחה הצפויה להתגבר ברבעון השני, עם המשך יציאת המשק ממשבר הקורונה והסרת המגבלות.

המצב כיום הוא שיש צורך מהותי בביצוע עבודות קבלנות תשתית והשקעות ענק בתחבורה ציבורית, בכבישים ובאנרגיה במדינת ישראל, אשר אליו מצטרף הביקוש הכבוש מצד השלטון המקומי ומצד אינטל.

הממשלה הזמנית פועלת לסלילת הדרך לקראת הקלת המימון על פרויקטים אלה בלי הכבדה מהותית על התקציב הממשלתי, זאת על-ידי הגדלת חלקם של הגופים המוסדיים הצמאים לתשואה במימון החברות והפרויקטים השונים. הקמת ממשלה קבועה צפויה להקנות עתיד תקציבי ולשחרר את פקק המכרזים. יש חברות שייהנו יותר מהיקף הפעילות הצפוי בשנים הקרובות, אך הוא אינו צפוי לדלג על אף חברת תשתית בישראל.

כיום חשיפה לתחום זה יכולה להיעשות על-ידי רכישה של מניות הסקטור באופן ישיר, מכיוון שאין קרנות סל או קרנות מחקות על תחום הקבלנות והתשתיות.

הכותבים הם רו"ח אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, וזיו אדאטו, מחלקת מחקר קבוצת אינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"