גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד יהפכו כספי הפנסיה שלכם את ההשקעה בחברות התשתית לכדאית

מקבלי ההחלטות בישראל כבר הבינו שצריך לאפשר לגופים המוסדיים להשקיע את כספי חסכונות הציבור שבידיהם במימון תחום התשתיות, שסובל כבר שנים מהזנחה ● במקביל, הקמת ממשלה קבועה צפויה להעניק עתיד תקציבי לענף, שיחזק את היפוך המגמה המסתמן בו

ראש העין / צילום: שלומי יוסף
ראש העין / צילום: שלומי יוסף

בסוף 2016 התכנסו 150 תושבים מול בניין עיריית ראש העין להפגנה ספונטנית נגד אוזלת ידה של מדינת ישראל בביצוע עבודות התשתית בהתאם לתנאי הסכם הגג שנחתם עם העירייה ב-2014. הניתוח שלנו באינפיניטי הצביע אף הוא על תרומתם הפוטנציאלית של אותם הסכמי גג לשחרור הפקק שנוצר בבנייה למגורים. ועם זאת, השגת היעדים והמטרות של אותם הסכמים מוטלת בספק.

הסכמים אלו אמורים לשמש כקטליזטור להקמת שכונות מגורים חדשות, תחת התחייבות המדינה להשקעה בתשתיות הנדרשות להקמת אותן שכונות, כגון גני ילדים, מבני ציבור, שטחי מסחר ודרכי גישה. אך כשהמדינה לא עומדת באותם הסכמים, הערים עלולות להגיע ל"אסון אורבני", כמו שציינו תושבי ראש העין באותה הפגנה.

חמש שנים חלפו, והתחזיות התגשמו. יציאה מהעיר בשעות העומס יכולה לארוך גם חצי שעה. עומס זה מתגלגל אל שתי הדרכים המובילות אל העיר, כביש 444 וכביש 5, אשר גם הם אינם עומדים במספר הרכבים המתנקזים אליהן.

המקרה של ראש העין אינו היחיד (ועל כך יעידו למשל הזוחלים בנתיבי איילון מראשון לציון ועד תל אביב), אבל הוא מלמד יותר מהכול עד כמה התכנון והביצוע של התשתיות בישראל לקוי וחלקי, במיוחד במסגרת הסכמי הגג.

יש לציין כי אין בעיה בבטיחותן או באיכותן של התשתיות במדינת ישראל, כי אם ביעילות תכנונן. יעיד על כך כביש 41 המרשים, אשר תוכנן להיסלל מכביש 4 עד נמל אשדוד, אך נסלל חלקית ונעצר באמצע החולות.

במשך שנים, התשתיות הציבוריות וקצב הקמתן לא עמדו בקנה אחד עם הצורך ההולך וגובר של מדינת ישראל. בעוד שבמקרה הטוב ההשקעה לא הייתה מספקת, במקרה הרע, כמו עם כביש 41, הקמת תשתיות מהותיות פשוט הוזנחה.

הנפגע המיידי של שנים ללא פיתוח תשתיות מתאים הוא הפריון במשק, המפגר בכ-30% אחרי הממוצע ב-OECD. חוסר ההשקעה מהותי כל כך, עד שגורמים רבים התריעו עליו פעם אחר פעם - החל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, דרך מבקר המדינה, ועד בנק ישראל, שרק החודש התריע כי דרושים מהלכים דחופים כדי להתקרב לממוצע ה-OECD.

למדינת ישראל יש אתגרים רבים באשר להבטחת עתידה הכלכלי, עוד לפני עשרות מיליארדי השקלים הנגרעים מהתוצר עקב תשתיות לקויות, המובילות לאובדן עצום בשעות עבודה למשק.

רוחות של שינוי

המדינה פספסה לא מעט הזדמנויות לרפורמות ולשינויים במהלך השנים, עקב שיקולים פוליטיים (שבשנתיים האחרונות הפכו לשיתוק פוליטי, אשר סיכל כל אפשרות להוציא תוכניות גדולות אל הפועל), ובולט במיוחד אי-ניצול משבר הקורונה, והיכולת לבצע השקעות של פעם בעשרות שנים באמצעות אמצעי חירום. אך כעת נראה, כי תחום התשתיות עומד בפני היפוך מגמה אמיתי.

לראשונה זה שנים, אנחנו באינפיניטי מבחינים ברוחות של שינוי בתחום התשתיות, אשר יכולות ליצור רוח גבית אמיתית ולהזניק אותו קדימה. נראה כי הממשלה הנוכחית וכל ממשלה עתידית מבינות את הבהילות בשיפור התשתיות, כמו גם כי בלי קשר לתקציב מדינה המותאם לתוכנית השקעות גדולה, יש מקור אחר להשקעות אלה.

בשנה האחרונה מקבלי ההחלטות בישראל מגיעים למסקנה הברורה כי יש לתמרץ ולאפשר למשקיעים המוסדיים להגדיל את השקעתם בתשתיות בישראל. לציבור בישראל יש כ-2 טריליון שקלים בחסכונות פנסיוניים ובקרנות השתלמות, שאליהם הוא מפריש כל שנה כ-100 מיליארד שקלים נוספים, התרים אחר תשואה יציבה.

שיעור ניכר מכסף זה מושקע בנכסים פיננסיים אשר מניבים תשואה נמוכה המלווה בתנודתיות, ועקב גודלו של שוק ההון הישראלי, שיעור הולך וגדל מהתיק הפנסיוני מופנה להשקעות בחו"ל. למוסדיים יש עודף תזרים ענק, שאותו ישמחו להשקיע בתשתיות - סכומי עתק תמורת החזר סביר.

פתיחת הדלת לשיעורים גבוהים יותר מכספי החוסכים להשקעה בתשתיות בישראל תוביל לרווח כפול למשק - הפנסיות של הציבור ייהנו מתשואה יציבה וארוכת-טווח, שאינה קשורה לשוק ההון הסחיר, וקצב ההשקעות בישראל יגבר, ויתרום ישירות לתמ"ג.

ואכן, הסנונית הראשונה בכיוון זה נעשתה בחודש מאי, כאשר ועדת הכספים של הכנסת אישרה לגופים המוסדיים להגדיל את סך ההחזקות שלהם בחברות תשתית בשיעור של עד 35% מחברות אשר שוויין 300 מיליון שקל ומעלה, ועד 49% בחברות אשר שוויין נמוך מ-300 מיליון שקל. מהלך זה צפוי להוביל כ-100 מיליארד שקל להשקעה בתשתיות בשנים הקרובות, ואנחנו מאמינים כי עם כינונה של ממשלה חדשה, צעדים תומכים אלו יתגברו.

לכך ניתן להוסיף את צד הביקוש, כאשר מעבר לצורך הברור של המדינה, קיים זרז בדמות התקוממות השלטון המקומי על אי-קיום חלקה של המדינה בהסכמי הגג. "תרחיש ראש העין" הוביל 32 ראשי עיר, בהובלת יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס, "לכופף" את ידה של הממשלה, בהודעתם כי לא ימשיכו לפתח שכונות ופרויקטים חדשים למגורים בעירם לפני שהממשלה תדאג להשקעה מתאימה בתשתיות.

בכך הרשויות המקומיות שמות את הממשלה במקום שבו אם היא רוצה לאפשר המשך פיתוח נדל"ן למגורים באזורי ביקוש (שאותו כל ממשלה להוטה לקדם), היא תהיה חייבת להרים את הכפפה ולדאוג לפיתוח תשתיות מתאים, החל מתחבורה ציבורית ועד תשתיות מים ומבני ציבור.

הזווית של אינטל

וישנו גורם נוסף, שאינו פנימי או פוליטי, אלא גורם עסקי שקוראים לו אינטל. נכון לשנת 2019 (השנה האחרונה שבה אושר תקציב), תקציבי משרד האנרגיה, הכלכלה, הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה יחדיו היו 33 מיליארד שקל. אינטל מתכננת להשקיע סכום זהה רק בהרחבת המפעל שלה בקריית גת בטווח זמן של כארבע שנים, ובתכנון גם הקמת שני קמפוסים של מחקר ופיתוח בירושלים ובחיפה, בהשקעה של כ-600 מיליון דולר נוספים. סכומים אלה שקולים לכמעט הכפלת השקעת החברה במתקניה בישראל, ובניגוד להשקעות אשר תלויות ישירות או בעקיפין במדינה, השקעתה של אינטל אינה תלויה באוויר, ומכרזים ראשונים אמורים להיסגר עד סוף השנה.

שילוב כל הגורמים הנ"ל צפוי להביא לתקופה של פעילות מוגברת מצד חברות התשתית בישראל, כפי שמעידה הצמיחה בצבר ההזמנות של השחקניות בשוק ברבעון הראשון של 2021, צמיחה הצפויה להתגבר ברבעון השני, עם המשך יציאת המשק ממשבר הקורונה והסרת המגבלות.

המצב כיום הוא שיש צורך מהותי בביצוע עבודות קבלנות תשתית והשקעות ענק בתחבורה ציבורית, בכבישים ובאנרגיה במדינת ישראל, אשר אליו מצטרף הביקוש הכבוש מצד השלטון המקומי ומצד אינטל.

הממשלה הזמנית פועלת לסלילת הדרך לקראת הקלת המימון על פרויקטים אלה בלי הכבדה מהותית על התקציב הממשלתי, זאת על-ידי הגדלת חלקם של הגופים המוסדיים הצמאים לתשואה במימון החברות והפרויקטים השונים. הקמת ממשלה קבועה צפויה להקנות עתיד תקציבי ולשחרר את פקק המכרזים. יש חברות שייהנו יותר מהיקף הפעילות הצפוי בשנים הקרובות, אך הוא אינו צפוי לדלג על אף חברת תשתית בישראל.

כיום חשיפה לתחום זה יכולה להיעשות על-ידי רכישה של מניות הסקטור באופן ישיר, מכיוון שאין קרנות סל או קרנות מחקות על תחום הקבלנות והתשתיות.

הכותבים הם רו"ח אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, וזיו אדאטו, מחלקת מחקר קבוצת אינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה