גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה הערבית: להפסיק לעשות מסחר בלאום הפלסטיני

הפוליטיקה הערבית המקומית כשלה, ועליה להשתנות ● ההנהגה הערבית נדרשת לעשות חשבון נפש עם עצמה ● די לנו עם סיסמאות ופופוליזם - אנחנו זקוקים לחשיבה פרגמטית על דרך השתלבותנו במדינה

יו"ר רע"מ, מנסור עבאס. ההנהגה הערבית נדרשת לעשות חשבון נפש / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
יו"ר רע"מ, מנסור עבאס. ההנהגה הערבית נדרשת לעשות חשבון נפש / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

האירועים האחרונים במדינה בכלל ובחברה הערבית בפרט העלו מחדש את הזהות הלאומית בחברה הערבית. השלטון המרכזי וההנהגה הערבית הפגינו מומחיות יתר במה הלאום שלדעתם החברה הערבית "לא צריכה" להיות, ואילו הזהות הלאומית בה החברה הערבית עצמה מתלבטת רחוקה ממאבק הזהות בין השלטון המרכזי להנהגה הערבית.

השלטון המרכזי מתנגד להגדרת הלאום "הפלסטיני", ההנהגה הערבית מתנגדת להגדרת הלאום "הישראלי", ואילו החברה הערבית עצמה חצויה בין הלאום "הערבי" לבין הלאום "הדתי", כאשר הלאום "הפלסטיני" ו"הישראלי" נמצאים בתחתית סולם ההגדרה הלאומית שלה.

מעטים מהרוב היהודי מכירים את הנרטיב הפלסטיני אליו שייכת החברה הערבית בארץ, לפיו הקמת המדינה הפכה את החברה הערבית בניגוד לרצונה למיעוט בארץ מולדתה. דבריו של דוד בן גוריון מעל בימת בית דיזנגוף ביום 14 במאי 1948 בה, הודיע "על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל", נתנו להנהגה הערבית תקווה להקמת זהות לאומית אחת מכילה, הזהות הישראלית.

לעומת זאת, מעטים מהמיעוט הערבי מכירים כי הבלבול שקיים היום בהגדרת הזהות הלאומית הוא תוצר של "ריקוד" ההנהגה הערבית על החבל הדק בין "הפלסטיניזציה" לבין "הישראלזציה", והכול לפי אינטרסים מפלגתיים צרים.

המציאות מוכיחה כי במשך שבעה עשורים מהקמת המדינה, מדינת ישראל התגבשה סביב הלאומיות האתנית-יהודית והשאירה את החברה הערבית אפילו מחוץ לקונצנזוס "הישראלי". החל מחוק השבות, המעניק זכות עלייה רק ליהודים; עובר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הנותן עליונות ליהדות בהגדרת המדינה כמדינה "יהודית ודמוקרטית"; ועד לחוק הלאום, הרואה כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". חקיקה זו לבד טשטשה את הגדרת הזהות הלאומית הפלסטינית והפכה את החברה הערבית למיעוט פריפריאלי שאיננה חלק ממקבלי ההחלטות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות.

הפלא הוא שהחברה הערבית כיום היא לא רק מחוץ לקונצנזוס הישראלי, היא גם מחוץ לקונצנזוס הפלסטיני. מעבר לעובדה שהסכמי אוסלו בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני אשף הוציאו את החברה הערבית מחוץ לכל הסדר פוליטי ולאומי, החברה הערבית עצמה התנגדה ומתנגדת עד היום להיות חלק ממדינה פלסטינית עתידית ו/או חלק ממדינה דו-לאומית. ובכך, ישלה את עצמו מי שיחשוב לרגע שהדבר הראשון שצעיר ערבי או צעירה ערבייה עושים עת הם מתעוררים משינתם בבוקר הוא לרוץ ולבדוק האם לאומיותם "הפלסטינית" עדיין חרוטה בתעודת הזהות הכחולה, "הישראלית".

כאמור, אירועי התקופה האחרונה הציפו מחדש את הזהות הלאומית של החברה הערבית. החברה היהודית מודאגת מהתגברות הזהות הלאומית הפלסטינית לערביי ישראל, לאומיות הנתפסת כהשתייכות עם "האויב". ההנהגה המקומית הערבית מודאגת מההגדרה הלאומית "הישראלית" של החברה הערבית, הנתפסת "כהתבוללות". אך שניהם החטיאו עת לא הקשיבו לחברה הערבית עצמה, שלתפיסתה רחוקה משתי ההגדרות הללו, "הישראלית" ו"הפלסטינית".

מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לאחרונה ולפני התגלעות האירועים האחרונים, אשר בדק את הגדרת הזהות העצמית בחברה הערבית בשנים 2017 ו-2019, מצא כי הזהות "הערבית" היא זו המועדפת על בני החברה הערבית, ואחריה הזהות "הדתית" - ואילו הזהות "הפלסטינית", שאותה נוטה הנהגת החברה הערבית בארץ להדגיש, היא רק במקום השלישי, והרביעית והאחרונה היא הזהות "הישראלית".

ממצאי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מקבלים חיזוק בתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת ה-24. מחצי הכוס הריקה של שיעור השתתפות הנמוך של החברה הערבית בכנסת של 44.6%, ניתן ללמוד תוצאה זהה לזו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. שיעור הצבעה הנמוך יש בו אי-אמון של מרבית החברה הערבית בממסד "הישראלי".

לעומת זאת, ממחצית הכוס המלאה ניתן ללמוד על אי-אמון של החברה הערבית בהנהגתה "הלאומנית", שמתבטא בשסע דתי פנים-חברתי שהתגלע סביב תמיכת הרשימה המשותפת בקהילת הלה"טבית בפרשיה הידועה - פרשיית הטחינה, שהביאה להתפצלות הרשימה המשותפת והתמודדות הרשימה המאוחדת לבד בבחירות לכנסת.

תוצאות הבחירות, לפיהן הרשימה המשותפת הובסה ונפלה ל-6 מנדטים, ואילו הרשימה המאוחדת קיבלה 4 מנדטים, מלמדות במפורשות על סדר העדיפות של החברה הערבית שמייחסת עדיפות לנושאים דתיים.

בזמן שאין מדובר במלחמה הראשונה על עזה, ואין מדובר בהפרות הראשונות בשייח ג'ראח ובמסגד אל-אקצא, ההתעוררות הלאומנית "הפתאומית" של ההנהגה הערבית באירועים האחרונים, בזמן שהרשות הפלסטינית שמרה על שתיקה צועקת, מעוררת ספקות רבים ומהווה פשיטת רגל פוליטית וניצול ציני של אותם סמלים "לאומניים" לצרכים פוליטיים צרים במטרה להחזיר עטרה ליושנה. למרבה הצער, הדרך בפני כל פוליטיקאי ערבי כבר סלולה וידועה, והיא סחר בסמלים הלאומניים הפלסטינים בבוקר והישבעות על יהודיות המדינה בערב.

הרשימה המאוחדת (רע"מ) בראשות מנסור עבאס עשתה כברת דרך ארוכה בשיח אובייקטיבי חסר פופוליזם וסיסמאות לייצג את החברה הערבית. החתימה על ההסכם לכניסתה לממשלה הוא אירוע מחונן בהיסטוריה של המאבק הפוליטי, בו החברה הערבית לראשונה נחשבת מיעוט עם השפעה, על אף שלדעתי היא הייתה צריכה ללכת עד הסוף ולקבל תיקים בממשלה.

החברה הערבית הוכיחה את כוונותיה האמיתיות להיות חלק רלוונטי לקראת שילובה במדינה, אך המבחן כעת נמצא בידי השותפים להסכם. ייאמר לזכותו של מר בנימין נתניהו שהוא זה שהכשיר לראשונה את החברה הערבית להיות חלק מההרכב הממשלתי, וכולם באו לאחריו.

לא משנה מהן כוונותיו האמיתיות של השלטון המרכזי כלפי החברה הערבית, ולא משנה באיזה לאום החברה הערבית מגדירה את עצמה, במדינה המגדירה את עצמה לפי לאומיותו של הרוב, המציאות מראה כי החברה הערבית בארץ היא הבן החורג של הדמוקרטיה הישראלית, וזה חייב להשתנות. אך ובאותו זמן, לא משנה באיזה לאום החברה הערבית מגדירה את עצמה, השימוש "הפופוליסטי" בלאום הפלסטיני נתן לרוב היהודי את כל ההצדקות להתייחס לחברה הערבית כגייס חמישי.

הפוליטיקה הערבית המקומית כשלה, ועליה להשתנות. ההנהגה הערבית נדרשת לעשות חשבון נפש עם עצמה. די לנו עם סיסמאות ופופוליזם - אנחנו זקוקים לחשיבה פרגמטית על דרך השתלבותנו במדינה. 

הכותב הוא רואה חשבון כלכלן, מנכל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל במעל 2.5%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.3% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים בוול סטריט; אנבידיה עולה בכ-1%

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%