גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באיחור של שנה ובמתכונת חדשה: יורו 2020 יוצא לדרך בשבוע הבא

איך הולך להתנהל היורו תחת המגפה, כמה ירוויחו הנבחרות שישתתפו בטורניר בעקבות הירידה הצפויה בהכנסות, ועד כמה הסתבכה אופ"א עם ההחלטה לקיים את המשחקים ב-11 ערים שונות ברחבי היבשת?

24 הנבחרות ישחקו ב-11 מדינות שונות / צילום: Shutterstock, M.Moira
24 הנבחרות ישחקו ב-11 מדינות שונות / צילום: Shutterstock, M.Moira

בימים האחרונים פרסמה אופ"א בדוח מיוחד את הנזקים שעשתה מגפת הקורונה בכדורגל האירופי - ההערכה היא כי המועדונים מהליגות הבכירות ביבשת הפסידו 8 מיליארד אירו בעונה ורבע ששוחקו תחת הנגיף. את תופעת הלוואי נראה בשנים הבאות, אחרי שהתברר כי החובות של המועדונים צמחו בתוך עונה אחת ב-35%. הערכות מדברות על חלק מהקבוצות הבכירות שיצטרכו כחמש שנים להתנהל אחרת לגמרי, בצמצום שהן לא מכירות, רק כדי להביא את החובות לשיעור הקודם שלהם. אחרות יגיעו לפשיטות רגל.

מבחינת אופ"א, ארגון הכדורגל האירופי, הבשורה הטובה ביותר הגיעה מפורטו בסוף השבוע - גמר ליגת האלופות ששוחק מול קהל של כ-14,000 צופים. אמנם רק שליש מתכולת האצטדיון אבל סוג של תו תקן לנורמליות שמגיע בדיוק בזמן עבור אופ"א, שתוציא לדרך את טורניר יורו 2021 ב-11 ביוני. כדורגל עם קהל הוא כבר סיפור אחר, בוודאי עבור החוויה ותחושת החזרה לשגרה, אבל בעיקר מבחינה כלכלית לאור העובדה שהקהל (באמצעות מכירת כרטיסים ומנויים ופעילות עסקית באצטדיון) אחראי לכרבע מהמחזור בכדורגל המקצועני.

איך הולך להתנהל היורו תחת המגפה? כמה ירוויחו הנבחרות שישתתפו בטורניר בעקבות הירידה הצפויה בהכנסות? ועד כמה הסתבכה אופ"א עם ההחלטה לשחק את היורו במספר מדינות?

אי שוויון

מישל פלאטיני הצרפתי כבר מזמן לא נשיא אופ"א, אחרי שהודח מהתפקיד בשנת 2015 בחשד לשחיתות. אבל את הירושה שהותיר לבאים אחרים הוא לא היה יכול לדמיין. פלאטיני הוביל קצת לפני הדחתו להחלטה כי יורו 2020 יהיה טורניר ניסיוני שיתקיים ב-13 ערים שונות ברחבי היבשת במקום במדינה אחת מארחת. עם ההחלטה המורכבת הזאת שהפכה למורכבת עוד יותר בגלל הקורונה מתמודדת כעת אופ"א.

כאשר נקבע במרץ 2020 כי לא ניתן לקיים את היורו במועד והוחלט לדחות אותו בשנה, החליטה אופ"א בסופו של דבר לשמור על הפורמט המפוזר שאליו התחייבה ולא לעשות טורניר "בועה" בעיר אחת או שתיים כמו שעשתה אז ה-NBA. לאחר שינויים קלים ו"הדחתן" של בלגיה ואירלנד, נקבע כי 24 הנבחרות ישחקו את הטורניר ב-11 מדינות שונות - אנגליה, סקוטלנד, ספרד, איטליה, גרמניה, הולנד, דנמרק, רוסיה, רומניה, הונגריה, אזרבייג'אן.

העובדה שלכל מדינה יש חוקים משלה יוצרת חוסר שוויון שישפיע על הנבחרות, אבל בעיקר על האוהדים. אופ"א כפופה להחלטה של כל מדינה לקבוע לעצמה את חוקי ההתקהלות והתפוסה באצטדיונים. כך נוצר מצב מוזר: בעוד שבמינכן מאשרות ההנחיות המקומיות למלא את אצטדיון אליאנץ ארינה בכל אחד מארבעת המשחקים שיתקיימו בו ב-22% מתפוסת הקהל (14,500 צופים), באצטדיון בקופנהגן תותר כניסה של 45% מהתכולה וכך זה משתנה ממדינה למדינה. המדינה שבה חוויית הכדורגל תהיה מקסימלית היא הונגריה - באצטדיון בבודפשט הוסרו לחלוטין ההגבלות והתפוסה המותרת היא 100%. האוהדים שיצפו בטלוויזיה, או אלו שירצו לנסוע למשחקים, יחוו באותו יום בדיוק שתי חוויות שונות - במקום אחד ישחקו עם הרבה קהל, במקום אחר עם מעט וכו'. מוזר, אבל עדיף על כלום.

לונדון נבחרה לארח את שלושת המשחקים הגדולים של הטורניר (שני חצאי הגמר והגמר). ההימור הזה עוד עשוי להשתלם מאוד. מצב החיסונים באנגליה מתקדם בהשוואה לשאר היבשת ולפי הדיווחים ייתכן מאוד שכבר בימים הקרובים, או לכל המאוחר תוך כדי הטורניר, יודיעו האנגלים כי הם מסירים לחלוטין את המגבלות ושלושת המשחקים המסיימים בוומבלי יתקיימו עם תפוסת קהל מקסימלית של 90,000 צופים. מי יכול להאמין שרק לפני חודשיים עוד עסקו בשאלת קיומו של הטורניר לאור התחלואה באירופה, וכעת מדברים על גמר בוומבלי לעיני 90,000 איש.

זה לא נגמר כאן כמובן. גם הכניסה לאצטדיונים תלויה בכל מדינה ובהחלטות הקורונה שלה. בחלק מהאצטדיונים נדרשת בדיקת קורונה, בחלק מהם מספיקה תעודת מתחסן. בחלק יש הקלות למקומיים אבל זרים שיגיעו ידרשו לאישורים נוספים. ולא כל הנבחרות יכולות להיות מלוות על ידי אוהדיהן - על אוהדי אוקראינה שתשחק את משחקי השלב הראשון בהולנד נאסר להגיע למדינה. "זה עצוב, איבדנו את השחקן ה-12 שלנו", אמר שוער נבחרת אוקראינה אנדריי פיאטוב.

כסף ומענקים

אופ"א נקלעה לסיטואציה כלכלית לא מתוכננת בעקבות הדחייה של הטורניר, ולפי הדוחות הכספיים של הארגון נאלצה לסיים את עונת 2019/20 בהפסד של כ-73 מיליון אירו, במקום התכנון הראשוני שנבנה על היורו והיה אמור להביא את העונה לרווח של מאות מיליוני אירו.

אבל אופ"א היום כבר פחות תלויה ביורו. גורם ההכנסה העיקרי שלה הוא עדיין ליגת האלופות, וזו מתנהלת כזכור בכל שנה. גם הרזרבות של אופ"א מאפשרות לה להמשיך ולנוע פחות או יותר ללא חשש משמעותי. האמידות הכלכלית של אופ"א הובילה אותה להודעה כבר כשהחל המשבר כי בכל מקרה הנבחרות שישתתפו ביורו יקבלו את הבונוסים שהובטחו להן.

בסך הכל תשלם אופ"א לנבחרות המשתתפות 371 מיליון אירו. הסכום שמובטח לכל נבחרת שנכנסה יעמוד על 9.25 מיליון אירו, ומכל והלאה הסכום הולך ועולה לפי ההצלחה בטורניר. הנבחרת שתניף את הגביע ב-11 ביולי בוומבלי יכולה להבטיח לעצמה 34 מיליון אירו בסך הכל. להתאחדויות כדורגל אירופיות מובילות כמו גרמניה, אנגליה או ספרד זה לא כסף עצום - אבל הוא משמעותי מאוד בעקבות משבר הקורונה.

האם 371 מיליון אירו הם סכום משמעותי? תלוי איך מסתכלים על זה. ביורו 1992 שאותו אירחה שבדיה אופ"א חילקה 44 מיליון אירו לבד. בהשוואה ליורו הקודם העלתה אופ"א את הפרסים ב-23%, ובהשוואה ליורו 2012 הפרסים כמעט הוכפלו (עלייה של 89%). אבל אין מה להשוות למשל לליגת האלופות שחילקה העונה לקבוצות המשתתפות כ-2.3 מיליארד אירו.

למה הפער הזה, למה אופ"א מעבירה למשתתפות בקושי 15% ממה שהיורו מייצר עבורה, בעוד שליגת האלופות מעבירה כ-80% מההכנסות למשתתפות? עניין של מדיניות ופוליטיקה. הטורניר הזה נועד מבחינת אופ"א לשרת את כל ההתאחדויות האירופיות והכדורגל האירופי. מהטורניר הזה נהנית גם התאחדות הכדורגל של ישראל, ולמעשה כל ההתאחדויות שהנבחרות שלהן לא העפילו - והוא מועבר באמצעות כספי "סולידריות". עבור ההתאחדויות הקטנות, כמו ישראל, הקיום של היורו והכסף שנכנס לאופ"א הוא הרבה משמעותי.

ויש גם את העניין הפוליטי כמובן. אופ"א נמצאת תחת לחץ עצום של קבוצות ליגת האלופות להעביר אליהן יותר ויותר כסף, לחץ שהתבטא לאחרונה בניסיון לפרוש ולהקים את הסופרליג. במלים אחרות, בלתי אפשרי להעביר כספים של המועדונים מליגת האלופות ולפזר אותו בין התאחדויות היבשת. עם כספי היורו אפשר לעשות פחות או יותר הכל.

בוקסה: שיטת המשחקים החדשה

שיטת המשחקים ביורו הנוכחי תהיה אחרת לגמרי. זו הפעם השנייה שאופ"א מוציאה לדרך טורניר עם 24 נבחרות. מי זוכר שהטורניר הזה שיצא לדרך ב-1960 שוחק עד 1980 עם 4 נבחרות בלבד. ההתנפחות הזאת נועדה לשלב עוד נבחרות במעגל, ובכך לייצר עוד תוכן (כלומר משחקים) שיכניס עוד כסף מזכויות שידור וממכירת כרטיסים וספונסרים.

בכל מקרה, לכל אחת מ-24 הנבחרות מובטחות לפחות 3 משחקים בשלב המוקדם. בשלב המוקדם לכל נבחרת יהיה אצטדיון "שלה" שבו היא תשחק בין 2 ל-3 משחקים. הנבחרות שהמדינות שלהן ייארחו משחקים קיבלו כמובן את הזכות לשחק בבית כמעט את כל משחקי השלב המוקדם. למשל, איטליה שמשחקת בבית 1 תשחק את כל 3 משחקי השלב הראשון שלב באולימפיקו ברומא. אבל זה לא קורה אצל כולן - למשל, סקוטלנד שמשחקת בגלזגו תארח שם שני משחקים אבל תנדוד במשחק השלישי ללונדון למשחק מול אנגליה.

בכל מקרה, הנבחרות יהיה במצב נדידה מתמיד. כל נבחרת קיבלה "בייס" שאליו היא חוזרת בתום כל משחק, וזה לא בהכרח במדינה שבה היא משחקת. צ'כיה, למשל, כבר הודיעה השבוע כי החליטה שלא להשתמש בבייס שהוקצא לה באדינבורו והיא תטוס מיד אחרי כל משחק הביתה לפראג, ואחרי יומיים-שלושה תעשה את הדרך חזרה בטיסה למשחק הבא שלה.

אחרי השלב הראשון תתחיל "הנדידה הגדולה" ברחבי היבשת. מבחינת השחקנים מדובר בטרטור משמעותי, וזה לא פשוט ולא נעים אחרי עונה מתישה, אבל בעיקר עבור האוהדים - גם לאוהד שרוף יהיה קשה לרוץ אחרי הנבחרת שלו לכל האצטדיונים באירופה, כאשר התפוסה באצטדיונים היא מופחתת וכאשר לכל מדינה יש את מגבלות אחרות בהקשר של הקורונה. במלים אחרות, רוב הסיכויים שככל שנתקדם בשלבי ההכרעה נראה באצטדיונים בעיקר אוהדים מקומיים שהמשחקים נערכים אצלם ולא ממש את אוהדי הנבחרת המשחקת.

בתום השלב הראשון יעפילו לשמינית הגמר שתי הראשונות מכל בית (סה"כ 12 נבחרות) ואליהן יתווספו 4 הקבוצות שסיימו במקום השלישי עם המאזן הטוב ביותר. 16 הנבחרות משמינית הגמר והלאה ישחקו בשיטת נוק-אאוט עד לגמר בוומבלי ב-11 ביולי.

11 הערים המארחות:

לונדון, גלזגו, סביליה, מינכן, אמסטרדם, קופנהגן, רומא, בודפשט, בוקרשט, באקו, סנט פטרסבורג

מענקים לכל משתתפת:

9.5 מיליון אירו עבור השתתפות בטורניר

שלב הבתים - 1.5 מיליון אירו לניצחון, 750 אלף אירו לתיקו

העפלה לשמינית גמר: 2 מיליון אירו

העפלה לרבע גמר: 3.25 מיליון אירו

העפלה לחצי גמר: 5 מיליון אירו

פינאליסטית: 7 מיליון אירו

מנצחת הגמר: 10 מיליון אירו

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה