ההסכמה של שרי האוצר של שבע הכלכלות המתועשות הגדולות (G7) על קידום התוכנית ההיסטורית להטלת מס חברות גלובלי בגובה 15%, היא סוגייה דרמטית. ובהיבט המקומי הישראלי היא מעלה שתי שאלות מרכזיות - האם זוהי שירת הברבור של מקלטי המס? האם ישראל תאמץ את היוזמה? כשהיוזמה הזאת עלתה בעבר, מילאה רשות המסים את פיה מים ולא התייחסה לנושא. כעת, כשהמהלך מתחיל לנוע קדימה, המצב הפוליטי מקשה על קבלת החלטות.
בין החברות שנהנות כיום משיעורי מס נמוכים מכוח חוקי עידוד השקעות הון בישראל, ואף אפסיים במקרה שפעילותן אינטרנטית ורשות המסים לא מצליחה ללכוד חלק מפעילותן ברשתה: אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, סיילספורס, אינטל, אוראקל וגם החברות הישראליות כיל, צ’ק פוינט וטבע.
שיעורי המס שחברות אלה נהנות מהם על פי חוקי העידוד נעים בין 5% ל-12%, ובתוספת פחת מואץ הסכומים אף יורדים מטה, והמס האפקטיבי שהן משלמות נמוך מאוד.
בכל אופן, בדיונים פנימיים המתקיימים במחלקה הבינלאומית ברשות המסים בוחנים בתקופה האחרונה את הנושא. אחד השיקולים המשמעותיים ששוקלים ברשות המסים הנה העובדה, כי על פי הרעיון שמתגבש ב-OECD תאגידים רב-לאומיים ענקיים יידרשו להשלים את המס לשיעור המס האחיד במדינה בה התאגיד האם, ראש הפירמידה, מאוגד, עד גבוה של 15%, אם שולם במדינה אחרת מס נמוך מכך.
כלומר, למרות שהמדינות השונות לא יהיו חייבות להעלות את שיעור המס בדין הפנימי שלהן, האפקטיביות של שיעור המס הנמוך שהן יעניקו לחברות בין גבולותיהן תרד. כך למשל, אם תאגיד אמריקאי מחזיק בתאגיד ישראלי, והתאגיד הישראלי משלם מס בישראל בגובה 10%, התאגיד האמריקאי יחוייב לשלם מס נוסף בגובה 5% בארה"ב בגין רווחי החברה הבת הישראלית.
עוד מסתמן, כי שיעור המס המשולם בחברה הבת ייקח בחשבון גם את המס החל על הדיבידנד שמשולם מחברת הבת עד החברה האם למעלה.
עדיף לישראל להצטרף
על רקע "השלמת המס" שצפויה להיות, נראה שגם ברשות המסים הישראלית יבינו שלא כדאי לישראל להישאר מאחור, ואימוץ המהלך הבינלאומי יהיה בלתי נמנע. בין היתר, כדי למנוע מצב שבו ישראל תפסיד את המס הנוסף שישולם בסופו של דבר במדינות שבהן מאוגדות החברות האם.
האינטרסים של ישראל ברפורמה הם מעורבים, אך נדמה כי היא עשויה לצאת מורווחת מהנושא - מאחר שלא היא זו שתהיה חתומה על "תוספת המס" שתוטל על החברות הרב-לאומיות ולא תיתפס כ"אשמה" במהלך.
שאלה נוספת שטרם הוכרעה היא על איזה גודל תאגידים רב-לאומיים תחול הוראת ההשלמה.
ד"ר מיכאל בריקר, שותף ומומחה למיסוי בינלאומי בפירמת עוה"ד מיתר, אומר כי "בעבר התכוון האיחוד האירופי שהמשטר החדש יחול על חברות בעלות הכנסות של 750 מיליון יורו ויותר, שפעילותן בעיקר בתחום הדיגיטלי או במכירות ישירות לצרכנים, אולם ארה"ב סירבה לכך כי המדובר היה בעיקר בחברות אמריקאיות".
כעת, מסתמנת פשרה לפיה משטר המס החדש יחול על כלל החברות הרב-לאומיות עם הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים, כשארה"ב מבקשת שהסף יהיה הכנסות של 20 מיליארד דולר. "להערכתי, ישראל תהיה בצד המרוויח ותקבל הכנסות מס נוספות מחברות רב-לאומיות גדולות מבלי שנדרשה לפעול חד-צדדית, ובגלל סף ההכנסות הגבוה שייקבע, לא יפגעו החברות הישראליות", אומר בריקר.
ההסכמה השנייה והדרמטית שהושגה היא כמובן על מס חברות מינימלי של 15% ושלילת התמריץ לפעול במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים יותר. בריקר: "עבודת ה-OECD ורפורמת המס המוצעת של הנשיא ביידן מבקשים לקבוע כללים כדי להבטיח את המס המינימלי. הראשון, קביעת השלמת מס במדינת האם של החברה הרב-לאומית, אם חברת בת במדינה אחרת משלמת פחות מהמס המינימלי. השני, שלילת ניכוי הוצאות בגין תשלום לחברה קשורה שחל עליה שיעור מס נמוך מהמס המינימלי. השלישי, אי מתן הטבות אמנת מס בגין תשלומים לחברה שמשלמת פחות משיעור המס המינימלי".
מדינות דוגמת ארה"ב צפויות לאמץ כללים אלה גם אם לא תושג הסכמה כללית לגבי שיעור המס המינימלי. על הרקע הזה אומר בריקר, "יש סיכוי משמעותי שתושג הסכמה לגבי המס המינימלי למרות התנגדויות ממדינות שעשויות להיפגע מכך דוגמת אירלנד, סינגפור, קפריסין, שוויץ או לוקסמבורג. המומנטום הפוליטי ונזקי הקורונה הם לכיוון העלאת המס".
שיקולי מס, אבל לא רק
לישראל כמובן תהיה החלטה לא פשוטה לגבי העלאת שיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון, שכרגע מעניקים שיעורי מס שיכולים להגיע גם ל-6% בלבד. בהיעדר הסכמה גלובלית צפויות ארה"ב ומדינות אחרות לאמץ את הכללים באופן חד-צדדי, כך שחברות רב-לאומיות זרות עם חברות בנות הנהנות משיעורי מס של 6%, 7.5% או 12% תאלצנה להשלים מס במדינות האם, ויוצא שישראל בעצם מוותרת על הכנסות מסים לטובת מדינות אחרות, כאשר לחברה הרב-לאומית שממילא משלמת את המס לא בהכרח היה אכפת לשלמו בישראל.
אולם העלאה של שיעור מס החברות תחול כמובן גם על חברות שבסיסן בישראל ועלולה לפגוע בהן. "בהיעדר הסכמה ונקיטת צעדים חד-צדדיים על-ידי ארה"ב ומדינות אחרות, אני מעריך שכל חברה רב-לאומית תבחן את המשמעויות לגבי פעילותה במדינות השונות לרבות ישראל. הפעילות העסקית שלהן בישראל אינה נגזרת משיקולי מס בלבד, אלא גם מהכישרון, הידע והיצירתיות של היזמים והעובדים בהייטק", מסביר בריקר.
ישראל תרוויח מהמהלך?
האם ישראל תרוויח מההסכמה של מדינות ה-G-7? לדברי עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים ש. הורוביץ ושות’, "ככלל, מדובר במהלך טוב מאוד לישראל. כל עוד ישראל תשמור על שיעור מס חברות של 21% ואולי יתאפשר לה בהמשך להורידו לשיעור מס חברות עם מקדם 1 - לדוגמה 19% הרי שהעלאת שיעורי מס החברות לשיעור מינימום של 15% ביתר מדינות העולם ביחד עם עליית שיעור מס החברות בארה"ב יהפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית.
"בחינת מבני המס השונים עשויה להוביל יזמים מקומיים להעדיף הקמת המיזמים בישראל על פני נדידה למדינות אחרות בעולם, וכן ימשוך את החברות הבינלאומיות שגם ככה מבקשים את הקרבה להייטק הישראלי להקים את המיזמים עצמם בישראל ולא רק את מרכזי המו"פ בישראל".
עוד מוסיף נוימן, כי "יש להניח - לפחות לפי הברכות להסדר שפרסמו ענקיות הטק פייסבוק, גוגל אמזון וכו’ - שככל שהנושא יוסדר, גם התנגדותן של החברות הבינלאומיות לתשלומי מסים בישראל שתחלוק אותן עם יתר המדינות תקטן".
בכל הנוגע להטבות שמדינת ישראל העניקה במסגרת חוקי העידוד, סבור עו"ד נוימן, כי "בינתיים נראה שמאחר ומדובר בהטבות ספציפיות שמתייחסות בעיקר להכנסות מנכסים בלתי מוחשיים, לכן יש סיכוי לא רע שניתן יהיה להחריג אותן מחבות שיעור המס המינימלי ולכן חברות הטק הגדולות שמעבירות ויעבירו ידע לישראל לא במהרה יפגעו".
