כל ארגוני מעונות היום המפוקחים נמצאים בבעיה קשה של כוח אדם / צילום: Shutterstock, PhotoMavenStock
מחיאות כפיים, ככל הנראה יש ממשלה. בתוך ימים כנראה תושבע הממשלה, השרים ישבעו אמונים לערכי המדינה, יבטיחו לשרת אותנו האזרחים ולהביא את השינוי המיוחל. השאלה היא מהו אותו שינוי שיקרה. לאורך כל התקופה המייגעת והארוכה בה אזרחי ישראל חיכו בסבלנות שהפוליטיקאים יפסיקו לריב, לא נשמעו דרישות קואליציוניות הקשורות לגיל הרך. נשמעו חלקי "אני מאמין" בתחום אך ללא דרישות להסדרת התחום במסגרת קווי היסוד הממשלתיים. אני לא תמימה, אני מבינה שזה לא "סקסי" כמו סוגיות דת ומדינה או סוגיות מדיניות, אך דבר אחד ברור, זה נושא שקשור לרבים: ימנים, שמאלנים, חילונים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, יהודים וערבים, אנשי '"רק ביבי" ואנשי "רק לא ביבי". לכולם יש ילדים או נכדים. האם ממשלת השינוי עוסקת רק בשינוי ראש הממשלה? או האם יבוא באמת השינוי גם בתפיסת תפקיד הממשלה ואחריותה בכל הנוגע לסוגיית הגיל הרך בישראל?
אני באמת מקווה שלאחר מסיבות הניצחון והאופוריה שתשרור בארץ, ולאחר טקסי חילופי השרים, יפעלו השרים האחראיים על תחום הגיל הרך ויתחילו את השינוי המתבקש. ניירות עמדה רבים מוכנים להם. ועדות בין-משרדיות רבות כבר הצביעו על הנדרש.
מאיפה מתחילים? משדרוג מעמדן של המטפלות והשוואת שכרן לסייעות גני העירייה, הן בהכשרה הנדרשת והן בתגמול . עבודת המחנכות-מטפלות במעונות היום קשה ותובענית יותר מעבודתן החשובה של סייעות גני העירייה, אך הן מתוגמלת פחות ועובדות יותר. מדובר בעוול למטפלות ובעיקר עוול לילדים.
אל תיזכרו בגיל הרך רק בעת מקרי קיצון של פגיעה בקטנטנים
כל ארגוני מעונות היום המפוקחים נמצאים בבעיה קשה של כוח אדם. שנת הקורונה רק העמיקה זאת ויצרה קושי רב בגיוס מטפלות איכותיות. מחקרים רבים כבר הוכיחו את חשיבות החינוך בגיל הרך (לידה עד 3) להתפתחות חינוכית וחברתית של הילדים ולצמצום פערים חברתיים. הרצון של כולנו, אימהות ואבות, הוא שרק הטובות והטובים ביותר יטפלו בילדינו. אל תיזכרו בגיל הרך רק כשאנחנו שומעים בזעזוע על מקרי קיצון של פגיעה בקטנטנים. אז מזדעזעים ומצקצקים עד לקביעת סדרי עדיפות הממשלה. שם נאלם ונעלם אתגר הגיל הרך.
על פי נתוני ה-OECD, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד שנתיים עומדת על 0.2% בלבד, שזה כמחצית מהממוצע במדינות הארגון. כדי להתאים את ההשקעה הממשלתית בישראל בגילאי לידה עד 3 לזו המקובלת במדינות המפותחות, נדרשים כ-20 מיליארד שקל. אבל אפשר גם להתחיל בקטן. לדוגמא, הערכות שפורסמו בעבר על ידי משרד החינוך אומדות בכ-1.4 מיליארד שקל את היקף ההשקעה הנדרש על מנת להשוות את היחס שבין מספר הילדים למטפלת במעונות בישראל (מטפלת אחת לשישה ילדים), לזה המקובל ב-OECD, (ארבעה ילדים בלבד למטפלת). רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בפחות מעלות צוללת אחת ובינינו, השקעה בגיל הרך היא אסטרטגית לביטחון ישראל לא פחות.
על פי הדוח המקצועי שחיבר יוסי קוצ'יק לוועדה ממשלתית בין משרדית שנתמנתה ב-2019 לבחינת מערך מעונות היום, יש צורך בהשקעה של 2 מיליארד שקלים הכוללים את שיפור מעמדן ושכרן של המטפלות. חברי הוועדה התרשמו מהעבודה ומהנתונים שהוצגו בפניהם. לפרסום מסקנות הוועדה אנו ממתינים עד היום, למעלה משנתיים וחצי של המתנה.
יהודה עמיחי כתב בשירו "עשרת הדברות" כך: "אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות: הדיבר האחד-עשר, 'לא תשתנה' והדיבר השנים-עשר, 'השתנה, תשתנה'".
אני מאחלת לנו, כחברה בעלת חוסן חברתי גדול ושורשי, שנדע להבחין בין התחומים בהם יש צורך לשמור על הקיים, לבין המקומות בהם השינוי נדרש, "תשתנה"- לא ממחר, מהיום.
הכותבת היא יו"ר אמונה, המפעילה כ-120 מעונות יום ברחבי הארץ