נפתלי בנט ויאיר לפיד, השבוע / צילום: רענן כהן
ביום ראשון תתכנס הכנסת כדי להצביע על אישור הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשות נפתלי בנט. יומיים לפני כן יונחו ההסכמים הקואליציוניים החתומים על שולחנה של הכנסת ויהיו חשופים לעיני חברי הכנסת שיבקשו לעיין בהם טרם תתקיים ההצבעה על כינון הממשלה.
מה בכל זאת ניתן ללמוד כבר עכשיו מטיוטות ההסכמים הקואליציוניים וממסמך קווי היסוד של הממשלה החדשה שפורסמו? שטמונים בהם לא מעט מוקשים ובעיות, בעיקר כי חלק מההסכמים לא יכולים להתממש והם בגדר המלצה בלבד, זאת לאור קיומו של "הסכם גג" שמרחף מעל.
"הסכם הגג": ההסכם ששובר כל הסכם
על פי טיוטות ההסכמים, המפלגות החברות בממשלה יהיו מחויבות להסכם הקואליציוני שנחתם בין בנט ללפיד והוא יהיה "הסכם הגג" המצורף כנספח לכל הסכם שנחתם בין לפיד לבין כל אחת מיתר המפלגות. למעשה, כל הנכתב בהסכם ימינה-יש עתיד מחייב את המפלגות כולן.
במקביל, הסכמי יש עתיד עם ישראל ביתנו, מרצ, העבודה, תקווה חדשה, רע"ם וכחול לבן אינם מחייבים את תמיכת ימינה. כלומר, היכולת של המפלגות האלו לממש את שחתמו עליו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לא גבוה ותלוי בהסכמת ימינה לכל נושא.
לדוגמה: מעיון בהסכם שנחתם בין יש עתיד למרצ עולה, כי מרצ מבקשת להימנע מצעדים חד-צדדיים בנושא המדיני, לפעול לקידום זכויות הקהילה הגאה ותחבורה ציבורית בשבת. אולם כל אלו לא מופיעים בהסכם הגג, ולכן לא ניתן לקדם אותם בלי הסכמת ימינה.
דוגמה נוספת לבעייתיות סביב ההסכמים הקואליציוניים היא בהסכם של יש עתיד עם תקווה חדשה, במסגרתו מתחייבות המפלגות לפעול לקידום פיצול תפקידי היועמ"ש. אולם אין לכך כל ביטוי בהסכם הגג המחייב את כלל המפלגות.
כמו כן, בהסכם זה בא לידי ביטוי החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה וכן הצינון שיידרש לעבור כדי להתמודד שוב לכנסת. בימינה טענו כי לא יקדמו חוקים פרסונליים, אולם החוק מופיע בהסכמים מול תקווה חדשה.
תקציב: העברה תוך 140 יום
כמו בממשלה היוצאת, גם בזו של בנט-לפיד תידרש הסכמת שני ראשי הממשלה להעלאת נושאים לסדר היום בממשלה ובכנסת במקרה וישנו שוויון בין גושי במספר החברים בקבינט הביטחוני. לשרים בממשלה תהיה זיקה לאחד משני ראשי הממשלה- שרי ימינה ותקווה חדשה לבנט והיתר ללפיד.
על פי הסכם ימינה-יש עתיד (הסכם הגג) יאושר תקציב לשנים 2021-22 בתוך 140 יום מכינון הממשלה בכנסת. עוד סוכם שייסגר משרד הדיגיטל שנוצר בממשלה האחרונה עבור דודי אמסלם, וכן ייסגרו משרד המים וההשכלה הגבוהה והמשרד לשוויון חברתי. כמו כן, הסכם הגג תומך במתן דמי אבטלה לעצמאיים (בתחילה כתוכנית פיילוט), ורפורמה במכון התקנים מתוך מטרה להפוך אותו לרגולטור, כך שיוכלו להתקבל כמה שיותר תקנים מחו"ל ללא התאמות ישראליות.
בנוסף, דורש ליברמן לחייב לימודי ליבה במוסדות החרדיים כתנאי לתקצוב. לצד זה, בהבנות השקטות בין ימינה לישראל ביתנו הוסכם שלא לפגוע בתקציבי הישיבות החרדיות. ההבנות היחידות אליהן הגיעו הסיעות בנושא דת ומדינה בניגוד לדרישות חלק מהמפלגות בהסכמים הקואליציוניים הן למתן סמכויות לרבני ערים לגייר, קידום חוק גיוס תוך 90 ימים וכן מינוי רבנים ראשיים מוסכמים, ככל הנראה מהציונות הדתית.
דרישות רע"ם: מאבקי כוחות ופיצולי ועדות
ואיך יתמודדו הסכמי הגג עם ההסכמים הקואליציוניים שנעשו בין בנט ולפיד לבין רע"ם וכוללים הבטחות בעשרות מיליארדי שקלים? למרות ההכרזה "עלה בידי" שהולידה תצלום משותף של החלק הימני בקואליציה עם מנסור עבאס מרע"ם, כבר עכשיו מסתמנים מאבקי כוחות ומתחים בין הצדדים. שתיים מהמחלוקות עיכבו חתימה של ההסכם הקואליציוני הסופי, והן אלו העוסקות באיוש ועדות שעוסקות בנושאי בנייה ופיקוח על הבנייה במגזר הערבי, ובנוסף בוועדת הפנים.
סעיפי ההסכמות הכלליים שהושגו בין בנט ולפיד לבין יו"ר רע"ם קובעים מסגרת תקציבית של כ-50 מיליארד שקל לחברה הערבית, ובנוסף מעורבות ישירה של עבאס בקביעת יעדי התוכנית ופיקוח עליה - כל זאת מבלי להיות שר.
אלא שאנשי הצד הימני בקואליציה, ימינה של בנט ותקווה חדשה של גדעון סער, דרשו כי במסגרת פיצול ועדות הכנסת יוצאו תחומים אחדים מוועדת הפנים לוועדה אחת או שתיים אחרות. נושא בטחון הפנים הוא הרגיש ביותר והדרישה הייתה להוצאתו מידיו של עבאס. עבאס התנגד בתחילה אבל הסיר לבסוף את ההתנגדות.
ויכוח אחר היה דרישה להקמת ועדה חדשה לתכנון ובנייה, שאמורה הייתה לעסוק בין היתר בפיקוח על התכנון והבנייה, כולל ביישובים בחברה הערבית. כאן ההתנגדות של עבאס הייתה נחרצת יותר. בין השאר הבהיר כי מכיוון שאין הוא משתתף בממשלה ולא ימונה לשר, אין לקצץ בסמכויותיו בכנסת, ובוודאי לא בנושא שקרוב לליבו.
אין שרים? מפצלים את הוועדות
ממשלת לפיד-בנט המתהווה אמורה לצמצם את מספר השרים, ככל הנראה ל-28 (לעומת 38 שרים שיצאו לדרך בתחילת ממשלת נתניהו-גנץ). איך זה יקרה? כאמור, לפי הסיכומים המתהווים היא אמורה לפצות על זה בשניים-שלושה ראשי ועדות חדשות שיפוצלו מוועדות קיימות ובהקמת ועדות חדשות. כבר עכשיו מדובר על 25 ועדות בממשלה החדשה, בהשוואה ל-19 בממשלה היוצאת.
ח"כים שהם ראשי ועדות זכאים לעוזר נוסף, ולצוות שלם סביב הוועדה - מזכירות, יעוץ משפטי, מנהלת ועדה ועוד. אבל המשמעות העיקרית היא סמכויות בנוגע להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי, ולייצר פיקוח מוגבר על עבודת הממשלה. אלא שלרוב הוועדות ימונו חברי קואליציה. כך נוצר מצב, שדומה לראשות ועדת הכספים שניתנה לישראל ביתנו של ליברמן שר האוצר המיועד, וקשה לצפות לבקרה הדוקה מדי מצד חברי הקואליציה על ממשלתם שלהם.
תשתיות: תהיה בישראל "רכבת קליע"?
מסמך קווי היסוד להקמת ממשלת האחדות מסמן מספר פרויקטים תשתיתיים עתירי תקציב (ומחלוקות) ככאלה שקידומם יזכה לעדיפות. לצד סעיף אמורפי בו נכתב כי, "יש לפעול למימוש פתרונות מהירים ונקודתיים בתחום התחבורה", במסמך נכתב כי הממשלה העתידית תקדם בניית שני בתי חולים בנגב ובגליל. כבר ב-2014 החליטה הממשלה על הקמת בית חולים בנגב, שיסייע בהפחתת העומס על סורוקה. אלא שמאז הנושא מוסמס. לגבי בית חולים בגליל - נראה שמישהו מיהר לעשות קופי פייסט להצהרות דומות מהעבר, ולא התעדכן שמאז התוכנית לבית חולים בצפון מדברת על מיקום חדש: קריית אתא.
למרות שהמסמך נוקב במספר מצומצם מאוד של פרויקטים, הוא כן מדבר על "בניית רכבות קליע" - תחום שרכבת ישראל כלל לא מכירה ולא ערוכה אליו. תשתית הרכבות בישראל מותאמת למהירות של עד 160 קמ"ש, ויש רק שני מקטעים עתידיים שעשויים להגיע למהירות 250 קמ"ש, על כן לא ברור על מה מתייחסים כותבי המסמך.
דיור: מה הסיכוי שמחירי הדיור יירדו?
כאשר נחשפו קווי יסוד של הממשלה החדשה נכתב בין ש"הצדדים מסכימים, כי יש לפעול בנחישות למיתון עליית מחירי הדיור". עוד צוין כי שר הבינוי והשיכון יביא בתוך 60 יום מכינון הממשלה, למועצת מקרקעי ישראל החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר השגה והתחדשות עירונית".
הדבר הראשון הבולט בקווי היסוד הוא, שבעוד שממשלות קודמות דיברו מפורשות על הורדת מחירים, כאן היעד מדבר רק על "מיתון עליית המחיר".
בכיר לשעבר אחר שפעל בממשלה בתחום הדיור אמר: "הסכם קואליציוני הוא הסכם פוליטי, ואם המילים שנכתבו בקווי היסוד לא יגובו בתקציב ייעודי לתשתיות ולפיתוח ולמוסדות ציבור ולהתחדשות עירונית - הן יישארו על הנייר".
ומעבר לזה העיר אותו בכיר, כי פיצול הסמכויות בין משרדי השיכון, האוצר והפנים, יחייב את כל הגופים לפעול בסנכרון מוחלט, מה שכלל לא בטוח שיקרה משום ששלושת השרים המיועדים מגיעים ממפלגות שונות. לדבריו, בממשלה הנוכחית קרה דבר דומה -משרד השיכון השתייך ליהדות התורה, משרד הפנים לש"ס ומשר האוצר לליכוד - ושלושת המשרדים פעלו בחוסר סנכרון מוחלט, מה שפגע בקידום ענף הדיור.
הייטק: 15% מכלל העובדים במשק?
לפי קווי היסוד של ממשלת בנט-לפיד, בכוונתה לקבוע יעד לאומי להעלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026. נכון לשנת 2020 הועסקו בהייטק כ-9.8% מכלל המועסקים במשק, כך שכדי לעמוד ביעד המתוכנן יצטרך ההייטק הישראלי לגדול ב-180 אלף עובדים בחמש השנים הקרובות בחישוב גס.
ההשפעה של עלייה כזו תהיה משמעותית מאוד על המשק הישראלי כיוון שהשכר של עובד הייטק והיקף התוצר שהוא מייצר כפולים מאלו של העובד הממוצע במשק. אך האם היעד המתוכנן ריאלי, במיוחד כשלוקחים בחשבון ששיעורי עובדי ההייטק מכלל העובדים בישראל הוא כבר כיום הגבוה ב-OECD? אפשר לומר שהיעד הזה שאפתני וגבוה מאוד ביחס לתחזיות הקיימות, אף שאינו לגמרי מנותק מהמציאות.
היעד הלאומי המתוכנן דומה לזה שפרסמה רשות החדשנות אי שם ב-2017. היעד שפרסמה רשות החדשנות קבע כי ניתן להגיע לחצי מיליון עובדים בתעשייה מוטת החדשנות בישראל בתוך עשור. מאז פרסום היעד של רשות החדשנות, שיעור העובדים בהייטק אכן נמצא במגמת עלייה משמעותית, מ-8.3% ב-2018 ל-9.8% כאמור. האם ההייטק הישראלי יכול להמשיך לגדול באותו קצב ואף מהיר יותר? תלוי את מי שואלים.