גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני טייסים לשעבר ומפקד חיל אוויר בדימוס הקימו חברה ולקחו אותה לבורסה. מה הם מתכננים?

שני טייסים לשעבר ומי שפיקד על חיל האוויר, החליטו ליישם את כל מה שלמדו על תחקירי תאונות צבאיות, והקימו חברת תחקירים אזרחית לעולם העסקים ● השבוע הם הגיעו לבורסה: "ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו"

מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר
מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר

בתחילת השבוע הצטרפה בהצלחה לגל ההנפקות השוטף את בורסת תל אביב, חברה קצת אחרת: חברת טייסי חיל האוויר לשעבר "שמיים", שהגיעה אל הבורסה מצוידת בהילה של טייסים ובהבטחה להביא את תרבות התחקיר של חיל האוויר לעולם העסקים. הם הצטיידו גם באייקון מוכר מעולם התעופה: לשני בוגרי החייל אופיר פלדי, יו"ר ומנכ"ל שמיים, ועמית כוכבי, מנכ"ל שמיים ישראל הצטרף אליעזר שקדי, מי שהיה מפקד חיל האוויר ומאוחר יותר מנכ"ל אל על.

האמת, קשה להתאפק ולא לשאול אותם, אם לקחת כלי של ייעול ארגוני ולהצמיד לו כנפי צמיחה - לא מהווה סתם גימיק שיווקי.

"האם הדבר הזה עוזר שיווקית?", אומר פלדי, "אני מעריך שכן. אבל באמת יש כאן תפיסת עולם. כשעמית ואני נפגשנו - זה קרה אגב במשחק כדורגל, הרבה אחרי שסיימנו את השירות - שאלנו את עצמנו מה היה כל כך מיוחד בחוויה שלנו בחיל האוויר, ואולי שונה ממה שהתחלנו לחוות בשנים הראשונות שלנו באזרחות, ודי מהר הגענו למסקנה שהייחוד היה בתרבות התחקיר, שבה כל אחד מתחקר את עצמו, ולא מאשים אחרים, מתוך רצון תמידי להשתפר, וההבנה שהתחקיר שלאחר הפעולה הוא חלק מהפעולה עצמה, והרבה פעמים יותר חשוב ממנה".

"נכון, קוראים לנו יוצאי חיל האוויר", מוסיף כוכבי, "אבל אני לא חושב שלקוח שממשיך איתנו שנה שנייה ושלישית עוד חושב באופן הזה. הוא מבין שיש לכלי שלנו ערך".
"כשאופיר ביקש ממני לבוא להיות מעין אבא של הארגון", מוסיף שקדי, "התחברתי לרעיון, ואני מלווה אותם עם כל הלב והנשמה. נכון, הם היו חיילים שלי ואני מאוד רוצה שיצליחו באופן אישי, אבל אני גם מאמין גדול מאוד בפילוסופיה הזאת. אז הסכמתי, אבל היה לי תנאי אחד: אני מוכן לבוא רק בהתנדבות. כי היה חשוב שיהיה ברור שאין לי שום אג'נדה אישית, ואני לא רואה מזה שקל, אלא אני מאמין שהגישה הזאת יכולה לשנות עולמות שלמים".

בינתיים, המספרים בעדם: שמיים הנפיקה 25% ממניותיה וגייסה 22 מיליון שקל, על פי שווי חברה של 75 מיליון שקל. מאז ההנפקה שווי החברה כמעט הכפיל את עצמו ביומיים.

תוצאות דרמטיות

שמיים הוקמה ב־2015, ובאותה התקופה עסקה בעיקר בייעוץ לבתי ספר, עמותות וקבוצות ספורט, ולאט לאט נכנסה לעולם העסקי. בתחילת הדרך היתה חברה הנותנת שירותי ייעוץ לפי שעות, אבל לפני שנתיים הפכה את המוצר שלה לפלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, להפקת לקחים בארגונים עסקיים. במקביל עבר פלדי לבוסטון כדי לקדם את ענייני החברה בארצות הברית.

מאז יום הקמתה גייסה החברה סך של כמיליון דולר ממשקיעים בולטים, ביניהם גיגי לוי, יואל חשין, יואב ברוק, צבי אגמון, אודי מוקדי ועדי פונדק, לצד קרנות 2B הישראלית ואקומפליס האמריקאית. בנוסף זכתה החברה למענקים מקרן "בירד" ו"רשות החדשנות הישראלית" בהיקף מצטבר של כ־2.2 מיליון דולר. בין לקוחות החברה ניתן למנות בין היתר חברות Fortune 500 ו־1,000, לצד חברות מובילות בארץ כמו: חברת החשמל, רפאל, בית חולים שיבא, דקסל, בנק הפועלים, מדטרוניק, סטרטסיס ואביומד.

חוץ מהכותרת הזו, "תרבות התחקיר של חיל האוויר", מה זה אומר בפועל? איך מתרגמים אותה לעולם העסקים?
שקדי: "מתבלבלים בין תחקיר לחקירה. חקירה היא כדי למצוא אשם. תחקיר זה דבר אחר לגמרי. זה תהליך לימוד רציף, עם שלושה שלבים. השלב שבו אתה אומר ביושר מה היה, השלב שבו אתה מסביר למה זה קרה, והשלב השלישי - החשוב ביותר - מה אתה הולך לעשות אחרת בפעם הבאה. יש בזה דינמיקה ואופטימיות, גם אם נכשלת.

"אין נושא שאי אפשר לתחקר. אפילו ברמה האישית של החיים הפרטיים, עם הילדים והמשפחה. וכמובן בתחום הצבאי. אני לא יכול לדבר על התוצאות הדרמטיות שהושגו בתחקירים בהיבטים מבצעיים, אבל היו גם היו.

"דוגמה שכן אפשר לדבר עליה היא תאונות הטיס. לפני שנים, בכל שנה התרסקו כ־20 מטוסים בתאונות בחיל האוויר, כלומר חיל האוויר איבד סדר גודל של טייסת בשנה. החיל הבין שזו סוגייה מאוד משמעותית, ותיחקר אותה והתקדם בה. אז לא שהיום אין תאונות, טיסה היא מקצוע מסוכן, אבל אבל כיום מאבדים בין אפס לשני מטוסים בשנה".

אפשר לתחקר לידות

אופיר פלדי החל את דרכו כטייס בחיל האוויר, השתחרר בגיל 27 והקים את החברה הראשונה שלו, גרפו, מעין גרופון בעולם הנדל"ן. במקביל הקים עמותה בשם "אחד משלנו", במסגרתה הקימו מכינות קדם צבאיות לנוער בסיכון. גרפו לדבריו "לא היתה הצלחה גדולה, אבל זה היה ניסיון מעולה, וגם מכרנו את מעט הפעילות שהיתה לשותף שהיה לנו, וממילא אז כבר התחלתי לעבוד על שמיים, שהרגשתי שזה משהו שהרבה יותר מעניין אותי לעשות, ושיש בו פוטנציאל לאימפקט יותר גדול, של שינוי תרבותי".

כוכבי היה עד 2008 טייס סדיר בחיל, השתחרר, החל ללמוד ובתום התואר הראשון הצטרף לחברת מייפל דיגיטל שעסקה בשיווק דיגיטלי (ונמכרה מאוחר יותר ל־WEB3) מתוך חמש שנותיו שם, שנתיים כיהן כמנכ"ל. ההיכרות האמיתית בין השניים התחוללה, כאמור, במגרש הכדורגל, כיוון שבשירות "לא נפגשנו כמעט בכלל, היינו במערכים שונים ובבסיסים שונים". פלדי ניסה "לגרור" את כוכבי למיזם גרפו, אבל כוכבי אמר לו "אני צריך עוד שנה שנתיים". בסוף 2015, כאשר עזב כוכבי את מייפל, חבר לפלדי בשמיים וכיום הם שותפים בה.

יש שוק גדול של טכנולוגיות לניהול או ייעול ארגונים. במה שמיים שונים?
פלדי: "יש שוק של טכנולוגיות לניהול עבודה, כולל מאנדיי.קום, אחד הסטארט־אפים הישראליים המפורסמים שאנחנו מאוד מעריכים. אבל אין היום מכשיר שמאפשר להפיק לקחים, ללמוד ולהשתפר מהפעילות, שיכול לפעול במקביל למכשירים השונים לניהול העבודה".

הבנו את הקונספט באיזורי הצבא - עכשיו תסבירו איך זה עובד בפן העסקי.
"אנחנו מתחילים בתהליך קצר וממוקד, להבין ממנהל הארגון למה הוא הביא אותנו, מה הוא רוצה לשפר. 'שמיים' זה לא עוד מוצר שנחמד שיהיה. ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו. אם זה ארגון שאמר, יש לי יותר מדי תלונות של לקוחות ואני רוצה להפחית אותן, ואכן הפחית את התלונות ב־50%, ואם זה ארגון רפואי שרוצה להפחית טעויות משמעותיות או לשפר את התקשורת בין הרופאים לאחיות".

תאונת טיס (אילוסטרציה). התחקירים צימצו אותן מ-20 בשנה לאחת או שתייםשדה חובה / צילום: Reuters

ומה קורה הלאה?
"קודם כל מגדירים יעד: מה קורה היום, ומה אנחנו רוצים שיקרה בעתיד. אחר כך עושים מה שאנחנו קוראים לו הגדרת טיסה. כי טיסה בחיל האוויר זו המשימה המשמעותית ביותר, שחוזרת כל הזמן, ושאותה אנחנו מתחקרים כדי להשתפר. הבעיה שהציג הארגון, למשל כמות התלונות, הופכת להיות הטיסה - הדבר שאותו נתחקר.

"עכשיו אנחנו מנסים להבין איזה חלק בתהליך העבודה הכי משפיע על היווצרות התלונות. אם מצאנו שנקודת התורפה היא שילוח הציוד לחו"ל, נוסיף תחקיר קצר בסוף כל תהליך שילוח. כל מי שהיה מעורב יתחקר את הצעדים שלו והמידע יישלח בזמן אמת לכל שאר חברי הצוות".

בדרך הזאת נאסף מידע המאפשר להבין מה היה טוב ומה פחות טוב בתהליך, והמסקנות מתורגמות לתדריך המלווה מעתה ואילך את תהליכי השילוח הללו. אותו הדבר קורה אם מדובר למשל בניתוחים בבתי חולים. "יש כמה בתי חולים", מספר פלדי, "שעובדים עם הטכנולוגיה שלנו ומתחקרים אחרי ניתוחים, לידות, בפגייה, את ההכשרות של המתמחים. זה הפך להיות חלק מכלי העבודה בבתי חולים".

הטכנולוגיה, הם אומרים, שכללה את התהליך, והמערכת פונה בעצמה לאדם הרלבנטי, נגיד מבצע השילוח לחו"ל, ושואלת אותו על טיב השילוח, מה אפשר היה לעשות אחרת ומה עבד כמו שצריך.

לא לחזור על טעות

אבל כדי שהכלי של שמיים יהיה יעיל, התחקיר שכל עובד עושה צריך להיות יעיל. חלק מהתהליך ששמיים מעבירה את החברות כולל פידבק על איכות התחקיר, ועד כמה הוא ממוקד ואופרטיבי. בעבר, כשהיו חברת ייעוץ, זה היה נעשה בפגישה אחד על אחד. היום הפידבק עובד לאלגוריתם של בינה מלאכותית שיודע לתת משוב על איכות התחקיר. המערכת היום גם מחוברת ליומנים ולמערכות הניהול האחרות של הארגון, והיא גם יודעת מתי קורה השילוח הבא, או הניתוח הבא, ומוציאה מייל עם תדריך של הלקחים מהעבר, מה לעשות ומה לא לעשות, על סמך השכל הקבוצתי והבינה המלאכותית. "טעויות ימשיכו להיות", אומר כוכבי. "החוכמה היא לא לחזור על אותה טעות פעמיים. לדבר הזה אפשר להתקרב באמצעות התחקיר והתדריך".

זה אומר שבכל ארגון, עובר זמן עד שהבינה המלאכותית לומדת מה נכון ומה טעות בתהליך, על סמך מידע מצטבר, ולוקח זמן עד שאתם מביאים איזו תועלת.
פלדי: "זה נכון. אבל הזמן הזה הולך ומתקצר. אם פעם ארגון שהיה עובד איתנו היה צריך לחכות חודשיים־שלושה כדי לקבל ערך, הארגון העשירי יצטרך לחכות שבועיים־שלושה, בזכות המידע שמצטבר אצלנו, כמובן בצורה אנונימית. אחד הדברים שאנחנו רואים כחלק מהחזון שלנו הוא לבנות את מאגר הלקחים הגדול בעולם. אני קצת מקביל את זה לכותל המערבי. זה אולי המקום היחיד שבו אנשים נכנסים וכותבים 'זה מה שלא עבד לי זה מה שצריך לעשות אחרת'. יש לנו כבר כמות גדולה של רשומות כאלה, שהולכת וגודלת, ותגיע למיליונים כאלה בשנים הקרובות. בזכות הבינה המלאכותית יכולים לנתח את המאגר הזה ולהסיק ממנו תובנות".

מה המדד ליעילות שלכם עבור ארגונים?
"המדד הראשון הוא השיפור במה שהארגון בחר לשפר, השני - מידת השימוש במערכת. כמה מתוך המשתמשים פעילים, כותבים תחקירים, כמה מגיבים אחד לשני בתחקירים, כמה משתמשים בתדריכים. כך רואים אם זה הפך לחלק מהיומיום של החברה. המדד השלישי הוא מדד תרבותי, שהיינו עושים אותו היסטורית כחברת ייעוץ, ובחרנו להמשיך להשתמש בו גם כחברה טכנולוגית. אנחנו מעבירים שאלונים של 10־15 שאלות לפני ההתחלה, ואז שוב אחרי חצי שנה של שימוש במערכת, כדי להראות שהדבר הזה משפיע על איך אנשים תופסים טעות, על השאיפה למצוינות ועל היחס שלהם לארגון".

אלה מדדים רכים. יש מדדים של 'חסכנו כך וכך כסף' או 'כך וכך לקוחות לא עזבו אותנו' בהשוואה לתקופה קודמת וכד'?
"יש דוגמאות כאלה, בהחלט. הרבה לקוחות לוקחים את זה לשם. אבל להפתעתנו לא כולם מתמקדים בתוצאות המדידות, אלא מתרשמים מהשינוי התרבותי שנוצר בארגון".

כוכבי: "אפשר לומר בהשאלה, שאנחנו נותנים לארגון שריר נוסף, תהליכים מוגדרים לשיפור, ככלי עבודה. חברת פארמה לקחה אותנו לחלק המו"פ שלה. האתגר העסקי שעמד בפני המנהל היה לקצר את זמן פיתוח התרופה. באותה נקודה, הם הצליחו לעמוד בזמן ב־30% מאבני הדרך שלהם בדרך לפיתוח תרופה. כלומר ב־70% מהיעדים לא עמדו. כשהמנכ"ל ניסה להבין עם אנשיו איך לשפר את זה, הוא נתקל בשריר מנוון, כי לא היה לאנשים מושג איך מפיקים לקחים מאי העמידה הזאת ביעדים. הם שנה רביעית איתנו, והיום הם עומדים על 90% עמידה באבני הדרך".

הכסף יגיע לציבור

בואו נדבר על ההנפקה. אתם אמנם חברה שצומחת יפה אבל סך ההכנסות שלכם ל־2020 עומד על 1.4 מיליון דולר, עדיין לא רווחיים, והנפקתם לפי שווי של 75 מיליון שקל? השווי לא מוגזם? אולי אתם פשוט רוכבים על גל ההנפקות עכשיו, והאוויר החם גם מטיס את השווי?
פלדי: "קודם כל, בעולמנו אנחנו חיים, ועולם הסטארט־אפים מתנהל בתצורה הזאת. בהקשר הזה, הסכום רחוק מלהיות חריג. יש הרבה חברות שלא מצליחות להגיע לרמה הזאת, אבל יש חברות שמגייסות יותר. אנחנו מרוצים מאוד מהעסקה ומהשותפים, אבל אפשר להגיד שבהשוואה, אנחנו איפשהו באמצע.

מימין: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: סיון פרג'

"שנית, בהקשר לגל ההנפקות, אני חושב שיש דרמה במה שהבורסה בישראל עושה. עד היום, כדי להקים סטארט־אפ, כלומר חברה טכנולוגית שיודעת לצמוח מהר, היתה דרך אחת עיקרית לעשות את זה, דרך עולם קרנות הון הסיכון. לדעתי הבורסה בתל עושה היום חדשנות משבשת (דיסרפטיב) לעולם הון הסיכון. אם המהלך הזה ימשיך זה יכול להיות דרמטי. כי נפתח עוד ערוץ עבור חברות להקים חברה טכנולוגית גדולה, לא דרך עולם הקרנות. יש המון חברות שישמחו להקים ולפתח את החברה דרך עולם אחר".

כשמוסדי הופך למשקיע הון סיכון, הסיכון מתגלגל על החוסכים, לא?
"השקעה בסטארט־אפ יותר מסוכנת, אבל זה סיכון־סיכוי. אין הרבה חברות קלאסיות שיכולות להיות שוות פי 30 עוד חמש שנים. חברות סטרט אפ כן יכולות להגיע לזה. אז כן, יש כמה חברות מהגל הנוכחי שלא יצליחו וייסגרו, אבל אני לא חושב שזה כישלון של הבורסה, אלא שזו החלטה מודעת גם של הבורסה וגם של המשקיעים המוסדיים להיכנס למשחק הון הסיכון, ובחלק מהמקומות לא להצליח. יש להם גם יתרון על קרנות, שמפסידות את כל ההשקעה אם חברה בפורטפוליו שלהם נכשלת. פה גם כשהחברה לא מצליחה הם לא חייבים להפסיד את כל הכסף, כי הם יכולים למכור את המניות בכל שלב, ומצד שני, הם יכולים ליהנות מהצלחת סטארט־אפים ישראלים כמו מאנדי, גונג ווקמי.

"מה שקנה אותי בשיחה שלנו עם הבורסה לפני ארבעה חודשים, היה שהם אמרו שישראל היא אמנם אומת הסטארט־אפ ויש פה חברות שעושות הצפת ערך אדירה, אבל הכסף הזה הולך ברובו למשקיעים פרטיים, רובם אמריקאיים, ולא מגיע לציבור הישראלי. לכן כשאני מסתכל, לא ברמה האישית שלנו כחברה אלא כאזרח, החלטה הבורסה ומדינת ישראל לאמץ את עולם הסטארט־אפים וההייטק ולחבר אליו את הציבור בישראל, היא מדהימה. ציבור המוסדיים והמשקיעים לאט לאט ילמדו יותר טוב איך להעריך את החברות ולבחור את החברות הנכונות. אם נגיע למצב שכל שנה יהיו בבורסה כמה עשרות סטארט־אפים בשלבים מוקדמים - ציבור המשקיעים ייהנה בגדול תוך כמה שנים".

שניכם עברתם מסלול מטייסים צעירים לסצנה העסקית. מה השוני בין העולמות?
"אני חושב שגם עמית וגם אני - ובטח שקדי - גם כשהיינו בחיל אוויר כבר היה לנו ברור שאנחנו רוצים לעשות משהו שאיננו רק בשביל הכסף. גם שהקמנו את שמיים הגדרנו אותה כחברת אימפקט, ויש לנו היום חברת בת לתועלת הציבור שלוקחת את הטכנולוגיה והגישה ומנגישה אותו כלכלית לעולם החינוך, העמותות וקבוצות הספורט. אני מגדיר אותנו - יזמים שמנסים לחבר בין פעילות עסקית לבין לעשות טוב בעולם".

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם