גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני טייסים לשעבר ומפקד חיל אוויר בדימוס הקימו חברה ולקחו אותה לבורסה. מה הם מתכננים?

שני טייסים לשעבר ומי שפיקד על חיל האוויר, החליטו ליישם את כל מה שלמדו על תחקירי תאונות צבאיות, והקימו חברת תחקירים אזרחית לעולם העסקים ● השבוע הם הגיעו לבורסה: "ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו"

מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר
מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר

בתחילת השבוע הצטרפה בהצלחה לגל ההנפקות השוטף את בורסת תל אביב, חברה קצת אחרת: חברת טייסי חיל האוויר לשעבר "שמיים", שהגיעה אל הבורסה מצוידת בהילה של טייסים ובהבטחה להביא את תרבות התחקיר של חיל האוויר לעולם העסקים. הם הצטיידו גם באייקון מוכר מעולם התעופה: לשני בוגרי החייל אופיר פלדי, יו"ר ומנכ"ל שמיים, ועמית כוכבי, מנכ"ל שמיים ישראל הצטרף אליעזר שקדי, מי שהיה מפקד חיל האוויר ומאוחר יותר מנכ"ל אל על.

האמת, קשה להתאפק ולא לשאול אותם, אם לקחת כלי של ייעול ארגוני ולהצמיד לו כנפי צמיחה - לא מהווה סתם גימיק שיווקי.

"האם הדבר הזה עוזר שיווקית?", אומר פלדי, "אני מעריך שכן. אבל באמת יש כאן תפיסת עולם. כשעמית ואני נפגשנו - זה קרה אגב במשחק כדורגל, הרבה אחרי שסיימנו את השירות - שאלנו את עצמנו מה היה כל כך מיוחד בחוויה שלנו בחיל האוויר, ואולי שונה ממה שהתחלנו לחוות בשנים הראשונות שלנו באזרחות, ודי מהר הגענו למסקנה שהייחוד היה בתרבות התחקיר, שבה כל אחד מתחקר את עצמו, ולא מאשים אחרים, מתוך רצון תמידי להשתפר, וההבנה שהתחקיר שלאחר הפעולה הוא חלק מהפעולה עצמה, והרבה פעמים יותר חשוב ממנה".

"נכון, קוראים לנו יוצאי חיל האוויר", מוסיף כוכבי, "אבל אני לא חושב שלקוח שממשיך איתנו שנה שנייה ושלישית עוד חושב באופן הזה. הוא מבין שיש לכלי שלנו ערך".
"כשאופיר ביקש ממני לבוא להיות מעין אבא של הארגון", מוסיף שקדי, "התחברתי לרעיון, ואני מלווה אותם עם כל הלב והנשמה. נכון, הם היו חיילים שלי ואני מאוד רוצה שיצליחו באופן אישי, אבל אני גם מאמין גדול מאוד בפילוסופיה הזאת. אז הסכמתי, אבל היה לי תנאי אחד: אני מוכן לבוא רק בהתנדבות. כי היה חשוב שיהיה ברור שאין לי שום אג'נדה אישית, ואני לא רואה מזה שקל, אלא אני מאמין שהגישה הזאת יכולה לשנות עולמות שלמים".

בינתיים, המספרים בעדם: שמיים הנפיקה 25% ממניותיה וגייסה 22 מיליון שקל, על פי שווי חברה של 75 מיליון שקל. מאז ההנפקה שווי החברה כמעט הכפיל את עצמו ביומיים.

תוצאות דרמטיות

שמיים הוקמה ב־2015, ובאותה התקופה עסקה בעיקר בייעוץ לבתי ספר, עמותות וקבוצות ספורט, ולאט לאט נכנסה לעולם העסקי. בתחילת הדרך היתה חברה הנותנת שירותי ייעוץ לפי שעות, אבל לפני שנתיים הפכה את המוצר שלה לפלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, להפקת לקחים בארגונים עסקיים. במקביל עבר פלדי לבוסטון כדי לקדם את ענייני החברה בארצות הברית.

מאז יום הקמתה גייסה החברה סך של כמיליון דולר ממשקיעים בולטים, ביניהם גיגי לוי, יואל חשין, יואב ברוק, צבי אגמון, אודי מוקדי ועדי פונדק, לצד קרנות 2B הישראלית ואקומפליס האמריקאית. בנוסף זכתה החברה למענקים מקרן "בירד" ו"רשות החדשנות הישראלית" בהיקף מצטבר של כ־2.2 מיליון דולר. בין לקוחות החברה ניתן למנות בין היתר חברות Fortune 500 ו־1,000, לצד חברות מובילות בארץ כמו: חברת החשמל, רפאל, בית חולים שיבא, דקסל, בנק הפועלים, מדטרוניק, סטרטסיס ואביומד.

חוץ מהכותרת הזו, "תרבות התחקיר של חיל האוויר", מה זה אומר בפועל? איך מתרגמים אותה לעולם העסקים?
שקדי: "מתבלבלים בין תחקיר לחקירה. חקירה היא כדי למצוא אשם. תחקיר זה דבר אחר לגמרי. זה תהליך לימוד רציף, עם שלושה שלבים. השלב שבו אתה אומר ביושר מה היה, השלב שבו אתה מסביר למה זה קרה, והשלב השלישי - החשוב ביותר - מה אתה הולך לעשות אחרת בפעם הבאה. יש בזה דינמיקה ואופטימיות, גם אם נכשלת.

"אין נושא שאי אפשר לתחקר. אפילו ברמה האישית של החיים הפרטיים, עם הילדים והמשפחה. וכמובן בתחום הצבאי. אני לא יכול לדבר על התוצאות הדרמטיות שהושגו בתחקירים בהיבטים מבצעיים, אבל היו גם היו.

"דוגמה שכן אפשר לדבר עליה היא תאונות הטיס. לפני שנים, בכל שנה התרסקו כ־20 מטוסים בתאונות בחיל האוויר, כלומר חיל האוויר איבד סדר גודל של טייסת בשנה. החיל הבין שזו סוגייה מאוד משמעותית, ותיחקר אותה והתקדם בה. אז לא שהיום אין תאונות, טיסה היא מקצוע מסוכן, אבל אבל כיום מאבדים בין אפס לשני מטוסים בשנה".

אפשר לתחקר לידות

אופיר פלדי החל את דרכו כטייס בחיל האוויר, השתחרר בגיל 27 והקים את החברה הראשונה שלו, גרפו, מעין גרופון בעולם הנדל"ן. במקביל הקים עמותה בשם "אחד משלנו", במסגרתה הקימו מכינות קדם צבאיות לנוער בסיכון. גרפו לדבריו "לא היתה הצלחה גדולה, אבל זה היה ניסיון מעולה, וגם מכרנו את מעט הפעילות שהיתה לשותף שהיה לנו, וממילא אז כבר התחלתי לעבוד על שמיים, שהרגשתי שזה משהו שהרבה יותר מעניין אותי לעשות, ושיש בו פוטנציאל לאימפקט יותר גדול, של שינוי תרבותי".

כוכבי היה עד 2008 טייס סדיר בחיל, השתחרר, החל ללמוד ובתום התואר הראשון הצטרף לחברת מייפל דיגיטל שעסקה בשיווק דיגיטלי (ונמכרה מאוחר יותר ל־WEB3) מתוך חמש שנותיו שם, שנתיים כיהן כמנכ"ל. ההיכרות האמיתית בין השניים התחוללה, כאמור, במגרש הכדורגל, כיוון שבשירות "לא נפגשנו כמעט בכלל, היינו במערכים שונים ובבסיסים שונים". פלדי ניסה "לגרור" את כוכבי למיזם גרפו, אבל כוכבי אמר לו "אני צריך עוד שנה שנתיים". בסוף 2015, כאשר עזב כוכבי את מייפל, חבר לפלדי בשמיים וכיום הם שותפים בה.

יש שוק גדול של טכנולוגיות לניהול או ייעול ארגונים. במה שמיים שונים?
פלדי: "יש שוק של טכנולוגיות לניהול עבודה, כולל מאנדיי.קום, אחד הסטארט־אפים הישראליים המפורסמים שאנחנו מאוד מעריכים. אבל אין היום מכשיר שמאפשר להפיק לקחים, ללמוד ולהשתפר מהפעילות, שיכול לפעול במקביל למכשירים השונים לניהול העבודה".

הבנו את הקונספט באיזורי הצבא - עכשיו תסבירו איך זה עובד בפן העסקי.
"אנחנו מתחילים בתהליך קצר וממוקד, להבין ממנהל הארגון למה הוא הביא אותנו, מה הוא רוצה לשפר. 'שמיים' זה לא עוד מוצר שנחמד שיהיה. ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו. אם זה ארגון שאמר, יש לי יותר מדי תלונות של לקוחות ואני רוצה להפחית אותן, ואכן הפחית את התלונות ב־50%, ואם זה ארגון רפואי שרוצה להפחית טעויות משמעותיות או לשפר את התקשורת בין הרופאים לאחיות".

תאונת טיס (אילוסטרציה). התחקירים צימצו אותן מ-20 בשנה לאחת או שתייםשדה חובה / צילום: Reuters

ומה קורה הלאה?
"קודם כל מגדירים יעד: מה קורה היום, ומה אנחנו רוצים שיקרה בעתיד. אחר כך עושים מה שאנחנו קוראים לו הגדרת טיסה. כי טיסה בחיל האוויר זו המשימה המשמעותית ביותר, שחוזרת כל הזמן, ושאותה אנחנו מתחקרים כדי להשתפר. הבעיה שהציג הארגון, למשל כמות התלונות, הופכת להיות הטיסה - הדבר שאותו נתחקר.

"עכשיו אנחנו מנסים להבין איזה חלק בתהליך העבודה הכי משפיע על היווצרות התלונות. אם מצאנו שנקודת התורפה היא שילוח הציוד לחו"ל, נוסיף תחקיר קצר בסוף כל תהליך שילוח. כל מי שהיה מעורב יתחקר את הצעדים שלו והמידע יישלח בזמן אמת לכל שאר חברי הצוות".

בדרך הזאת נאסף מידע המאפשר להבין מה היה טוב ומה פחות טוב בתהליך, והמסקנות מתורגמות לתדריך המלווה מעתה ואילך את תהליכי השילוח הללו. אותו הדבר קורה אם מדובר למשל בניתוחים בבתי חולים. "יש כמה בתי חולים", מספר פלדי, "שעובדים עם הטכנולוגיה שלנו ומתחקרים אחרי ניתוחים, לידות, בפגייה, את ההכשרות של המתמחים. זה הפך להיות חלק מכלי העבודה בבתי חולים".

הטכנולוגיה, הם אומרים, שכללה את התהליך, והמערכת פונה בעצמה לאדם הרלבנטי, נגיד מבצע השילוח לחו"ל, ושואלת אותו על טיב השילוח, מה אפשר היה לעשות אחרת ומה עבד כמו שצריך.

לא לחזור על טעות

אבל כדי שהכלי של שמיים יהיה יעיל, התחקיר שכל עובד עושה צריך להיות יעיל. חלק מהתהליך ששמיים מעבירה את החברות כולל פידבק על איכות התחקיר, ועד כמה הוא ממוקד ואופרטיבי. בעבר, כשהיו חברת ייעוץ, זה היה נעשה בפגישה אחד על אחד. היום הפידבק עובד לאלגוריתם של בינה מלאכותית שיודע לתת משוב על איכות התחקיר. המערכת היום גם מחוברת ליומנים ולמערכות הניהול האחרות של הארגון, והיא גם יודעת מתי קורה השילוח הבא, או הניתוח הבא, ומוציאה מייל עם תדריך של הלקחים מהעבר, מה לעשות ומה לא לעשות, על סמך השכל הקבוצתי והבינה המלאכותית. "טעויות ימשיכו להיות", אומר כוכבי. "החוכמה היא לא לחזור על אותה טעות פעמיים. לדבר הזה אפשר להתקרב באמצעות התחקיר והתדריך".

זה אומר שבכל ארגון, עובר זמן עד שהבינה המלאכותית לומדת מה נכון ומה טעות בתהליך, על סמך מידע מצטבר, ולוקח זמן עד שאתם מביאים איזו תועלת.
פלדי: "זה נכון. אבל הזמן הזה הולך ומתקצר. אם פעם ארגון שהיה עובד איתנו היה צריך לחכות חודשיים־שלושה כדי לקבל ערך, הארגון העשירי יצטרך לחכות שבועיים־שלושה, בזכות המידע שמצטבר אצלנו, כמובן בצורה אנונימית. אחד הדברים שאנחנו רואים כחלק מהחזון שלנו הוא לבנות את מאגר הלקחים הגדול בעולם. אני קצת מקביל את זה לכותל המערבי. זה אולי המקום היחיד שבו אנשים נכנסים וכותבים 'זה מה שלא עבד לי זה מה שצריך לעשות אחרת'. יש לנו כבר כמות גדולה של רשומות כאלה, שהולכת וגודלת, ותגיע למיליונים כאלה בשנים הקרובות. בזכות הבינה המלאכותית יכולים לנתח את המאגר הזה ולהסיק ממנו תובנות".

מה המדד ליעילות שלכם עבור ארגונים?
"המדד הראשון הוא השיפור במה שהארגון בחר לשפר, השני - מידת השימוש במערכת. כמה מתוך המשתמשים פעילים, כותבים תחקירים, כמה מגיבים אחד לשני בתחקירים, כמה משתמשים בתדריכים. כך רואים אם זה הפך לחלק מהיומיום של החברה. המדד השלישי הוא מדד תרבותי, שהיינו עושים אותו היסטורית כחברת ייעוץ, ובחרנו להמשיך להשתמש בו גם כחברה טכנולוגית. אנחנו מעבירים שאלונים של 10־15 שאלות לפני ההתחלה, ואז שוב אחרי חצי שנה של שימוש במערכת, כדי להראות שהדבר הזה משפיע על איך אנשים תופסים טעות, על השאיפה למצוינות ועל היחס שלהם לארגון".

אלה מדדים רכים. יש מדדים של 'חסכנו כך וכך כסף' או 'כך וכך לקוחות לא עזבו אותנו' בהשוואה לתקופה קודמת וכד'?
"יש דוגמאות כאלה, בהחלט. הרבה לקוחות לוקחים את זה לשם. אבל להפתעתנו לא כולם מתמקדים בתוצאות המדידות, אלא מתרשמים מהשינוי התרבותי שנוצר בארגון".

כוכבי: "אפשר לומר בהשאלה, שאנחנו נותנים לארגון שריר נוסף, תהליכים מוגדרים לשיפור, ככלי עבודה. חברת פארמה לקחה אותנו לחלק המו"פ שלה. האתגר העסקי שעמד בפני המנהל היה לקצר את זמן פיתוח התרופה. באותה נקודה, הם הצליחו לעמוד בזמן ב־30% מאבני הדרך שלהם בדרך לפיתוח תרופה. כלומר ב־70% מהיעדים לא עמדו. כשהמנכ"ל ניסה להבין עם אנשיו איך לשפר את זה, הוא נתקל בשריר מנוון, כי לא היה לאנשים מושג איך מפיקים לקחים מאי העמידה הזאת ביעדים. הם שנה רביעית איתנו, והיום הם עומדים על 90% עמידה באבני הדרך".

הכסף יגיע לציבור

בואו נדבר על ההנפקה. אתם אמנם חברה שצומחת יפה אבל סך ההכנסות שלכם ל־2020 עומד על 1.4 מיליון דולר, עדיין לא רווחיים, והנפקתם לפי שווי של 75 מיליון שקל? השווי לא מוגזם? אולי אתם פשוט רוכבים על גל ההנפקות עכשיו, והאוויר החם גם מטיס את השווי?
פלדי: "קודם כל, בעולמנו אנחנו חיים, ועולם הסטארט־אפים מתנהל בתצורה הזאת. בהקשר הזה, הסכום רחוק מלהיות חריג. יש הרבה חברות שלא מצליחות להגיע לרמה הזאת, אבל יש חברות שמגייסות יותר. אנחנו מרוצים מאוד מהעסקה ומהשותפים, אבל אפשר להגיד שבהשוואה, אנחנו איפשהו באמצע.

מימין: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: סיון פרג'

"שנית, בהקשר לגל ההנפקות, אני חושב שיש דרמה במה שהבורסה בישראל עושה. עד היום, כדי להקים סטארט־אפ, כלומר חברה טכנולוגית שיודעת לצמוח מהר, היתה דרך אחת עיקרית לעשות את זה, דרך עולם קרנות הון הסיכון. לדעתי הבורסה בתל עושה היום חדשנות משבשת (דיסרפטיב) לעולם הון הסיכון. אם המהלך הזה ימשיך זה יכול להיות דרמטי. כי נפתח עוד ערוץ עבור חברות להקים חברה טכנולוגית גדולה, לא דרך עולם הקרנות. יש המון חברות שישמחו להקים ולפתח את החברה דרך עולם אחר".

כשמוסדי הופך למשקיע הון סיכון, הסיכון מתגלגל על החוסכים, לא?
"השקעה בסטארט־אפ יותר מסוכנת, אבל זה סיכון־סיכוי. אין הרבה חברות קלאסיות שיכולות להיות שוות פי 30 עוד חמש שנים. חברות סטרט אפ כן יכולות להגיע לזה. אז כן, יש כמה חברות מהגל הנוכחי שלא יצליחו וייסגרו, אבל אני לא חושב שזה כישלון של הבורסה, אלא שזו החלטה מודעת גם של הבורסה וגם של המשקיעים המוסדיים להיכנס למשחק הון הסיכון, ובחלק מהמקומות לא להצליח. יש להם גם יתרון על קרנות, שמפסידות את כל ההשקעה אם חברה בפורטפוליו שלהם נכשלת. פה גם כשהחברה לא מצליחה הם לא חייבים להפסיד את כל הכסף, כי הם יכולים למכור את המניות בכל שלב, ומצד שני, הם יכולים ליהנות מהצלחת סטארט־אפים ישראלים כמו מאנדי, גונג ווקמי.

"מה שקנה אותי בשיחה שלנו עם הבורסה לפני ארבעה חודשים, היה שהם אמרו שישראל היא אמנם אומת הסטארט־אפ ויש פה חברות שעושות הצפת ערך אדירה, אבל הכסף הזה הולך ברובו למשקיעים פרטיים, רובם אמריקאיים, ולא מגיע לציבור הישראלי. לכן כשאני מסתכל, לא ברמה האישית שלנו כחברה אלא כאזרח, החלטה הבורסה ומדינת ישראל לאמץ את עולם הסטארט־אפים וההייטק ולחבר אליו את הציבור בישראל, היא מדהימה. ציבור המוסדיים והמשקיעים לאט לאט ילמדו יותר טוב איך להעריך את החברות ולבחור את החברות הנכונות. אם נגיע למצב שכל שנה יהיו בבורסה כמה עשרות סטארט־אפים בשלבים מוקדמים - ציבור המשקיעים ייהנה בגדול תוך כמה שנים".

שניכם עברתם מסלול מטייסים צעירים לסצנה העסקית. מה השוני בין העולמות?
"אני חושב שגם עמית וגם אני - ובטח שקדי - גם כשהיינו בחיל אוויר כבר היה לנו ברור שאנחנו רוצים לעשות משהו שאיננו רק בשביל הכסף. גם שהקמנו את שמיים הגדרנו אותה כחברת אימפקט, ויש לנו היום חברת בת לתועלת הציבור שלוקחת את הטכנולוגיה והגישה ומנגישה אותו כלכלית לעולם החינוך, העמותות וקבוצות הספורט. אני מגדיר אותנו - יזמים שמנסים לחבר בין פעילות עסקית לבין לעשות טוב בעולם".

עוד כתבות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מחיר החשמל יעלה: האם מס הפחמן ידרבן אנרגיה מתחדשת?

המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה סיכמו כי ישראל תיישר קו עם המדינות המפותחות הפועלות לצמצם את השפעות משבר האקלים, ותתמחר את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים

לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה

ביטול החל"ת לא עוזר: עלייה באבטלה במחצית הראשונה של יולי

במחצית הראשונה של יולי עלה שיעור האבטלה הרחב ל-9% לעומת 8.8% במחצית השנייה של יוני - מה שמסמן את הקושי של מובטלי הקורונה לחזור לשוק העבודה ● לאומי: "מספר המובטלים לעומת המשרות הפנויות הוכפל - אתגר לקובעי המדיניות"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

האוצר נגד בנק ישראל: הפצצה שהתחבאה בחוק ההסדרים

ביום שישי, ברגע האחרון, הפיץ האוצר טיוטת חוק מעודכנת לקראת ישיבת הממשלה ביום ראשון, ובה הסתתרה פצצה - הקמת ועדה שתבחן את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל ● העובדה שבאוצר בחרו להכניס את הקמת הוועדה באופן חד-צדדי לתקציב, עשויה ללמד על כרסום בתפיסתו את נגיד בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה

גדעון תדמור / צילום: דרור סיתהכל

נחתם הסכם מימון של 907 מיליון דולר לפיתוח מאגר שננדואה של נאוויטס

מאגר הנפט הענק שננדואה, שנמצא במים הכלכליים של ארה"ב במפרץ מקסיקו, מוחזק בידי נאוויטס (53.1%) הישראלית ושותפותיה (46.9%) ● עפ"י ההערכות המוקדמות, המאגר מכיל כ-431 מיליון חביות נפט ופיתוחו מתוכנן להסתיים עד סוף 2024

אנדרו אביר / צילום: ליאור מזרחי

האוצר התקפל: המשנה לנגיד צורף לראשות הוועדה לבחינת שינוי הפיקוח על הגופים הפיננסים תחת בלניקוב

אחרי שבסוף השבוע הכניס האוצר ברגע האחרון לטיוטת חוק ההסדרים את ההצעה להקים ועדה שתבחן את שינוי מבנה הפיקוח על הגופים הפיננסיים ללא התייעצות עם בנק ישראל, הצדדים הסכימו על הכנסת נציג בנק ישראל לראשות הוועדה תחת בלניקוב

הפגנה בליטא בשבוע שעבר נגד כניסת המהגרים מבלארוס / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis

האם לוקשנקו מצא דרך מתוחכמת לסחוט כסף מאירופה?

שליט בלארוס "מציף" את האיחוד האירופי במבקשי מקלט, בתגובה לסנקציות הכלכליות והפוליטיות שהוטלו על משטרו בימים האחרונים ● הוא הבהיר שהרשויות ימנעו מעבר גבול "רק אם הדבר ישתלם להן" והזכיר את הקשיים הפיננסיים של ממשלתו כסיבה לצמצום השמירה בגבול

שדה התעופה הרצליה / צילום: מוטי שוימר

בהרצליה עושים שרירים על כל תוכנית של בנייה חדשה. עכשיו מגיע המבחן הגדול

בשבוע שעבר אישרה הוותמ"ל בניית יותר מ-2,000 דירות על שטח שדה התעופה, ובעיריית הרצליה הודיעו שלא יקדמו את הפרויקט • העירייה כבר הודיעה בעבר כי לא תשתף פעולה עם בנייה חדשה בתחומה עד שייפתרו בעיות התשתיות בעיר

נמל חיפה / צילום: איל יצהר

חברת DP WORLD מדובאי מאיימת לפרוש מהמכרז לרכישת נמל חיפה

במכתב ששלחו נציגי החברה בימים האחרונים לרשות החברות נטען כי בחדר המידע למשתתפי המכרז, חלק מהאינפורמציה חסומה עבורם ● לפי הערכות הסיבה לכך היא ששותפתם, חברת מספנות ישראל, היא מתחרה של נמל חיפה וקיים חשש שהיא תיחשף למידע שיפגע בתחרות

מנסור עבאס / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

התקציב לחברה הערבית: כ-30 מיליארד שקל; עבאס: "כל מה שהבטחנו, קיבלנו"

לפי פרטים שהגיעו לידי גלובס לאחר הדיון הלילי, החלוקה המדויקת היא 21.5 מיליארד לתוכנית החומש לחברה הערבית, 3 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים ו-5 מיליארד שקל לבדואים בדרום ● הסכום לחברה הערבית גדול בכמעט 10 מיליארד שקל מתוכנית החומש הקודמת

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מחיר הנפט נחתך

חברת התרופות הישראלית גלמד זינקה לאחר שקיבלה אישור FDA לניסוי בטיפול לכבד שומני ● עונת הדוחות: הרווח לפני מס של HSBC הוכפל, טאואר ו-DSPG פרסמו דוחות חיוביים ● הנפט צנח בקרוב ל-4%, הביטקוין ירד מתחת ל-40 אלף דולר

משרדי פייסבוק / צילום: Associated Press, נואה ברגר

לאמריקה התאגידית נמאס מהקורונה: מכריחה את עובדיה להתחסן

המומנטום להכריח אנשים להתחסן נבנה כבר זמן מה, וביום רביעי פייסבוק וגוגל הודיעו על הכרח משלהן עבור העובדים שלהן להתחסן ● איזה חברות אמריקאיות גדולות הכריזו בעקבות המהלך על דרישה לפחות מחלק מעובדיהן להתחסן?

מיכלית הנפט Mercer Street, סמוך לחופי קייפטאון שבדרום אפריקה בשנת 2016 / צילום: Associated Press, Johan Victor

עוד מסר מאיראן לנשיא ביידן

ארה"ב מצביעה על טהראן כאחראית לעוד מתקפה אבל עדיין רוצה הסכם גרעין איתה

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

משרד התקשורת הוצף בבקשות מידע על מימון הקרן לפריסת תשתיות

120 מפעילים בעלי רישיונות נדרשים לממן קרן לפריסה וחלקם לא הבינו מה רוצים מהם ● עקב השאלות הרבות החליטו במשרד לדחות את התשלום לקרן לסוף אוקטובר

דב סלע חברת ראדא / צילום: שלומי יוסף

ראדא צמחה ב-64%, ורווחיה זינקו ב-326% במחצית הראשונה של השנה

המנכ"ל דב סלע: "אנו שמחים מהביצועים שלנו, מהמשך הצמיחה ומכך שההתקדמות בשנת 2021 מתנהלת בהתאם לתוכניות שלנו. השיפור החזק בשיעור רווחיות ה-EBITDA מדגיש את המינוף התפעולי במודל העסקי"

אדיר דיין, מנכ"ל AIQHome / צילום: באדיבות AIQHome

זירת המסחר לקבלנים בארה"ב מחפשת מימון בת"א: AIQ Home תנסה להנפיק לפי 320 מיליון שקל

החברה טרם רשמה הכנסות משמעותיות ● יתרת ההפסד הצבור שלה מאז היווסדה עומדת על כ-10 מיליון שקל, ויש לה הערת עסק חי בדוחות

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

הכניסה לתל אביב תעלה לכם כסף, אבל זה לא יקרה בקרוב

שרת התחבורה מרב מיכאלי התנגדה, שר האוצר אביגדור ליברמן הצהיר שהוא לא יתעקש, אבל באגף התקציבים נעמדו על הרגליים האחוריות ואגרת התחבורה הציבורית למרכז תל אביב, שידועה בשם אגרת גודש, נכנסה לחוק ההסדרים ● השינוי צפוי להיכנס בפועל רק ב-2024

סניף של רשת אניס / צילום: איל יצהר

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר מתכננת לרכוש את רשת אניס תמורת 50-70 מיליון שקל

המגעים נמצאים בשלב ראשוני יחסית, ומקרן גרין לנטרן ורשת אניס נמסר ש"נמסור פרטים ברגע שיהיה מה לשתף" ● כיום מונה רשת אניס 39 סניפים, כאשר האחרון שבהם נפתח השבוע ברחוב אבן גבירול בתל אביב

אליקים עופר / צילום: תמר מצפי

DSPG עקפה את תחזיות השוק; המנכ"ל: הקורונה יצרה ביקושי-שיא למוצרים מבוססי הפעלה קולית

DSPG, שמפתחת שבבים למכשירי מדיה, רשמה הכנסות של 35.8 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל-35 מיליון דולר ● החברה רשמה רווח נקי של 12 סנט למניה, כשתחזית האנליסטים הייתה ל-8 סנט בלבד

דורון ארזי, מנכ"ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

סרגון צופה חזרה לרווחיות במחצית השנייה של השנה

חברת הטכנולוגיה פרסמה היום את דוחותיה הכספיים, בהם הציגה הכנסות גבוהות מתחזיות האנליסטים והפסד נקי מצומצם ביחס לתחזיות אלה ● הרבעון השני היה האחרון שבו ניהל את החברה עירא פלטי, שפרש לאחר 16 שנים והוחלף ע"י דורון ארזי בחודש שעבר

קים יו-ג'ונג, אחותו של שליט צפון קוריאה / צילום: Reuters, חורחה סילבה

אחות של קים ג'ונג און מזהירה: תרגילים צבאיים של דר' קוריאה וארה"ב יציתו מתיחות

לאחרונה חידשו שתי הקוריאות את צינור התקשורת הדיפלומטי ביניהן, אך אחותו של שליט צפון קוריאה אומרת שההערכות שצעדי פיוס גדולים יותר בדרך הן "נחפזות ומוקדמות מדי" ● דרום קוריאה וארה"ב חזרו ואמרו שהתרגילים בעלי אופי מגננתי