גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני טייסים לשעבר ומפקד חיל אוויר בדימוס הקימו חברה ולקחו אותה לבורסה. מה הם מתכננים?

שני טייסים לשעבר ומי שפיקד על חיל האוויר, החליטו ליישם את כל מה שלמדו על תחקירי תאונות צבאיות, והקימו חברת תחקירים אזרחית לעולם העסקים ● השבוע הם הגיעו לבורסה: "ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו"

מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר
מימין לשמאל: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: איל יצהר

בתחילת השבוע הצטרפה בהצלחה לגל ההנפקות השוטף את בורסת תל אביב, חברה קצת אחרת: חברת טייסי חיל האוויר לשעבר "שמיים", שהגיעה אל הבורסה מצוידת בהילה של טייסים ובהבטחה להביא את תרבות התחקיר של חיל האוויר לעולם העסקים. הם הצטיידו גם באייקון מוכר מעולם התעופה: לשני בוגרי החייל אופיר פלדי, יו"ר ומנכ"ל שמיים, ועמית כוכבי, מנכ"ל שמיים ישראל הצטרף אליעזר שקדי, מי שהיה מפקד חיל האוויר ומאוחר יותר מנכ"ל אל על.

האמת, קשה להתאפק ולא לשאול אותם, אם לקחת כלי של ייעול ארגוני ולהצמיד לו כנפי צמיחה - לא מהווה סתם גימיק שיווקי.

"האם הדבר הזה עוזר שיווקית?", אומר פלדי, "אני מעריך שכן. אבל באמת יש כאן תפיסת עולם. כשעמית ואני נפגשנו - זה קרה אגב במשחק כדורגל, הרבה אחרי שסיימנו את השירות - שאלנו את עצמנו מה היה כל כך מיוחד בחוויה שלנו בחיל האוויר, ואולי שונה ממה שהתחלנו לחוות בשנים הראשונות שלנו באזרחות, ודי מהר הגענו למסקנה שהייחוד היה בתרבות התחקיר, שבה כל אחד מתחקר את עצמו, ולא מאשים אחרים, מתוך רצון תמידי להשתפר, וההבנה שהתחקיר שלאחר הפעולה הוא חלק מהפעולה עצמה, והרבה פעמים יותר חשוב ממנה".

"נכון, קוראים לנו יוצאי חיל האוויר", מוסיף כוכבי, "אבל אני לא חושב שלקוח שממשיך איתנו שנה שנייה ושלישית עוד חושב באופן הזה. הוא מבין שיש לכלי שלנו ערך".
"כשאופיר ביקש ממני לבוא להיות מעין אבא של הארגון", מוסיף שקדי, "התחברתי לרעיון, ואני מלווה אותם עם כל הלב והנשמה. נכון, הם היו חיילים שלי ואני מאוד רוצה שיצליחו באופן אישי, אבל אני גם מאמין גדול מאוד בפילוסופיה הזאת. אז הסכמתי, אבל היה לי תנאי אחד: אני מוכן לבוא רק בהתנדבות. כי היה חשוב שיהיה ברור שאין לי שום אג'נדה אישית, ואני לא רואה מזה שקל, אלא אני מאמין שהגישה הזאת יכולה לשנות עולמות שלמים".

בינתיים, המספרים בעדם: שמיים הנפיקה 25% ממניותיה וגייסה 22 מיליון שקל, על פי שווי חברה של 75 מיליון שקל. מאז ההנפקה שווי החברה כמעט הכפיל את עצמו ביומיים.

תוצאות דרמטיות

שמיים הוקמה ב־2015, ובאותה התקופה עסקה בעיקר בייעוץ לבתי ספר, עמותות וקבוצות ספורט, ולאט לאט נכנסה לעולם העסקי. בתחילת הדרך היתה חברה הנותנת שירותי ייעוץ לפי שעות, אבל לפני שנתיים הפכה את המוצר שלה לפלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, להפקת לקחים בארגונים עסקיים. במקביל עבר פלדי לבוסטון כדי לקדם את ענייני החברה בארצות הברית.

מאז יום הקמתה גייסה החברה סך של כמיליון דולר ממשקיעים בולטים, ביניהם גיגי לוי, יואל חשין, יואב ברוק, צבי אגמון, אודי מוקדי ועדי פונדק, לצד קרנות 2B הישראלית ואקומפליס האמריקאית. בנוסף זכתה החברה למענקים מקרן "בירד" ו"רשות החדשנות הישראלית" בהיקף מצטבר של כ־2.2 מיליון דולר. בין לקוחות החברה ניתן למנות בין היתר חברות Fortune 500 ו־1,000, לצד חברות מובילות בארץ כמו: חברת החשמל, רפאל, בית חולים שיבא, דקסל, בנק הפועלים, מדטרוניק, סטרטסיס ואביומד.

חוץ מהכותרת הזו, "תרבות התחקיר של חיל האוויר", מה זה אומר בפועל? איך מתרגמים אותה לעולם העסקים?
שקדי: "מתבלבלים בין תחקיר לחקירה. חקירה היא כדי למצוא אשם. תחקיר זה דבר אחר לגמרי. זה תהליך לימוד רציף, עם שלושה שלבים. השלב שבו אתה אומר ביושר מה היה, השלב שבו אתה מסביר למה זה קרה, והשלב השלישי - החשוב ביותר - מה אתה הולך לעשות אחרת בפעם הבאה. יש בזה דינמיקה ואופטימיות, גם אם נכשלת.

"אין נושא שאי אפשר לתחקר. אפילו ברמה האישית של החיים הפרטיים, עם הילדים והמשפחה. וכמובן בתחום הצבאי. אני לא יכול לדבר על התוצאות הדרמטיות שהושגו בתחקירים בהיבטים מבצעיים, אבל היו גם היו.

"דוגמה שכן אפשר לדבר עליה היא תאונות הטיס. לפני שנים, בכל שנה התרסקו כ־20 מטוסים בתאונות בחיל האוויר, כלומר חיל האוויר איבד סדר גודל של טייסת בשנה. החיל הבין שזו סוגייה מאוד משמעותית, ותיחקר אותה והתקדם בה. אז לא שהיום אין תאונות, טיסה היא מקצוע מסוכן, אבל אבל כיום מאבדים בין אפס לשני מטוסים בשנה".

אפשר לתחקר לידות

אופיר פלדי החל את דרכו כטייס בחיל האוויר, השתחרר בגיל 27 והקים את החברה הראשונה שלו, גרפו, מעין גרופון בעולם הנדל"ן. במקביל הקים עמותה בשם "אחד משלנו", במסגרתה הקימו מכינות קדם צבאיות לנוער בסיכון. גרפו לדבריו "לא היתה הצלחה גדולה, אבל זה היה ניסיון מעולה, וגם מכרנו את מעט הפעילות שהיתה לשותף שהיה לנו, וממילא אז כבר התחלתי לעבוד על שמיים, שהרגשתי שזה משהו שהרבה יותר מעניין אותי לעשות, ושיש בו פוטנציאל לאימפקט יותר גדול, של שינוי תרבותי".

כוכבי היה עד 2008 טייס סדיר בחיל, השתחרר, החל ללמוד ובתום התואר הראשון הצטרף לחברת מייפל דיגיטל שעסקה בשיווק דיגיטלי (ונמכרה מאוחר יותר ל־WEB3) מתוך חמש שנותיו שם, שנתיים כיהן כמנכ"ל. ההיכרות האמיתית בין השניים התחוללה, כאמור, במגרש הכדורגל, כיוון שבשירות "לא נפגשנו כמעט בכלל, היינו במערכים שונים ובבסיסים שונים". פלדי ניסה "לגרור" את כוכבי למיזם גרפו, אבל כוכבי אמר לו "אני צריך עוד שנה שנתיים". בסוף 2015, כאשר עזב כוכבי את מייפל, חבר לפלדי בשמיים וכיום הם שותפים בה.

יש שוק גדול של טכנולוגיות לניהול או ייעול ארגונים. במה שמיים שונים?
פלדי: "יש שוק של טכנולוגיות לניהול עבודה, כולל מאנדיי.קום, אחד הסטארט־אפים הישראליים המפורסמים שאנחנו מאוד מעריכים. אבל אין היום מכשיר שמאפשר להפיק לקחים, ללמוד ולהשתפר מהפעילות, שיכול לפעול במקביל למכשירים השונים לניהול העבודה".

הבנו את הקונספט באיזורי הצבא - עכשיו תסבירו איך זה עובד בפן העסקי.
"אנחנו מתחילים בתהליך קצר וממוקד, להבין ממנהל הארגון למה הוא הביא אותנו, מה הוא רוצה לשפר. 'שמיים' זה לא עוד מוצר שנחמד שיהיה. ארגונים מביאים אותנו כי משהו כואב להם, והם רוצים לתקן אותו. אם זה ארגון שאמר, יש לי יותר מדי תלונות של לקוחות ואני רוצה להפחית אותן, ואכן הפחית את התלונות ב־50%, ואם זה ארגון רפואי שרוצה להפחית טעויות משמעותיות או לשפר את התקשורת בין הרופאים לאחיות".

תאונת טיס (אילוסטרציה). התחקירים צימצו אותן מ-20 בשנה לאחת או שתייםשדה חובה / צילום: Reuters

ומה קורה הלאה?
"קודם כל מגדירים יעד: מה קורה היום, ומה אנחנו רוצים שיקרה בעתיד. אחר כך עושים מה שאנחנו קוראים לו הגדרת טיסה. כי טיסה בחיל האוויר זו המשימה המשמעותית ביותר, שחוזרת כל הזמן, ושאותה אנחנו מתחקרים כדי להשתפר. הבעיה שהציג הארגון, למשל כמות התלונות, הופכת להיות הטיסה - הדבר שאותו נתחקר.

"עכשיו אנחנו מנסים להבין איזה חלק בתהליך העבודה הכי משפיע על היווצרות התלונות. אם מצאנו שנקודת התורפה היא שילוח הציוד לחו"ל, נוסיף תחקיר קצר בסוף כל תהליך שילוח. כל מי שהיה מעורב יתחקר את הצעדים שלו והמידע יישלח בזמן אמת לכל שאר חברי הצוות".

בדרך הזאת נאסף מידע המאפשר להבין מה היה טוב ומה פחות טוב בתהליך, והמסקנות מתורגמות לתדריך המלווה מעתה ואילך את תהליכי השילוח הללו. אותו הדבר קורה אם מדובר למשל בניתוחים בבתי חולים. "יש כמה בתי חולים", מספר פלדי, "שעובדים עם הטכנולוגיה שלנו ומתחקרים אחרי ניתוחים, לידות, בפגייה, את ההכשרות של המתמחים. זה הפך להיות חלק מכלי העבודה בבתי חולים".

הטכנולוגיה, הם אומרים, שכללה את התהליך, והמערכת פונה בעצמה לאדם הרלבנטי, נגיד מבצע השילוח לחו"ל, ושואלת אותו על טיב השילוח, מה אפשר היה לעשות אחרת ומה עבד כמו שצריך.

לא לחזור על טעות

אבל כדי שהכלי של שמיים יהיה יעיל, התחקיר שכל עובד עושה צריך להיות יעיל. חלק מהתהליך ששמיים מעבירה את החברות כולל פידבק על איכות התחקיר, ועד כמה הוא ממוקד ואופרטיבי. בעבר, כשהיו חברת ייעוץ, זה היה נעשה בפגישה אחד על אחד. היום הפידבק עובד לאלגוריתם של בינה מלאכותית שיודע לתת משוב על איכות התחקיר. המערכת היום גם מחוברת ליומנים ולמערכות הניהול האחרות של הארגון, והיא גם יודעת מתי קורה השילוח הבא, או הניתוח הבא, ומוציאה מייל עם תדריך של הלקחים מהעבר, מה לעשות ומה לא לעשות, על סמך השכל הקבוצתי והבינה המלאכותית. "טעויות ימשיכו להיות", אומר כוכבי. "החוכמה היא לא לחזור על אותה טעות פעמיים. לדבר הזה אפשר להתקרב באמצעות התחקיר והתדריך".

זה אומר שבכל ארגון, עובר זמן עד שהבינה המלאכותית לומדת מה נכון ומה טעות בתהליך, על סמך מידע מצטבר, ולוקח זמן עד שאתם מביאים איזו תועלת.
פלדי: "זה נכון. אבל הזמן הזה הולך ומתקצר. אם פעם ארגון שהיה עובד איתנו היה צריך לחכות חודשיים־שלושה כדי לקבל ערך, הארגון העשירי יצטרך לחכות שבועיים־שלושה, בזכות המידע שמצטבר אצלנו, כמובן בצורה אנונימית. אחד הדברים שאנחנו רואים כחלק מהחזון שלנו הוא לבנות את מאגר הלקחים הגדול בעולם. אני קצת מקביל את זה לכותל המערבי. זה אולי המקום היחיד שבו אנשים נכנסים וכותבים 'זה מה שלא עבד לי זה מה שצריך לעשות אחרת'. יש לנו כבר כמות גדולה של רשומות כאלה, שהולכת וגודלת, ותגיע למיליונים כאלה בשנים הקרובות. בזכות הבינה המלאכותית יכולים לנתח את המאגר הזה ולהסיק ממנו תובנות".

מה המדד ליעילות שלכם עבור ארגונים?
"המדד הראשון הוא השיפור במה שהארגון בחר לשפר, השני - מידת השימוש במערכת. כמה מתוך המשתמשים פעילים, כותבים תחקירים, כמה מגיבים אחד לשני בתחקירים, כמה משתמשים בתדריכים. כך רואים אם זה הפך לחלק מהיומיום של החברה. המדד השלישי הוא מדד תרבותי, שהיינו עושים אותו היסטורית כחברת ייעוץ, ובחרנו להמשיך להשתמש בו גם כחברה טכנולוגית. אנחנו מעבירים שאלונים של 10־15 שאלות לפני ההתחלה, ואז שוב אחרי חצי שנה של שימוש במערכת, כדי להראות שהדבר הזה משפיע על איך אנשים תופסים טעות, על השאיפה למצוינות ועל היחס שלהם לארגון".

אלה מדדים רכים. יש מדדים של 'חסכנו כך וכך כסף' או 'כך וכך לקוחות לא עזבו אותנו' בהשוואה לתקופה קודמת וכד'?
"יש דוגמאות כאלה, בהחלט. הרבה לקוחות לוקחים את זה לשם. אבל להפתעתנו לא כולם מתמקדים בתוצאות המדידות, אלא מתרשמים מהשינוי התרבותי שנוצר בארגון".

כוכבי: "אפשר לומר בהשאלה, שאנחנו נותנים לארגון שריר נוסף, תהליכים מוגדרים לשיפור, ככלי עבודה. חברת פארמה לקחה אותנו לחלק המו"פ שלה. האתגר העסקי שעמד בפני המנהל היה לקצר את זמן פיתוח התרופה. באותה נקודה, הם הצליחו לעמוד בזמן ב־30% מאבני הדרך שלהם בדרך לפיתוח תרופה. כלומר ב־70% מהיעדים לא עמדו. כשהמנכ"ל ניסה להבין עם אנשיו איך לשפר את זה, הוא נתקל בשריר מנוון, כי לא היה לאנשים מושג איך מפיקים לקחים מאי העמידה הזאת ביעדים. הם שנה רביעית איתנו, והיום הם עומדים על 90% עמידה באבני הדרך".

הכסף יגיע לציבור

בואו נדבר על ההנפקה. אתם אמנם חברה שצומחת יפה אבל סך ההכנסות שלכם ל־2020 עומד על 1.4 מיליון דולר, עדיין לא רווחיים, והנפקתם לפי שווי של 75 מיליון שקל? השווי לא מוגזם? אולי אתם פשוט רוכבים על גל ההנפקות עכשיו, והאוויר החם גם מטיס את השווי?
פלדי: "קודם כל, בעולמנו אנחנו חיים, ועולם הסטארט־אפים מתנהל בתצורה הזאת. בהקשר הזה, הסכום רחוק מלהיות חריג. יש הרבה חברות שלא מצליחות להגיע לרמה הזאת, אבל יש חברות שמגייסות יותר. אנחנו מרוצים מאוד מהעסקה ומהשותפים, אבל אפשר להגיד שבהשוואה, אנחנו איפשהו באמצע.

מימין: עמית כוכבי, אליעזר שקדי ואופיר פלדי / צילום: סיון פרג'

"שנית, בהקשר לגל ההנפקות, אני חושב שיש דרמה במה שהבורסה בישראל עושה. עד היום, כדי להקים סטארט־אפ, כלומר חברה טכנולוגית שיודעת לצמוח מהר, היתה דרך אחת עיקרית לעשות את זה, דרך עולם קרנות הון הסיכון. לדעתי הבורסה בתל עושה היום חדשנות משבשת (דיסרפטיב) לעולם הון הסיכון. אם המהלך הזה ימשיך זה יכול להיות דרמטי. כי נפתח עוד ערוץ עבור חברות להקים חברה טכנולוגית גדולה, לא דרך עולם הקרנות. יש המון חברות שישמחו להקים ולפתח את החברה דרך עולם אחר".

כשמוסדי הופך למשקיע הון סיכון, הסיכון מתגלגל על החוסכים, לא?
"השקעה בסטארט־אפ יותר מסוכנת, אבל זה סיכון־סיכוי. אין הרבה חברות קלאסיות שיכולות להיות שוות פי 30 עוד חמש שנים. חברות סטרט אפ כן יכולות להגיע לזה. אז כן, יש כמה חברות מהגל הנוכחי שלא יצליחו וייסגרו, אבל אני לא חושב שזה כישלון של הבורסה, אלא שזו החלטה מודעת גם של הבורסה וגם של המשקיעים המוסדיים להיכנס למשחק הון הסיכון, ובחלק מהמקומות לא להצליח. יש להם גם יתרון על קרנות, שמפסידות את כל ההשקעה אם חברה בפורטפוליו שלהם נכשלת. פה גם כשהחברה לא מצליחה הם לא חייבים להפסיד את כל הכסף, כי הם יכולים למכור את המניות בכל שלב, ומצד שני, הם יכולים ליהנות מהצלחת סטארט־אפים ישראלים כמו מאנדי, גונג ווקמי.

"מה שקנה אותי בשיחה שלנו עם הבורסה לפני ארבעה חודשים, היה שהם אמרו שישראל היא אמנם אומת הסטארט־אפ ויש פה חברות שעושות הצפת ערך אדירה, אבל הכסף הזה הולך ברובו למשקיעים פרטיים, רובם אמריקאיים, ולא מגיע לציבור הישראלי. לכן כשאני מסתכל, לא ברמה האישית שלנו כחברה אלא כאזרח, החלטה הבורסה ומדינת ישראל לאמץ את עולם הסטארט־אפים וההייטק ולחבר אליו את הציבור בישראל, היא מדהימה. ציבור המוסדיים והמשקיעים לאט לאט ילמדו יותר טוב איך להעריך את החברות ולבחור את החברות הנכונות. אם נגיע למצב שכל שנה יהיו בבורסה כמה עשרות סטארט־אפים בשלבים מוקדמים - ציבור המשקיעים ייהנה בגדול תוך כמה שנים".

שניכם עברתם מסלול מטייסים צעירים לסצנה העסקית. מה השוני בין העולמות?
"אני חושב שגם עמית וגם אני - ובטח שקדי - גם כשהיינו בחיל אוויר כבר היה לנו ברור שאנחנו רוצים לעשות משהו שאיננו רק בשביל הכסף. גם שהקמנו את שמיים הגדרנו אותה כחברת אימפקט, ויש לנו היום חברת בת לתועלת הציבור שלוקחת את הטכנולוגיה והגישה ומנגישה אותו כלכלית לעולם החינוך, העמותות וקבוצות הספורט. אני מגדיר אותנו - יזמים שמנסים לחבר בין פעילות עסקית לבין לעשות טוב בעולם".

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא