הרב אליהו בקשי דורון ז"ל / צילום: קובי גדעון, לע"מ
(עדכון 12.9.21) - נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה את בקשת הפרקליטות לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בשאלה האם רף ההוכחה הנדרש מנאשם כדי להוכיח אי כשירות לעמוד לדין הוא 51%, או שמא די בהעלאת ספק סביר בלבד.
בהחלטתה כתבה הנשיאה חיות כי "הנסיבות הייחודיות של המקרה שלפנינו אינן מצדיקות קיום דיון נוסף בפסק הדין. השאלה אם ניתן לקיים דיון נוסף בעניינו של נאשם שנפטר בנסיבות שבהן בני משפחתו ביקשו, מכוח תקנה 36 לתקנות סדר הדין הפלילי, להמשיך את הדיון בערעור שהיה תלוי ועומד, איננה שאלה פשוטה, וניתן למצוא בה פנים לכאן ולכאן".
לדבריה, " דיון נוסף בשאלות עקרוניות 'על גבו' של מנוח שהרשעתו בוטלה בערעור מעורר על פניו תחושת אי-נוחות רבה. לפיכך הבהירה המדינה כי היא מוותרת על 'ההשלכה הקונקרטית בעניינו של בעל הדין הספציפי'. יוצא אפוא שמדובר בדיון תאורטי".
לאור זאת כתבה הנשיאה חיות כי דין הבקשה להידחות. "כבר נפסק בעבר כי ככלל, הליך הדיון הנוסף לא נועד למתן פתרון לשאלות תאורטיות שהכרעה בהן לא תשפיע על זכויות בעלי הדין. בנסיבות שנוצרו, אני סבורה על כן כי אין מקום להורות על קיומו של דיון נוסף במקרה דנן".
מלבד זאת כתבה חיות כי "תמיכה נוספת למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שההשלכות המעשיות של פסק הדין מצומצמות למדי" - זאת לאור דברי השופט ניל הנדל כי " אין בפסיקה מקרים נוספים בהם נקבע כי הנאשם הצליח להוכיח את היעדר כשירותו לפי הרף המקל אך לא לפי הרף המחמיר".
9.6.21
פרקליטות המדינה הגישה בקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעניין ביטול הרשעת הרב אליהו בקשי דורון ז"ל במסגרת "פרשת הרבנים", זאת למרות פטירת הרב בקשי דורון.
בחודש שעבר החליט בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים ובדעת רוב, לקבל את ערעורו של הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב בקשי דורון ז"ל, בגין הרשעתו ב"פרשת הרבנים" בעבירות מרמה והפרת אמונים. הרב בקשי דורון הועמד לדין בשנת 2012, ובמאי 2015 נגזר עליו עונש מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 250 אלף שקל.
באפריל 2020 נפטר הרב בקשי דורון מנגיף הקורונה. משפחתו ביקשה להמשיך את הליך הערעור ולבוא בנעליו, זאת בעיקר כדי לטהר את שמו מהרבב הפלילי שדבק בו. בית המשפט העליון קיבל את בקשת המשפחה והמשיך לנהל את הליך הערעור חרף פטירת המערער.
"המערער היה בלתי כשיר לעמוד לדין במהלך ניהול המשפט נגדו"
השופטים החליטו שלא לדון לגופו של התיק, זאת מכיוון שקיבלו את טענת עורך דינו, ירון קוסטליץ, כי בעת ניהול ההליך, הרב בקשי דורון כלל לא היה כשיר לעמוד לדין בשל מחלה (דמנציה) ממנה סבל בערוב ימיו.
השופט ניל הנדל כתב כי "המערער היה בלתי כשיר לעמוד לדין במהלך ניהול המשפט נגדו, ועל כן, מן הראוי כי בית משפט קמא היה מפסיק את ההליכים נגדו. משקיבלתי טענה זו של המערער, הוצב מעין "מחסום דיוני" המונע בירור של שאלת האשמה. לפיכך, הדיון יצומצם אך לשאלת הכשירות הדיונית של המערער. יובהר כי אין בכך להביע עמדה נחרצת לגבי טיב הטענות וסיכויי ההצלחה של חלקיו האחרים של הערעור".
השופט הנדל קיבל את טענת קוסטליץ נגד הכרעת בית המשפט המחוזי. לדבריו, מידת ההוכחה הנדרשת כדי להוכיח היעדר כשירות לעמוד לדין היא הקמת ספק סביר ולא מאזן הסתברויות.
השופט הנדל סיים את חוות דעתו, אליה הצטרף השופט ג'ורג' קרא, כי "התוצאה היא ביטול הכרעת הדין, ובהתאם, ביטול גזר הדין. תחת זאת, ועל פי הוראות הדין ביחס לנאשם בלתי כשיר לעמוד לדין, יש להורות על הפסקת ההליכים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי. בנסיבות המצערות של פטירת המערער, התוצאה של הפסקת ההליכים היא התוצאה הסופית, כמו רוח המהדהדת בין העצים".
השופטת יעל וילנר כתבה בעמדת המיעוט כי "ההיסטוריה החקיקתית של כלל הספק הסביר ביחס לסייגים לאחריות הפלילית הקבוע בסעיף 34כב(ב), לשון החוקים הרלוונטיים לטענת היעדר כשירות לעמוד לדין ושיקולי מדיניות - תומכים כולם, בוודאי במצטבר, במסקנה שלפיה רף ההוכחה הנדרש להוכחת טענת היעדר כשירות לעמוד לדין הוא מאזן הסתברויות".
הפרקליטות: ההלכה שנקבעה בפסק הדין סותרת את לשון החוק
כעת מבקשת הפרקליטות להפוך את ההלכה שנקבעה ולקיים על כך דיון נוסף בהרכב מורחב. "העותרת תטען, שמפאת חשיבותה של ההלכה החדשה, קשיותה והשלכותיה, ולאור הדעות החלוקות בבית משפט נכבד זה בסוגיה זו, יש לקיים דיון נוסף בהלכה שנקבעה", נכתב בבקשת הפרקליטות.
לטענת הפרקליטות "מדובר בהלכה קשה אשר יש בה כדי להשליך על תיקים רבים המתנהלים בבתי המשפט הדנים בשאלת מסוגלותו של נאשם לעמוד לדין לפי סעיף 170 לחסד"פ וכן יש בה כדי להשליך על שאלת נטל ההוכחה בעת העלאת טענות נוספות במסגרת דיון בתיק פלילי".
עמדת הפרקליטות היא כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין סותרת את לשון החוק, והיא בעלת השלכות רוחביות משמעותיות.
עוד נכתב כי בעוד שההלכה שנקבעה בדעת הרוב נושא העתירה סותרת את לשון החוק והיא בעלת השלכות רוחב קשות, דעת המיעוט של השופטת וילנר וכן עמדתו של השופט יצחק עמית בהליך אחר הקובעים כי רף ההוכחה הנדרשת מהפרקליטות כדי להוכיח את כשירות הנאשם לעמוד לדין הוא מאזן הסתברויות ואין די בספק סביר.
הפרקליטות רוצה להחזיר את הכרעת הדין, אך לא את גזר הדין
הפרקליטות מתייחסת בבקשתה לחריגות הרבה שבהליך, במסגרתו היא מבקשת לקיים דיון נוסף בהליך ערעור נגד אדם שכבר נפטר לפני למעלה משנה.
מלבד שאלת הרגישות והשמירה על כבוד המת, בפני הפרקליטות עומדת משוכה כבדה של טענה לחוסר סמכות לקיים את ההליך. סעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו". לאור זאת, קשה לקבל את יכולת הפרקליטות להגיש בקשה לדיון נוסף לאחר שהופסקו ההליכים נגד הרב בקשי דורון שנפטר.
עם זאת, לטענת הפרקליטות סעיף זה אינו מונע הגשת דיון נוסף על פסק הדין. "לאחר שהתבקש בית משפט זה על-ידי עזבונו של המנוח, בהתאם לתקנה 36 לתקנות סדר הדין הפלילי, להמשיך בהליך הערעור שהחל בו האחרון, יש לראות בעתירה לדיון נוסף שלב נוסף ומשלים לדיון שהתקיים בשלב הערעור. כאשר התבקש בית המשפט מטעם עזבונו של המשיב להמשיך בהליכי ערעור לאחר מותו, נפתח הפתח גם בפני העותרת לבקש כי יתקיים דיון נוסף בהלכות המוקשות והחדשות שנקבעו במסגרת ערעור זה, ואשר לשיטתה, יש לשוב ולבררן".
לטענת הפרקליטות, "אין מקום לכך כי הלכה חדשה וקשה, שנפסקה בערעור בבית המשפט העליון, ואשר יש לה השלכות נרחבות, תתקבע אך בשל פטירתו של המשיב. תוצאה כאמור תעמוד בניגוד מוחלט לתכליתו של הדיון הנוסף, שמקורו בחוק יסוד".
עם זאת, הפרקליטות מודיעה כי גם אם תתקבל עמדתה היא לא תבקש להשיב על כנו את גזר הדין שבוטל בעניינו של הרב בקשי דורון. משמעות לשון הפרקליטות היא כי אמנם היא לא תבקש להשיב על כנו את גזר הדין, אך כן תבקש להשיב על כנו את הכרעת הדין בעניינו, דהיינו את הרשעתו בפלילים.
את הבקשה הגישה עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית, על דעתו של עו''ד מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.
ח"כ משה ארבל (ש"ס): "אני מצר על להט פרקליטות המדינה לנסות למצות שוב את הדין מול הגאון הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל אחרי שנפטר בשנה שעברה מנגיף הקורונה. הראש"ל הרב בקשי דורון היה גדול בתורה ונשיא ארגוני צדקה וחסד רבים.
בקשת הפרקליטות לקיים דיון נוסף אחרי פסיקת בית המשפט העליון הינה מהלך דווקני ומיותר הפוגע בעיקר בשלטון החוק, מרסק ומפורר את המעט שעוד נותר מאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אמון הציבור נצרך בפרט בעת הזו הרבה יותר מאשר הכרעה בשאלה משפטית תיאורטית ולא מעשית".