גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיבות שחברות משקיעות באחריות תאגידית - והאחת שמשתלמת במיוחד

לחברות יש כמה מוטיבציות להשקיע בסביבה, חברה וממשל (ESG), שלרוב מתקיימות בו זמנית ● מחקרים מראים כי כאשר בוחנים איך הן מתיישבות עם האינטרסים של בעלי העניין ומה הן עושות לשווי ולביצועים, ניתן להבין מה הייתה הסיבה המובילה למהלך

טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock
טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock

 

בטור הקודם הראינו כי השקעה במניות של חברות בעלות דירוגי סביבה, חברה וממשל (ESG) גבוהים יותר מניבה למשקיעים תשואה שאינה שונה באופן מובהק מאשר השקעה בחברות בעלות דירוגי ESG נמוכים, אולם השקעה זו היא בעלת מאפייני סיכון טובים יותר. מתוך כך עולה השאלה מהי השפעת השקעה בתהליכי ה-ESG על החברות עצמן.

להשקעה בשיפור מדדי ה-ESG עשויות להתלוות הוצאות גבוהות, ולכן נסקור בטור זה את המוטיבציות של חברות עסקיות להשקעה ב-ESG, וננתח האם כולן מקבילות לאינטרסים של בעלי העניין בחברה. בנוסף, נבחן האם פעילות השקעה זו מגדילה את השווי ומשפרת את הביצועים הפיננסיים של החברות.

אינטרסים של המנהלים

במאמר מעורר מחשבה (בנאבו וטירול, 2010) החוקרים טענו שישנן שלוש מוטיבציות עיקריות מאחורי רצון החברות להשקיע באחריות תאגידית (CSR) גם אם הדבר גורר עלויות גבוהות. סיבה ראשונה להשקעה ב-ESG היא שמנהלי החברה מממשים את ערכיהם האישיים על חשבון קופת החברה, באמצעים כמו תרומות פוליטיות או תרומות לארגונים שמנהלי החברה פעילים בהם או על מנת למצוא חן בעיניי הציבור. פעילות זו צפויה דווקא להקטין את שווי וביצועי החברה בגין אותה עלות סוכן (Agency Cost).

דוגמה לכך הוצגה במחקר (קרוגר, 2014) שבחן את תשואות המניות סביב כ-2,100 הודעות חיוביות ושליליות בנוגע להתנהלות ה-CSR של חברות בארה"ב. החוקר הראה כי לאחר הודעות על מדיניות ה-CSR חלה בממוצע ירידה קלה במחירי המניות של החברות, אולם באופן משמעותי יותר כאשר היה קיים פוטנציאל לניגודי עניינים מול מנהלי החברה.

פרופ' דן עמירם / צילום: יח"צ

האצלת ערכי בעלי העניין

סיבה שנייה להשקעה ב-ESG היא שהחברה יכולה ליישם בצורה יעילה יותר את הערכים של בעלי העניין בה מאשר בעלי העניין בעצמם. בגישה זו, בעלי המניות, הלקוחות והעובדים מאצילים את ערכיהם על החברה, ומממשים אותם באופן אפקטיבי יותר מאשר אילו הם היו פועלים באופן ישיר. החברה איננה נפגעת מעלות ההשקעה ב-ESG מכיוון שבעלי העניין בה מוכנים "לשלם יותר" על מנת לממש את ערכיהם דרך החברה.

במחקר לדוגמה (ברק ונייבורג, 2008) החוקרים הציגו מודל אשר הראה כי חברות יכולות, על ידי שימוש בדירוגי ESG גבוהים, למשוך עובדים מסורים יותר למטרות אלו ולהגדיל את פרודוקטיביות העבודה. במחקר אחר (סרוואס וטמאיו, 2013) החוקרים הראו כי הקשר בין השקעה ב-CSR לבין שווי החברה הוא חיובי רק עבור חברות בעלות מודעות לקוחות גבוהה, הנמדדת לפי היקף פרסום החברות, אולם בחברות בעלות מודעות נמוכה הקשר הוא חסר מובהקות ואף מעט שלילי.

השקעה לטווח ארוך

הסיבה השלישית להשקעה ב-ESG היא שהשקעה זו תחזיר את עצמה בטווח הארוך ולכן היא דווקא מוסיפה ערך לחברה (Doing well by doing good). תוספת הערך הזו תנבע הן מהגדלת ההכנסות של לקוחות מעורבים ערכית והן על ידי הקטנת הוצאות וחשיפה רגולטורית לקנסות בעתיד.

לדוגמה (צ'רנב ובלייר, 2015) חוקרים בחנו כיצד פעילות של אחריות תאגידית, כגון תרומה לארגונים שאינם קשורים לפעילות החברה, מחזקת את תפיסת הלקוחות בנוגע לאיכות מוצרי החברה. בסדרה של ניסויים, החוקרים הצליחו להראות כי נסיינים בטעימת יינות העריכו את איכות היין גבוה יותר כאשר הובא לידיעתם שהחברה תורמת חלק מהכנסותיה למטרות שונות.

שאלת הביצה והתרנגולת
מכיוון ששלוש הסיבות שהוזכרו לעיל יכולות לפעול במקביל, קשה לבחון מהי המוטיבציה המובילה ומהי ההשפעה המצרפית של ESG, ולכן נציין מספר מטה מחקרים אשר בחנו מאות מחקרים קודמים כל אחד. מחקר סקירה ראשון (ג'יליאן ושות, 2021) הראה קשר שאינו מובהק בין דירוג ה-ESG לבין מגוון רחב של פרמטרים פיננסיים, כגון צמיחה בהכנסות, תשואה על הנכסים (ROA), כדאיות השקעה ותשואות ארוכות טווח.

מחקר סקירה נוסף (מרגוליס ושות', 2009) הראה כי הקשר בין אחריות תאגידית לבין תוצאות פיננסיות הוא חיובי אך יחסית חלש, ובמחקר אחר (פריד ושות', 2015) נמצא קשר חיובי במרבית מבין 2,200 המאמרים שנסקרו, ורק בכ-10% מהם נמצא קשר שלילי. בעיה אמפירית שהוזכרה במרבית המחקרים שבחנו את הנושא היא הנסיבתיות ההפוכה, קרי קשה לדעת האם דירוגי ESG גבוהים מובילים לתוצאות עסקיות טובות יותר, או דווקא שחברות בעלות תוצאות עסקיות טובות יותר יכולות להרשות לעצמן להשקיע יותר ב-ESG.

ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ

לסיכום, סקרנו שלוש סיבות עיקריות אשר מובילות חברות להשקיע באחריות תאגידית וב-ESG. סיבה ראשונה, אינטרסים ושיפור תדמית של מנהלי החברה, עשויה להוביל לירידה בשווי החברות. לעומת זאת, הסיבה השנייה, האצלת ערכי בעלי העניין בחברה על החברה עצמה, ואף יותר מכך הסיבה השלישית, שיפור תוצאות ארוכות טווח, צפויות לשפר את התוצאות הפיננסיות בחברה. תוצאות מראות בעיקר שקיים ערך חיובי חלש עד לא מובהק לגבי שווי החברה, ונדרש לבחון את ההשפעה באופן ספציפי כדי להבין איזו סיבה מובילה.

Bénabou, R., & Tirole, J. (2010). Individual and corporate social responsibility. Economica, 77(305), 1-19

Krüger, P. (2015). Corporate goodness and shareholder wealth. Journal of financial economics , 115 (2), 304-329

BREKKE, K. A. and NYBORG, K. (2008). Moral hazard and moral motivation: corporate social responsibility as labor market screening. Resource and Energy Economics, 30(4), 509-26

Servaes, H., & Tamayo, A. (2013). The impact of corporate social responsibility on firm value: The role of customer awareness. Management science , 59 (5), 1045-1061

Chernev, A., & Blair, S. (2015). Doing well by doing good: The benevolent halo of corporate social responsibility. Journal of Consumer Research , 41 (6), 1412-1425

Margolis, J. D., Elfenbein, H. A., & Walsh, J. P. (2009). Does it pay to be good... and does it matter? A meta-analysis of the relationship between corporate social and financial performance. And does it matter

Gillan, S. L., Koch, A., & Starks, L. T. (2021). Firms and social responsibility: A review of ESG and CSR research in corporate finance. Journal of Corporate Finance , 101889

Friede, G., Busch, T., & Bassen, A. (2015). ESG and financial performance: aggregated evidence from more than 2000 empirical studies. Journal of Sustainable Finance & Investment , 5 (4), 210-233

עוד כתבות

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic