גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיבות שחברות משקיעות באחריות תאגידית - והאחת שמשתלמת במיוחד

לחברות יש כמה מוטיבציות להשקיע בסביבה, חברה וממשל (ESG), שלרוב מתקיימות בו זמנית ● מחקרים מראים כי כאשר בוחנים איך הן מתיישבות עם האינטרסים של בעלי העניין ומה הן עושות לשווי ולביצועים, ניתן להבין מה הייתה הסיבה המובילה למהלך

טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock
טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock

בטור הקודם הראינו כי השקעה במניות של חברות בעלות דירוגי סביבה, חברה וממשל (ESG) גבוהים יותר מניבה למשקיעים תשואה שאינה שונה באופן מובהק מאשר השקעה בחברות בעלות דירוגי ESG נמוכים, אולם השקעה זו היא בעלת מאפייני סיכון טובים יותר. מתוך כך עולה השאלה מהי השפעת השקעה בתהליכי ה-ESG על החברות עצמן.

להשקעה בשיפור מדדי ה-ESG עשויות להתלוות הוצאות גבוהות, ולכן נסקור בטור זה את המוטיבציות של חברות עסקיות להשקעה ב-ESG, וננתח האם כולן מקבילות לאינטרסים של בעלי העניין בחברה. בנוסף, נבחן האם פעילות השקעה זו מגדילה את השווי ומשפרת את הביצועים הפיננסיים של החברות.

אינטרסים של המנהלים

במאמר מעורר מחשבה (בנאבו וטירול, 2010) החוקרים טענו שישנן שלוש מוטיבציות עיקריות מאחורי רצון החברות להשקיע באחריות תאגידית (CSR) גם אם הדבר גורר עלויות גבוהות. סיבה ראשונה להשקעה ב-ESG היא שמנהלי החברה מממשים את ערכיהם האישיים על חשבון קופת החברה, באמצעים כמו תרומות פוליטיות או תרומות לארגונים שמנהלי החברה פעילים בהם או על מנת למצוא חן בעיניי הציבור. פעילות זו צפויה דווקא להקטין את שווי וביצועי החברה בגין אותה עלות סוכן (Agency Cost).

דוגמה לכך הוצגה במחקר (קרוגר, 2014) שבחן את תשואות המניות סביב כ-2,100 הודעות חיוביות ושליליות בנוגע להתנהלות ה-CSR של חברות בארה"ב. החוקר הראה כי לאחר הודעות על מדיניות ה-CSR חלה בממוצע ירידה קלה במחירי המניות של החברות, אולם באופן משמעותי יותר כאשר היה קיים פוטנציאל לניגודי עניינים מול מנהלי החברה.

פרופ' דן עמירם / צילום: יח"צ

האצלת ערכי בעלי העניין

סיבה שנייה להשקעה ב-ESG היא שהחברה יכולה ליישם בצורה יעילה יותר את הערכים של בעלי העניין בה מאשר בעלי העניין בעצמם. בגישה זו, בעלי המניות, הלקוחות והעובדים מאצילים את ערכיהם על החברה, ומממשים אותם באופן אפקטיבי יותר מאשר אילו הם היו פועלים באופן ישיר. החברה איננה נפגעת מעלות ההשקעה ב-ESG מכיוון שבעלי העניין בה מוכנים "לשלם יותר" על מנת לממש את ערכיהם דרך החברה.

במחקר לדוגמה (ברק ונייבורג, 2008) החוקרים הציגו מודל אשר הראה כי חברות יכולות, על ידי שימוש בדירוגי ESG גבוהים, למשוך עובדים מסורים יותר למטרות אלו ולהגדיל את פרודוקטיביות העבודה. במחקר אחר (סרוואס וטמאיו, 2013) החוקרים הראו כי הקשר בין השקעה ב-CSR לבין שווי החברה הוא חיובי רק עבור חברות בעלות מודעות לקוחות גבוהה, הנמדדת לפי היקף פרסום החברות, אולם בחברות בעלות מודעות נמוכה הקשר הוא חסר מובהקות ואף מעט שלילי.

השקעה לטווח ארוך

הסיבה השלישית להשקעה ב-ESG היא שהשקעה זו תחזיר את עצמה בטווח הארוך ולכן היא דווקא מוסיפה ערך לחברה (Doing well by doing good). תוספת הערך הזו תנבע הן מהגדלת ההכנסות של לקוחות מעורבים ערכית והן על ידי הקטנת הוצאות וחשיפה רגולטורית לקנסות בעתיד.

לדוגמה (צ'רנב ובלייר, 2015) חוקרים בחנו כיצד פעילות של אחריות תאגידית, כגון תרומה לארגונים שאינם קשורים לפעילות החברה, מחזקת את תפיסת הלקוחות בנוגע לאיכות מוצרי החברה. בסדרה של ניסויים, החוקרים הצליחו להראות כי נסיינים בטעימת יינות העריכו את איכות היין גבוה יותר כאשר הובא לידיעתם שהחברה תורמת חלק מהכנסותיה למטרות שונות.

שאלת הביצה והתרנגולת
מכיוון ששלוש הסיבות שהוזכרו לעיל יכולות לפעול במקביל, קשה לבחון מהי המוטיבציה המובילה ומהי ההשפעה המצרפית של ESG, ולכן נציין מספר מטה מחקרים אשר בחנו מאות מחקרים קודמים כל אחד. מחקר סקירה ראשון (ג'יליאן ושות, 2021) הראה קשר שאינו מובהק בין דירוג ה-ESG לבין מגוון רחב של פרמטרים פיננסיים, כגון צמיחה בהכנסות, תשואה על הנכסים (ROA), כדאיות השקעה ותשואות ארוכות טווח.

מחקר סקירה נוסף (מרגוליס ושות', 2009) הראה כי הקשר בין אחריות תאגידית לבין תוצאות פיננסיות הוא חיובי אך יחסית חלש, ובמחקר אחר (פריד ושות', 2015) נמצא קשר חיובי במרבית מבין 2,200 המאמרים שנסקרו, ורק בכ-10% מהם נמצא קשר שלילי. בעיה אמפירית שהוזכרה במרבית המחקרים שבחנו את הנושא היא הנסיבתיות ההפוכה, קרי קשה לדעת האם דירוגי ESG גבוהים מובילים לתוצאות עסקיות טובות יותר, או דווקא שחברות בעלות תוצאות עסקיות טובות יותר יכולות להרשות לעצמן להשקיע יותר ב-ESG.

ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ

לסיכום, סקרנו שלוש סיבות עיקריות אשר מובילות חברות להשקיע באחריות תאגידית וב-ESG. סיבה ראשונה, אינטרסים ושיפור תדמית של מנהלי החברה, עשויה להוביל לירידה בשווי החברות. לעומת זאת, הסיבה השנייה, האצלת ערכי בעלי העניין בחברה על החברה עצמה, ואף יותר מכך הסיבה השלישית, שיפור תוצאות ארוכות טווח, צפויות לשפר את התוצאות הפיננסיות בחברה. תוצאות מראות בעיקר שקיים ערך חיובי חלש עד לא מובהק לגבי שווי החברה, ונדרש לבחון את ההשפעה באופן ספציפי כדי להבין איזו סיבה מובילה.

Bénabou, R., & Tirole, J. (2010). Individual and corporate social responsibility. Economica, 77(305), 1-19

Krüger, P. (2015). Corporate goodness and shareholder wealth. Journal of financial economics , 115 (2), 304-329

BREKKE, K. A. and NYBORG, K. (2008). Moral hazard and moral motivation: corporate social responsibility as labor market screening. Resource and Energy Economics, 30(4), 509-26

Servaes, H., & Tamayo, A. (2013). The impact of corporate social responsibility on firm value: The role of customer awareness. Management science , 59 (5), 1045-1061

Chernev, A., & Blair, S. (2015). Doing well by doing good: The benevolent halo of corporate social responsibility. Journal of Consumer Research , 41 (6), 1412-1425

Margolis, J. D., Elfenbein, H. A., & Walsh, J. P. (2009). Does it pay to be good... and does it matter? A meta-analysis of the relationship between corporate social and financial performance. And does it matter

Gillan, S. L., Koch, A., & Starks, L. T. (2021). Firms and social responsibility: A review of ESG and CSR research in corporate finance. Journal of Corporate Finance , 101889

Friede, G., Busch, T., & Bassen, A. (2015). ESG and financial performance: aggregated evidence from more than 2000 empirical studies. Journal of Sustainable Finance & Investment , 5 (4), 210-233

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף