גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיבות שחברות משקיעות באחריות תאגידית - והאחת שמשתלמת במיוחד

לחברות יש כמה מוטיבציות להשקיע בסביבה, חברה וממשל (ESG), שלרוב מתקיימות בו זמנית ● מחקרים מראים כי כאשר בוחנים איך הן מתיישבות עם האינטרסים של בעלי העניין ומה הן עושות לשווי ולביצועים, ניתן להבין מה הייתה הסיבה המובילה למהלך

טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock
טורבינות רוח ופאנלים סולריים / צילום: Shutterstock

בטור הקודם הראינו כי השקעה במניות של חברות בעלות דירוגי סביבה, חברה וממשל (ESG) גבוהים יותר מניבה למשקיעים תשואה שאינה שונה באופן מובהק מאשר השקעה בחברות בעלות דירוגי ESG נמוכים, אולם השקעה זו היא בעלת מאפייני סיכון טובים יותר. מתוך כך עולה השאלה מהי השפעת השקעה בתהליכי ה-ESG על החברות עצמן.

להשקעה בשיפור מדדי ה-ESG עשויות להתלוות הוצאות גבוהות, ולכן נסקור בטור זה את המוטיבציות של חברות עסקיות להשקעה ב-ESG, וננתח האם כולן מקבילות לאינטרסים של בעלי העניין בחברה. בנוסף, נבחן האם פעילות השקעה זו מגדילה את השווי ומשפרת את הביצועים הפיננסיים של החברות.

אינטרסים של המנהלים

במאמר מעורר מחשבה (בנאבו וטירול, 2010) החוקרים טענו שישנן שלוש מוטיבציות עיקריות מאחורי רצון החברות להשקיע באחריות תאגידית (CSR) גם אם הדבר גורר עלויות גבוהות. סיבה ראשונה להשקעה ב-ESG היא שמנהלי החברה מממשים את ערכיהם האישיים על חשבון קופת החברה, באמצעים כמו תרומות פוליטיות או תרומות לארגונים שמנהלי החברה פעילים בהם או על מנת למצוא חן בעיניי הציבור. פעילות זו צפויה דווקא להקטין את שווי וביצועי החברה בגין אותה עלות סוכן (Agency Cost).

דוגמה לכך הוצגה במחקר (קרוגר, 2014) שבחן את תשואות המניות סביב כ-2,100 הודעות חיוביות ושליליות בנוגע להתנהלות ה-CSR של חברות בארה"ב. החוקר הראה כי לאחר הודעות על מדיניות ה-CSR חלה בממוצע ירידה קלה במחירי המניות של החברות, אולם באופן משמעותי יותר כאשר היה קיים פוטנציאל לניגודי עניינים מול מנהלי החברה.

פרופ' דן עמירם / צילום: יח"צ

האצלת ערכי בעלי העניין

סיבה שנייה להשקעה ב-ESG היא שהחברה יכולה ליישם בצורה יעילה יותר את הערכים של בעלי העניין בה מאשר בעלי העניין בעצמם. בגישה זו, בעלי המניות, הלקוחות והעובדים מאצילים את ערכיהם על החברה, ומממשים אותם באופן אפקטיבי יותר מאשר אילו הם היו פועלים באופן ישיר. החברה איננה נפגעת מעלות ההשקעה ב-ESG מכיוון שבעלי העניין בה מוכנים "לשלם יותר" על מנת לממש את ערכיהם דרך החברה.

במחקר לדוגמה (ברק ונייבורג, 2008) החוקרים הציגו מודל אשר הראה כי חברות יכולות, על ידי שימוש בדירוגי ESG גבוהים, למשוך עובדים מסורים יותר למטרות אלו ולהגדיל את פרודוקטיביות העבודה. במחקר אחר (סרוואס וטמאיו, 2013) החוקרים הראו כי הקשר בין השקעה ב-CSR לבין שווי החברה הוא חיובי רק עבור חברות בעלות מודעות לקוחות גבוהה, הנמדדת לפי היקף פרסום החברות, אולם בחברות בעלות מודעות נמוכה הקשר הוא חסר מובהקות ואף מעט שלילי.

השקעה לטווח ארוך

הסיבה השלישית להשקעה ב-ESG היא שהשקעה זו תחזיר את עצמה בטווח הארוך ולכן היא דווקא מוסיפה ערך לחברה (Doing well by doing good). תוספת הערך הזו תנבע הן מהגדלת ההכנסות של לקוחות מעורבים ערכית והן על ידי הקטנת הוצאות וחשיפה רגולטורית לקנסות בעתיד.

לדוגמה (צ'רנב ובלייר, 2015) חוקרים בחנו כיצד פעילות של אחריות תאגידית, כגון תרומה לארגונים שאינם קשורים לפעילות החברה, מחזקת את תפיסת הלקוחות בנוגע לאיכות מוצרי החברה. בסדרה של ניסויים, החוקרים הצליחו להראות כי נסיינים בטעימת יינות העריכו את איכות היין גבוה יותר כאשר הובא לידיעתם שהחברה תורמת חלק מהכנסותיה למטרות שונות.

שאלת הביצה והתרנגולת
מכיוון ששלוש הסיבות שהוזכרו לעיל יכולות לפעול במקביל, קשה לבחון מהי המוטיבציה המובילה ומהי ההשפעה המצרפית של ESG, ולכן נציין מספר מטה מחקרים אשר בחנו מאות מחקרים קודמים כל אחד. מחקר סקירה ראשון (ג'יליאן ושות, 2021) הראה קשר שאינו מובהק בין דירוג ה-ESG לבין מגוון רחב של פרמטרים פיננסיים, כגון צמיחה בהכנסות, תשואה על הנכסים (ROA), כדאיות השקעה ותשואות ארוכות טווח.

מחקר סקירה נוסף (מרגוליס ושות', 2009) הראה כי הקשר בין אחריות תאגידית לבין תוצאות פיננסיות הוא חיובי אך יחסית חלש, ובמחקר אחר (פריד ושות', 2015) נמצא קשר חיובי במרבית מבין 2,200 המאמרים שנסקרו, ורק בכ-10% מהם נמצא קשר שלילי. בעיה אמפירית שהוזכרה במרבית המחקרים שבחנו את הנושא היא הנסיבתיות ההפוכה, קרי קשה לדעת האם דירוגי ESG גבוהים מובילים לתוצאות עסקיות טובות יותר, או דווקא שחברות בעלות תוצאות עסקיות טובות יותר יכולות להרשות לעצמן להשקיע יותר ב-ESG.

ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ

לסיכום, סקרנו שלוש סיבות עיקריות אשר מובילות חברות להשקיע באחריות תאגידית וב-ESG. סיבה ראשונה, אינטרסים ושיפור תדמית של מנהלי החברה, עשויה להוביל לירידה בשווי החברות. לעומת זאת, הסיבה השנייה, האצלת ערכי בעלי העניין בחברה על החברה עצמה, ואף יותר מכך הסיבה השלישית, שיפור תוצאות ארוכות טווח, צפויות לשפר את התוצאות הפיננסיות בחברה. תוצאות מראות בעיקר שקיים ערך חיובי חלש עד לא מובהק לגבי שווי החברה, ונדרש לבחון את ההשפעה באופן ספציפי כדי להבין איזו סיבה מובילה.

Bénabou, R., & Tirole, J. (2010). Individual and corporate social responsibility. Economica, 77(305), 1-19

Krüger, P. (2015). Corporate goodness and shareholder wealth. Journal of financial economics , 115 (2), 304-329

BREKKE, K. A. and NYBORG, K. (2008). Moral hazard and moral motivation: corporate social responsibility as labor market screening. Resource and Energy Economics, 30(4), 509-26

Servaes, H., & Tamayo, A. (2013). The impact of corporate social responsibility on firm value: The role of customer awareness. Management science , 59 (5), 1045-1061

Chernev, A., & Blair, S. (2015). Doing well by doing good: The benevolent halo of corporate social responsibility. Journal of Consumer Research , 41 (6), 1412-1425

Margolis, J. D., Elfenbein, H. A., & Walsh, J. P. (2009). Does it pay to be good... and does it matter? A meta-analysis of the relationship between corporate social and financial performance. And does it matter

Gillan, S. L., Koch, A., & Starks, L. T. (2021). Firms and social responsibility: A review of ESG and CSR research in corporate finance. Journal of Corporate Finance , 101889

Friede, G., Busch, T., & Bassen, A. (2015). ESG and financial performance: aggregated evidence from more than 2000 empirical studies. Journal of Sustainable Finance & Investment , 5 (4), 210-233

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי