יעל שכנאי, מו"לית ועורכת ראשית - הוצאת רימונים / צילום: רמי זרנגר
יעל שכנאי, בעלים, מו"לית ועורכת ראשית של הוצאת הספרים רימונים, מה שלומכם בימים אלה?
זו הייתה שנה מאתגרת מאוד, עם קורונה ומלחמה, וגם עכשיו לא פשוט. עד הרגע האחרון לא היה ברור באיזו מתכונת יתקיים השנה שבוע הספר, במיוחד מבחינת ההוצאות הקטנות והבינוניות, וגם מחיר ההשתתפות עלה. החלטנו לוותר, ולחגוג וירטואלית עם מבצעים באתר.
בכלל, הצד הזה התחזק השנה: ניוזלטרים, מפגשים בזום עם סופר אורח ועוד. ובהפוך על הפוך - והצלחנו דווקא להתקרב יותר לקהל שלנו. גם כשהקורונה לקראת הסוף אנחנו מרגישים שזה משהו שאפשר למנף אותו עוד.
השקענו במשלוחי ספרים עם שליח עד הבית, במקום באמצעות הדואר או דואר רשום, שזה באמת לא כל כך נוח. זה קצת יקר, אבל כדאי, במיוחד אם קורא קנה שלושה ספרים והמשלוח עלה לו רק 35 שקל. גם חברות השליחויות התארגנו והתגייסו והציעו מחירים אטקטיביים. הצלחנו לקבל אותו מחיר של משלוח ספר מתל אביב למטולה כמו מתל אביב לגבעתיים. הקהל שלנו העריך את זה וידע להודות.
גם בין הסגרים לא ויתרנו - חברנו לקבוצה שנקראת "הקולקטיב הספרותי" ויחד עם עוד הוצאות ספרים הצלחנו לארגן כל מיני אירועים וירידים באוויר הפתוח כשחנויות הספרים היו סגורות.
הרגשנו שהייתה עלייה בקריאה בתקופת הקורונה. אפילו אני עצמי קראתי יותר. אחרי הל, לא כולם יכולים כל הזמן רק לראות נטפליקס כל הזמן. רואים את זה גם ברשת: עלייה בקבוצות קריאה, בפורומים שאנשים ממליצים זה לזה על ספרים, מועדוני קריאה ועוד. זה מאוד משמח.
המלצה 1
ממליצה על הספר "מילה אחת שלך" מאת אֶלווירַה לִינדוֹ (דווקא של הוצאה מתחרה, אחוזת בית). זרם תודעה של בחורה מוזרה שלא מוצאת את עצמה, עובדת בפינוי אשפה ויש לה קול מספר נדיר. לא יכולתי להפסיק לקרוא את זה.
המלצה 2
הפודקאסט "עגלה ריקה" (שם אירוני, כמובן) של רות אלבז. פודקאסט על עולם הדתלש"ים של מי שבעצמה יצאה בשאלה, ועושה את זה בצורה מעניינת ומלאת חן. גם אני באתי ממשפחה דתית, ואני מאמינה שבכל דתל"ש, גם אם כיום חילוני גמור, נשארה סקרנות לגבי העולם הזה.