אם הממשלה החדשה לא תפעל, האחריות על מיטוט מערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה בתחום הרווחה תהיה עליה / צילום: רענן כהן
עם הרכבת הממשלה החדשה, מחפש גם תחום הרווחה בשורה בדמות מנהיגות החלטית, שלא תתפתה להשאיר את מדינת הרווחה הישראלית במצבה העגום ותמצא את הרוח, את הערך - וכן, גם את הכספים - לייצר מודל חדש, מתקדם, מועיל ויעיל של רווחה. במהלך תקופות ארוכות אשר בהן יושמו במקרה הטוב תכניות אד-הוק לקידום רווחתם של אזרחי ותושבי המדינה, ובמקרה הרע נמשכה יד התקצוב הממשלתי מהתקשרויות מקצועיות בתחום הרווחה לטובת מכרזים ברי-נזק, אולי יש בהתפתחויות הפוליטיות האחרונות כדי לסמן תקווה לשינוי.
ניתן להציע חמש הצעות מיידיות לביצוע בהקשר זה, בחמישה היבטים בסיסיים של חקיקת, קביעת ויישום מדיניות רווחה:
הראשונה, נעוצה במדיניות הרווחה עצמה. זו העת ללמוד מן ההחלטות הטובות יותר והטובות פחות שנלקחו בתחום הרווחה בתקופת הקורונה (שרחוקה מסיכום, ודאי בהקשרים חברתיים) בגזרות שונות, כגון בהתמודדות שירותי הרווחה עם מצבי חירום, תכניות הביטחון הסוציאלי, והמענים בזירת הביטחון התזונתי. כבר עכשיו צבורים אינספור נתונים ותובנות, מן הארץ ומן העולם, בהם מסתתרים מענים יצירתיים ואמיצים לבעיות חברתיות, הלוקחים בחשבון חיבורים בין מדיניות כלכלית, מדיניות חברתית וגם מדיניות סביבתית.
השניה, ממוקדת באופן שבו נקבעת מדיניות הרווחה. אין עוד הצדקה לגיבוש מדיניות רווחה, המשפיעה על חלקים גדולים כל כך מן החברה בישראל, באופן בלתי שקוף ועל בסיס סדרי עדיפויות עמומים. כל שינוי במדיניות רווחה צריך מעתה ואילך להסתמך, בהגדרה ובין השאר, על שני מקורות מידע. אחד, ואולי החשוב ביותר, הוא הידע של צרכני שירותי הרווחה, בפועל ובפוטנציה. אלו המקבלים סיוע, ואלו שמסיבות שונות לא מקבלים כיום סיוע למרות נחיצותו עבורם. הבנה של הבעיות החברתיות של אנשים, משפחות וקהילות, וחשיבה אודות הפתרונות לבעיות אלו צריכות להתבצע במשותף עמם. זאת, גם (ואולי ביתר שאת) בהקשרים מגוונים תרבותית, וגם בנושאים קונפליקטואליים שהשיח עליהם איננו נוח, מפגיעות מיניות בתוך הבית ועד לפסימיות הממארת המאפיינת צעירים בקבוצות תרבותיות ולאומיות רבות מדי.
מקור שני, הוא ידע מבוסס מחקר. כל בעל תפקיד בכיר המשתלב בתחום הרווחה ממציא את הגלגל מחדש, ולא פעם - הגלגל מתגלה בסופו של דבר כמרובע. טוב תעשה ממשלה חדשה אם תקבע לעצמה אמות מידה של שקיפות והסדרת תהליכי קבלת החלטות בתחום הרווחה, כדי להימנע מטעויות העבר וההווה, ובעיקר - אם תקפיד ללמוד מן הידע המחקרי העצום הקיים בתחומים חברתיים, ולעמוד בשיח עם חוקרות וחוקרים על מנת למצות מתוכו פעולות אופרטיביות.
השלישית, עוסקת במקבלי שירותי הרווחה. הממשלה החדשה צריכה לשים לעצמה כיעד להשקיע את ההשקעה המשמעותית ביותר דווקא באוכלוסיות שרווחתן תלויה בשירותים הציבוריים ואשר אין להן אלטרנטיבות של צריכת שירותים בשוק התחרותי. זאת, בין השאר, תוך אימוץ תפיסה של זכויות חברתיות כזכויות אדם בסיסיות, ואי הסכמה להמשך הפקרת אוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית, הגילית, המגדרית, הכלכלית והתרבותית לגורלן. אולי, אך אולי, יהיה במהלך כזה גם לתקן ולו במעט את הקרע ההיסטורי באמון שבין אוכלוסיות רבות לבין מוסדות הרווחה הממשלתיים.
הרביעית, נוגעת לנגישות של כל אדם - כל אדם - במדינה למימוש הזכויות להן הוא או היא זכאים. הממשלה החדשה חייבת, כצעד ראשון לצמצום מאסיבי של שיעורי המצוקה וכמעשה מן הצדק ומן ההגיון הבסיסי, להסיר באופן רדיקלי ומוחלט את כל החסמים העומדים בפני מימוש ומיצוי הזכאויות לסיוע מסוגים שונים.
והחמישית, מתייחסת למי שמעניקות ומעניקים שירותי רווחה. על הממשלה החדשה, לכל הפחות כמעשה מניעתי, לקדם באופן דרמטי את תנאי העבודה של כל העומדים בחזית מדינת הרווחה - ובראשם העובדות והעובדים הסוציאליים. ההון האנושי, שמהווה תנאי לביצוע מיטיב של כל מדיניות רווחה שתיקבע, לא יעמוד עוד זמן רב בכרסום הבלתי נגמר במעמדו ובכלים העומדים לרשותו. רק שכר ראוי, אופק התקדמות, הדרכה מקצועית, עומס עבודה סביר וביטחון אישי, יבטיחו את היכולת להציע שירותי רווחה לאורך זמן, בצורה טובה ועל ידי אנשים טובים.
לא יהיה זה מוגזם להציע שבמידה וצעדים אלו לא יינקטו על ידי הממשלה החדשה, עליה תהיה האחריות על מיטוט סופי של מערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה בתחום הרווחה ועל פעירת תהום המצוקה החברתית לממדים בלתי מתקבלים על הדעת. ממשלת שינוי? אנו ממתינים לך.
הכותבת היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב