גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסחת לפיד-בנט: האם זה מה שיציל את הדמוקרטיה?

אולי יש משהו בנוסחת לפיד־בנט, השתתפות ללא הסכמה ● היא עשויה להציל את החברה הישראלית ממלכודת "הדמוקרטיה של הרוב", ותעניק למיעוטים- לכל המיעוטים, אתניים ופוליטיים - רב־קיום בשלום

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי
מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי

רוב הוא רוב, והרוב קובע. זה עניינה של הכרעה דמוקרטית, הלוא כן.
התשובה טיפה פחות חד-משמעית ממה שנדמה. לא מפני שמישהו רשאי לפסול את רצון הרוב בשם עליונותו המוסרית, או האינטלקטואלית, או הכלכלית, או הגזעית, אלא מפני שהדמוקרטיה ה"מאיוריטארית", זאת אומרת זו המיוסדת על רצון הרוב, חזרה ונכשלה בחברות מורכבות. התעלמות מרצון המיעוט מניבה משברים ואסונות.

אנשים חכמים התחילו להתלבט עוד במאה ה-17 בשאלה אם החברה האנושית תצא נשכרת מיחסי הסכמה בין רוב למיעוט. קרוב יותר לזמננו, החוקר ההולנדי ארנד ליפהרט (Arend Lijphart) הציע להבחין בין "דמוקרטיה של הרוב" לבין "דמוקרטיה קונסוציונלית", שאחד התרגומים המוצעים שלה לעברית הוא "דמוקרטיה הסדרית".

ההסדרית כוללת מנגנונים, המבטיחים שילוב כלשהו של קבוצות מיעוט בתהליך קבלת ההחלטות. ״מיעוט״ אינו בהכרח אתני, או דתי; זה בהחלט יכול להיות גם מיעוט פוליטי, שכוחו לעולם לא יספיק להרכיב ממשלה, או אפילו להשתתף בה.

ב"דמוקרטיה ההסדרית" נחוצה הסכמה רחבה, או לפחות צרה פחות מזו השוררת בדמוקרטיה של הרוב. הסכמה רחבה כרוכה בפשרות, בהאטה של תהליך קבלת ההחלטות, לפעמים בשיתוק.

ישראל הביאה את הדמוקרטיה ההסדרית שלה אל שיא חסר תקדים בין 1967 ל-1970, כאשר כוננה "ממשלת ליכוד לאומי" (כך קראו לה אז, לפני שקם הליכוד). מתנגדיה, במיוחד מן השמאל, תיארו אותה כ"ממשלת שיתוק לאומי", בוודאי בענייני חוץ וביטחון. תחת שלטונה, ישראל ה"הסדרית", אם גם בניהול של המרכז-שמאל, התחילה את "הסיפוח הזוחל".

נמאס להם לחכות למיעוט

רצונו הישיר של הרוב, כפי שהובע בכיכר השוק של אתונה, עורר תמיד הסתייגויות ניכרות. הוא תואר לפעמים כ"שלטון האספסוף". הרפובליקה הרומאית לימדה את יורשותיה איך מטילים חישוקים על הרצון הישיר.

הרפובליקה האמריקאית למדה - ולימדה. הסנאט של ארה"ב הוא מופת בהחלשת תוקפו של רצון הרוב, מפני שהוא מעניק ייצוג זהה לכל אחת מ-50 המדינות, יהיה גודל אוכלוסייתן אשר יהיה. בסנאט עצמו, לפחות לפי שעה, נחוץ רוב מיוחס (60 מתוך מאה) כדי להעביר חוקים. כמובן, עצם שיטת הבחירות לנשיאות מעמידה בספק את רצון הרוב.

שתיים משש הבחירות האחרונות העניקו ניצחון למועמד שהפסיד במניין הקולות הכללי. אבל זו אינה תוצאה מכוונת של החוקה, בעוד שהרכב הסנאט הוא בהחלט תוצאה כזאת.
ההכרה שרצון הרוב אינו יכול לכוון בלבדית את תהליך קבלת ההחלטות פיעפעה אל התאגדויות רב-לאומיות, למשל האיחוד האירופי. באיחוד יש 27 ארצות, שהפוליטיקה שלהן משתרעת לאורך הקשת הפוליטית. לכל אחת מהן יש זכות וטו, בין אם זו מלטה או גרמניה.

בשבועות האחרונים, הצורך להגיע להסכמה פה-אחד עלה לגרמנים, ולאחרים, על העצבים. הונגריה הכשילה שתי יוזמות של האיחוד: לקרוא להפסקת אש בין ישראל לחמאס (ההונגרים הם חברים של ישראל), ולגנות את מהלכי הדיכוי של הדיקטטורה הסינית (ההונגרים הם חברים של סין). שר החוץ של גרמניה חרק שיניים. זה לא יכול להימשך כך, הוא אמר. לא יתכן שרצון הרוב לעולם לא יגבר על רצון המיעוט.

הסנאט של ארה״ב חצוי עכשיו בין 50 דמוקרטים ל-50 רפובליקאים. כמפורש בחוקה, זכות ההכרעה במקרה של תיקו ניתנת לסגנית הנשיא, שהיא דמוקרטית. אבל 50+אחד אינם מספיקים להעברת רוב החוקים. נחוצים 60.

קצרה רוחם של רוב הדמוקרטים. הם היו רוצים לבטל את הרוב המיוחס. על הפרק עומד חוק עתיר-מזומנים לשיקום התשתית. אם אי אפשר לקבל את הסכמת הרפובליקאים, אז קדימה, הבה נבטל את הצורך ברוב מיוחס, אמר בשבוע שעבר מנהיג השמאל, ברני סנדרס. למרבה האירוניה, רוב פשוט מספיק כדי לבטל רוב מיוחס.

במקום 61, בואו נגיד 71

מושב אחד ויחיד בכנסת מפריד בין "ניצחון היסטורי" (התיימרותו של בנימין נתניהו במוצאי יום הבחירות, לפני חודשיים וחצי) לתבוסה היסטורית. מה היה קורה אילו החוק, או ההרגל, היה מחייב קואליציה בישראל להסתמך על רוב מיוחס? תשכחו מ-61, תנו לנו, נגיד, 71. מה זה היה מעולל לעצבים הלאומיים, ברור למדי. אבל זה היה מעניק הרבה יותר משקל ולגיטימיות לכל משוואה קואליציונית.

לחלופין, מה היה קורה אילו ישראל אימצה את השיטה השווייצרית, המעניקה מקומות בקבינט לכל אחת מן המפלגות, על יסוד גודלה היחסי? ראש הממשלה (תוארו הוא "נשיא") מתחלף אחת לשנה, והוא מכהן רק כיושב ראש ישיבות הקבינט. הסכמה רחבה נחוצה להחלטות, לצד המכניזם השווייצרי המיוחד במינו של משאלי-עם.

הדחף בישראל בשנים הבאות יהיה להתרחק מכל דגם של דמוקרטיה הסדרית, לא לחזק אותה. אבל זו עלולה להיות בכייה לדורות.

מורכבותה של חברה מחייבת אותה לכלול, לא להוציא מן הכלל. מראית העין של הכרעות מהירות, בשעה שהחברה חצויה כמעט שווה בשווה, היא, כפשוטה, מראית עין; והיא מניחה בהכרח את היסוד לניסיון נואש של החצי הדחוי לחזור ולהיכלל.

דמוקרטיה אינה צריכה להיות משחק-סכום-אפס. היא צריכה תמיד להציע משהו למישהו. אין זה מן הנמנע שהנכונות להסתפק במועט תגבר, אם יהיה מועט לכל דורש.

נוסחת בנט-לפיד אולי תיטיב יום אחד עם הדמוקרטיה הישראלית, מפני שבמרכזה עומדת השתתפות גם בהיעדר הסכמה. מה הפלא שאל ג׳אזירה וצופיה בעזה מודאגים מאוד. הקואליציה הזו, אם תעמוד בדיבורה, תוכיח למיעוט מקופח שהשתתפות טובה מהחרמה. לאן זה עלול להוליך? מי יודע, אולי אפילו לדו-קיום בשלום.

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

פתיחת מסחר אדומה באירופה; השקל מתייצב מול הדולר

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

תקיפה באיראן: ישראל הרשמית שותקת - אין שינוי בהנחיות לעורף

מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה