גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסחת לפיד-בנט: האם זה מה שיציל את הדמוקרטיה?

אולי יש משהו בנוסחת לפיד־בנט, השתתפות ללא הסכמה ● היא עשויה להציל את החברה הישראלית ממלכודת "הדמוקרטיה של הרוב", ותעניק למיעוטים- לכל המיעוטים, אתניים ופוליטיים - רב־קיום בשלום

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי
מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי

רוב הוא רוב, והרוב קובע. זה עניינה של הכרעה דמוקרטית, הלוא כן.
התשובה טיפה פחות חד-משמעית ממה שנדמה. לא מפני שמישהו רשאי לפסול את רצון הרוב בשם עליונותו המוסרית, או האינטלקטואלית, או הכלכלית, או הגזעית, אלא מפני שהדמוקרטיה ה"מאיוריטארית", זאת אומרת זו המיוסדת על רצון הרוב, חזרה ונכשלה בחברות מורכבות. התעלמות מרצון המיעוט מניבה משברים ואסונות.

אנשים חכמים התחילו להתלבט עוד במאה ה-17 בשאלה אם החברה האנושית תצא נשכרת מיחסי הסכמה בין רוב למיעוט. קרוב יותר לזמננו, החוקר ההולנדי ארנד ליפהרט (Arend Lijphart) הציע להבחין בין "דמוקרטיה של הרוב" לבין "דמוקרטיה קונסוציונלית", שאחד התרגומים המוצעים שלה לעברית הוא "דמוקרטיה הסדרית".

ההסדרית כוללת מנגנונים, המבטיחים שילוב כלשהו של קבוצות מיעוט בתהליך קבלת ההחלטות. ״מיעוט״ אינו בהכרח אתני, או דתי; זה בהחלט יכול להיות גם מיעוט פוליטי, שכוחו לעולם לא יספיק להרכיב ממשלה, או אפילו להשתתף בה.

ב"דמוקרטיה ההסדרית" נחוצה הסכמה רחבה, או לפחות צרה פחות מזו השוררת בדמוקרטיה של הרוב. הסכמה רחבה כרוכה בפשרות, בהאטה של תהליך קבלת ההחלטות, לפעמים בשיתוק.

ישראל הביאה את הדמוקרטיה ההסדרית שלה אל שיא חסר תקדים בין 1967 ל-1970, כאשר כוננה "ממשלת ליכוד לאומי" (כך קראו לה אז, לפני שקם הליכוד). מתנגדיה, במיוחד מן השמאל, תיארו אותה כ"ממשלת שיתוק לאומי", בוודאי בענייני חוץ וביטחון. תחת שלטונה, ישראל ה"הסדרית", אם גם בניהול של המרכז-שמאל, התחילה את "הסיפוח הזוחל".

נמאס להם לחכות למיעוט

רצונו הישיר של הרוב, כפי שהובע בכיכר השוק של אתונה, עורר תמיד הסתייגויות ניכרות. הוא תואר לפעמים כ"שלטון האספסוף". הרפובליקה הרומאית לימדה את יורשותיה איך מטילים חישוקים על הרצון הישיר.

הרפובליקה האמריקאית למדה - ולימדה. הסנאט של ארה"ב הוא מופת בהחלשת תוקפו של רצון הרוב, מפני שהוא מעניק ייצוג זהה לכל אחת מ-50 המדינות, יהיה גודל אוכלוסייתן אשר יהיה. בסנאט עצמו, לפחות לפי שעה, נחוץ רוב מיוחס (60 מתוך מאה) כדי להעביר חוקים. כמובן, עצם שיטת הבחירות לנשיאות מעמידה בספק את רצון הרוב.

שתיים משש הבחירות האחרונות העניקו ניצחון למועמד שהפסיד במניין הקולות הכללי. אבל זו אינה תוצאה מכוונת של החוקה, בעוד שהרכב הסנאט הוא בהחלט תוצאה כזאת.
ההכרה שרצון הרוב אינו יכול לכוון בלבדית את תהליך קבלת ההחלטות פיעפעה אל התאגדויות רב-לאומיות, למשל האיחוד האירופי. באיחוד יש 27 ארצות, שהפוליטיקה שלהן משתרעת לאורך הקשת הפוליטית. לכל אחת מהן יש זכות וטו, בין אם זו מלטה או גרמניה.

בשבועות האחרונים, הצורך להגיע להסכמה פה-אחד עלה לגרמנים, ולאחרים, על העצבים. הונגריה הכשילה שתי יוזמות של האיחוד: לקרוא להפסקת אש בין ישראל לחמאס (ההונגרים הם חברים של ישראל), ולגנות את מהלכי הדיכוי של הדיקטטורה הסינית (ההונגרים הם חברים של סין). שר החוץ של גרמניה חרק שיניים. זה לא יכול להימשך כך, הוא אמר. לא יתכן שרצון הרוב לעולם לא יגבר על רצון המיעוט.

הסנאט של ארה״ב חצוי עכשיו בין 50 דמוקרטים ל-50 רפובליקאים. כמפורש בחוקה, זכות ההכרעה במקרה של תיקו ניתנת לסגנית הנשיא, שהיא דמוקרטית. אבל 50+אחד אינם מספיקים להעברת רוב החוקים. נחוצים 60.

קצרה רוחם של רוב הדמוקרטים. הם היו רוצים לבטל את הרוב המיוחס. על הפרק עומד חוק עתיר-מזומנים לשיקום התשתית. אם אי אפשר לקבל את הסכמת הרפובליקאים, אז קדימה, הבה נבטל את הצורך ברוב מיוחס, אמר בשבוע שעבר מנהיג השמאל, ברני סנדרס. למרבה האירוניה, רוב פשוט מספיק כדי לבטל רוב מיוחס.

במקום 61, בואו נגיד 71

מושב אחד ויחיד בכנסת מפריד בין "ניצחון היסטורי" (התיימרותו של בנימין נתניהו במוצאי יום הבחירות, לפני חודשיים וחצי) לתבוסה היסטורית. מה היה קורה אילו החוק, או ההרגל, היה מחייב קואליציה בישראל להסתמך על רוב מיוחס? תשכחו מ-61, תנו לנו, נגיד, 71. מה זה היה מעולל לעצבים הלאומיים, ברור למדי. אבל זה היה מעניק הרבה יותר משקל ולגיטימיות לכל משוואה קואליציונית.

לחלופין, מה היה קורה אילו ישראל אימצה את השיטה השווייצרית, המעניקה מקומות בקבינט לכל אחת מן המפלגות, על יסוד גודלה היחסי? ראש הממשלה (תוארו הוא "נשיא") מתחלף אחת לשנה, והוא מכהן רק כיושב ראש ישיבות הקבינט. הסכמה רחבה נחוצה להחלטות, לצד המכניזם השווייצרי המיוחד במינו של משאלי-עם.

הדחף בישראל בשנים הבאות יהיה להתרחק מכל דגם של דמוקרטיה הסדרית, לא לחזק אותה. אבל זו עלולה להיות בכייה לדורות.

מורכבותה של חברה מחייבת אותה לכלול, לא להוציא מן הכלל. מראית העין של הכרעות מהירות, בשעה שהחברה חצויה כמעט שווה בשווה, היא, כפשוטה, מראית עין; והיא מניחה בהכרח את היסוד לניסיון נואש של החצי הדחוי לחזור ולהיכלל.

דמוקרטיה אינה צריכה להיות משחק-סכום-אפס. היא צריכה תמיד להציע משהו למישהו. אין זה מן הנמנע שהנכונות להסתפק במועט תגבר, אם יהיה מועט לכל דורש.

נוסחת בנט-לפיד אולי תיטיב יום אחד עם הדמוקרטיה הישראלית, מפני שבמרכזה עומדת השתתפות גם בהיעדר הסכמה. מה הפלא שאל ג׳אזירה וצופיה בעזה מודאגים מאוד. הקואליציה הזו, אם תעמוד בדיבורה, תוכיח למיעוט מקופח שהשתתפות טובה מהחרמה. לאן זה עלול להוליך? מי יודע, אולי אפילו לדו-קיום בשלום.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב