אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
בהמשך לדיונים לגבי ההחלטה שתסיים את מודל החל"ת, ולקראת פרסום המלצות בנק ישראל לאתגרי פריון העבודה במשק, נגיד בנק ישראל אמיר ירון מזהיר כי למרות ההתאוששות של המשק ביציאה ממשבר הקורונה, עוד ייקח זמן להבריא את שוק העבודה שנפגע מהמשבר.
תוכנית האוצר לסיום מודל החל"ת כללה תחילה את המשך הסיוע באופן שבו 50% מדמי האבטלה שמומשו בעת הקורונה יעמדו לזכות מי שימשיך לצרוך סיוע לאחר סיום החל"ת ביוני.
לאחר הביקורת, נוכח המחסור בעובדים במשק אל מול שיא במספר המשרות הפנויות, האוצר החריג את הצעירים וקבע את המשך הסיוע יהיה רק מגיל 28 בהתאם למצב המשפחתי, ונראה כי התוכנית עוד לא חתומה.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון פתח בדבריו בכנס האגודה הישראלית לכלכלה בתאור לאחור של שוק התעסוקה כאשר במהלך העשור שלאחר המשבר הפיננסי של 2008 ובעקבותיו חוותה ארה"ב תהליך של התאוששות יחסית מהירה של התוצר, אך איטית בהרבה של שוק העבודה.
"באותן שנים, התעסוקה בישראל התאוששה בקצב מהיר בהרבה. זה היה בזכות העובדה שהמשבר הכה בישראל באופן מוגבל, וגם בזכות שורת תהליכים מבניים שעברו על המשק", אמר ירון.
"למרות שהאינדיקטורים האחרונים מעודדים, ישנו חשש שייקח לתעסוקה זמן רב לחזור לרמתה לפני המשבר", אמר ירון, וציין את השינויים הטכנולוגיים שהביא עימו משבר הקורונה, בהם העבודה מהבית בעיקר בקרב העובדים בעלי הפריון הגבוה. אבל אלו לא יביאו בהכרח לירידת התעסוקה.
משבר הקורונה הוליד מושג חדש של שיעור האבטלה הרחב, ולפיו שיעור האבטלה נע סביב 10% במאי. מנגד, שיעור האבטלה במונח הצר של ההגדרה ירד ל-5.1%. עם זאת, עובדים שיצאו ממעגל התעסוקה עשויים להצטרף למעגל מחפשי עבודה, ולהיכלל בסטטיסטיקה.
לדברי ירון, השינויים הטכנולוגיים אמנם מייתרים משרות מסוימות, אך יוצרים משרות חדשות. כדי להגדיל את הביקוש לעבודה יש לפעול בשני ערוצים. העלאת פריון העבודה בכל רמות המיומנות, והגדלת מלאי ההון הפיזי במשק והסרת חסמים רגולטוריים לפעילות המגזר העסקי.