גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היורו יוצא לדרך, והאוהדים ביציעים הפכו מגורם הכנסה לתפאורה

הכדורגל האירופי נערך לחזור לשגרה מסוימת עם טורניר היורו 2020, שיוצא לדרך השבוע תחת יציעים חצי ריקים ● למרות הגבלות התפוסה, נראה שהאוהדים לא נוהרים לקופות לקנות כרטיסים ● ככה נראה טורניר שמארגניו סופרים בעיקר את כספי זכויות השידור

נבחרת אנגליה מתאמנת השבוע למשחקי היורו / צילום: Associated Press, Matt Rourke
נבחרת אנגליה מתאמנת השבוע למשחקי היורו / צילום: Associated Press, Matt Rourke

מי שייכנס לאתר של אופ"א יגלה להפתעתו שלא מעט כרטיסים נותרו למשחקי השלב הראשון של היורו שנפתח ביום שישי, למרות שהתפוסה ברוב האצטדיונים הוגבלה מאוד בשל נגיף הקורונה. המחירים? סבירים מאוד במונחים של אירוע כה גדול. למשחק שנחשב למעניין מכולם בשלב הראשון בין צרפת לפורטוגל, שייערך בבודפשט, נמכרים כרטיסים ב-75 אירו. אין מה להשוות לימים רגילים שחברות תיירות וספסרים חוגגים על אוהדים נואשים.

הביקוש ברצפה, והאירוע שמסמן את חזרתה של אירופה לשגרה עדיין מתקשה להוציא אוהדים מהבתים. הסיבה ברורה - חגיגת כדורגל לא יכולה להיות מושלמת כשבדרך צריך לעבור בדיקות ולהציג אישורים. הישיבה באצטדיונים היא תחת מגבלות ובכל מקרה תיעשה ברוב המקרים באצטדיון 3/4 ריק. לא בשביל זה אנשים ישלמו.

עבור אופ"א הפגיעה הכלכלית בשל היעדר אוהדים היא שולית. העיקר מבחינתה להוציא את האירוע לדרך. המודל העסקי של הכדורגל האירופי, שבעבר הושתת בעיקר על הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים, נשען כבר זמן רב על כספי זכויות שידור וטלוויזיה.

אופ"א, שמנהלת את טורניר היורו, הפכה את חוסר האיזון הזה לקיצוני. כבר לפני 17 שנה, ביורו 2004 שהתקיים בפורטוגל התברר שמקומם של האוהדים זניח מבחינה כלכלית ומהווה רק 9% בלבד מסך ההכנסות (123 מיליון פרנקים שוויצרים, מתוך הכנסה כוללת של 1.3 מיליארד פרנקים). הטלוויזיה כבר אז היוותה 66% מההכנסות.

התפאורה היא הכול

וזה לא יהיה שונה מאוד ביורו הנוכחי. הנתח השולי של הכנסות מקהל ייחתך עוד. אבל הטלוויזיה תהיה שם כדי להשלים והפגיעה באופ"א תהיה מינורית בלבד. בעונה המלאה האחרונה שלפני הנגיף (2018/19) שיעור ההכנסות של אופ"א ממכירת כרטיסים עמד על 1.3% בלבד מההכנסה הכוללת שלה.

אם האוהדים ההם גורם חסר משמעות כלכלית, אז מה תפקידם היום?

מיקומם היום הוא בנראות שהם מייצרים עבור צופי הטלוויזיה. הם התפאורה. אלו שהופכים את החוויה של הצפייה בבית לאופטימלית. בשנת הקורונה ערוצי הטלוויזיה ששידרו את הליגות השונות דרשו הפחתה במחירים שהם משלמים בטענה שהאירוע הוא לא זה שעבורו הם שילמו כל כך הרבה. חלק מהערוצים אכן קיבלו החזרים והפחתות בשל הטענה הזאת.

מרגע שהתברר כי היורו יתקיים עם קהל, ההפקה הטלוויזיונית שאחראית בכל מדינה לשדר את המשחקים, נדרשה על ידי אופ"א לעשות התאמות כדי שחוויית הצפייה בבית לא תיפגע. אנחנו נראה הרבה מאוד קלוז-אפים על אוהדים בודדים כדי לתת תחושה רגילה ביציעים. ההפקה תודרכה להימנע ככל הניתן מצילום בזוויות שבהן רואים אין-צופים ביציעים. בנוסף, זוויות הצפייה הותאמו כך שברוב המגרשים ייראו פחות את היציעים ויותר את אזור הדשא. והאוהדים יישבו ברוב האצטדיונים רק בחלק התחתון, כדי לתת תחושה של צפיפות מסוימת ונורמליות ביציעים.

גם ישראל מרוויחה

המחשבה על לא לקיים אירוע בכלל לא עולה על הפרק. מבחינה כלכלית אופ"א בונה את התקציב שלה במעגל ארבע-שנתי. היא מאפשרת לעצמה להציג תקציב שוויוני או אפילו גירעוני במשך שלוש שנים, אבל בעונת היורו אופ"א ממלאת את המאגרים ואת הרזרבות. אם ניקח כדוגמה את היורו האחרון ב-2016, אופ"א הכניסה באותה עונה 4.6 מיליארד אירו. בשלוש העונות שקדמו ליורו ההכנסה השנתית הממוצעת עמדה על 1.8 מיליארד אירו.

מלבד ארגון מחדש של הרזרבות שלה, שמוגדרות בין היתר כ"כסף לשעת משבר לא צפוי", הכסף הזה נועד לחזור לכדורגל, כולל למי שלא שותף בחגיגת היורו - כמו ישראל למשל. בכל שנה מעבירה אופ"א כסף לתמיכה ב-55 התאחדויות הכדורגל של היבשת. חלק מהכסף היא מגדירה ככזה שמחויב להיות מושקע בתשתיות, כמו מגרשים וכו'.

הכסף שנצבר שימש את אופ"א לסיוע במהלך הקורונה - באפריל 2020, כאשר כבר היה ברור שהכדורגל עומד לחטוף מכה כלכלית קשה, הודיע הארגון על העברה של 236 מיליון אירו לכל 55 ההתאחדויות שלה. כל התאחדות קיבלה 4.3 מיליון אירו, כסף ש"נועד לסייע להם לעבור את התקפה הקשה שבדרך".

כאמור, נבחרת ישראל לא תשתתף ביורו, אבל הקיום שלו חשוב מאוד להתאחדות הכדורגל הישראלית. בארבע השנים האחרונות, לפי הדוחות השנתיים של אופ"א, קיבלה ההתאחדות הישראלית 8.7 מיליון אירו על היותה חלק ממשפחת הכדורגל האירופית.

35 מיליון שקל בארבע שנים בשביל לא להצליח באופן סדרתי נשמע כמו סידור לא רע.

הצרות של משחקי טוקיו

בזמן שהיורו יוצא לדרך באופן די חגיגי ועם קהל, אולימפיאדת טוקיו שתחל שבועיים אחרי סיומו של טורניר הכדורגל האירופי (23 ביולי) נראית כמו כאב ראש עצום שאין לו פתרון כרגע. יפן, שדחתה את המשחקים שהיו אמורים להיערך בקיץ 2020, הגיעה לרגע האמת כשהיא לא מוכנה - נכון ל-8 ביוני רק 3.8% מהאוכלוסייה מחוסנת באופן מלא (שני חיסונים), והיא אחת המדינות המפגרות ביותר בעולם מבחינת שיעור המתחסנים.

במצב הזה אין מה לדבר על קהל שיגיע מחו"ל. משחקים אולימפיים, ודאי ביפן, מצריכים התארגנות זמן רב מראש - ולאור אי הוודאות קשה לראות אוהדים מאירופה או מיבשת אמריקה מחליטים ברגע האחרון לטוס למשחקים בקצה העולם. יותר מזה, עצם העובדה שאף אחד מהגורמים הרשמיים לא יכול לחתום כעת, 43 יום לפני תחילת המשחקים, שהם ייערכו' אומרת פחות או יותר הכuל לגבי הערפל שמארגני טוקיו והוועד האולימפי הבינלאומי נמצאים בו.

אף אחד כבר לא מדבר על חגיגה. גם ספורטאים מתבטאים נגד הופעה באירוע ה"עצוב" של טוקיו - נובאק דיוקוביץ' הטניסאי הסרבי אמר לפני שבוע שיגיע לבירת יפן רק אם ישחק לעיני קהל.

העניין היחיד של יפן הוא לחץ לקיים את המשחקים בעיקר כי הכסף שהושקע בהם הוא חסר תקדים, וכבר כולו זרם החוצה. לפי ה"לוס אנג'לס טיימס" כשיפן זכתה באירוח המשחקים ב-2013 היא העמידה לצורך קיומם תקציב של 7.3 מיליארד דולר. מאז, לפי הטיימס, המשחקים לפי הערכות הרקיעו ל-24-26 מיליארד דולר. כהשוואה, משחקי לוס אנג'לס שייערכו ב-2028 מוערכים (נכון לעכשיו) ב-6.9 מיליארד דולר בלבד.

כדי למזער את הנזק אין דרך אחרת אלא לקיים את המשחקים. הטלוויזיה תשלם, הספונסרים ישלמו - אולי יהיה פה ושם הפחתות, אבל מבחינת המארגנים המשחקים הללו ייערכו ויחזירו חלק משמעותי מההשקעה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר