גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לגליזציה של קנאביס ולא רק. ממשלת השינוי – זה הזמן לצעדים דרסטיים

אחרי 12 שנים של בנימין נתניהו, המפלגות שמגיעות לממשלה החדשה מביאות איתן אידיאולוגיות שונות ואינטרסים שונים • זוהי הזדמנות לקחת החלטות דרסטיות שעשויות לשנות את מצב הכלכלה הישראלית מקצה לקצה, ולא, לא מדובר רק בלגליזציה של קנאביס

חממה לגידול קנאביס / צילום: Shutterstock
חממה לגידול קנאביס / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 12 שנים, תושבע בישראל ממשלה שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מדובר באירוע משמעותי מכל בחינה פוליטית שהיא, והכלכלה אינה חפה מכך. המפלגות החדשות שמגיעות לממשלה מביאות איתן אידיאולוגיות שונות, קבוצות לחץ שונות ואינטרסים שונים. זה יוביל לאתגרים חדשים, אבל גם להזדמנויות חדשות. אני רוצה להתמקד בכמה מהן, שיוכלו לעשות שינוי דרמטי בכלכלה ובחברה הישראלית:

1. הורדת גיל הפטור לחרדים

אחרי עשרות שנים של מאבק כושל על גיוס חרדים לצבא, מדינת ישראל מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. חרדים מקבלים פטור משירות צבאי, אבל רק בתנאי שהם לומדים בישיבות במשך 6 שנים לפחות, מגיל 18 עד גיל 24. בזמן הזה אסור להם לעבוד, אסור להם ללמוד משהו שימושי, והם חייבים להשקיע את כל כולם בלימוד תורה. אחרת - חרב הגיוס עומדת מעל צווארם, וממנה הם מנסים להימנע בכל מחיר.

המשמעות הפרקטית היא שחרדים מגיעים לגיל 24 כשכל מה שהם מכירים זה את עולם התורה. בשלב הזה הם נשואים ועם מספר ילדים, ועומדת בפניהם הברירה האם להישאר בעולם הישיבות המוכר, ולחיות בעוני אך ביוקרה חברתית, או לצאת לעבוד לראשונה בגיל 24. במצב כזה קשה ללמוד משהו אקדמי או אפילו לעשות הכשרה מקצועית, כי יש ילדים להאכיל. אי אפשר לרדת ברמת החיים כפי שעושים רוב הסטודנטים, והם נאלצים לעבוד בעבודות פשוטות במקרה הטוב, או לא לעבוד כלל במקרה הרע.

הפתרון הוא הורדת גיל הפטור ל-21, כך שייצאו לשוק העבודה באותו שלב כמו חבריהם החילונים. נכון, זה לא "שוויוני", אבל להתעקש על השוויון כאן דומה לעקירת עין רק כדי שהעין של השני תיעקר גם. בעוד צה"ל סובל מעודף כוח אדם בתפקידים העורפיים שהחרדים ישרתו בהם אפילו אם הם יתגייסו, נוכחותם בשוק העבודה היא הכרחית. יציאה מוקדמת יותר לשוק העבודה תאפשר רכישת מקצוע ופרנסה עצמית שלא רק שתפתח את העולם הגדול בפני החרדים - היא גם תסייע לילדיהם לבחור בצורה חופשית.

2. אוטונומיה חינוכית

אחד המהלכים החשובים ביותר שהתחילו בסוף משבר הקורונה הוא הגדלת האוטונומיה של המנהלים והמורים בחינוך הממלכתי. כיום, משרד החינוך עושה ניהול-מיקרו לגבי כמעט הכל: המקצועות, השעות, מודל ההעסקה של המורים, שיטות הלימוד וכמובן המבחנים. זה נובע מתוך תפיסה שבתי הספר הם כלי שרת בידי המדינה, שתפקידה לנהל אינדוקטרינציה אחידה. גישות מודרניות יותר לחינוך מבינות שכל תלמיד הוא עולם ומלואו, ועל אחת כמה וכמה שלכל בית ספר מתאימים דברים שונים.

שרת החינוך המיועדת, יפעת שאשא ביטון, מבינה זאת היטב. בנאום בסמינר הקיבוצים, היא אמרה ש"צריך לתת יותר אוטונומיה לבתי הספר, יותר אוטונומיה למנהלים ויותר אוטונומיה למורים". בעיניה, "חלק מהסיפור זה לשחרר סמכויות. זה פשוט לפרק את הריכוזיות. צריך להוריד כלפי מטה. צריכה להיות מסגרת של מדיניות, כלים וסיוע. אנחנו צריכים לתת את התשתית שתאפשר לאנשים בשטח לעשות חינוך". במסגרת מדיניות כזאת, היא צריכה לתת שעות מובנות לכל מנהל ומנהלת שבהן הם יחליטו מה עושים. היא צריכה לתת למנהלים אוטונומיה מסוימת על מודל ההעסקה של המורים, וגם לאפשר להורים לבחור לאיזה בית ספר בתוך אותה רשות מקומית לרשום את הילדים. כך אנשי החינוך יוכלו לשדרג את החינוך של הילדים בלי הכתבה מלמעלה של משרד החינוך, מנהלים יוכלו לפרוס את החזון החינוכי שלהם, וההורים יוכלו לבחור לפי מה שמתאים לילדים.

3. לגליזציה של קנאביס

הרבה כבר נכתב על לגליזציה של קנאביס ויתרונותיה: היא תמנע רווח ממשפחות פשע ומארגוני טרור, תאפשר מכירת קנאביס בטוח ומפוקח, תשחרר אוכלוסיות חלשות מאימת החוק ותגדיל את הכנסות המדינה. מה שאנשים לא מספיק שמים אליו לב, זה מודל הלגליזציה. בקליפורניה, למשל, עשו לגליזציה של קנאביס, אך הטילו על הקנאביס החוקי כל כך הרבה רגולציה ומיסים שאנשים פשוט חזרו לשוק השחור (או לא עזבו אותו מעולם). מטרות הלגליזציה בקליפורניה לא הושגו, והמחוקקים נאלצים עתה לחשוב מחדש על כל המודל. הממשלה הנוכחית היא הזדמנות נדירה לבצע לגליזציה מוצלחת של קנאביס, על פי המודלים המוצלחים בעולם, כמו בקולורדו ובקנדה. מפלגת "תקווה חדשה" הצליחה להכניס לגליזציה של קנאביס להסכם הקואליציוני, ועתה מוטלת עליה האחריות ליישם.

הכותב הוא ממייסדי "חופש לכולנו" וחוקר רגולציה בשולה המוקשים: המיזם להפחתת הבירוקרטיה

לקריאה נוספת:

●  לא מוסרי, לא חברתי ולא כלכלי: שירות לאומי חובה הוא רעיון גרוע 

יפעת שאשא־ביטון: "נפרק את הריכוזיות במשרד החינוך; הבגרויות ייראו אחרת לחלוטין" 

דעה: שאשא-ביטון, אלו התמריצים, לא התקציבים

עוד כתבות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם