גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

שתי תיאוריות סותרות וניסוי אחד של 5 מיליון דולר: בקרוב יוכרע הקרב על מקור התודעה

פרויקט מדעי יוצא דופן מתרחש בימים אלה: חוקרים משתי אסכולות מנוגדות הסכימו על תנאי הניסוי שיכריע היכן מתרחשת התודעה במוח ● פרופ' ליעד מודריק, שנבחרה לאחת משלושה חוקרים בלתי תלויים שיובילו את הניסוי, מספרת איך הוא נולד ומנחשת מה יקרה לתיאוריה שתפסיד

היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock
היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock

שתי תיאוריות שונות, אפילו סותרות, לגבי האופן שבו נוצרת תודעה במוח. האחת גורסת שהתהליך המוחי הזה מערב אזורים אחוריים במוח והאחרת להפך, באזורים הקדמיים. לאורך השנים, כל חוקר ערך ניסויים שתמכו בתיאוריה שלו וגידל סטודנטים שהלכו בדרכו. הם היו מודעים זה לזה, אבל די התעלמו זה מזה.

זה לא כל כך חריג במדע. תיאוריות סותרות מטופחות במקביל, כשכל אחת מביאה עדויות והוכחות לטובתה, עד שמובאת עדות ניצחת או שאחת התיאוריות יוצאת מהאופנה, או שהן פשוט ממשיכות לשרוד זו לצד זו, כשאין יודעים בעצם מי הנכונה. אך לא הפעם. מישהו החליט שחוסר ההחלטיות הזה בעולם המדעי הוא בלתי מתקבל על הדעת, ושיש לערוך ניסוי שיקבע אחת ולתמיד, איזו מהתיאוריות נכונה.

ה"מישהו" הזה הוא קרן טמפלטון, המקדמת מחקרים בממשק שבין מדע לבין דת ורוחניות, וגם מחקרים בתחומי המוסר, היצירתיות והאינטליגנציה. הקרן הקצתה למימון מחקר התודעה ההשוואתי לא פחות מ-5 מיליון דולר, סכום גבוה מאוד למחקר אקדמי. אם המהלך הזה יצליח, היא תממן ניסויים נוספים מהסוג הזה, בסכום כולל של 20 מיליון דולר.

מי שיתכננו ויערכו את הניסוי הם שלושה חוקרי תודעה מובילים בלתי תלויים: פרופ’ לוסיה מלוני ממכון מקס פלאנק, פרופ’ מייקל פיטס מריד קולג’ באורגון, ופרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב.

פרופ' ליעד מודריק / צילום: תמונה פרטית

מה זאת בכלל תודעה

לפני שמדברים על הניסוי עצמו, מה זו בכלל תודעה? "קשה להגדיר את התודעה", אומרת מודריק. "זו התופעה שבה חוויה נולדת מתוך פעילות מוחית. מחשבים מעבדים מידע, אבל האם הם חווים את התהליך? אנחנו נוטים לחשוב שלא. בני אדם, לעומת זאת, כן חווים את תהליך עיבוד המידע. כאשר אנחנו אוכלים קוביית שוקולד, אנחנו לא רק רושמים מידע על טעמו ומרקמו. יש לנו חוויית טעם. לעומת זאת, מקובל על רובנו שכשאנחנו ישנים בשינה שאינה שנת חלום או במצב של צמח, אין לנו תודעה".

עד לפני 50 שנה לערך, שאלת התודעה הייתה שאלה לפילוסופים, "אבל בעשורים האחרונים, ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המוח, התפתחו תיאוריות שנועדו להסביר את האופן שבו המוח יוצר את התודעה".

למעשה, קיימות היום ארבע או חמש תיאוריות בולטות שמסבירות את הקשר בין המוח לתודעה. "התחום לא התכנס סביב תיאוריה אחת", אומרת מודריק, "וההבדלים הם לא בניואנסים. יש לתיאוריות ממש ניסויים סותרים".

החוקרים האמיצים

ההחלטה לעמת בין התיאוריות הייתה של ד"ר דיוויד פוטגייטר מקרן טמפלטון ופרופ’ קריסטוף קוך, אחד החוקרים המובילים באחת האסכולות.

"השלב הראשון בתהליך היה כנס שבו הביאו למקום אחד חוקרים שפיתחו שלוש מהתיאוריות המובילות, שהעזו להשתתף בתהליך", מספרת מודריק. "הביאו גם חוקרי מוח בלתי תלויים, שאני אחת מהן, וגם אנשים מתחומים אחרים שקשורים לתודעה, כמו פילוסופיה ופסיכולוגיה. המטרה הייתה לבנות את הניסוי כך שיהיה מקובל על כל הצדדים כניסוי מכריע.

"אלה היו יומיים מהמסעירים בחיים שלי. ניסינו ליצור דיאלוג מדעי במקום שכל אחד יתחפר בתוך התיאוריה שלו. התהליך שהתחיל בכנס ההוא נמשך שנתיים, שבהן עברנו בדקדקנות על כל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שהצענו כדי לאתר את הניסוי שבו לא תתקבל תוצאה שאין בה הכרעה. היו אמוציות, ואחד הצדדים אפילו פרש.

"אני חושבת שמדובר בצעד אמיץ ביותר מצד החוקרים שמשתתפים. זה מעיד על היושרה המדעית שלהם, כי אחד מהם אמור לצאת עם תשובה לפיה בתיאוריה שלו יש טעות. אבל הרי אחד העקרונות של המתודה המדעית, הוא שתיאוריה טובה היא כזו שניתן להפריך אותה".

שורשים בפסיכולוגיה

אחת התיאוריות ש"יתחרו" בסופו של דבר בניסוי נקראת "הרשת העצבית הגלובלית" (GNWT). "היא שואבת את שורשיה מתיאוריה פסיכולוגית שהציע פרופ’ ברנרד בארס, מהמכון למדעי המוח בסן דייגו, ארה"ב, ופותחה לתיאוריה מוחית על ידי פרופ’ סטניסלס דהאן מקולג’ דה פראנס בצרפת, אומרת מודריק.

"לפי הגישה הזו, מידע מתקבל במוח באזורים מסוימים שתפקידם לעבד סוגים שונים של מידע: למשל, לעבד מילים, צורות או פרצופים. הם יכולים לעבד את המידע הזה גם בלי מודעות, אבל כדי שמידע יעובד באופן מודע, כלומר שנחווה אותו, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות, שמאפשרת חוויה אינטגרטיבית.

"התיאוריה הזו מנבאת שבכל רגע נתון הרשת תכיל חוויה אחת, המורכבת ממידע שנמצא באזורים שונים במוח, וכשסוגי המידע האלה נכנסים לרשת הם נקשרים לכדי חוויה אחת". ואכן אנחנו מעבדים הרבה מאוד מידע באופן לא מודע, ולפי התיאוריה הזו, זה קורה בכל פעם שהמידע נשאר ברשתות המתמחות ולא משודר למוח כולו.

התיאוריה הזאת גם מנבאת שכאשר מחשבים יוכלו לבצע תהליך אינטגרציה של מידע ואז שידור שלו, אולי גם הם יהיו מודעים".

השראה מהפילוסופיה

התיאוריה השנייה שתעמוד למבחן נקראת תיאוריית המידע המאוחד (IIT). "הגה אותה פרופ’ ג’וליו טונוני מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, ומקודמת בין היתר על ידי פרופ’ כריסטוף קוך ממכון אלן למדעי המוח בארה"ב", אומרת מודריק. "ההגדרה של מודעות על פי החוקרים הללו אינה קשורה לאופן שבו מידע מיוצג במוח, אלא תלויה ביכולת של המערכת להשפיע על עצמה. ככל שלמערכת יש יכולת גבוהה יותר להשפיע על עצמה, כך היא יותר מודעת. אחת האמירות השנויות במחלוקת של תומכי הגישה הזו היא שלכל מיני מערכות בעולם יכולה להיות איזושהי מודעות, והתיאוריה טוענת שניתן יהיה למדוד אותת. אז נמצא שלבעלי חיים ובמיוחד לבני אדם יש יותר מודעות מלמערכות אחרות.

"הגישה הזו מגיעה מכיוון אחר לגמרי, מדיסציפלינה בפילוסופיה שנקראת פנומנולוגיה, והיא שואלת ‘מה המאפיינים הבסיסיים ביותר של חוויה מודעת’. התיאוריה מציעה חמישה מאפיינים כאלה, ואז שואלת אילו מנגנונים פיזיקליים יכולים לממש את המאפיינים הללו".

המאפיין הראשון הוא שהחוויה המודעת קיימת, גם אם אי אפשר למדוד אותה. השני הוא שכל חוויה היא מורכבת ויש לה היבטים שונים שיש להם קשר זה לזה. "למשל, אנחנו יכולים לראות ספר, להבחין שהוא כחול, להבחין בכך שהוא נמצא בצד שמאל של שדה הראייה ועוד ועוד", מסבירה מודריק. המאפיין השלישי הוא שהחוויה היא אינפורמטיבית.

כלומר, אם יש לי חוויה מודעת אחת, אין לי אחרת באותו זמן, ואני יכולה גם לשלול את שאר החוויות שלא מתרחשות. לדוגמה, אם אני עכשיו חווה נסיעה בכביש, אני יודעת שאני לא בים.

המאפיין הרביעי הוא אינטגרציה. אם אני רואה כלב נובח אני לא יכולה לראות את הנביחה בלי הכלב, או את הצבע בנפרד מהצורה. והמאפיין האחרון הוא שהמודעות היא מוגדרת ויש לה גבולות ברורים. "לדוגמה, אם את רוצה לדעת בוודאות אם חלית בקורונה, את צריכה לעשות בדיקה. המידע קיים בגוף, אבל לא מגיע למוח".

מתוך ההגדרה של המאפיינים האלה, החוקרים שאלו: אילו מערכות צריכות לפעול במוח כשיש חוויה מודעת, אבל לא יפעלו כשהחוויה אינה מודעת. הם הגיעו למסקנה שהאזורים המעורבים בפעילות הזאת צריכים להימצא דווקא בחלק האחורי יותר של המוח.

אז זו השאלה הגדולה של המודעות? היכן היא מתרחשת במוח?
"זו בהחלט אחת השאלות החשובות. ההערכה היא שאם נבין את הבסיס המוחי של המודעות, נבין גם מה מיוחד בה ויהיה לנו רמז להבין איך היא מתרחשת. או אולי, כיעד ביניים, נבין מדוע תהליכים מוחיים מסוימים מולידים חוויה מודעת ואחרים לא. אני לא מצפה לפתור את השאלות הקשות של המודעות באמצעות הניסוי הזה, אבל להבין את המנגנון המוחי, זו משימה בעלת ערך פילוסופי, מחקרי ויישומי אדיר.

"למשל, תיאוריית ה-GNWT גוזרת שלאינטלגנציה מלאכותית יכולה להיות תודעה, ואילו ה-IIT טוענת ההפך - כל עוד האינטליגנציה המלאכותית לא תוכל לשנות את החומרה שממנה היא פועלת. יש לזה השלכות אתיות על האופן שבו נתייחס למערכות אינטליגנציה מלאכותית. כל אחת מהתיאוריות גם מציעה דרכים אחרות לקבוע אם אנשים במצב תודעתי חלקי (‘צמח’) הם מודעים או לא".

ניסוי בשש מעבדות

"המטרה של הניסויים היא לזהות את המנגנונים המוחיים שמעורבים במודעות עצמה, ולהבדיל בין מה שקורה במוח במודעות לעומת עיבוד מידע לא מודע", אומרת מודריק. "שני ניסויים ירוצו במקביל בשש מעבדות בעולם - בארה"ב, בסין ובאירופה - ויבחנו אותם מדדים בשלוש טכניקות הדמיה: FMRI שמזהה אילו אזורים במוח פעילים על פי צריכת החמצן שלהם; M-EEG, שיטה שמקליטה את הפעילות החשמלית והמגנטית של המוח, ו-ECog, הקלטות מחולי אפילפסיה שהושתלו במוחם אלקטרודות לגירוי מוחי לשם טיפול במחלה".

בשני הניסויים הנבדקים ייחשפו לגירויים שהם קשובים אליהם ושהם אינם קשובים אליהם, וכן לגירויים שיופיעו מהר, כך שיקלטו באופן לא מודע. כך יבחינו החוקרים בין עיבודמידע מודע ולא מודע.

"זה יהיה ניסוי התודעה הגדול ביותר עד היום: 250 נבדקים שכל אחד מהם ישתתף בשני הניסויים, באחת משש המעבדות. שני החוקרים היריבים שולחים את הנציגים שלהם, כמו משקיפים לקלפי, והם יהיו איתנו בשלב עריכת הניסוי ובשלב ניתוח המידע. אחרי כן יתקיים שוב מו"מ ונחליט על שיטת ניתוח נוספת, שבה נבחן את החצי השני של הנתונים".

כרגע, הפרויקט נמצא בשלב עריכת הניסוי. "היו עיכובים בעקבות הקורונה, אבל אנחנו מקווים שבעוד שלוש שנים נוכל לדווח את הממצאים".

דרך אחרת לעשות מדע

מה יקרה לתיאוריה שלא נבחרה? "אני לא משלה את עצמי שאחת מקבוצות החוקרים תגיד ‘זהו זה, כל העבודה האקדמית שלי הייתה טעות", אומרת מודריק. "אני מניחה שהם לכל הפחות יהיו חייבים לתת הסבר או תיקון, לשנות את התיאוריה שלהם כך שתסביר את הממצאים. הם חתומים כבר מראש על ההצהרה שאומרת שתוצאות כאלה וכאלה תומכות בתיאוריה שלהם בעוד תוצאות אחרות תומכות בתיאוריה המתחרה. לא יכול להיות ששתיהן ייצאו צודקות".

התהליך הזה חדשני עד כדי כך שהצדיק פרסום מאמר בכתב העת המדעי החשוב Science עוד לפני שהתקבלו תוצאות. אבל הוא לא התהליך הראשון מסוג זה. "עוד במאה ה-20 נבדקו כך תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שאוששה, מול התיאוריה של ניוטון", אומרת מודריק.

"אחת הסיבות שאני משקיעה כל כך הרבה זמן בפרויקט המורכב הזה היא שזו נראית לי דרך אחרת ונכונה לעשות מדע, ממקום של שיתוף פעולה וקבלת ביקורת ושקיפות, וגם מתוך הבנה שבעיה כל כך מורכבת לא אוכל לפתור לבד, מהמעבדה שלי, אלא בשיתוף פעולה של 30-40 איש".

אני מניחה שאין טעם לשאול אותך מה הניחוש שלך?
"אני באמת באמת, לא יודעת".

שתי התיאוריות המתחרות

1. תיאוריית הרשת העצבית הגלובלית
כדי שמידע יעובד באופן מודע, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות של המוח, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות

2. תיאוריית המידע המאוחד
החוקרים הגדירו חמישה מאפיינים של חוויה מודעת ואז שאלו איזו מערכת במוח יכול ליצור חוויה עם המאפיינים האלה. המסקנה הייתה שאלה מערכות שצריכות להימצא
בחלק האחורי של המוח

פרופ' ליעד מודריק

אישי: בת 42, נשואה ואם לשלושה. תארים שני ושלישי במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב. עשתה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה
מקצועי: מרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבי״ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א. מתמחה בחקר התודעה
עוד משהו: בעבר הייתה אשת רדיו וטלוויזיה, והיום מככבת גם ב"רחוב סומסום" כמדענית שעונה על שאלות של תושבי הרחוב

עוד כתבות

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון