גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

שתי תיאוריות סותרות וניסוי אחד של 5 מיליון דולר: בקרוב יוכרע הקרב על מקור התודעה

פרויקט מדעי יוצא דופן מתרחש בימים אלה: חוקרים משתי אסכולות מנוגדות הסכימו על תנאי הניסוי שיכריע היכן מתרחשת התודעה במוח ● פרופ' ליעד מודריק, שנבחרה לאחת משלושה חוקרים בלתי תלויים שיובילו את הניסוי, מספרת איך הוא נולד ומנחשת מה יקרה לתיאוריה שתפסיד

היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock
היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock

שתי תיאוריות שונות, אפילו סותרות, לגבי האופן שבו נוצרת תודעה במוח. האחת גורסת שהתהליך המוחי הזה מערב אזורים אחוריים במוח והאחרת להפך, באזורים הקדמיים. לאורך השנים, כל חוקר ערך ניסויים שתמכו בתיאוריה שלו וגידל סטודנטים שהלכו בדרכו. הם היו מודעים זה לזה, אבל די התעלמו זה מזה.

זה לא כל כך חריג במדע. תיאוריות סותרות מטופחות במקביל, כשכל אחת מביאה עדויות והוכחות לטובתה, עד שמובאת עדות ניצחת או שאחת התיאוריות יוצאת מהאופנה, או שהן פשוט ממשיכות לשרוד זו לצד זו, כשאין יודעים בעצם מי הנכונה. אך לא הפעם. מישהו החליט שחוסר ההחלטיות הזה בעולם המדעי הוא בלתי מתקבל על הדעת, ושיש לערוך ניסוי שיקבע אחת ולתמיד, איזו מהתיאוריות נכונה.

ה"מישהו" הזה הוא קרן טמפלטון, המקדמת מחקרים בממשק שבין מדע לבין דת ורוחניות, וגם מחקרים בתחומי המוסר, היצירתיות והאינטליגנציה. הקרן הקצתה למימון מחקר התודעה ההשוואתי לא פחות מ-5 מיליון דולר, סכום גבוה מאוד למחקר אקדמי. אם המהלך הזה יצליח, היא תממן ניסויים נוספים מהסוג הזה, בסכום כולל של 20 מיליון דולר.

מי שיתכננו ויערכו את הניסוי הם שלושה חוקרי תודעה מובילים בלתי תלויים: פרופ’ לוסיה מלוני ממכון מקס פלאנק, פרופ’ מייקל פיטס מריד קולג’ באורגון, ופרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב.

פרופ' ליעד מודריק / צילום: תמונה פרטית

מה זאת בכלל תודעה

לפני שמדברים על הניסוי עצמו, מה זו בכלל תודעה? "קשה להגדיר את התודעה", אומרת מודריק. "זו התופעה שבה חוויה נולדת מתוך פעילות מוחית. מחשבים מעבדים מידע, אבל האם הם חווים את התהליך? אנחנו נוטים לחשוב שלא. בני אדם, לעומת זאת, כן חווים את תהליך עיבוד המידע. כאשר אנחנו אוכלים קוביית שוקולד, אנחנו לא רק רושמים מידע על טעמו ומרקמו. יש לנו חוויית טעם. לעומת זאת, מקובל על רובנו שכשאנחנו ישנים בשינה שאינה שנת חלום או במצב של צמח, אין לנו תודעה".

עד לפני 50 שנה לערך, שאלת התודעה הייתה שאלה לפילוסופים, "אבל בעשורים האחרונים, ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המוח, התפתחו תיאוריות שנועדו להסביר את האופן שבו המוח יוצר את התודעה".

למעשה, קיימות היום ארבע או חמש תיאוריות בולטות שמסבירות את הקשר בין המוח לתודעה. "התחום לא התכנס סביב תיאוריה אחת", אומרת מודריק, "וההבדלים הם לא בניואנסים. יש לתיאוריות ממש ניסויים סותרים".

החוקרים האמיצים

ההחלטה לעמת בין התיאוריות הייתה של ד"ר דיוויד פוטגייטר מקרן טמפלטון ופרופ’ קריסטוף קוך, אחד החוקרים המובילים באחת האסכולות.

"השלב הראשון בתהליך היה כנס שבו הביאו למקום אחד חוקרים שפיתחו שלוש מהתיאוריות המובילות, שהעזו להשתתף בתהליך", מספרת מודריק. "הביאו גם חוקרי מוח בלתי תלויים, שאני אחת מהן, וגם אנשים מתחומים אחרים שקשורים לתודעה, כמו פילוסופיה ופסיכולוגיה. המטרה הייתה לבנות את הניסוי כך שיהיה מקובל על כל הצדדים כניסוי מכריע.

"אלה היו יומיים מהמסעירים בחיים שלי. ניסינו ליצור דיאלוג מדעי במקום שכל אחד יתחפר בתוך התיאוריה שלו. התהליך שהתחיל בכנס ההוא נמשך שנתיים, שבהן עברנו בדקדקנות על כל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שהצענו כדי לאתר את הניסוי שבו לא תתקבל תוצאה שאין בה הכרעה. היו אמוציות, ואחד הצדדים אפילו פרש.

"אני חושבת שמדובר בצעד אמיץ ביותר מצד החוקרים שמשתתפים. זה מעיד על היושרה המדעית שלהם, כי אחד מהם אמור לצאת עם תשובה לפיה בתיאוריה שלו יש טעות. אבל הרי אחד העקרונות של המתודה המדעית, הוא שתיאוריה טובה היא כזו שניתן להפריך אותה".

שורשים בפסיכולוגיה

אחת התיאוריות ש"יתחרו" בסופו של דבר בניסוי נקראת "הרשת העצבית הגלובלית" (GNWT). "היא שואבת את שורשיה מתיאוריה פסיכולוגית שהציע פרופ’ ברנרד בארס, מהמכון למדעי המוח בסן דייגו, ארה"ב, ופותחה לתיאוריה מוחית על ידי פרופ’ סטניסלס דהאן מקולג’ דה פראנס בצרפת, אומרת מודריק.

"לפי הגישה הזו, מידע מתקבל במוח באזורים מסוימים שתפקידם לעבד סוגים שונים של מידע: למשל, לעבד מילים, צורות או פרצופים. הם יכולים לעבד את המידע הזה גם בלי מודעות, אבל כדי שמידע יעובד באופן מודע, כלומר שנחווה אותו, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות, שמאפשרת חוויה אינטגרטיבית.

"התיאוריה הזו מנבאת שבכל רגע נתון הרשת תכיל חוויה אחת, המורכבת ממידע שנמצא באזורים שונים במוח, וכשסוגי המידע האלה נכנסים לרשת הם נקשרים לכדי חוויה אחת". ואכן אנחנו מעבדים הרבה מאוד מידע באופן לא מודע, ולפי התיאוריה הזו, זה קורה בכל פעם שהמידע נשאר ברשתות המתמחות ולא משודר למוח כולו.

התיאוריה הזאת גם מנבאת שכאשר מחשבים יוכלו לבצע תהליך אינטגרציה של מידע ואז שידור שלו, אולי גם הם יהיו מודעים".

השראה מהפילוסופיה

התיאוריה השנייה שתעמוד למבחן נקראת תיאוריית המידע המאוחד (IIT). "הגה אותה פרופ’ ג’וליו טונוני מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, ומקודמת בין היתר על ידי פרופ’ כריסטוף קוך ממכון אלן למדעי המוח בארה"ב", אומרת מודריק. "ההגדרה של מודעות על פי החוקרים הללו אינה קשורה לאופן שבו מידע מיוצג במוח, אלא תלויה ביכולת של המערכת להשפיע על עצמה. ככל שלמערכת יש יכולת גבוהה יותר להשפיע על עצמה, כך היא יותר מודעת. אחת האמירות השנויות במחלוקת של תומכי הגישה הזו היא שלכל מיני מערכות בעולם יכולה להיות איזושהי מודעות, והתיאוריה טוענת שניתן יהיה למדוד אותת. אז נמצא שלבעלי חיים ובמיוחד לבני אדם יש יותר מודעות מלמערכות אחרות.

"הגישה הזו מגיעה מכיוון אחר לגמרי, מדיסציפלינה בפילוסופיה שנקראת פנומנולוגיה, והיא שואלת ‘מה המאפיינים הבסיסיים ביותר של חוויה מודעת’. התיאוריה מציעה חמישה מאפיינים כאלה, ואז שואלת אילו מנגנונים פיזיקליים יכולים לממש את המאפיינים הללו".

המאפיין הראשון הוא שהחוויה המודעת קיימת, גם אם אי אפשר למדוד אותה. השני הוא שכל חוויה היא מורכבת ויש לה היבטים שונים שיש להם קשר זה לזה. "למשל, אנחנו יכולים לראות ספר, להבחין שהוא כחול, להבחין בכך שהוא נמצא בצד שמאל של שדה הראייה ועוד ועוד", מסבירה מודריק. המאפיין השלישי הוא שהחוויה היא אינפורמטיבית.

כלומר, אם יש לי חוויה מודעת אחת, אין לי אחרת באותו זמן, ואני יכולה גם לשלול את שאר החוויות שלא מתרחשות. לדוגמה, אם אני עכשיו חווה נסיעה בכביש, אני יודעת שאני לא בים.

המאפיין הרביעי הוא אינטגרציה. אם אני רואה כלב נובח אני לא יכולה לראות את הנביחה בלי הכלב, או את הצבע בנפרד מהצורה. והמאפיין האחרון הוא שהמודעות היא מוגדרת ויש לה גבולות ברורים. "לדוגמה, אם את רוצה לדעת בוודאות אם חלית בקורונה, את צריכה לעשות בדיקה. המידע קיים בגוף, אבל לא מגיע למוח".

מתוך ההגדרה של המאפיינים האלה, החוקרים שאלו: אילו מערכות צריכות לפעול במוח כשיש חוויה מודעת, אבל לא יפעלו כשהחוויה אינה מודעת. הם הגיעו למסקנה שהאזורים המעורבים בפעילות הזאת צריכים להימצא דווקא בחלק האחורי יותר של המוח.

אז זו השאלה הגדולה של המודעות? היכן היא מתרחשת במוח?
"זו בהחלט אחת השאלות החשובות. ההערכה היא שאם נבין את הבסיס המוחי של המודעות, נבין גם מה מיוחד בה ויהיה לנו רמז להבין איך היא מתרחשת. או אולי, כיעד ביניים, נבין מדוע תהליכים מוחיים מסוימים מולידים חוויה מודעת ואחרים לא. אני לא מצפה לפתור את השאלות הקשות של המודעות באמצעות הניסוי הזה, אבל להבין את המנגנון המוחי, זו משימה בעלת ערך פילוסופי, מחקרי ויישומי אדיר.

"למשל, תיאוריית ה-GNWT גוזרת שלאינטלגנציה מלאכותית יכולה להיות תודעה, ואילו ה-IIT טוענת ההפך - כל עוד האינטליגנציה המלאכותית לא תוכל לשנות את החומרה שממנה היא פועלת. יש לזה השלכות אתיות על האופן שבו נתייחס למערכות אינטליגנציה מלאכותית. כל אחת מהתיאוריות גם מציעה דרכים אחרות לקבוע אם אנשים במצב תודעתי חלקי (‘צמח’) הם מודעים או לא".

ניסוי בשש מעבדות

"המטרה של הניסויים היא לזהות את המנגנונים המוחיים שמעורבים במודעות עצמה, ולהבדיל בין מה שקורה במוח במודעות לעומת עיבוד מידע לא מודע", אומרת מודריק. "שני ניסויים ירוצו במקביל בשש מעבדות בעולם - בארה"ב, בסין ובאירופה - ויבחנו אותם מדדים בשלוש טכניקות הדמיה: FMRI שמזהה אילו אזורים במוח פעילים על פי צריכת החמצן שלהם; M-EEG, שיטה שמקליטה את הפעילות החשמלית והמגנטית של המוח, ו-ECog, הקלטות מחולי אפילפסיה שהושתלו במוחם אלקטרודות לגירוי מוחי לשם טיפול במחלה".

בשני הניסויים הנבדקים ייחשפו לגירויים שהם קשובים אליהם ושהם אינם קשובים אליהם, וכן לגירויים שיופיעו מהר, כך שיקלטו באופן לא מודע. כך יבחינו החוקרים בין עיבודמידע מודע ולא מודע.

"זה יהיה ניסוי התודעה הגדול ביותר עד היום: 250 נבדקים שכל אחד מהם ישתתף בשני הניסויים, באחת משש המעבדות. שני החוקרים היריבים שולחים את הנציגים שלהם, כמו משקיפים לקלפי, והם יהיו איתנו בשלב עריכת הניסוי ובשלב ניתוח המידע. אחרי כן יתקיים שוב מו"מ ונחליט על שיטת ניתוח נוספת, שבה נבחן את החצי השני של הנתונים".

כרגע, הפרויקט נמצא בשלב עריכת הניסוי. "היו עיכובים בעקבות הקורונה, אבל אנחנו מקווים שבעוד שלוש שנים נוכל לדווח את הממצאים".

דרך אחרת לעשות מדע

מה יקרה לתיאוריה שלא נבחרה? "אני לא משלה את עצמי שאחת מקבוצות החוקרים תגיד ‘זהו זה, כל העבודה האקדמית שלי הייתה טעות", אומרת מודריק. "אני מניחה שהם לכל הפחות יהיו חייבים לתת הסבר או תיקון, לשנות את התיאוריה שלהם כך שתסביר את הממצאים. הם חתומים כבר מראש על ההצהרה שאומרת שתוצאות כאלה וכאלה תומכות בתיאוריה שלהם בעוד תוצאות אחרות תומכות בתיאוריה המתחרה. לא יכול להיות ששתיהן ייצאו צודקות".

התהליך הזה חדשני עד כדי כך שהצדיק פרסום מאמר בכתב העת המדעי החשוב Science עוד לפני שהתקבלו תוצאות. אבל הוא לא התהליך הראשון מסוג זה. "עוד במאה ה-20 נבדקו כך תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שאוששה, מול התיאוריה של ניוטון", אומרת מודריק.

"אחת הסיבות שאני משקיעה כל כך הרבה זמן בפרויקט המורכב הזה היא שזו נראית לי דרך אחרת ונכונה לעשות מדע, ממקום של שיתוף פעולה וקבלת ביקורת ושקיפות, וגם מתוך הבנה שבעיה כל כך מורכבת לא אוכל לפתור לבד, מהמעבדה שלי, אלא בשיתוף פעולה של 30-40 איש".

אני מניחה שאין טעם לשאול אותך מה הניחוש שלך?
"אני באמת באמת, לא יודעת".

שתי התיאוריות המתחרות

1. תיאוריית הרשת העצבית הגלובלית
כדי שמידע יעובד באופן מודע, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות של המוח, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות

2. תיאוריית המידע המאוחד
החוקרים הגדירו חמישה מאפיינים של חוויה מודעת ואז שאלו איזו מערכת במוח יכול ליצור חוויה עם המאפיינים האלה. המסקנה הייתה שאלה מערכות שצריכות להימצא
בחלק האחורי של המוח

פרופ' ליעד מודריק

אישי: בת 42, נשואה ואם לשלושה. תארים שני ושלישי במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב. עשתה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה
מקצועי: מרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבי״ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א. מתמחה בחקר התודעה
עוד משהו: בעבר הייתה אשת רדיו וטלוויזיה, והיום מככבת גם ב"רחוב סומסום" כמדענית שעונה על שאלות של תושבי הרחוב

עוד כתבות

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

תסכול בוושינגטון ובביירות מכישלון הפיילוט בלבנון - והמגעים ליום שאחרי יוניפי"ל

תושבי הצפון עודכנו כי בשעות הקרובות יפתח צה"ל בגל תקיפות בלבנון ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ● עדכונים שוטפים

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות ● משרד התיירות בתגובה: "דוחים את הביקורת"

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע לרכישת החברה, ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים עובדי ארקיע להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי בזמן

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● חזרת הטיסות הקפיצה את ההכנסות של פז שחיפו על חולשה בפעילות הקמעונאות

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות