גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי תיאוריות סותרות וניסוי אחד של 5 מיליון דולר: בקרוב יוכרע הקרב על מקור התודעה

פרויקט מדעי יוצא דופן מתרחש בימים אלה: חוקרים משתי אסכולות מנוגדות הסכימו על תנאי הניסוי שיכריע היכן מתרחשת התודעה במוח ● פרופ' ליעד מודריק, שנבחרה לאחת משלושה חוקרים בלתי תלויים שיובילו את הניסוי, מספרת איך הוא נולד ומנחשת מה יקרה לתיאוריה שתפסיד

היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock
היכן מתרחשת התודעה / צילום: Shutterstock

שתי תיאוריות שונות, אפילו סותרות, לגבי האופן שבו נוצרת תודעה במוח. האחת גורסת שהתהליך המוחי הזה מערב אזורים אחוריים במוח והאחרת להפך, באזורים הקדמיים. לאורך השנים, כל חוקר ערך ניסויים שתמכו בתיאוריה שלו וגידל סטודנטים שהלכו בדרכו. הם היו מודעים זה לזה, אבל די התעלמו זה מזה.

זה לא כל כך חריג במדע. תיאוריות סותרות מטופחות במקביל, כשכל אחת מביאה עדויות והוכחות לטובתה, עד שמובאת עדות ניצחת או שאחת התיאוריות יוצאת מהאופנה, או שהן פשוט ממשיכות לשרוד זו לצד זו, כשאין יודעים בעצם מי הנכונה. אך לא הפעם. מישהו החליט שחוסר ההחלטיות הזה בעולם המדעי הוא בלתי מתקבל על הדעת, ושיש לערוך ניסוי שיקבע אחת ולתמיד, איזו מהתיאוריות נכונה.

ה"מישהו" הזה הוא קרן טמפלטון, המקדמת מחקרים בממשק שבין מדע לבין דת ורוחניות, וגם מחקרים בתחומי המוסר, היצירתיות והאינטליגנציה. הקרן הקצתה למימון מחקר התודעה ההשוואתי לא פחות מ-5 מיליון דולר, סכום גבוה מאוד למחקר אקדמי. אם המהלך הזה יצליח, היא תממן ניסויים נוספים מהסוג הזה, בסכום כולל של 20 מיליון דולר.

מי שיתכננו ויערכו את הניסוי הם שלושה חוקרי תודעה מובילים בלתי תלויים: פרופ’ לוסיה מלוני ממכון מקס פלאנק, פרופ’ מייקל פיטס מריד קולג’ באורגון, ופרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב.

פרופ' ליעד מודריק / צילום: תמונה פרטית

מה זאת בכלל תודעה

לפני שמדברים על הניסוי עצמו, מה זו בכלל תודעה? "קשה להגדיר את התודעה", אומרת מודריק. "זו התופעה שבה חוויה נולדת מתוך פעילות מוחית. מחשבים מעבדים מידע, אבל האם הם חווים את התהליך? אנחנו נוטים לחשוב שלא. בני אדם, לעומת זאת, כן חווים את תהליך עיבוד המידע. כאשר אנחנו אוכלים קוביית שוקולד, אנחנו לא רק רושמים מידע על טעמו ומרקמו. יש לנו חוויית טעם. לעומת זאת, מקובל על רובנו שכשאנחנו ישנים בשינה שאינה שנת חלום או במצב של צמח, אין לנו תודעה".

עד לפני 50 שנה לערך, שאלת התודעה הייתה שאלה לפילוסופים, "אבל בעשורים האחרונים, ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המוח, התפתחו תיאוריות שנועדו להסביר את האופן שבו המוח יוצר את התודעה".

למעשה, קיימות היום ארבע או חמש תיאוריות בולטות שמסבירות את הקשר בין המוח לתודעה. "התחום לא התכנס סביב תיאוריה אחת", אומרת מודריק, "וההבדלים הם לא בניואנסים. יש לתיאוריות ממש ניסויים סותרים".

החוקרים האמיצים

ההחלטה לעמת בין התיאוריות הייתה של ד"ר דיוויד פוטגייטר מקרן טמפלטון ופרופ’ קריסטוף קוך, אחד החוקרים המובילים באחת האסכולות.

"השלב הראשון בתהליך היה כנס שבו הביאו למקום אחד חוקרים שפיתחו שלוש מהתיאוריות המובילות, שהעזו להשתתף בתהליך", מספרת מודריק. "הביאו גם חוקרי מוח בלתי תלויים, שאני אחת מהן, וגם אנשים מתחומים אחרים שקשורים לתודעה, כמו פילוסופיה ופסיכולוגיה. המטרה הייתה לבנות את הניסוי כך שיהיה מקובל על כל הצדדים כניסוי מכריע.

"אלה היו יומיים מהמסעירים בחיים שלי. ניסינו ליצור דיאלוג מדעי במקום שכל אחד יתחפר בתוך התיאוריה שלו. התהליך שהתחיל בכנס ההוא נמשך שנתיים, שבהן עברנו בדקדקנות על כל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שהצענו כדי לאתר את הניסוי שבו לא תתקבל תוצאה שאין בה הכרעה. היו אמוציות, ואחד הצדדים אפילו פרש.

"אני חושבת שמדובר בצעד אמיץ ביותר מצד החוקרים שמשתתפים. זה מעיד על היושרה המדעית שלהם, כי אחד מהם אמור לצאת עם תשובה לפיה בתיאוריה שלו יש טעות. אבל הרי אחד העקרונות של המתודה המדעית, הוא שתיאוריה טובה היא כזו שניתן להפריך אותה".

שורשים בפסיכולוגיה

אחת התיאוריות ש"יתחרו" בסופו של דבר בניסוי נקראת "הרשת העצבית הגלובלית" (GNWT). "היא שואבת את שורשיה מתיאוריה פסיכולוגית שהציע פרופ’ ברנרד בארס, מהמכון למדעי המוח בסן דייגו, ארה"ב, ופותחה לתיאוריה מוחית על ידי פרופ’ סטניסלס דהאן מקולג’ דה פראנס בצרפת, אומרת מודריק.

"לפי הגישה הזו, מידע מתקבל במוח באזורים מסוימים שתפקידם לעבד סוגים שונים של מידע: למשל, לעבד מילים, צורות או פרצופים. הם יכולים לעבד את המידע הזה גם בלי מודעות, אבל כדי שמידע יעובד באופן מודע, כלומר שנחווה אותו, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות, שמאפשרת חוויה אינטגרטיבית.

"התיאוריה הזו מנבאת שבכל רגע נתון הרשת תכיל חוויה אחת, המורכבת ממידע שנמצא באזורים שונים במוח, וכשסוגי המידע האלה נכנסים לרשת הם נקשרים לכדי חוויה אחת". ואכן אנחנו מעבדים הרבה מאוד מידע באופן לא מודע, ולפי התיאוריה הזו, זה קורה בכל פעם שהמידע נשאר ברשתות המתמחות ולא משודר למוח כולו.

התיאוריה הזאת גם מנבאת שכאשר מחשבים יוכלו לבצע תהליך אינטגרציה של מידע ואז שידור שלו, אולי גם הם יהיו מודעים".

השראה מהפילוסופיה

התיאוריה השנייה שתעמוד למבחן נקראת תיאוריית המידע המאוחד (IIT). "הגה אותה פרופ’ ג’וליו טונוני מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, ומקודמת בין היתר על ידי פרופ’ כריסטוף קוך ממכון אלן למדעי המוח בארה"ב", אומרת מודריק. "ההגדרה של מודעות על פי החוקרים הללו אינה קשורה לאופן שבו מידע מיוצג במוח, אלא תלויה ביכולת של המערכת להשפיע על עצמה. ככל שלמערכת יש יכולת גבוהה יותר להשפיע על עצמה, כך היא יותר מודעת. אחת האמירות השנויות במחלוקת של תומכי הגישה הזו היא שלכל מיני מערכות בעולם יכולה להיות איזושהי מודעות, והתיאוריה טוענת שניתן יהיה למדוד אותת. אז נמצא שלבעלי חיים ובמיוחד לבני אדם יש יותר מודעות מלמערכות אחרות.

"הגישה הזו מגיעה מכיוון אחר לגמרי, מדיסציפלינה בפילוסופיה שנקראת פנומנולוגיה, והיא שואלת ‘מה המאפיינים הבסיסיים ביותר של חוויה מודעת’. התיאוריה מציעה חמישה מאפיינים כאלה, ואז שואלת אילו מנגנונים פיזיקליים יכולים לממש את המאפיינים הללו".

המאפיין הראשון הוא שהחוויה המודעת קיימת, גם אם אי אפשר למדוד אותה. השני הוא שכל חוויה היא מורכבת ויש לה היבטים שונים שיש להם קשר זה לזה. "למשל, אנחנו יכולים לראות ספר, להבחין שהוא כחול, להבחין בכך שהוא נמצא בצד שמאל של שדה הראייה ועוד ועוד", מסבירה מודריק. המאפיין השלישי הוא שהחוויה היא אינפורמטיבית.

כלומר, אם יש לי חוויה מודעת אחת, אין לי אחרת באותו זמן, ואני יכולה גם לשלול את שאר החוויות שלא מתרחשות. לדוגמה, אם אני עכשיו חווה נסיעה בכביש, אני יודעת שאני לא בים.

המאפיין הרביעי הוא אינטגרציה. אם אני רואה כלב נובח אני לא יכולה לראות את הנביחה בלי הכלב, או את הצבע בנפרד מהצורה. והמאפיין האחרון הוא שהמודעות היא מוגדרת ויש לה גבולות ברורים. "לדוגמה, אם את רוצה לדעת בוודאות אם חלית בקורונה, את צריכה לעשות בדיקה. המידע קיים בגוף, אבל לא מגיע למוח".

מתוך ההגדרה של המאפיינים האלה, החוקרים שאלו: אילו מערכות צריכות לפעול במוח כשיש חוויה מודעת, אבל לא יפעלו כשהחוויה אינה מודעת. הם הגיעו למסקנה שהאזורים המעורבים בפעילות הזאת צריכים להימצא דווקא בחלק האחורי יותר של המוח.

אז זו השאלה הגדולה של המודעות? היכן היא מתרחשת במוח?
"זו בהחלט אחת השאלות החשובות. ההערכה היא שאם נבין את הבסיס המוחי של המודעות, נבין גם מה מיוחד בה ויהיה לנו רמז להבין איך היא מתרחשת. או אולי, כיעד ביניים, נבין מדוע תהליכים מוחיים מסוימים מולידים חוויה מודעת ואחרים לא. אני לא מצפה לפתור את השאלות הקשות של המודעות באמצעות הניסוי הזה, אבל להבין את המנגנון המוחי, זו משימה בעלת ערך פילוסופי, מחקרי ויישומי אדיר.

"למשל, תיאוריית ה-GNWT גוזרת שלאינטלגנציה מלאכותית יכולה להיות תודעה, ואילו ה-IIT טוענת ההפך - כל עוד האינטליגנציה המלאכותית לא תוכל לשנות את החומרה שממנה היא פועלת. יש לזה השלכות אתיות על האופן שבו נתייחס למערכות אינטליגנציה מלאכותית. כל אחת מהתיאוריות גם מציעה דרכים אחרות לקבוע אם אנשים במצב תודעתי חלקי (‘צמח’) הם מודעים או לא".

ניסוי בשש מעבדות

"המטרה של הניסויים היא לזהות את המנגנונים המוחיים שמעורבים במודעות עצמה, ולהבדיל בין מה שקורה במוח במודעות לעומת עיבוד מידע לא מודע", אומרת מודריק. "שני ניסויים ירוצו במקביל בשש מעבדות בעולם - בארה"ב, בסין ובאירופה - ויבחנו אותם מדדים בשלוש טכניקות הדמיה: FMRI שמזהה אילו אזורים במוח פעילים על פי צריכת החמצן שלהם; M-EEG, שיטה שמקליטה את הפעילות החשמלית והמגנטית של המוח, ו-ECog, הקלטות מחולי אפילפסיה שהושתלו במוחם אלקטרודות לגירוי מוחי לשם טיפול במחלה".

בשני הניסויים הנבדקים ייחשפו לגירויים שהם קשובים אליהם ושהם אינם קשובים אליהם, וכן לגירויים שיופיעו מהר, כך שיקלטו באופן לא מודע. כך יבחינו החוקרים בין עיבודמידע מודע ולא מודע.

"זה יהיה ניסוי התודעה הגדול ביותר עד היום: 250 נבדקים שכל אחד מהם ישתתף בשני הניסויים, באחת משש המעבדות. שני החוקרים היריבים שולחים את הנציגים שלהם, כמו משקיפים לקלפי, והם יהיו איתנו בשלב עריכת הניסוי ובשלב ניתוח המידע. אחרי כן יתקיים שוב מו"מ ונחליט על שיטת ניתוח נוספת, שבה נבחן את החצי השני של הנתונים".

כרגע, הפרויקט נמצא בשלב עריכת הניסוי. "היו עיכובים בעקבות הקורונה, אבל אנחנו מקווים שבעוד שלוש שנים נוכל לדווח את הממצאים".

דרך אחרת לעשות מדע

מה יקרה לתיאוריה שלא נבחרה? "אני לא משלה את עצמי שאחת מקבוצות החוקרים תגיד ‘זהו זה, כל העבודה האקדמית שלי הייתה טעות", אומרת מודריק. "אני מניחה שהם לכל הפחות יהיו חייבים לתת הסבר או תיקון, לשנות את התיאוריה שלהם כך שתסביר את הממצאים. הם חתומים כבר מראש על ההצהרה שאומרת שתוצאות כאלה וכאלה תומכות בתיאוריה שלהם בעוד תוצאות אחרות תומכות בתיאוריה המתחרה. לא יכול להיות ששתיהן ייצאו צודקות".

התהליך הזה חדשני עד כדי כך שהצדיק פרסום מאמר בכתב העת המדעי החשוב Science עוד לפני שהתקבלו תוצאות. אבל הוא לא התהליך הראשון מסוג זה. "עוד במאה ה-20 נבדקו כך תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שאוששה, מול התיאוריה של ניוטון", אומרת מודריק.

"אחת הסיבות שאני משקיעה כל כך הרבה זמן בפרויקט המורכב הזה היא שזו נראית לי דרך אחרת ונכונה לעשות מדע, ממקום של שיתוף פעולה וקבלת ביקורת ושקיפות, וגם מתוך הבנה שבעיה כל כך מורכבת לא אוכל לפתור לבד, מהמעבדה שלי, אלא בשיתוף פעולה של 30-40 איש".

אני מניחה שאין טעם לשאול אותך מה הניחוש שלך?
"אני באמת באמת, לא יודעת".

שתי התיאוריות המתחרות

1. תיאוריית הרשת העצבית הגלובלית
כדי שמידע יעובד באופן מודע, הוא צריך להיכנס לרשת הגלובלית, שיש לה מוקדים בעיקר באונות הקדמיות של המוח, והיא משדרת את המידע הזה על פני כל המוח. רק כשזה קורה, ישנה מודעות

2. תיאוריית המידע המאוחד
החוקרים הגדירו חמישה מאפיינים של חוויה מודעת ואז שאלו איזו מערכת במוח יכול ליצור חוויה עם המאפיינים האלה. המסקנה הייתה שאלה מערכות שצריכות להימצא
בחלק האחורי של המוח

פרופ' ליעד מודריק

אישי: בת 42, נשואה ואם לשלושה. תארים שני ושלישי במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב. עשתה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה
מקצועי: מרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבי״ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א. מתמחה בחקר התודעה
עוד משהו: בעבר הייתה אשת רדיו וטלוויזיה, והיום מככבת גם ב"רחוב סומסום" כמדענית שעונה על שאלות של תושבי הרחוב

עוד כתבות

הפגנה בליטא בשבוע שעבר נגד כניסת המהגרים מבלארוס / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis

האם לוקשנקו מצא דרך מתוחכמת לסחוט כסף מאירופה?

שליט בלארוס "מציף" את האיחוד האירופי במבקשי מקלט, בתגובה לסנקציות הכלכליות והפוליטיות שהוטלו על משטרו בימים האחרונים ● הוא הבהיר שהרשויות ימנעו מעבר גבול "רק אם הדבר ישתלם להן" והזכיר את הקשיים הפיננסיים של ממשלתו כסיבה לצמצום השמירה בגבול

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

האוצר נגד בנק ישראל: הפצצה שהתחבאה בחוק ההסדרים

ביום שישי, ברגע האחרון, הפיץ האוצר טיוטת חוק מעודכנת לקראת ישיבת הממשלה ביום ראשון, ובה הסתתרה פצצה - הקמת ועדה שתבחן את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל ● העובדה שבאוצר בחרו להכניס את הקמת הוועדה באופן חד-צדדי לתקציב, עשויה ללמד על כרסום בתפיסתו את נגיד בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה

אלוואנגר ראסל -  טאואר / צילום: תמר מצפי

דוחות חיוביים לטאואר: צמיחה של 16.8% בהכנסות ל-362 מיליון דולר

טאואר מספקת תחזית הכנסות של 385 מיליון דולר לרבעון השלישי של השנה, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה ● אמצע טווח התחזית מייצג צמיחה אורגנית של 38% וצמיחה כוללת של 24% לעומת הרבעון המקביל ב-2020

אזור תעשיה הרצליה פיתוח / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלים

אושרה להפקדה תוכנית שתכניס מגורים לאזור התעסוקה של הרצליה

התוכנית מציעה תוספת זכויות בסך 1.43 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות וגם, 300 יחידות דיור בשטח ממוצע של 50 מ"ר, ו-750 דירות דיור מוגן

אליקים עופר / צילום: תמר מצפי

DSPG עקפה את תחזיות השוק; המנכ"ל: הקורונה יצרה ביקושי-שיא למוצרים מבוססי הפעלה קולית

DSPG, שמפתחת שבבים למכשירי מדיה, רשמה הכנסות של 35.8 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל-35 מיליון דולר ● החברה רשמה רווח נקי של 12 סנט למניה, כשתחזית האנליסטים הייתה ל-8 סנט בלבד

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: יוסי זמיר

הסמכויות קוצצו, אבל תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל

לפעילות השוטפת של המשרד יוקצו כ-340 מיליון שקל לשנה - לעומת 380 מיליון שקלים בשנת 2019 ● לכך יתווספו לראשונה 625 מיליון שקל עבור תוכנית למאבק במשבר האקלים, שיוקצו עד סוף 2022 ● משרדי ממשלה נוספים קיבלו אף הם תקציב להתמודדות עם משבר האקלים, אך פירוט התקציבים טרם פורסם

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מחיר החשמל יעלה: האם מס הפחמן ידרבן אנרגיה מתחדשת?

המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה סיכמו כי ישראל תיישר קו עם המדינות המפותחות הפועלות לצמצם את השפעות משבר האקלים, ותתמחר את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים

דב סלע חברת ראדא / צילום: שלומי יוסף

ראדא צמחה ב-64%, ורווחיה זינקו ב-326% במחצית הראשונה של השנה

המנכ"ל דב סלע: "אנו שמחים מהביצועים שלנו, מהמשך הצמיחה ומכך שההתקדמות בשנת 2021 מתנהלת בהתאם לתוכניות שלנו. השיפור החזק בשיעור רווחיות ה-EBITDA מדגיש את המינוף התפעולי במודל העסקי"

חברת קליל - כרמיאל / צילום: איל יצהר

עיכובים בהזמנות וירידה במכירות: קליל עדכנה על תקלת מחשוב והמניה נחתכה

לפי הודעה של יצרנית הפרופילים מאלומיניום, עקב עדכון במערכת ה-ERP הארגונית "התגלו פערים בעדכוני המלאי במחסן האוטומטי" ● המניה צנחה בתל אביב ב-4.6%

אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מסתמן: חוק המטרו יפוצל מחוק ההסדרים. האם הוא ייקבר?

בכנסת מעריכים כי חוק המטרו יפוצל מחוק ההסדרים, מכיוון שפרק הזמן שיידרש לדון בו, גדול מפרק הזמן לאישור התקציב ● מוקדם יותר היום משרדי האוצר והתחבורה הסכימו על תקצוב בסך 150 מיליארד שקל להקמה של הפרויקט בגוש דן

בית קפה בתל אביב. השגרה חזרה / צילום: כדיה לוי

הפעלה מיידית של התו הירוק וחובת בדיקה שלילית לילדים: אלו המלצות קבינט המומחים לצעדים מיידיים

פרופ' נחמן אש הצהיר כי משרד הבריאות פיתח מדד חדש לפיו יקבל את ההחלטות לגבי הטלת מגבלות נוספות על המשק ● "סגר כשלעצמו, מעבר לכל נזקיו, עשוי לבלום את המשך התחלואה אבל לא להביא להיפוך משמעותי של מגמת התחלואה, אלא אם מדובר בסגר קיצוני יותר מכפי שהיה בגל השלישי"

דורון ארזי, מנכ"ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

סרגון צופה חזרה לרווחיות במחצית השנייה של השנה

חברת הטכנולוגיה פרסמה היום את דוחותיה הכספיים, בהם הציגה הכנסות גבוהות מתחזיות האנליסטים והפסד נקי מצומצם ביחס לתחזיות אלה ● הרבעון השני היה האחרון שבו ניהל את החברה עירא פלטי, שפרש לאחר 16 שנים והוחלף ע"י דורון ארזי בחודש שעבר

גדי אליקם, מנכ"ל סלע קפיטל נדל"ן / צילום: אבישי פינקלשטין

קרן הריט סלע נדל"ן רוכשת בית חולים סיעודי בטבריה ב-91 מיליון שקל

זאת מידי משפחת רודרמן ● מדובר בבניין בן 7 קומות בשטח כולל של כ-7,000 מ"ר ● הנכס מושכר לרשת עמל בחוזה שיסתיים בשנת 2032, כאשר ההכנסה נטו לשנה היא כ-6.2 מיליון שקל

נפתלי בנט, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, בתום ישיבת הממשלה / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חוק ההסדרים עובר לכנסת: המטרו בדרך החוצה, מאבק על הרפורמה בחקלאות

בכנסת טוענים כי לא ניתן יהיה לדון בכל הרפורמות שבחוק ההסדרים ● בהתאם לנוהג חוקים יפוצלו ממנו, וכך מעריכים בכנסת שיקרה לחוק המטרו ● הלובי החקלאי ינסה לשנות את הרפורמה, לאחר שכשל בניסיון להוציא אותה מהחוק

הנאסד"ק בניו יורק

התחזקות הנאסד"ק תכניס לישראל עוד 12 מיליארד שקל במסים

יצוא שירותי ההייטק צומח באופן עקבי, והחברות הישראליות עושות חיל בוול סטריט ● באוצר מעריכים שהזינוק שנרשם במדד הנאסד"ק מתחילת השנה יוביל לגידול של 12 מיליארד שקל בהכנסות ממסים - מעבר להכנסות שמתקבלות בשנה רגילה

ראש הממשלה, שר העבודה והרווחה, והשרה לשיוויון חברתי / צילום: קובי גדעון-לע"מ

תוספת שנתית של 300 מיליון שקל אמורה לצמצם פערים בין ניצולי שואה

הסעיף שאושר נותן תוספת לשורדי השואה שעלו לארץ לאחר 1953, וכן לשורדי שואה יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק ● מדובר על 117 אלף שורדי השואה שיקבלו את התוספת ● נציין כי לבד מתוספת זו, חלק משורדי השואה קיבלו בחודשים האחרונים עוד תוספות

מנסור עבאס / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

התקציב לחברה הערבית: כ-30 מיליארד שקל; עבאס: "כל מה שהבטחנו, קיבלנו"

לפי פרטים שהגיעו לידי גלובס לאחר הדיון הלילי, החלוקה המדויקת היא 21.5 מיליארד לתוכנית החומש לחברה הערבית, 3 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים ו-5 מיליארד שקל לבדואים בדרום ● הסכום לחברה הערבית גדול בכמעט 10 מיליארד שקל מתוכנית החומש הקודמת

מיכלית הנפט Mercer Street, סמוך לחופי קייפטאון שבדרום אפריקה בשנת 2016 / צילום: Associated Press, Johan Victor

עוד מסר מאיראן לנשיא ביידן

ארה"ב מצביעה על טהראן כאחראית לעוד מתקפה אבל עדיין רוצה הסכם גרעין איתה

סניף של רשת אניס / צילום: איל יצהר

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר מתכננת לרכוש את רשת אניס תמורת 50-70 מיליון שקל

המגעים נמצאים בשלב ראשוני יחסית, ומקרן גרין לנטרן ורשת אניס נמסר ש"נמסור פרטים ברגע שיהיה מה לשתף" ● כיום מונה רשת אניס 39 סניפים, כאשר האחרון שבהם נפתח השבוע ברחוב אבן גבירול בתל אביב

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

הכניסה לתל אביב תעלה לכם כסף, אבל זה לא יקרה בקרוב

שרת התחבורה מרב מיכאלי התנגדה, שר האוצר אביגדור ליברמן הצהיר שהוא לא יתעקש, אבל באגף התקציבים נעמדו על הרגליים האחוריות ואגרת התחבורה הציבורית למרכז תל אביב, שידועה בשם אגרת גודש, נכנסה לחוק ההסדרים ● השינוי צפוי להיכנס בפועל רק ב-2024