ראשי גוש השינוי בפגישה במלון דן בת"א בתחילת יוני / צילום: רענן כהן
לממשלה הנכנסת בעיית יסוד מהותית אחת - היא הטרוגנית מאוד, עם מספר גבוה של מפלגות חברות בקואליציה (9) ומכילה קצוות אידיאולוגים - מימינה ותקווה חדשה ועד למרצ והעבודה. כדי לשרוד היא תידרש להימנע מלעסוק בנושאים שנויים במחלוקת שמהווים הבטחות "ליבתיות" של המפלגות השונות - מקידום זכויות להט"ב, דרך שינוי הסטטוס קוו ועד לנושאים המדיניים.
אלו חמשת האתגרים של הממשלה ה-36 של ישראל:
האתגר הביטחוני
ישראל סיימה את מבצע שומר החומות כשבערים המעורבות המצב עדיין נפיץ מאוד, וכשברקע הבטחות חמאס לסבב הסלמה נוסף על כל התפתחות בירושלים (מצעד הדגלים שמתוכנן להתקיים ביום שלישי למשל). כשרע"ם ומרצ בקואליציה, יידרש בנט להנהיג פתרון ברזל למניעת גל נוסף של מהומות ערביות בערים המעורבות ולאתגר בכך את השותפות משמאל כשיש לו גב מליברמן, סער וגנץ. במבצע האחרון זה גרם לבנט להכריז שהוא לא חלק מהממשלה העתידית, הפעם הוא עומד בראשה כשרע"ם היא מרכיבה חשובה בקואליציה בהנהגתו.
האתגר האזרחי
סוגיות הליבה של מרצ, ישראל ביתנו והעבודה במערכת הבחירות האחרונות היו אזרחיות - קידום לימודי ליבה לחרדים על ידי התניה בתקצוב, חקיקה לקידום זכויות של הקהילה הגאה וקידום תחבורה ציבורית בשבת לצד פתיחת מרכולים. בעוד לפיד חתום על קידום הנושאים האלה מול חברות הקואליציה, ימינה הודיעה כי היא לא מחויבת, שכן היא לא חתומה על אותם הסכמים.
לא רק זו אלא שרע"ם ודאי שלא תתמוך בחקיקה להט"בית למשל. בכל פעם שח"כ מהקואליציה יבקש לקדם חוק פרטי שלו באחד הנושאים האלו הוא צפוי להיתקל בווטו של ימינה או סער בוועדת שרים לחקיקה. השאלה כמה המפלגות האלו שהבטיחו לבוחרים שלהם שינוי - יוכלו לעמוד בסירוב מתמשך.
אתגר המשילות
61 אצבעות בלבד לקואליציית בנט-לפיד. בקואליציה הומוגנית יותר עם 61 אצבעות ב-2015 נתניהו התקשה מאוד למשול ולקדם מדיניות. רק הבוקר קיבלנו הדגמה נוספת לכוחו של היחיד בקואליציה כזו עם הודעתו של אבידר כי יתפקד כח"כ עצמאי, לפני כן היה זה ניר אורבך, ח"כ אנונימי מימינה, שכולם חיכו למוצא פיו. כל חקיקה או תקציב שהקואליציה תרצה להעביר - היא תצטרך לקושש את האצבע ה-61. כל הצבעה כזו יכולה להפוך להצבעת אי אמון ברגע.
התקציב
בתוך 140 ימים הקואליציה צריכה לאשר את תקציב 21-22, כך לפי ההסכמים הקואליציוניים. האתגר כמו בכל ממשלה ברור - איזה תוכניות יתוקצבו, האם יהיו גזירות ועל איזה ציבור, מה יישאר בחוץ למרות רצון ראשי הסיעות לקדם ומה עשוי להיות הקיצוץ שאחת ממפלגות הקואליציה תכריז בגינו: "עד כאן". לפיד ובנט יידרשו לנווט בחוכמה בין דרישות כל מרכיבות הקואליציה, כשמי שבאמת מחזיק במושכות הוא אביגדור ליברמן שלא נהג עד כה לרצות את שותפיו.
האתגר המדיני
כשהממשל האמריקאי החדש יבקש לקדם תוכנית שלום, כפי שקורה בכל ממשל נבחר, תהיה זו האות להרעשת המערכת הפוליטית בישראל. הקפאת בנייה, פינוי יישובים והגעה של בנט לפסגת שיחות עם אבו מאזן - כל אלו יהיו הקש שישבור את גב השותפות הימניות בממשלה, שגם ככה היה נדמה כאילו נגררו למהלך ללא רצונם (חברי ימינה בעיקר ובראשם ראש הממשלה). אם ביידן ירצה בהארכת ימי הממשלה הנבחרת בישראל - הוא יצרך לאפסן תוכניות.