גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש המון כסף פנוי שמחפש אלטרנטיבה, ולכן מימון הנדל"ן כל כך אטרקטיבי"

קרנות האשראי החוץ-בנקאי לא רק הולכות ומתרבות, אלא גם יוצאות לבורסה: מניף וגמלא הראל כבר הונפקו, ומכלול וברקת בדרך • טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל: "אנחנו מגייסים כסף איפה שהכי נוח והכי זמין, והבורסה היום בגאות"

“יש המון כסף פנוי שמחפש אלטרנטיבה, ולכן מימון הנדל”ן כל כך אטרקטיבי” / צילום: Shutterstock
“יש המון כסף פנוי שמחפש אלטרנטיבה, ולכן מימון הנדל”ן כל כך אטרקטיבי” / צילום: Shutterstock

לא פחות מארבע חברות בענף המימון החוץ בנקאי לנדל"ן, החליטו בחודשים האחרונים "לצרף" את שוק ההון לרשימת המשקיעים שלהן. חברת מניף נכנסה בתחילת השנה לבורסה, לפי שווי של כ-650 מיליון שקל ונהנתה מביקושי יתר בהנפקה; גמלא הראל גייסה לאחרונה 122 מיליון שקל לפי שווי של 410 מיליון שקל, ושתי חברות נוספות בתחום נמצאות אף הן בשלבים שונים לקראת הנפקה: מכלול של השותפים אורי פז, איילת רוסק וירון בלנק, וברקת, הוותיקה, בשליטת רוני בירם וגיל דויטש, ובניהולו של עדי גזית.

 

ברקת הגישה בשבוע שעבר טיוטת תשקיף לגיוס כ-100 מיליון שקל לפי שווי של כ-300 מיליון שקל לפני הכסף. מכלול מתכוונת להנפיק לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ונמצאת לקראת השלמת תשקיף. ברקע הדברים עומדת מחלוקת של מכלול עם קרן פנינסולה, הקשורה לרצון של מכלול למזג אליה את קרן תמוז לפני ההנפקה.

עוד לפני ההנפקות הללו, שוק ההון כבר עמוק בתוך המימון החוץ-בנקאי לנדל"ן: מניף היא חברה בשליטת מבטח שמיר הציבורית, וכלל ביטוח היא בעלת עניין בה; גמלא הראל היא בבעלות משותפת של הראל וכלמוביל הציבורית; ו-35% ממניותיה של מכלול מוחזקות בידי כלל ביטוח. אך כמובן, זה לא כמו להכניס רגל לשוק ההון באופן ישיר, ולגייס מהציבור.

 

"גישה למקורות הון"

"ראינו את פוטנציאל הצמיחה של הפעילות הזו", מסביר מאור דואק, מנכ"ל מניף, שנכנסה בתחילת השנה לבורסה. מניף פועלת כבר 21 שנים בתחום המימון לנדל"ן, וכעת, מסביר דואק את הרציונל להחלטה להפוך ציבוריים, "הבנו שאנו צריכים גישה למקורות הון".

דואק מאמין שההנפקה של מניף, שהוכתרה בהצלחה, דרבנה את החברות הנוספות בענף ללכת בעקבותיה. "ההנפקה חשפה את המודלים והרווחיות בענף הזה, והשוק קיבל ביטחון להשקיע", הוא אומר.

מאור דואק, מניף שירותים פיננסים / צילום: מניף שירותים פיננסים

את דבריו מחזק טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל, שאומר, ישר ולעניין: "אנחנו מגייסים כסף איפה שהכי נוח והכי זמין, והבורסה היום בגאות ומאוד נוח לגייס. אנחנו מנצלים את התקופה ששוק ההון חם".

"ההנפקות בתחום הן במכפילים הכי גבוהים שאני זוכר", אומר יאיר קפלן, עד לא מזמן סמנכ"ל בכיר בהכשרה ביטוח ומנהל ההשקעות הראשי בה, שבאחרונה מונה ליו"ר קרן מימון הנדל"ן אשכול, העוסקת במימון לקבוצות רכישה ובהשלמות הון יזמי. "היום", ממשיך קפלן, "אפשר להנפיק אג"ח בריביות של כ-2%, מה שמאפשר לבעלי חברות האשראי להוזיל מהותית את עלויות המימון, לקבל שווי שהם לא חלמו עליו, ולעשות אקזיט. זו הזדמנות טובה להנפיק והרבה חברות מנצלות את זה, כי מי יודע מה יהיה מחר?! כרגע יש בשוק המון כסף פנוי שמחפש אלטרנטיבה ואין הרבה אלטרנטיבות מעניינות, ולכן מימון הנדל"ן כל כך אטרקטיבי".

טל תפוחי מנכל גמלא-הראל / צילום: שלומי יוסף

"בארה"ב זה 30% מהשוק"

"עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים", מוסיף יגאל צמח, בעלים ומנכ"ל גשרים, קרן למימון מגובה נדל"ן, "זה אפיק מאוד אטרקטיבי, שמקבל תשואה חד-ספרתית בשקלים, עם בטוחה טובה, כך שהמגמה של כניסת שחקנים נוספים היא בלתי נמנעת. "בארצות הברית המימון החוץ-בנקאי לנדל"ן עומד על 30%, ובבריטניה - 40%. בארץ זה עומד על אחוזים בודדים, ולתחום נכנסות קרנות שממומנות על ידי בורסה, מוסדיים או משקיעים מתוחכמים שמקבלים תשואה דו-ספרתית (הכוונה מהשקעותיהם בכלל). הרבה שחקנים אוהבים לגוון בהלוואות לא סחירות. כל עוד הריביות נמוכות והכסף זמין, האפיק החוץ בנקאי כהשקעה יגדל וילך. אני מניח שהענף הזה יגיע ל-20% ממימון הנדל"ן בכלל, בתוך כמה שנים".

אם נשים רגע בצד את הארבע שנכנסות לבורסה, נראה שתחום המימון החוץ בנקאי לנדל"ן נמצא כבר זמן די רב במגמת עלייה. זה התחיל בשנים האחרונות, התעצם בתקופת הקורונה, כשגורמי נדל"ן התקשו לקבל מימון מהבנקים (אף שבנק ישראל דווקא העלה את שיעור המימון שענף הנדל"ן יכול לקבל מהבנקים ל-26% מכלל האשראי הבנקאי), ובחלוף הקורונה לא רק שזה לא שכך, אלא אפילו התעצם, ונראה שבכל יום נכנס לענף שחקן חדש. "הקרנות תודלקו על ידי זה ששוק הנדל"ן הפך להיות הזדמנותי", מסביר גורם בתחום. "במקביל, לבנקים הייתה מגבלה מבחינת היקף הכסף שהם יכולים לתת".

פערי הריבית מצטמצמים

"חלק מהגאות", אומר גורם אחר בענף, "נובעת מרגולציה מאוד כבדה על הבנקים מצד אחד, ולגיטימציה שקיבל התחום, מצד שני. לעומת הבנקים המסורבלים, הגופים החוץ-בנקאיים הם קלי רגליים".

"הגופים החוץ-בנקאיים", אומר קפלן מאשכול, "הרבה יותר מהירים וגמישים מהבנקים. בנק זו מערכת הרבה יותר ממוסדת, בירוקרטית, וגם הרגולציה הבנקאית שונה מאשר זו בשוק ההון. לקוח שצריך תשובה ביום שישי, יקבל אותה ביום שישי".

ומה לגבי פערי הריבית? בכל זאת, הריביות של הבנקים עדיין נמוכות יותר.
"הפערים האלה מצטמצמים", אומר קפלן. "וגם אם יש פערים בריבית, זה מתקזז עם מהירות התגובה, הגמישות והעלויות האחרות".

"העובדה שקבלן או יזם יכול להתחיל את העבודה מהר יותר, בזכות זה שקיבל מימון מהר יותר", אומר גורם באחת החברות בתחום, "מתבטאת בסוף גם בכסף. וזמן זה כסף. כך שגם אם הבנק מעניק ריבית נמוכה יותר, עדיין אם מביאים בחשבון את כל העלויות מסביב, שנובעות מהרגולציה ומהסרבול - זה משתלם פחות".

סיבה נוספת לגאות בענף, כפי שמציין גורם בתחום, היא ההתחדשות העירונית. "תמ"א 38/2", הוא מחדד, "הביא המון שחקנים חדשים. בהתחדשות עירונית אין מרכיב של קרקע, כל מה שאתה צריך לעשות זה רק להחתים את הדיירים. התוצאה היא שנכנסו לשוק הנדל"ן מאות שחקנים שהבנקים לא ידעו איך ‘לאכול אותם’, והם מצאו מענה אצל הגופים החוץ-בנקאיים. ההתחדשות העירונית גם הדליקה את כל עולם הנדל"ן, שהוא כיום הרבה יותר דינמי. השוק הפך להיות מאוד מבוזר, ואם אתה לא חברה בסדר גודל של שיכון ובינוי, אין לך את ההון העצמי שהבנק דורש".

תפוחי מגמלא הראל מציין עוד סיבה להתרחבות הענף: "תשומות הבנייה עלו, והיקפי הפרויקטים גדלים".

עדי גזית מנכל ברקת / צילום: אלי דסה

"לא היה לנו אף דיפולט"

בין החברות בתחום המימון לנדל"ן יש הבדלים בפעילות: חלקן מעניקות בעיקר הלוואות מזנין (הלוואות להשלמת הון) כמו מניף וגמלא; חלקן מממנות בעיקר בעלי קרקע פרטיים ויזמים, כמו ברקת שמממנת למשל ב-1.7 מיליארד שקל את פרויקט כיכר המדינה; ושלישית, כמו מכלול, מגדירה את עצמה כחברה שעוסקת בכל מכלול הליווי הבנקאי: "מתמחה בהענקת מימון ליזמים וחברות נדל"ן למגורים, העוסקים בפרויקטי התחדשות עירונית, פרויקטי מחיר למשתכן, ועסקות קומבינציה".

"יש גורמים שנותנים הלוואות רק לגופים שהם טריפל A", אומר צמח מגשרים. "למשל, קרנות כמו יסודות, ויש כאלה שהולכות על עסקאות מורכבות יותר שמסוגלות לייצר עד 8% תשואה. אנחנו למשל, נכנסים גם לעסקאות של חצי מיליון שקל - אשראי לפרטיים שלא יכולים לקחת משכנתה בבנק, מכל מיני סיבות. נתנו כבר 70 הלוואות ולא היה לנו מקרה אחד של דיפולט".

מה עם משרדים, תממנו?
"אנחנו פחות נוטים לתת הלוואות למשרדים, ואם כן - נשתמש בערבים חיצוניים שייתנו לנו בטוחות. ממילא יש פחות פרויקטים חדשים למשרדים. רוב יזמי המשרדים עצרו את התוכניות שלהם".

בעוד שחלק מהבכירים בקרנות הם יוצאי הבנקים והגופים המוסדיים (כמו איילת רוסק ואורי פז ממכלול), אחרים הם יזמים לשעבר שמכירים את השוק מהצד היזמי. צמח למשל, היה מייסד ומנכ"ל חברת ברגרואין רזידנטיאל, שהקימה את מגדל מאייר ברוטשילד.

איילת רוסק, מנכ"ל ובעלים, מכלול התחדשות עירונית / צילום: איל יצהר

"וואן בלוף שופ"

דואק מציין שלמרות שמניף מממנת בעיקר מגורים, לאחרונה הם גם מימנו רכישה של קרקע מסחרית באילת, וכעת הם במשא ומתן למימון פרויקט משרדים.

בכל מקרה, הוא מדגיש שהחברות בתחום "אינן לא מחליפות את הבנקים, אלא משלימות אותם", ומפריע לו שיש מי שמציגים זאת אחרת ו"לוטשים עיניים לעשות חוב בכיר".
תסביר.

"רבות מציגות את עצמן כוואן סטופ שופ, ולוטשות עיניים לעשות חוב בכיר (שזה האשראי שנותן הבנק). צר לי, זה וואן בלוף שופ, שמביא לכך שהיזם מקבל מוצר ללא גמישות ונמצא בסיכון גבוה. כל גוף צריך לתת מענה בסגמנט אחר. אך יש גופים שמעמידים ליזמים חוב בכיר ובמקביל מספקים להם מימון להון העצמי הנדרש לקבלת אותו ליווי, ומוצאים את עצמם בניגוד אינטרסים מובהק.

"למעשה, הגוף שמנהל את הליווי הפיננסי (ומכאן את תזרים הפרויקט) נותן ליזם ביד שמאל את ההון העצמי שהוא דורש ממנו ביד ימין. הגוף המלווה מוותר בכך על מרבית שכבת ההגנה שלו שמאפשרת לו לנהל פיננסית את העסקה ואת התזרים תוך הפעלת גמישות ויצירתיות. באופן הזה, לא רק שהגוף המלווה מגדיל את הסיכון שהוא לוקח על עצמו, אלא שהוא אף מגדיל את הסיכונים שהוא מטיל על היזם ועל הפרויקט כולו, באופן שעלול לסכן את השלמת הפרויקט ולהשליך על כל המעורבים בו, וביניהם הספקים ורוכשי הדירות.

"העניין מקבל משנה תוקף, לאור זאת שהעיוות מתפשט מהשוק החוץ בנקאי אל הבנקים. בנקים רבים, מתוך רצון לתת מענה לתחרות מצד גופים חוץ בנקאיים אלו, מתפתים לספק הלוואות הון עצמי, ולו באופן חלקי. כמו תמיד במקרים אלו, הפתרון יגיע מכיוון הרגולטור. השאלה אם התערבותו תגיע לפני או אחרי משברים בענף, שבהם ייפגעו גם רוכשי דירות".

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב