ד"ר מיכאל שראל / צילום: אוריה תדמור
בסביבת ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט מסרבים להתחייב אבל ד"ר מיכאל שראל, שהיה הכלכלן הראשי באוצר והתפטר משם בתקופתו של לפיד לאחר שהתנגד למדיניותו, הוא המועמד הבכיר לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה. המועצה היא גוף תכנון המדיניות הכלכלית שבתקופת נתניהו צברה כוח רב, שכן היא כפופה לראש הממשלה ישירות ולא לאוצר, ופועלת במקביל אליו. לא מעט מהצעדים הכלכליים המשמעותיים ביותר נקבעו שם, ולא באוצר, כמו מקצת מצעדי הסיוע הכלכלי בתקופת הקורונה ובראשם המענקים הישירים לכל אזרח. מי שמכהן בתפקיד כיום הוא פרופ' אבי שמחון.
בנט - שלא התלהב ממתן המושכות הכלכליות המלאות לידיו של ליברמן, באוצר ובוועדת הכספים - ינסה לאזן ולהיות מעורב בהחלטות אלה באמצעות המועצה. אבל בפועל, עמדותיו המקצועיות כלכליות של שראל לגמרי לא רחוקות מאלה שהביע ליברמן בעת האחרונה.
שראל הוא כלכלן מוערך שקיבל את תואר הדוקטור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, שימש כלכלן בבנק העולמי ובבנק ישראל, והיה ראש אגף כלכלה ומחקר של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים. באוצר שרד שנתיים. הוא מונה ב-2012 אבל התפטר ב-2014 בשל התנגדותו לפטור ממע"מ על רכישת דירות חדשות ראשונות שביקש שר האוצר דאז לפיד להנהיג. היום הוא עומד בראש פורום קהלת, מכון מחקר שמרני-ימני, שסיפק את ניירות העמדה ששימשו בסיס לרוב המדיניות והמצעים הכלכליים של מפלגות ימינה והאיחוד הלאומי.
עמדותיו באשר למצב הכלכלי לאחר הקורונה מובהקות, וכאמור לא בהכרח סותרות להצהרות הכלכליות של ליברמן. כך למשל הוא מתנגד להארכת דמי האבטלה בחל"ת וגם לביטול הקנסות על פדיון מוקדם של קרנות ההשתלמות. לדבריו, אלה צעדים שלא מעודדים חזרה לפעילות כלכלית, ומייצרים למשל מצב שבו אנשים ירגישו שיותר משתלם לקבל דמי אבטלה.
בשיחה עם גלובס הוא אומר כי הצעד של ליברמן לביטול חל"ת למעט גיל 45 ומעלה הוא הרבה יותר הגיוני מהארכת החל"ת כמעט לכל האוכלוסיה. זה טוב למובטלים עצמם שדמי החל"ת עודדו אותם להישאר מחוץ לשוק העבודה, וככל שהזמן עובר החזרה אליו קשה. הוא מעריך כי בשל הקורונה קורים שינויים מבניים עמוקים במשק ושוק העבודה משתנה, לכן לרוב החוזרים לשוק יתאפשר למצוא מקומות עבודה חדשים.
הדרך לצמצום הגירעון ולצמיחה היא ברפורמות
שראל מתח ביקורת קשה על היעדרה של מסגרת פיסקאלית במהלך המשבר - קרי תקציב מסודר, ולא מן הנמנע שרעיון התקציב הדו-שנתי שדרש בנט במו"מ הקואליציוני הגיע ממנו. שראל מצדד בהפחתה של המסים שעשויה לסייע למשק - ושוב, לא נוגד את עמדת ליברמן שהצהיר כי אין כוונה להעלות מסים.
לנו הוא אומר כי למשל כדאי לבטל פטורים ממע"מ וגם להפחית את המדרגה העליונה של מס הכנסה ששיעורה 50% על בעלי הכנסות גבוהות. גם את מס החברות ניתן להקטין, הוא אומר, אבל ביטול פטורים היסטוריים חייב להיות ביחד עם הרחבת בסיס המס, מיסוי השקעות חיצוניות שליליות והטלת מס גודש ומס פליטת פחמן למשל. שראל אגב לא מתלהב מחובת דיווח כללית כי זה מטיל רגולציה כבדה ויקרה על האזרחים.
עוד צעדים שהציע בין השאר בראיון לגלובס הם: הגדלת האשראי לעסקים אבל בערבות מדינה מופחתת של 15% ולא יותר, וגם הצגת תוואי להפחתת הגירעון במהלך העשור הבא ולחוקק כבר עכשיו חלק מהצעדים שיידרשו להפחתת הגירעון בעתיד.
הדרך לצמצום הגירעון ולצמיחה היא ברפורמות, הוא אומר, כאלה שלא קרו כאן כבר שנים ארוכות. בטווח המיידי הוא מדבר על שינוי בחוקי העבודה ויחסי עבודה במשק קרי הפחתת כוחם המופרז לפיו, של ההסתדרות וועדי העובדים בחלק ממקומות העבודה. "בישראל כוח עודף לארגוני העובדים גם ביחס לאירופה וזה על חשבון המשק הצרכנים והציבור ככלל. גמישות תעסוקתית תביא רפורמות שיקטינו בזבוזים ויהפכו את המשק ליעיל הרבה יותר".
עוד סוגיה שחובה לטפל בה לדבריו היא של מצב החברה החרדית. שראל גורס כי חייב להיות טיפול עומק בחינוך של הצעירים החרדים ובהכשרתם לשוק העבודה. השילוב של דמוגרפיה גבוהה והיעדר כישורים בסיסיים הוא בטווח הארוך גורם פגיעה משמעותי מאוד למשק - אומר שראל.
האם זה ייושם כעת? "נראה שיש מעט חילוקי דעות מקצועיים עם האוצר ומי שיעמוד בראשו", הוא מסכם, "אבל החשש הוא כי יהיה חוסר רצון לקבל החלטות לא פופולריות".