הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה להפקדה בישיבתה האחרונה את תוכנית שכונת מנשייה, ליד שכונת נווה צדק ויפו. מדובר בתוכנית בשטח של 120 דונם, הכוללת את מתחם התחנה, את מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ועוד שטח פתוח לא מבונה, הנמצא בין מתחם התחנה ורחוב קויפמן. התוכנית כוללת בנייה של 695 חדרי מלון, 640 יחידות דיור, 7,136 מ"ר של שטחי מסחר ו-53,000 מ"ר של שטחי ציבור. קשה להפריז בערכי הנדל"ן שיבנה במקום המרוחק מטרים ספורים מקו הים.
רקע היסטורי: אזור מנשייה הוקם בשלהי המאה ה-19 כחלק מהשכונות שניבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה של יפו, היו חלק בלתי נפרד ממנה. האזור החל להיבנות ככפר דייגים בשם אירשיד שנבנה על החוף מול סלע אנדרומדה ואוכלס בידי נתינים מצריים. האזור נבנה במהירות והגיע עד לגבולות שוק הכרמל וכרם התימנים של ימינו. בשיאו כלל הרובע את השכונות אירשיד, מנשייה, נווה שלום, יפה נוף וחארת ע-תאנק. לאחר מלחמת העצמאות השכונה נותרה נטושה ועיריית תל אביב החלה בהרס הבתים, בשלושה גלים שנמשכו עד 1976. בחלק המערבי של השכונה הוקם פארק צ'ארלס קלור.
"מהות התוכנית של מרחב מנשייה היא קישוריות"
משרד האדריכלים האחראי לתכנון התוכנית הוא דרמן ורבקל. בראיון לגלובס בחודש אוגוסט 2018 אמרה הפרופ' אדר' אלס ורבקל כי "את השכונה תכננו לפי הגריד (רשת רחובות) של שכונת מנשיה המקורית, זו שנחרבה ב-48. כל הרחובות ניצבים לקו הים. החזרנו את זה". עוד היא הוסיפה: "הבנו שצריך לצאת מהתפיסה המקובלת של מתחמים. אנחנו יודעים שמתחם התחנה הוא כישלון, והטענה שלנו היא שזה לא בגלל שהתוכנית הכלכלית לא הייתה טובה, אלא בגלל שהתוכנית האורבנית הייתה בעייתית. לשים שם רק פרוגרמה מסחרית, לאפשר כניסה אחת מהחניון, לגדר את המקום, אלה שגיאות".
אדר' אלי דרמן: "מהות התוכנית של מרחב מנשייה היא קישוריות. מה שהתוכנית עושה בבסיס שלה זה שהיא מקשרת את תל אביב ואת יפו. קישור שהיום הוא מאד חוסר וקורה במקומות ספורים. גם מבחינת רחובות חדשים, אנחנו מציעים חיבור של רחוב גולדמן, שהוא ההמשך של רחוב יפת, פנימה לתוך החניונים של מרחב התחנה עד שהוא פוגש את נווה צדק, אנחנו לוקחים את דרך שלבים ומפצלים אותה לשני רחובות עירוניים - רחוב התחנה, ורחוב נוסף שיעבור בתוך המתחם. התוכנית מייצרת הרבה מאד מעברים ושבילים בין נווה צדק עם מרחב התחנה ויפו. ככה שהמרחב עצמו יהפוך ממרחב סגור למרחב עירוני ותוסס שמאפשר הליכה דרכו בין נווה צדק והשכונות הצפוניות של יפו".
לתוכנית מתנגדים תושבים משכונת נווה צדק הסמוכה. עמוד הפייסבוק "מצילים את פארק התחנה", מסקר את ארועי ההתנגדות לפרויקט שאושר להפקדה בשבוע בעבר. בין הטיעונים נגד התוכנית: הוספה של בנייה רוויה בשטח הפתוח, צמצום השטחים הירוקים, בניית הרבה גינות קטנות במקום פארק אחד מרכזי, וסלילת כביש חדש שיקשר את ציר שלבים עם רחוב קויפמן, שכונה בידי המתנגדים "אבן גבירול של הדרום". התושבים מצהירים כי בכוונתם להערך למאבק משפטי "עיקש" נגד התוכנית.
כשאני מנסה לברר עם האדר' דרמן את פשר ההתנגדות לתוכנית הוא מסביר: "התוכנית לא באה לגזול מתושבי נווה צדק שטחים ירוקים. היא מציעה אמנם בינוי, אך הרבה מאד גינות וגם גינות גדולות. למעלה מ-52 דונם של שטחים פתוחים וכיכרות. כמו כן, תוכנית המתאר קבעה את המשך ציר שלבים, ואנחנו נתנו לזה פרשנות מעודנת. אם מסתכלים בעין רחבה, אז אפשר לראות את כל היתרונות העירוניים החשובים שהתוכנית מציעה לעיר. מעבר לזה, יש את הנושא ההסטורי. עד שנות ה-70 של המאה שעברה, היה רובע מנשייה חי ותוסס. בשיאו חיו בו 18,000 תושבים. השכונה חיברה את יפו ותל אביב. אנחנו מבקשים לחדש את המחבר הזה".
