גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רובע חדש בין נווה צדק ויפו: אושרה להפקדה תוכנית הבנייה במנשייה

מדובר בתוכנית בשטח של 120 דונם, הכוללת את מתחם התחנה, את מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ועוד שטח פתוח לא מבונה, הנמצא בין מתחם התחנה ורחוב קויפמן ● אדר' אלי דרמן: "מהות התוכנית של מרחב מנשייה היא קישוריות"

התוכנית כוללת בנייה של 695 חדרי מלון, 640 יח"ד, 7,136 מ"ר של שטחי מסחר ו-53,000 מ"ר של שטחי ציבור / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלים
התוכנית כוללת בנייה של 695 חדרי מלון, 640 יח"ד, 7,136 מ"ר של שטחי מסחר ו-53,000 מ"ר של שטחי ציבור / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלים

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה להפקדה בישיבתה האחרונה את תוכנית שכונת מנשייה, ליד שכונת נווה צדק ויפו. מדובר בתוכנית בשטח של 120 דונם, הכוללת את מתחם התחנה, את מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ועוד שטח פתוח לא מבונה, הנמצא בין מתחם התחנה ורחוב קויפמן. התוכנית כוללת בנייה של 695 חדרי מלון, 640 יחידות דיור, 7,136 מ"ר של שטחי מסחר ו-53,000 מ"ר של שטחי ציבור. קשה להפריז בערכי הנדל"ן שיבנה במקום המרוחק מטרים ספורים מקו הים.

רקע היסטורי: אזור מנשייה הוקם בשלהי המאה ה-19 כחלק מהשכונות שניבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה של יפו, היו חלק בלתי נפרד ממנה. האזור החל להיבנות ככפר דייגים בשם אירשיד שנבנה על החוף מול סלע אנדרומדה ואוכלס בידי נתינים מצריים. האזור נבנה במהירות והגיע עד לגבולות שוק הכרמל וכרם התימנים של ימינו. בשיאו כלל הרובע את השכונות אירשיד, מנשייה, נווה שלום, יפה נוף וחארת ע-תאנק. לאחר מלחמת העצמאות השכונה נותרה נטושה ועיריית תל אביב החלה בהרס הבתים, בשלושה גלים שנמשכו עד 1976. בחלק המערבי של השכונה הוקם פארק צ'ארלס קלור.

"מהות התוכנית של מרחב מנשייה היא קישוריות"

משרד האדריכלים האחראי לתכנון התוכנית הוא דרמן ורבקל. בראיון לגלובס בחודש אוגוסט 2018 אמרה הפרופ' אדר' אלס ורבקל כי "את השכונה תכננו לפי הגריד (רשת רחובות) של שכונת מנשיה המקורית, זו שנחרבה ב-48. כל הרחובות ניצבים לקו הים. החזרנו את זה". עוד היא הוסיפה: "הבנו שצריך לצאת מהתפיסה המקובלת של מתחמים. אנחנו יודעים שמתחם התחנה הוא כישלון, והטענה שלנו היא שזה לא בגלל שהתוכנית הכלכלית לא הייתה טובה, אלא בגלל שהתוכנית האורבנית הייתה בעייתית. לשים שם רק פרוגרמה מסחרית, לאפשר כניסה אחת מהחניון, לגדר את המקום, אלה שגיאות".

אדר' אלי דרמן: "מהות התוכנית של מרחב מנשייה היא קישוריות. מה שהתוכנית עושה בבסיס שלה זה שהיא מקשרת את תל אביב ואת יפו. קישור שהיום הוא מאד חוסר וקורה במקומות ספורים. גם מבחינת רחובות חדשים, אנחנו מציעים חיבור של רחוב גולדמן, שהוא ההמשך של רחוב יפת, פנימה לתוך החניונים של מרחב התחנה עד שהוא פוגש את נווה צדק, אנחנו לוקחים את דרך שלבים ומפצלים אותה לשני רחובות עירוניים - רחוב התחנה, ורחוב נוסף שיעבור בתוך המתחם. התוכנית מייצרת הרבה מאד מעברים ושבילים בין נווה צדק עם מרחב התחנה ויפו. ככה שהמרחב עצמו יהפוך ממרחב סגור למרחב עירוני ותוסס שמאפשר הליכה דרכו בין נווה צדק והשכונות הצפוניות של יפו".

הדמיית תוכנית שכונת מנשייה / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלים

לתוכנית מתנגדים תושבים משכונת נווה צדק הסמוכה. עמוד הפייסבוק "מצילים את פארק התחנה", מסקר את ארועי ההתנגדות לפרויקט שאושר להפקדה בשבוע בעבר. בין הטיעונים נגד התוכנית: הוספה של בנייה רוויה בשטח הפתוח, צמצום השטחים הירוקים, בניית הרבה גינות קטנות במקום פארק אחד מרכזי, וסלילת כביש חדש שיקשר את ציר שלבים עם רחוב קויפמן, שכונה בידי המתנגדים "אבן גבירול של הדרום". התושבים מצהירים כי בכוונתם להערך למאבק משפטי "עיקש" נגד התוכנית.

כשאני מנסה לברר עם האדר' דרמן את פשר ההתנגדות לתוכנית הוא מסביר: "התוכנית לא באה לגזול מתושבי נווה צדק שטחים ירוקים. היא מציעה אמנם בינוי, אך הרבה מאד גינות וגם גינות גדולות. למעלה מ-52 דונם של שטחים פתוחים וכיכרות. כמו כן, תוכנית המתאר קבעה את המשך ציר שלבים, ואנחנו נתנו לזה פרשנות מעודנת. אם מסתכלים בעין רחבה, אז אפשר לראות את כל היתרונות העירוניים החשובים שהתוכנית מציעה לעיר. מעבר לזה, יש את הנושא ההסטורי. עד שנות ה-70 של המאה שעברה, היה רובע מנשייה חי ותוסס. בשיאו חיו בו 18,000 תושבים. השכונה חיברה את יפו ותל אביב. אנחנו מבקשים לחדש את המחבר הזה".

עוד כתבות

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

תקדים: הורי חייל שנהרג יוכלו להביא ילד מזרעו על אף שהשאיר אחריו בת זוג

הורי קצין שנהרג בתאונת דרכים קיבלו מבית המשפט היתר תקדימי לעשות שימוש בזרעו של בנם המנוח כדי להביא לעולם ילד מאם מיועדת ● החידוש נובע מהעובדה שהבן המנוח הותיר אחריו בת זוג שהודיעה כי אינה מעוניינת להרות מזרעו, אך גם אינה מתנגדת לכך שההורים יעשו שימוש בזרעו באמצעות אישה אחרת

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

כמעט כל חייל אמריקאי יקבל את המערכת הישראלית הזו

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

כמעט אף אחד לא נשאר בבית: היום שהציל את הקמעונאים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט בשיאים; ההנפקה הגדולה של השנה יוצאת היום לדרך

יצרנית השבבים סרבראס גייסה 5.5 מילארד דולר ותמחרה את ההנפקה ב-185 דולר למניה ● היום אישרה ארה״ב לכ־10 חברות סיניות לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה שמזנקת לשיא ● סיסקו מפטרת עובדים ומזנקת בחדות ● בורסות אירופה ננעלו בעליות

אמדוקס / צילום: יח''צ

הבכירה באמדוקס שפורשת אחרי 20 שנה, וההמלצה האופטימית שקיבלה המניה

אמדוקס פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון, וגם הודיעה על פרישתה של תמר רפפורט-דגים, סמנכ"לית הכספים והתפעול, אחרי קרוב ל-20 שנה ● רפפורט-דגים על החולשה במניה: "יש היום שיבוש בשוק, לעולם הארגוני מורכב יותר לאמץ GenAI" ● וגם: באופנהיימר ממליצים על המניה בפרמיה של כ-75%

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/Nur

משבר הנפט הגיע לאיראן: הופסק יצוא מכליות מהאי ח'ארג

דיווחים על נזילות נפט ותמונות לוויין לפיהן אין שיט מסביב לאי האיראני ח'ארג מגבירים את האמונה במערב שאיראן מתקרבת לקריסה כלכלית ● מומחים: "המצב באיראן יצטרך להיות קטסטרופלי כדי שהמשטר ייכנע"

איור: גיל ג'יבלי

הפער בין הדירוג הרשמי של חברות האשראי לתשואה בשוק

חברת הדירוג S&P אשררה בסוף השבוע את הדירוג של ישראל ברמה A ● אלא שבשוק ההון פרמיית הסיכון של ישראל מתומחרת אחרת ● ממה נובעים הפערים הגדולים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

במסעדה בשרונה ובבית פרטי: הצצה למסע החיזורים של אסף רפפורט

מלווה ביועץ הקרוב זמיר דחב"ש, ולמרות שהעסקה כלל לא אושרה, אסף רפפורט בונה סביבו כוורת שתלווה אותו כבעלים של ערוץ רשת 13 ● בין המצטרפים: גיא המאירי, מייסד ומנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה ● וגם: מה אומר רפפורט לעיתונאים שחוששים להגיע?

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

חוקרים מודאגים: הערפל הולך ונעלם

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?

אילוסטרציה: shutterstock

אג"ח ממשלתיות ברחבי העולם משדרות מסר אחד: הראלי במניות בדרך לסיומו

שוקי המניות ברחבי העולם הספיקו להתאושש מהירידות שרשמו בתחילת המלחמה ואפילו כבשו שיאים חדשים ● באיגרות החוב של ממשלות בעולם הירידות דווקא התחזקו, בניגוד לתפקידן כמאזנות את התנהגות שוקי המניות ● התופעה הזו לא מבשרת טובות לאף אחד מהשווקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אנרג'יקס מפרסמת דוחות חזקים, אך חושפת את מחיר הפרעות בגולן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנרג'יקס דיווחה על גידול מרשים של 37% ברווח הנקי, אך הודיעה כי היא צפויה לרשום הפרשה לירידת ערך בגובה 200 מיליון שקל בעקבות הפרות הסדר בגולן ● גם פרטנר הציגה עלייה ברווחי הרבעון הראשון, לצד עלייה במנויי האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה

סשימי / צילום: מרב סריג

קובה מעולם לא נראתה טוב יותר: המשתה שסוף סוף עושה כבוד למטבח העיראקי

בסלון הביתי שלו בתל אביב עורך השף תומר חווה סעודות שמתכתבות עם המטבח של יהדות עיראק ומעניקות לו פרשנות אישית, עכשווית ומפתיעה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מרוויח 47 אלף שקל בשעה: שיאן השכר החדש בבורסה

גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת ה-IT פורמולה מערכות, נהנה ב-2025 משכר בעלות של 103 מיליון שקל וקפץ למקום הראשון בטבלת השכר ● הוא הרוויח 400 אלף שקל לכל יום עבודה, או 47 אלף שקל לשעה ● ברנשטיין יקבל כעת עוד 68 מיליון שקל, בעקבות דיבידנד ענק שתחלק פורמולה בחודש הבא

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום, מתוך ויקיפדיה

אין מחירים כאלה: האם ברדוגו עשה עסקה טובה וכמה מס ישלם?

בגלובס נחשף אתמול כי איש התקשורת יעקב ברדוגו מכר דירה בת"א לתושבי חוץ אוסטרליים תמורת 58 מיליון שקל ● היקף המס צפוי לעמוד על מיליוני שקלים, ואיך המחיר לעומת שאר העסקאות באזור?

יואב תורג'מן. מנכ''ל רפאל / צילום: רמי זרנגר

בגרמניה מדווחים: מנכ״ל רפאל הגיע לקדם עסקת ענק עם פולקסווגן לייצור "כיפת ברזל"

לפי הדיווחים בגרמניה, רפאל ופולקסווגן כבר גיבשו הסכם כתוב להקמת מיזם משותף שייצר משאיות וחלקים למערכות הגנה אווירית, בהן כיפת ברזל ומגן אור ● המהלך עשוי להציל אלפי משרות במפעל פולקסווגן באוסנבריק, שצפוי להיסגר ב־2027, ולחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לגרמניה

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

"השמדת ערך": מה עומד מאחורי המהלך של וויקס

במהלך מעורר תהיות, לפני כחודש וויקס רכשה בחזרה ב-1.6 מיליארד דולר 31% ממניותיה שהיו בידי משקיעים במחיר גבוה של 92 דולר למניה ● היום, לאחר שתוצאותיה לרבעון הראשון התגלו, מניית וויקס נסחרת ב-55 דולר בלבד - כך ש-1.6 מיליארד הדולר הללו שווים כיום פחות ממיליארד

אייל גולן / צילום: אלוני מור

התיק נגד אייל גולן נפתח מחדש: הפרקליטות הורתה לבצע השלמות חקירה

ההחלטה התקבלה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, במסגרת עררים שהגישו המתלוננת טאיסיה זמולוצקי ומתלוננת נוספת על סגירת התיק נגד גולן בפרשת "משחקי חברה" ● בפרקליטות הדגישו כי "אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר להחלטות שתתקבלנה בעררים בסיום ההליך"

הקמפיין של משרד הכלכלה / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

אחרי שבועיים באוויר, הסל הזול של ישראל מתברג לראשונה במדד. ומי עוד מככב?

הפרסומת של משרד הכלכלה עם אלי יצפאן מתברגת במקום השביעי בזכירות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה והאהובה ביותר שייכת גם השבוע לבנק הפועלים, ושף יוסי שטרית מגיע עם מזרחי טפחות למקום השני

האיום החדש של פוטין: הנשק החזק ביותר ייפרס עוד השנה

רוסיה מתחייבת לפרוס בקרוב את הטיל הגרעיני החזק ביותר שלה • שורת זוכי פרס נובל בדרישה חריגה מאיראן • והמונדיאל הוביל למחאה יוצאת דופן במקסיקו

מייסדי LayerX - מימין דוד ויסברוד ואור אשד / צילום: LayerX

שילש את השווי בתוך שנה: מאחורי אקזיט ה-200 מיליון דולר של הסטארט-אפ הישראלי

לייר איקס, של היזמים אור אשד ודוד וייסברוד, נמכרת לחברת התוכנה האמריקאית אקמאי, לאחר שרק לפני שנה גייסה 37 מיליון דולר לפי שווי של 62 מיליון דולר ● החברה מפתחת תוסף לדפדפנים ומאפשרת לארגונים גדולים לאכוף מדיניות סייבר מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של העובדים