גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהיגי העולם הדמוקרטי ירדו לבונקר כדי לדון בבלימת סין ורוסיה

מנותקים מהאינטרנט, ראשי שבע המעצמות שומעים את ג׳ו ביידן מפציר בהם לכונן חזית משותפת נגד סין ונגד רוסיה ● הם שמחים לשמוע את קולו, ולא לראות שם את טראמפ, אבל הם אינם מתלהבים מ"מלחמה קרה חדשה" ● מחרתיים ביידן יחפש קצת "יציבות אסטרטגית" אצל פוטין

מחאה נגד יחס מדינות ה־G7 לבעיות האקלים בשולי הפסגה ביום שבת בפלימות’, בריטניה / צילום: Associated Press, Alastair Gran
מחאה נגד יחס מדינות ה־G7 לבעיות האקלים בשולי הפסגה ביום שבת בפלימות’, בריטניה / צילום: Associated Press, Alastair Gran

האירוניה היתה כמעט מושלמת: מנהיגי שבע הדמוקרטיות התעשייתיות הגדולות ביותר הוכנסו לחדר אטום. הם נותקו מן האינטרנט ומסיגנלים של טלפונים סלולריים. הניתוק נועד להגן עליהם מפני אוזניהם הכרויות של זרים לא־ידידותיים, למשל סין ורוסיה, אולי צפון קוריאה, או איראן.

האירוניה הייתה בנסיבות ובאסוציאציות. הם התכנסו בחוף הדרום־מערבי של אנגליה, כדי להפגין את אחדות השורות של העולם הדמוקרטי לאחר ארבע שנים של פילוג, של התרחקות ושל חשד מתוצרת דונלד טראמפ. ג'ו ביידן חוזר ומזכיר בחודשים האחרונים, שעדיין כוחה של הדמוקרטיה המערבית במותניה.

אבל לטובת ביטחונם של הנאספים, מנהיגי ה־G7 עשו מה שחוזרים ועושים הדיקטטורים: מנתקים את האינטרנט. הם עושים כן כדי להגן על שלומן של הדיקטטורות; והדמוקרטים עושים כן מפני שהם מתקשים יותר ויותר להגן על שלומן של הדמוקרטיות. האקרים רוסיים חוזרים ופורצים אל תוך הרשת האמריקאית, אם כדי לגנוב סודות, אם כדי להניח מוקשים לקראת מלחמת גוג ומגוג, אם כדי להשאיר דרישות לתשלום כופר ביטקוין. כדי להיאבק בהם צריך להתכנס בבונקר דיגיטלי.

כמו ב־1975, המערב מתגונן

המועדון המיוחס הזה של שבעת מנהיגי המערב נוסד לפני 45 שנה (וכלל תחילה רק חמישה) בזמנים קשים מאוד למערב: משבר אנרגיה רב־יבשתי, שהטיל את העולם המתועש אל "סטגפלציה", הצירוף של מיתון ושל אינפלציה; התקפלות אסטרטגית של ארה"ב, לאחר תבוסתה האיומה לקומוניסטים בהודו־סין ושרשרת של הישגים סובייטיים באפריקה; ספקות ביחס לאטרקטיביות של הדמוקרטיה המערבית בלב אירופה. הסימן החיובי ביותר ניתן אז בבריטניה, שהכריעה אחת ולתמיד במשאל־עם לטובת הישארות בקהילה האירופית (גלגולו הקודם של האיחוד האירופי).

המכנה המשותף ב־1975, כאשר האבות המייסדים התכנסו בטירת ראמבויה, ליד פאריס, היה העדפת הדמוקרטיה הקפיטליסטית במאבק אידיאולוגי מר נגד אויבים ששנאו הן את הדמוקרטיה והן את הקפיטליזם. מאז, המרקסיזם־לניניזם חדל להציג חלופות של ממש לבחירות הכלכליות של המערב. הוא מסתפק, במקרה של סין, בהצגת חלופות טוטליטריות למשטר הפוליטי. לשיטתו, הוא עושה כן בהצלחה. הוא משווק את הצלחתו במאבק רב־יבשתי על משאבים ועל עמדות השפעה. כמו ב־1975, המערב מתגונן; בניגוד ל־1975, הוא נאלץ להתגונן לאורך חזית הרבה יותר רחבה, הכוללת איום ממשי על עליונותו הטכנולוגית והפיננסית.

הסינים: "זו פרנויה"

ג'ו ביידן הגיע אל קורנוול המקסימה, במסעו הראשון כנשיא, כדי להודיע ש"ארה"ב חוזרת", כלומר חוזרת לשתף פעולה עם בעלות בריתה ההיסטוריות. הן בהחלט שמחו לשמוע. "טוב שיש שוב מנהיג אמריקאי המוכן להיות חבר במועדון", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון. הוא העלה על נס את "המנהיגות באמצעות שותפות". שזה פחות או יותר ההיפך מדונלד טראמפ.

הנשיא לשעבר הרבה להפגין עד כמה אין הוא סובל את בעלי הברית ואת סדרי היום הגלובליסטיים שלהם. הוא נהג להתלונן שהם "מסדרים" את אמריקה בענייני סחר וביטחון לאומי. בימים האחרונים חזר והוצג צילום אופייני מוועידת ה־G7 של 2018, המראה את טראמפ יושב ליד שולחן כתיבה, ומתבונן בהבעה שספקנות ואדישות משמשות בה בערבוביה, בשעה שמנהיגי הדמוקרטיות המערביות רוכנים על שולחנו במחווה של תחינה לקצת תשומת לב. לא הפעם. תשומת הלב ניתנה להם עד כדי הפרזה.

ג'ו ביידן הוא זה שייחל לתשומת לב, בייחוד בעניין עיקרי אחד: מה לעשות בסין. ערב מסעו, הסנאט של ארה"ב, בהפגנה לא־אופיינית של הסכמה דו־מפלגתית, הצביע להקצות 250 מיליארד דולר למאמץ לבלום את שאיפותיה הצבאיות, הכלכליות והמדעיות של סין. החוק לא יוגש לחתימת הנשיא אלא לאחר שבית הנבחרים יסמוך עליו את ידיו, אבל הדעת נותנת שהוא יאושר גם שם.

הסינים אומרים שהחוק משקף "פרנויה", והם מוצאים תומכים לעמדה הזו בשמאל הרדיקלי האמריקאי. אבל לא בממשל ביידן. מזכיר המדינה טוני בלינקן טילפן ערב הפסגה בקורנוול אל שר החוץ הסיני, להזהיר אותו, שארה"ב תתנגד בתוקף ל"השמדת העם ולטיהור האתני" של האויגורים, המיעוט המוסלמי דובר הטורקית בחבל שינג'יאנג, בצפון מערב סין; ול"הידרדרות הנורמות הדמוקרטיות" בהונג קונג. סין חוזרת ומכחישה את ההאשמות בעניין האויגורים, וחוזרת ודוחה את ההתערבות בענייניה הפנימיים בהונג קונג.

בעייתה של ארה"ב היא הקושי לכונן חזית משותפת נגד סין. אמנם גם האויגורים וגם התנועה לטובת דמוקרטיה בהונג קונג נהנים מאהדה ניכרת של דעת הקהל האירופית, אבל אינטרסים כלכליים ומסחריים בגרמניה ובאיטליה עומדים לרועץ. ענקי הרכב של גרמניה תלויים בשוק הסיני. איטליה מעוניינת בהשקעות תשתית סיניות, שיחברו אותה אל "יוזמת החגורה והדרך", גלגול מודרני של דרך המשי העתיקה, שנועדה להפוך את סין לבית־הנתיבות של העולם.

אף על פי כן יש סימנים שגם האירופים מודאגים מהיקף חדירתה הכלכלית של סין ומן התלות הגוברת שהם מפתחים במקורות אספקה סיניים. דוגמה ברורה של הזמן האחרון היא המחסור בשביבים, המעיק על תעשיית הרכב ומלבה לחצים אינפלציוניים.

מיליארד חיסונים

ברקע מוסיף לרחף משבר הקורונה, שהמחיש גם את הקושי בשיתוף פעולה עם סין וגם את הקושי להתחרות בה. היא נחלצה במהירות גדולה לעזרת ארצות עניות, והחישה עשרות מיליוני חיסונים, בשעה שהדמוקרטיות העשירות הבהירו כי עניי עירן קודמים. עכשיו, משהוקל מאוד המשבר במערב, ה־G7 מתכוננות לשווק מיליארד חיסונים בארצות העניות. אבל התמהמהותן עלתה להן בשיעורים ניכרים של רצון טוב.

לאטרקטיביות של סין בארצות המתפתחות יש בסיס רחב מאוד, החורג הרבה מעבר לחוויית הקורונה. הסינים חוזרים ומוכיחים את זריזותם ואת פתיחותם. הם אינם מעמידים תנאים, הם אינם מתווכחים על זכויות אדם, הם אינם מנסים להכתיב מדיניות. הם גם יוצרים משוואות של תלות ארוכת טווח מצד ארצות הלוות מהם מיליארדים. אבל הטווח הארוך הוא עדיין ארוך מכדי להישקל.

פגישה לא־לבבית

ביום רביעי עומד ביידן לפגוש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בז'נבה. פגישה לבבית פחות ומתוחה יותר בין מנהיגי שתי הארצות האלה לא הייתה אולי מאז 1961, כאשר ג'ון קנדי וניקיטה חרושצ'וב נפגשו בווינה. פוטין, בשנה ה־22 של שלטונו, מגלה זלזול כמעט גלוי בביידן. הוא אפילו חלק מחמאות לדונלד טראמפ בראיון לרשת הטלוויזיה האמריקאית אן.בי.סי בסוף השבוע. ביידן מצידו הקדים להבהיר, שאין לו כל כוונה לערוך מסיבת עיתונאים משותפת עם פוטין בסוף פגישתם.

ביידן, אז סגן הנשיא, ופוטין, אז ראש ממשלה, בפגישה במוסקבה, 2011 / צילום: Associated Press, Alexander Zemlianichenko

בסוף החודש שעבר הגיע אל קיצו הסכם בן 30 בין שתי הארצות, שפתח את מרחבי האוויר שלהן בפני טיסות תצפית זו של זו כדי לעקוב אחר תנועות של כוחות צבא. ההסכם נחתם בשיא ההתקרבות של סוף המלחמה הקרה. מאז, הקשרים התרוקנו מכל מראית עין של רצון טוב.

למה מקווה אפוא ביידן? הוא אומר, שהמטרה העיקרית של הפגישה עם פוטין היא "יציבות אסטרטגית". לשון אחר, הימנעות של רוסיה מלהפיח משברים חדשים בגבולותיה ובאזורים, שבהם היא מרחיבה את השפעתה. הידיעה על כוונת רוסיה לצייד את איראן בלוויינים משוכללים עם "מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה" מחזקת את החשש מפני מגמת פניה. פוטין הכחיש את הידיעה כ"פייק ניוז".

טראמפ שלח בינתיים בקשה נוטפת סרקזם שביידן ימסור דרישת שלום פוטין וישתדל שלא להירדם במהלך הפגישה. פוטין אל נכון גיחך בעונג.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר