נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אוריה תדמור
"חוק יסוד הממשלה מלמד הפוך מהנוהג הקיים. אתם מנהלים תמלילים ומעולם לא חשפתם אף תמליל" - כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנציג מחלקת הבג"צים בעתירת גלובס, גופי תקשורת נוספים, התנועה לחופש המידע ועו"ד שחר בן מאיר.
הנשיאה חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא דנו בעתירה לבג"ץ וערעור מינהלי בהם התבקש בית המשפט לחייב את הממשלה לחשוף לציבור הישראלי את תוכנם של תמלילי ישיבות הממשלה בתקופת הקורונה, על מנת שהציבור יחשף לשיקולים שהובילו להטלת מגבלות קשות תוך פגיעה בזכויות אדם בתקופת התחלואה הקשה.
חיות פנתה לנציג מחלקת הבג"צים עו"ד אבי מיליקובסקי שמגן על התנגדות הממשלה שלא לחשוף את תמלילי הישיבות במשבר הקורונה וביקשה את תשובתו מכוח מה מתנהלת הממשלה באופן זה. "הם (הממשלה) לא מפעילים שיקול-דעת כל פעם מחדש למרות שהחוק מאפשר הפעלת שיקול-דעת". והוסיפה - "איסור צריך שיהיה מונח בו פוטנציאל לפגיעה על מנת שיהיה איסור על פי דין. הטיעון של המדינה על אפקט מצנן הוא במדרג יותר נמוך".
נציג בג"צים השיב - "הממשלה כן מפעילה שיקול-דעת. הכלל שהוא שתמלילים תמיד סודיים ויש בהם איסור עיון. מזכיר הממשלה לא ראה סיבה לחרוג מהכלל שנקבע על ידי הממשלה. המזכיר איזן את שיקולי השקיפות, ואת העוצמה של חשיבות הדיון הענייני והפתוח".
חיות ביקשה לדעת האם אי פעם נמסרו תמלילים מישיבות ממשלה ונציג המדינה השיב כי מעולם לא נמסרו תמלילים.
בנוסף פנתה חיות לנציג המדינה ואמרה: "החשיבות של העתירה המינהלית מעלה שאלה עקרונית האם יש מתחם שיקול-דעת. איך צריך לפרש את הוראות התקנון ואת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המזכיר לא הפעיל מלכתחילה את שיקול-הדעת. החשיבות של הטיעון הוא שאם יש לו שיקול-דעת ולא הפעיל - על זה אתם צריכים לענות".
עו"ד שחר בן מאיר טען מטעם העותרים כי תקנון הממשלה נוגד את חוק יסוד הממשלה. לכן לא ניתן להסתמך על התקנון (האוסר פרסום תמלילי הישיבות - נ.ש.) כדי לא לפרסם את תמלילי הישיבות בקורונה.
לטענתו, חוק יסוד הממשלה מאפשר למדינה להחליט אילו דיונים הם סודיים ולא מדובר באיסור גורף. תקנון הממשלה לא גובר על החוק של מדינת ישראל. "הפעלת שיקול-הדעת לחסות את כל תמלילי הקורונה היא לא סבירה", טען בן מאיר.
עו"ד רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע טענה כי למרות שככלל ישיבות הממשלה מסווגות כסודיות ולא מתפרסמות לציבור, משבר הקורונה דרש התנהלות אחרת. "הייתה ציפיה מצידנו שהדברים ייעשו אחרת. ברירת המחדל היא שהפרוטוקולים יפורסמו רק בעוד 30 שנה".
הערעור המינהלי מתייחס להחלטתו של השופט אלי אברבנאל שקבע כי חוק חופש המידע לא מאפשר פרסום מסמכים שחל איסור לפרסמם על פי הדין וכי תקנון הממשלה הוא הדין האוסר את פרסום התמלילים. במקביל כפרה המדינה באפשרות של מזכיר הממשלה להפעיל את שיקול-דעתו בנוגע לסיווג הפרוטוקולים.
"קיימת סמכות לשיקול-דעת למזכיר המדינה לסווג באופן שונה את תמלילי הישיבות. הקורונה לא הייתה מבצע צבאי, אלא אירוע מתמשך ארוך מאוד במהלכו הממשלה קיבלה החלטות דרמטיות. החוק לא קובע סודיות מוחלטת על דיוני הממשלה", טענה אדרי והוסיפה: "מי שחוקק את חוקי היסוד לא התכוון שהאיסור יהיה מוחלט. הקורונה הייתה אירוע אזרחי ולא ביטחוני - חייבת להיות הבחנה. נדרשת שקיפות כדי שהציבור יבין כיצד הם התקבלו".
העתירה הוגשה מאחר ותמלילי דיוני הממשלה בנוגע לקורונה סווגו כביטחוניים ובהתאם סודיים, אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בשל סיווגם הם לא יפורסמו למשך 30 שנה (!).
אם תידחה העתירה, רק בעוד שלושה עשורים יזכה הציבור הישראלי להיחשף לדיונים וויכוחים גורליים שהתנהלו בממשלה והובילו להחלטות קשות ולגזירות על הציבור.
טענת גלובס ויתר העותרים היא כי עמדת הממשלה לפיה בחסות התקנון היא יכולה לפעול ככל שעולה רוחה, לרבות בניגוד לחוק היסוד. לשיטתנו, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים סותרת את חוק היסוד.
לטענתנו, לפי הצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה.
השופטים הודיעו כי יתנו את החלטתם במועד מאוחר.
הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, יזמה את הגשת העתירה שנכתבה על-ידי התנועה לחופש המידע. אליהם הצטרפו "גלובס" והעיתונאים טל שניידר וחן מענית, כלכליסט והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.