אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון את נימוקיה להודעת הערעור על קולת עונשו של אמיר ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל ונידון לעונש של 10 שנות מאסר ולקנס של 400 אלף שקל.
בנימוקי הערעור צוין כי מדובר בפרשייה מן החמורות אשר הובאו בפני בתי המשפט בישראל בתחום העבירות הכלכליות, ועל אף שהעונש שנגזר על הנאשם הוא עונש מאסר ממושך, הוא אינו הולם, לעמדת המדינה, את מסכת העבירות המופלגת בחומרתה, את מקומו המרכזי והדומיננטי של הנאשם בעשייה העבריינית ואת הנזק העצום שגרם במעשיו למאות נפגעים במשך מספר שנים.
בתמצית, ברמלי הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשורה של עבירות כלכליות חמורות והלבנת הון במסגרת ארבעה אישומים, כשעיקרן בפרשייה של הונאת משקיעים במסגרתה גנב סכום עתק של כ-340 מיליון שקל ממאות משקיעים שנתנו בו את אמונם. בניגוד להבטחתו להשקעה חסרת סיכון במתווה מסוים שתשואה גבוהה לצידה, העביר הנאשם את כספי המשקיעים - ללא ידיעתם ובניגוד להרשאתם - להשקעות שונות בתכלית, שמרביתן ספקולטיביות, וחלק מן הכספים לקח לשימושו האישי.
הפרקליטות מציינת כי "המעשים, אשר בוצעו לאורך כשלוש שנים הביאו לאובדן חלק ניכר ביותר מכספי המשקיעים - כספים שבמקרים רבים היוו את עיקר חסכונותיהם. בפרשייה זו הורשע הנאשם, בין היתר, גם בעבירות של הלבנת הון".
בנוסף הורשע ברמלי בכך שבניגוד לדין גייס משקיעים ללא תשקיף, ובהמשך פעל בזיוף ומרמה כלפי המאסדר (הרגולטור) - רשות ניירות ערך, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מעשי ההונאה.
בפרשייה נוספת הורשע ברמלי, בין היתר, בגניבת סכום של כ-2.7 מיליון שקל מחברה ציבורית בה היה בעל שליטה, בכך שהעביר סכום זה מהחברה ללא האישורים הנדרשים ותוך הסתרת הדבר מן הגורמים הרלוונטיים בחברה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על ברמלי 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וכן קנס כספי בסך 400 אלף שקל.
בהודעת הערעור מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר משמעותית בעונש שהוטל על ברמלי - הן ברכיב המאסר בפועל והן ברכיב הקנס.
בנימוקי הערעור, שהוגשו לבית המשפט העליון על-ידי עו"ד אבי וסטרמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נכתב כי "לאור הפסיקה הנוהגת, העונש שנגזר על הנאשם סוטה באופן ניכר מהעונש הראוי שיש להטיל על הנאשם, שכן בית המשפט המחוזי ראה תיק זה כחריג לחומרה מבחינת היקף הגניבה הכולל, אולם ייחס משקל משמעותי לקולא לפגיעה הקשה במשפחתו של הנאשם ולעובדה כי הנאשם עשה, בין היתר, שימוש 'עסקי' בכספים".
בנימוקי הערעור צוין כי המשקיעים ניזוקו בסכום מצטבר הנאמד במאות מיליוני שקלים, ואין משמעות יתרה לעובדה שכספם נגזל מהם לצורך "שימושים עסקיים", להבדיל משימושו הפרטי של ברמלי.
"במסגרת תוכניתו המרמתית גויסו כספים על-מנת ליישם תוכנית עסקית ספקולטיבית, אשר ברור כי המשקיעים לא היו מסכנים את חסכונותיהם על-מנת לממשה, אם אופי ההשקעה היה מובא לידיעתם לאשורו. הנאשם 'פיתה' את קורבנותיו באמצעות מצגי-שווא ובחר במודע לסכן את כספם, בניגוד גמור להתחייבויותיו כלפי המשקיעים שבטחו בו, והסיכון שיצר אכן התממש", נכתב בנימוקי הערעור.
עוד צוין כי שגה בית המשפט המחוזי עת נתן משקל משמעותי ואף מכריע לקולא לשיקוליו האישיים של הנאשם והפגיעה במשפחתו.
כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהורה על חפיפה מלאה של עונשי המאסר שגזר על הנאשם בשלוש הפרשיות השונות בהן הורשע, וזאת מנימוקים הקשורים בנסיבותיו האישיות, ובכך לא נתן כל ביטוי עונשי לשתיים מן הפרשיות החמורות בהן הורשע.
לעניין גובה הקנס של 400 אלף שקל שהוטל על הנאשם - לעמדת המדינה, אין כל הלימה בין שיעורו לבין היקפן העצום של העבירות הכלכליות בהן הורשע - מאות מיליוני שקלים. "יוזכר כי בית המשפט קבע כי מתוך היקף העבירה הכולל, שלשל המשיב לכיסו סכום של כ-18 מיליון שקל", צוין בנימוקי הערעור, ועל כן, נטען, יש להגדיל את גובה הקנס באופן משמעותי.
התיק נוהל בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני לבני (לפני שמונה לשופט) ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.