הגלובליזציה הביאה לאבדן חשיבות המקום. הכסף ואיתו הייצור זזים למדינות שבהן מייצרים בזול. כך בדיוק נפתחים קווי יצור במדינות העולם השלישי ונסגרים בתי חרושת ומפעלים בעולם הראשון.
מהן ההשלכות? מצד אחד, כסף שמגיע למדינה ענייה מביא עמו הזדמנות מסוימת לשגשוג וצמיחה. אך זה לא תמיד קורה. מדוע? כי להון אין כל מחויבות ערכית, חברתית, לאומית או פוליטית למדינה מסוימת. ולכן ברגע שכלכלה מסוימת בעולם השלישי מפסיקה לספק את האינטרסים של ההון, הוא פשוט בורח למקום אחר. ומה קורה לאותם עובדים שייצרו בתנאים קשים, אבל לפחות הצליחו איכשהו לפרנס? הם שוקעים שוב באבטלה חמורה ואולי אפילו ברעב.
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.
