ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון - לע"מ
ציפיות רבות יש מממשלת השינוי שרק הושבעה. נכון שהגדולה שבהן היא שפשוט תשרוד די זמן כדי שאפשר יהיה לרפא את פצעיי מורשת נתניהו. אבל אסור חלילה, שהממשלה תסתפק רק בכך. צריך לזכור: לא מספיק לנצח בחירות, צריך גם לעשות טוב. לצערי ממשלות ברק ואולמרט החזיקו מעמד זמן קצר יחסית ולא הטביעו כמעט חותם, ואפשרו לליכוד ולבעלי בריתו לחזור חיש קל לשלטון. אסור שזה יקרה שוב.
נחשפנו לדברים רעים רבים במהלך עשור שלטונו של בנימין נתניהו. אחד הדברים הכי מקוממים ומזיקים היה הבוז הארוך כלפי כל מה שאינו פוליטי, אינו נבחר. לכל דבר ענייני. הבוז למה שהם נהנו לכנות בכל הזדמנות -"הפקידים". לאותם אנשי מקצוע, עמוד השדרה של הממשלה, אשר רצו לכופף אותו ולשבור את רוחו, יום יום שעה שעה. אותם אלפי עובדי מדינה, חלקם רחמנא ליצלן רגולטורים בעלי עוצמה סטטוטורית, חלקם מנהלים חדורי תחושת שליחות, במשרד ראש הממשלה, האוצר, התחבורה או החינוך. אחרים קצינים ומפקדים במשטרת ישראל בשב"כ או במוסד. אנשים צנועים, שמנסים לעשות מלאכתם נאמנה. על פי הכללים, על פי השכל הישר, לטובת הגשמת מטרות המשרד הממשלתי בו הם עובדים. הממשלה היוצאת פשוט דיכאה אותם, לעיתים הפחידה אותם, סרסה אותם, לא נתנה להם פתחון פה. זלזלה בתפקידם, במקצועיות שלהם.
הממשלה הייתה חסרת סבלנות לדעות אחרות, לרעיונות שאינם מגיעים מבית הייצור הימני/דתי. ממשלה ימנית-חרדית מלא מלא ומי שלא מתיישר, יכול לפנות את מקומו ולפרוש לביתו אחר כבוד.
כמו שאומרים באנגלית: It's our way or the high way.
ממשלת בנט לפיד מוכרחה לעצור את החרפה הזו. להשיב לפקידות את כבודה. את מעמדה, את השפעתה. כידוע היטב לכולנו, השכל לא נמצא דווקא אצל השרים. לא היוצאים ולא הנכנסים - לכן, בעת שכיהנתי כשר בממשלות ישראל. תמיד השתדלתי לשמוע את המנהלים שעובדים איתי. הרבה פעמים לא אהבתי את האילוצים וגם לא את העצות. אבל כיבדתי, התחשבתי בדעתם ובעיקר לא זלזלתי בהם ובתפקידם. נכון, לדרג הנבחר מעמד בכיר. הם נבחרי העם ונושאים באחריות וסמכות עודפת. אבל בזה זה מתחיל ובזה זה מסתיים. אי אפשר לנהל את הרשות המבצעת ולצפות לביצוע יעיל ומוצלח ללא מאות אלפי המורים והרופאים והחיילים והשוטרים והמנהלים והמפקדים שלהם. בלעדיהם אין ממשלה.
שיהיה ברור, אני לא מחסידי הסדרה הבריטית הנפלאה "יס מיניסטר" המציגה את השרים כבובות בממלכת הדיפ סטייט הבריטית. זה ממש לא החלום שלי. אבל גם המציאות הישראלית שנוצרה בעידן בנימין נתניהו היא סיוט, שצריך להתעורר ממנו ויפה שעה אחת קודם.
הכותב כיהן כשר בממשלות ישראל. כיום מרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב