אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, במשפט נתניהו / צילום: יוסי זמיר
הבוקר (ג') נמשכת עדותו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו; שאול ואיריס אלוביץ', בעלי בזק ו-וואלה לשעבר; וארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". לראשונה הנוכחים לא עוטים מסכות, וניתן להתרשם מהבעות הפנים של העד ישועה.
זהו היום ה-25 לעדותו של ישועה, ומחר (ד') צפויה להסתיים החקירה הנגדית של עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו, בשלב הנוכחי. לאחר העברת התכתבויות נוספות מהטלפון של ישועה, החקירה הנגדית עשויה להתחדש. מחר ייקבע הלו"ז להמשך המשפט.
חלק גדול מיום העדות הקדיש עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, להצגת כתבות שבלב כתב האישום, לגביהן טוענת התביעה כי בני הזוג אלוביץ' התערבו לבקשת ראש הממשלה לשעבר. טענת ההגנה היא שחלק מהידיעות הופצו בהודעות רשמיות לתקשורת, וכלי תקשורת נוספים סיקרו באופן דומה את האירועים. לכן, לשיטת ההגנה לא היה מדובר בהטבה.
במשך שעות הציג עו"ד בן-צור לישועה כתבות באתר וואלה ובגופי תקשורת נוספים והודעות לתקשורת שנשלחו באותם הנושאים, כאשר ישועה נדרש לאשר את פרסום הכתבות.
בשלב מסוים התערב השופט עודד שחם ואמר לעו"ד בן-צור כי אומנם החומרים רלוונטיים, אך הוא לא בטוח מה תורם ישועה בחקירה הנגדית. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה גם היא: "העד לא מוסיף לנו".
השופט משה ברעם שאל את עו"ד בן-צור: "כמה אירועים יש לגביהם הודעה לעיתונות (מתוך 315 בקשות)?".
עו"ד בן-צור השיב: "עשרות. חלק הועברו כמו שהם, חלק מבקשים שיכניסו, חלק לשיקול-דעתם. ככה זה עובד עם כל כלי התקשורת עם הדוברים".
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הבהירה: "אנחנו חולקים על הטענה. הודעות הדוברות עברו באופן לא שגרתי עם תוספות, לפעמים עם בקשות המשך מסוימים. ישועה לא היה הכתובת לקבלת הודעות דוברות. מדובר בבקשות שעוברות למנכ"ל ולא לכתבים. בנוסף, העד אמר על הרבה כתבות שלא קיבל הודעות דוברות".
עו"ד בן-צור אמר: "זה מכלול של דברים. האם בדקתם אי-פעם איך עובדים כלי תקשורת אחרים? האם בדקתם כמה דיבר ישועה עם מנכ"לים ועורכים של כלי תקשורת אחרים? מה שהם עשו פה זה לייצר ריבוי מלאכותי".
בין היתר הוצגו לישועה סיקור טיול של נתניהו, שהתפרסם בכלי תקשורת רבים, כולל בערוצים 2 ו-10; פרסום ארוחת ערב של בני ציפר עם נתניהו ובני משפחתו; כתבה על השתתפות נתניהו ורעייתו שרה בהקרנת סרט על מבצע "סבנה" באוגוסט 2015; סיקור פוסט תמיכה של נתניהו ברעייתו; ופרסום משנת 2013 הנוגע לשמלה שלבשה שרה נתניהו להשבעתו של נתניהו בכנסת.
בנוסף, הוצגה דרישה לפרסם את דבריו של ראש הממשלה לשעבר כלפי נפתלי בנט וכן לפרסם התייחסות של גורמים בליכוד לדברים אלה. בן-צור הציג כתבות באותו עניין של גופי תקשורת אחרים, שפרסמו תגובה של הליכוד. בן-צור ניסה להראות בכך שמדובר בידיעה לגיטימית ולא בהטבה.
בדיון הושמע ראיון עם עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", בו הוא נשמע אומר כי ל"הארץ" יש קו מערכתי נגד נתניהו. ישועה השיב: "זכותו הבסיסית של בעל עיתון לקבוע קו אידאולוגי, אם זה ידוע ומוצהר". עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו, שאל את ישועה על התייעצותו עם עו"ד רלי לשם, וישועה השיב כי לשם אמר לו ש"זכותו של בעל עיתון לא להרגיז את ראש הממשלה".
ישועה נשאל על הקשר שלו ושל זאב רובינשטיין, מקורבו של נתניהו, ושל ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו ועד המדינה בתיק. ישועה אישר כי נפגש עם רובינשטיין במסעדה בעבר והיה בקשר עמו, אך לדבריו הקשר הצטנן.
בהמשך הוצגה הודעה שבה רובינשטיין הציע לישועה "לישון אצלנו". "זו לא הייתה חברות", ציין ישועה, והוסיף כי "כשנמצאים בתוך קשרים עסקיים, הולכים למסעדות". בנוגע לחפץ, ישועה סיפר כי הוא פגש אותו שלוש פעמים בבית קפה, וכי הם לא שוחחו על המשפחה.
הדלפת ההקלטות של ישועה
עו"ד בן-צור הטיח בישועה כי שיחות שהקליט הגיעו לתקשורת ושודרו בתוכנית "המקור" ביוני 2020, וכי באותה עת מי שהחזיק בהקלטות היה ישועה ורשות ניירות ערך. בכך ביקש בן-צור להראות כי ישועה היה צד מעוניין, ולטעון להגנה מן הצדק.
"אני מקפיד על הכלל לא למסור שום דבר על החקירה, ובוודאי לא חומרים", השיב ישועה. "באופן טבעי עיתונאים התקשרו אליי. אני מקשיב למה שאומרים לי", אמר והוסיף: "לא העברתי הקלטות לאף אחד".
ישועה אישר כי נפגש עם העיתונאי ברוך קרא, והוסיף כי הרבה עיתונאים התקשרו אליו. ישועה אמר כי ברוך קרא עבד על תוכנית בעניין עובדי וואלה שהופעל עליהם לחץ, אליה ישועה סירב להתראיין, אולם אישר כי נפגש עמו בביתו. "קרא לחץ עליי מאוד. הקשבתי לברוך קרא שהיה אצלי חצי שעה. לא נאמר לי שאסור לי לדבר עם עיתונאים. נאמר לי בחקירה לא לדבר על החקירה ולא למסור חומרים. התייעצתי עם עורך דינו ועניתי בהתאם על טענה שקשורה לסעיף אתיקה בהסכם של ועד העובדים".
"לא העברתי הקלטות לאף אדם", המשיך ישועה. "אמרתי לו שאני לא מדבר על החקירה. קרא אמר לי שיש טענה שלא רציתי להכניס להסכם עם ועד העובדים סעיף אתיקה. השבתי לו שאני מנכ"ל מקצועי".
בן-צור שאל: "אמרת שדיברת עם לא מעט עיתונאים. עם מי?".
"לא זוכר את כולם", השיב ישועה. "התקשרו עשרות. אילנה דיין התקשרה ורצתה ראיון. רביב דרוקר לפני התוכנית השנייה. דרוקר אמר שיש לו חומרים וביקש ראיון, ביקש רק לצלם אותו, ביקש תמונות סטילס. עורך הדין אישר לי לשלוח תמונות, ושלחתי. בנוסף, היה מפגש עם עמית סגל ואיתן אבריאל".
עו"ד ז'ק חן אמר לבית המשפט בהקשר לקו חקירה זה כי "פגעו בהליך ההוגן כשפרסמו בתוכנית 'המקור' הקלטות מהתיק. זה מצטרף לעשרות המקרים של הפרות חמורות של מרשי בחקירה ובמשפט. זו טענה של הגנה מן הצדק. אנחנו מניחים את התשתית".
קודם לכן התמקד קו החקירה בטענת ההגנה כי אתר וואלה היה מוטה נגד נתניהו, וכי בני הזוג אלוביץ'' ביקשו לאזן את תכני האתר. עו"ד בן-צור הציג הודעות בהן ישועה כתב לאיריס אלוביץ': "הייתי שמח אם קלמן (ליבסקינד) היה עובד בוואלה". איריס השיבה: "גם אני. צריך דומה למען האיזון". בהמשך שאול אלוביץ' כתב לישועה: "הכתבה של תיבון חד-צדדית ולא מאוזנת. צומח לנו בן כספית חדש. אין גם מישהו שיאזן אותו אחד כמו קלמן".
טענות על הקו השמאלני של אתר וואלה
במהלך החקירה הנגדית הציג עו"ד בן-צור הודעות של איריס ושאול אלוביץ'' לישועה בטענה כי האתר שמאלני. "כבר יומיים הראשית בוורסיות שונות מנגחת את קציני צה"ל. הפכנו לאתר שמאלני", כתב שאול אלוביץ' באפריל 2016 לישועה. כ-20 דקות לאחר מכן איריס אלוביץ' כתבה: "זהבה גלאון באולפן וואלה. חשבתי שיש קונצנזוס לגבי שוברים שתיקה".
עו"ד בן-צור המשיך בחקירתו בנוגע לטענה כי אתר וואלה היה מוטה לעמדות השמאל, והציג הודעה שישועה כתב למיכל קליין, עורכת באתר: "חשבתי שהסברתי שהקו המערכתי שלנו אינו של 'הארץ'. אני מבקש שיירד מעמוד הארץ". ישועה הגיב לכך: "אני לא התערבתי בתכנים של שמאל וימין לפני שהתחילו הלחצים. לא זוכר אם זו הייתה יוזמה שלי. היו רגישים לכתבות כאלה. היינו מקבלים עליהן הערות. ההתכתבויות שלי עם אנשי המערכת נבעו ממה שהתבקשתי לעשות. לפעמים היה קשר לשמאל-ימין. לפעמים דבקתי בטיעון האידאולוגי".
315 בקשות
כתב האישום מפרט 315 בקשות שהועברו מטעמו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, לטובתם התערב ישועה. אחת מטענות ההגנה בהקשר זה היא כי כמות הכתבות שהתפרסמו על נתניהו גדולה בפער עצום מהכתבות בנוגע ליתר הפוליטיקאים והגורמים האחרים. טענה אחרת היא כי ישועה נענה לבקשות של פוליטיקאים ואנשי עסקים ותקשורת אחרים.
בנוסף, התביעה טוענת בכתב האישום כי נתניהו ואנשיו התערבו במינויים באתר וואלה ובהטבה לפיה שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, זכה בסכומי עתק של 1.8 מיליארד שקל כתוצאה ממעורבותו של נתניהו בקידום האינטרסים הכלכליים שלו תמורת ההתערבות בסיקור.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.