אנשי ימין בישראל התלוננו כשנחסמו על ידי פייסבוק, לאחר שפרסמו כתובות מגורים אישיות של פוליטיקאים כדי להפגין נגד הממשלה שהוקמה השבוע ● המועצה המפקחת על פייסבוק מאשרת כי היא תקבל את בקשת פייסבוק להציע מדיניות בנושא, ככל הנראה בעקבות אירועים אלו
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan
ענקיות האינטרנט פייסבוק פנתה למועצה המפקחת עליה כדי שתמליץ על מדיניות בנושא שיתוף מידע מגורים פרטי. למעשה, המועצה מאשרת שהיא תציע מדיניות לפייסבוק, הנוגעת לכיצד עליה לעדכן את מדיניות התוכן שלה בנושא הזה.
בבקשתה, פייסבוק מציינת שכתובות מגורים יכולות להיות רלוונטיות לעיתונאים ולאקטיביזם אזרחי - בדיוק כפי שראינו כאן בישראל בימים האחרונים. אנשי ימין, כמו ידידיה מאיר, יאיר נתניהו ויותם זמרי נחסמו כאשר פרסמו כרזות של הפגנות מול ביתם של פוליטיקאים, הפגנות נגד הממשלה שהוקמה השבוע. אפשר להניח שאירועים אלו גרמו לפייסבוק לבקש את עזרת המועצה כדי לבנות מדיניות חדשה בנושא.
בהודעה של המועצה לא נטען שהבקשה של פייסבוק נובעת מהאירועים בארץ, אך האווירה הציבורית במדינה מן הסתם תרמה למצב.
פייסבוק למעשה טוענת שלצד החשיבות בפרסום המידע, "פרסום מידע כזה ללא הסכמה יכול ליצור סיכונים גם לביטחונם ולפרטיותם של התושבים, כמו הטרדה או סטוקרים".
הרשת החברתית הפנתה שאלות למועצה על מנת לחדד את המדיניות שתוצע על ידיה. השאלות הן - אם המידע הפרטי שפורסם שוחרר בכמה זירות, כולל פייסבוק, האם פייסבוק צריכה להמשיך להתייחס למידע הזה כאל פרטי או כמידע זמן לציבור? האם פייסבוק צריכה להסיר מידע אישי למרות הזמינות הציבורית שלו, למשל בתקשורת או רשומות ממשלתיות? אלו מקורות מידע צריכים להפוך לזמינים לציבור? האם צריך לאסור על המידע הזה כשהוא לא נגיש או אמין? אם צריך לאסור, האם פייסבוק צריכה לקבוע את סוג המקורות שלא ייחשבו לזמין ציבורי?
פייסבוק תצטרך לספק מענה ציבורי ופעולות המשך תוך 30 יום מרגע קבלת המלצת המועצה.
המועצה פרסמה קול קורא לתגובות מהציבור, כפי שהם עושים בכל מקרה שהם לוקחים.